בדיחות בנושא כביש

הבוקר נסעתי לפגישה חשובה בירושלים. נהגתי על כביש מספר 1, כשלפתע הבטתי שמאלה וראיתי במכונית שלידי אישה אחת, נוהגת במאזדה 6 חדשה ומבריקה, במהירות של 121 קמ"ש, תוך כדי שהיא מתבוננת במראה ומורחת לעצמה אייליינר! חזרתי להסתכל על הכביש, ואחרי כמה שניות ראיתי אותה שוב, עוקפת אותי, וכל זה תוך כדי שהיא ממשיכה להתאפר! נכון שאני גבר, אבל מה שהיא עשתה כל כך הפחיד אותי, עד שמכונת הגילוח החשמלית נפלה לי מהיד, והעיפה לי את הסנדוויץ' מהיד השנייה. ניסיתי ליישר את ההגה עם הברך, ומרוב בלבול עף לי הסלולרי מהאוזן ונפל ישר לתוך כוס הקפה שהחזקתי בין הרגליים. הקפה הרותח השפריץ לכל הכיוונים, חטפתי כוויה איומה בשמוליק ובשני ידידיו, כבתה לי הסיגריה, נהרס לי הסלולרי ונותקה לי השיחה - שהייתה ממש, אבל ממש חשובה!!! שילך לעזאזל האידיוט שנתן לנשים לנהוג!

בחור צעיר נסע על כביש הערבה ב-12 בלילה. פתאום קפץ לו לכביש גמד צהוב וסימן לו עם הידיים לעצור בצד. הבחור עצר והתחיל לצעוק על הגמד: "מה אתה עושה?! היית יכול להידרס!" ענה לו הגמד: "אני גמד צהוב קטן ומניאק, ועד שלא תיתן לי בננה אני לא אתן לך לעבור!" הבחור מוסר לגמד בננה וממשיך בדרכו. לאחר כמה דקות קפץ לו לכביש גמד אדום וסימן לו לעצור בצד. הבחור עצר בחריקת גלגלים וצעק על הגמד: "מה אתה עושה?! היית יכול להידרס!" ענה לו הגמד: "אני גמד קטן אדום ומניאק, ועד שלא תיתן לי תות, אני לא אתן לך לעבור!" הבחור העייף, נותן לו תות וממשיך בדרכו הארוכה. לקראת סוף הנסיעה קפץ לפני הרכב גמד כחול וסימן לבחור לעצור בצד. הבחור עצר, פתח חלון והתחיל לצעוק: "מספיק! שיגעתם אותי! תן לי לנחש, אתה גמד קטן כחול ומניאק ומה אתה רוצה?" ענה לו הגמד: "רשיונות בבקשה..."

לנמרוד מחולון יש חיפושית טרנטה מודל 78'. יום אחד הוא נסע להנאתו במהירות של שישים קמ"ש באיילון בנתיב האמצעי. פתאום המכונית שלו מתחילה לעשות רעשים מוזרים והוא מוריד אותה לשוליים, שם היא שובקת חיים. באמצע הלילה, עומד נמרוד המסכן באמצע הכביש ומנסה לעצור טרמפים, ושתי המכוניות היחידות שעברו לידו חלפו על פניו כאילו לא היה. אחרי שעתיים שהוא עומד שם וקופא מקור, חולפת על פניו מכונית למבורגיני לבנה במהירות 180 קמ"ש, ופתאום הוא שומע חריקת בלמים והלמבורגיני מתחילה לנסוע לאחור. נהג הלמבורגיני שואל את נמרוד המסכן מה הוא צריך, והוא מתחנן בפניו שרק יעשה טובה ויגרור את החיפושית שלו לתחנת הדלק הקרובה. נהג הלמבורגיני מסכים והם קושרים ביחד חבל לחיפושית, אבל נמרוד מזהיר אותו שאסור לחיפושית שלו להגיע למאה קמ"ש, כי אחרת היא תתפרק. השניים מסכמים שבמהלך הנסיעה נמרוד ישב בחיפושית, ובכל פעם שהלמבורגיני תגיע ל-100 קמ"ש הוא יצפור כדי לסמן לו. הם יוצאים לדרך והלמבורגיני מאיצה, 80, 85, 90, 96, 100 ,102... החיפושית מתחילה לצפור ולצפור, עד שהנהג של הלמבורגיני מאט חזרה. לא חלפו שתי דקות ונהג הלמבורגיני מאיץ שוב, ונמרוד מצפצף בפאניקה - והלמבורגיני מאיטה. אחרי נסיעה קצרה הם מגיעים לרמזור, הלמבורגיני נעצרת. לידה נעמדת פרארי אדומה חדשה ונוצצת. הנהג של הלמבורגיני מביט על הנהג של הפרארי. הנהג של הפרארי מביט על הנהג של הלמבורגיני. הם מתחילים לשחק עם הגז, מתגרים אחד בשני. הרמזור מתחלף לירוק - ולפתע, בלי התראה מוקדמת, הלמבורגיני מתחילה להאיץ - 100, 140, 200, 220, 280 ונמרוד המבוהל מצפצף בעצבים ומרגיש שזה עניין של שניות עד שהחיפושית הטרנטה שלו מתפרקת לחלקיקים. נהג הלמבורגיני מגיע ל-300 קמ"ש, וחולף במהירות האור על יד ניידת משטרה ומשאיר אותה מאחור. אחד השוטרים שראה את האירוע תפס את הראש וצרח "אני לא מאמין!!! אני לא מאמין!!!" השוטר השני שאל אותו "מה קרה, מה אתה לא מאמין?" עונה לו השוטר ההמום: "30 שנה אני שוטר וכבר ראיתי למבורגיני ופרארי מתחרות. אבל זאת הפעם הראשונה שאני רואה חיפושית מצפצפת להם בשביל לעקוף..."

בכניסה לעיר חלם היה בור גדול בכביש ובעלי עגלות שהיו נוסעים בלילה היו נכנסים לבור, העגלה הייתה קופצת והנוסעים היו נחבטים בחוזקה בגג או ברצפת העגלה. עד שהיו מביאים אותם לבית החולים, היה מצבם מחמיר וחלקם היו נופחים את נשמתם. כינס ראש העיר חלם את מועצת החכמים כיצד לפתור את הבעיה. הציע מנהל בית החולים: "אני מציע להצמיד רופא לבור שייטפל מיידית בחולים וכך יינצלו חייהם". אמר ראש העיר: "זה רעיון טוב, אבל לא מספיק טוב". הציע הממונה על העגלות: "נצמיד אמבולנס לבור שיוביל במהירות את הפצועים לבית החולים". אמר ראש העיר: "זה רעיון טוב אבל לא מספיק טוב". אמר מהנדס העיר: "אני מציע לבנות בית חולים על יד הבור וכך יפונו החולים במהירות לבית החולים". אמר ראש העיר: "זה רעיון טוב אבל לא מספיק טוב!, אני מציע לסתום את הבור ולחפור בור חדש ליד בית החולים!"

אישה אחת תהתה מדוע בעלה מקשיב לכל דבר שהאישה בתוך הג'י פי אס אומרת לו לעשות, אבל כשהיא עצמה מבקשת ממנו הוא אומר לה 'אל תתערבי'. היא החליטה להתיישב בשקט במקומה ולהקשיב, מנסה לברר לעצמה את פשר הכוח הקסום שהאישה מהג'י פי אס הזו מהלכת על בן זוגה. ולהלן המסקנות שהיא הגיעה אליהן: א. הטון הרך שלה. "בעוד מאתים מטרים תפנה שמאלה", היא מבקשת ממנו בקול עדין (במקום: "לא, עיוור, אתה לא רואה את השלט??"). ב. אם הוא טועה בדרך, היא לא קוראת לו "מפגר", אלא מעודדת אותו: "מצא מסלול אלטרנטיבי. לא נורא, נשמה. טעית, קורה שטועים. אעזור לך להגיע בכל זאת". והדבר ששבר אותה סופית – ג. כשהגיעו למחוז חפצם, היא הריעה לו: "ברוך הבא, הגעת". "איפה אני ואיפה אשת ה- GPS", חשבה לעצמה, ואז אמרה לבעלה בלעג: "הגעת? יופי. הגיע הזמן באמת".