אפריקה

חברה לייצור ושיווק שואבי אבק החליטה להרחיב את הפעילות העסקית שלה לאפריקה, וכדי "לפצח" את השוק החדש בצורה הטובה ביותר, מנכ"ל החברה החליט לנסוע בכבודו ובעצמו כדי להתחיל למכור את השואב המתקדם של החברה. ביום הראשון של מסע המכירות שלו הוא הגיע לכפר מבודד, וכשהוא ראה עד כמה כל הכפר מלוכלך הוא מיד החל לחשב את הרווח העצום שהוא יוכל לעשות במקום שכזה. המנכ"ל דפק על הדלת של הבקתה הגדולה ביותר בכפר ולאחר רגע קל קיבלה את פניו אישה מבוגרת לבושה בסינר מטונף. "חדשות נהדרות יקירתי!" הוא אמר לה, "נגמרו הימים שבהם היית צריכה לעבוד קשה כדי לנקות את הבית! אני כאן כדי להציג בפנייך את שואב האבק הטוב ביותר בעולם!" "אני לא צריכה שום שואב אבק", ענתה לו האישה. "את לא מבינה, זה הפתרון לכל בעיות הלכלוך שלך!" "אני לא צריכה את הפתרון שלך", השיבה האישה. "יקירתי, את אולי לא חושבת שאת צריכה את שואב האבק הזה, אבל תאמיני לי שברגע שפתאום משהו נשבר או מתלכלך בבית אין שום מוצר אחר שיכול לנקות ביעילות כמו שואב האבק המתקדם הזה." "אני בחיים לא אשתמש בשואב אבק, אני מסבירה לך שאני לא צריכה את זה..." "אז אני אוכיח לך שאת כן צריכה!" אמר המנכ"ל והתפרץ לתוך הבקתה, לקח דלי מלא בזבל ומים מזוהמים ושפך אותו על הרצפה. האישה מיד החלה לצעוק: "משוגע אחד! חכה חכה אני קוראת לבעלי, הוא וכל הגברים של הכפר כבר יטפלו בך!!!" המנכ"ל לא היסס לרגע ואמר: "עכשיו את תראי איך כל הטיפונת הזאת נעלמת תוך שנייה! יהיה לך הבית הכי נקי בכפר, ואת תהיי האישה הראשונה בכל אפריקה עם הפלא הטכנולוגי המדהים הזה. אני מבטיח לך שאם שואב האבק שלי לא ינקה את כל הזבל הזה אני אנקה את הכל בעצמי ואפילו אוכל את כל הזבל עם כפית!" "אתה יודע מה? אין בעיה" אמרה האישה ויצאה מהבית. "רגע... לאן את הולכת?" שאל המנכ"ל המבולבל. "לשכנה שלי כדי להביא לך כפית, כי בכפר שלנו אין בכלל חשמל!"

כלב אחד החליט לצאת למסע מסביב לעולם והצטרף לטיול מאורגן בספארי של אפריקה. באחד מימי הטיול, הוא איבד את הקבוצה והתחיל לשוטט בספארי. פתאום, ראה נמר מפחיד דוהר לכיוונו. הכלב ידע שפאניקה לא תעזור לו, אז הוא התיישב על האדמה ליד אוסף עצמות, תפס אותן בפה ומלמל בקול: "וואו, זה היה נמר טעים... מעניין אם יש עוד כאלה נמרים טעימים באזור..." כשהנמר שמע את הכלב, הוא בלם במהירות והביט בו בחרדה "זה היה קרוב" חשב לעצמו "הכלב הזה כמעט אכל אותי!" חיש מהר הוא הסתובב והתחיל לרוץ הרחק מהכלב. קוף שובב שישב על העץ, ראה בדיוק מה קרה והחליט שזו הזדמנות טובה להתיידד עם הנמר. הוא זינק אחריו וסיפר לו שהכלב עשה ממנו צחוק. "באמת??" התרעם הנמר והסתכל על הקוף "עלה על גבי! בוא נראה לו מה זה!" הכלב, שעדיין שוטט באיזור וחיפש את הקבוצה, ראה פתאום את הנמר דולק אחריו ועל גבו רוכב קוף. שוב הוא התיישב על האדמה ומלמל: "איפה הקוף המעצבן הזה?! לפני שעה כבר ביקשתי ממנו שיביא עוד נמר..."

בשבט אפריקאי נולד תינוק חדש לראש השבט. האב השמח ניגש לראות את בנו הטרי, והופתע לגלות שצבע עורו לבן כשלג, בעוד שהוא וכל בני השבט שחומי עור. הוא מיד לקח גרזן, הרים את הילד בידיו ויצא למצוא את האדם היחידי שיכול היה להיות אחראי למקרה הזה – המיסיונר הנוצרי שחי בכפר הקרוב. ראש השבט נכנס בסערה לביתו של המיסיונר וצעק, "איך אתה מסביר את זה?!". המיסיונר התחיל להזיע וזעק "רגע רגע, יש לזה הסבר, אני מבטיח!". ראש השבט המשיך להחזיק את הגרזן גבוה באוויר וחיכה לראות כיצד המיסיונר יצליח ליישב את דעתו. המיסיונר הצביע על החלון ואמר, "תסתכל שם, על השדה". ראש השבט הסתכל מחוץ לחלון וראה כבשים רועות – כולן לבנות פרט לאחת שהייתה שחורה לחלוטין. "אתה רואה? אחת מהכבשים היא בצבע שונה לחלוטין למרות שכולן הגיעו מאותה משפחה – נסתרות דרכי האל." "הבנתי", אמר ראש השבט בזמן שהשפיל את ראשו וחייך במבוכה. "אני לא אגיד כלום לאף אחד על התינוק אם אתה לא תגיד כלום לאף אחד על הכבשה..."

חוקר אנגלי אחד עקב במשך שנים אחרי שבט של קניבלים שחי באפריקה. הוא התיידד עימם והם הסכימו לארח אותו פעם בשנה מבלי לאכול אותו כדי לאפשר לו להמשיך את המחקר שלו. באחת מהשנים כשהגיע החוקר לבקר את הקניבלים, הוא ראה שכל הבתים נראים מוזנחים מאוד, עם סדקים בקירות, חלונות שבורים וגגות מרוסקים. "מה קרה לכם בשנה שחלפה?" שאל החוקר. "היה רעב קשה" ענו הקניבלים, "ומועצת הכפר החליטה שכדי להתמודד עם המצב צריך לאכול את כל הבנאים, הסתתים והנגרים..." שנה לאחר מכן חזר החוקר לבקר את הקניבלים וראה שכל בגדי הקניבילים בלויים וקרועים, וחלקם אפילו התעטפו בשמיכות ישנות. "מה קרה לכם בשנה שחלפה?" שאל החוקר. "היה רעב קשה" ענו הקניבלים, "ומועצת הכפר החליטה שכדי להתמודד עם המצב צריך לאכול את התופרים, החייטים והסורגים..." שנה נוספת חלפה וכשהחוקר הגיע לביקור הקבוע שלו, הוא הופתע לגלות שקהילת הקניבלים עברה שינוי מדהים. הבתים נראו חדשים, נסללו דרכים חדשות, ילדים שיחקו ברחובות וכולם לבשו בגדים חדשים. "מה קרה לכם בשנה שחלפה?" שאל החוקר המופתע. "היה רעב קשה" ענו הקניבלים, "אז אכלנו את מועצת הכפר..."