חכם

אופנוען רוכב בכביש החוף במהירות של 150 קמ"ש, פתאום הוא מבחין מולו בציפור קטנה. אחוז פאניקה, הוא מנסה בכל כוחו לבלום כדי שלא לפגוע בה. הוא מביט בציפור הקטנה, הציפור הקטנה מביטה בו ו... בום! האופנוען רואה את הציפור הקטנה מתגלגלת שוב ושוב על האספלט, עד שהיא נעצרת ללא תזוזה. האופנוען חוזר על עקבותיו ומוצא את הציפור הקטנה שוכבת ללא הכרה. רחמיו נכמרים, הוא מרים אותה ולוקח אותה מהר אל הוטרינר. הוטרינר מסיים לטפל בה ואומר לאופנוען, "תן לה קצת זמן להתאושש, שים לה מים ואוכל ובוא נקווה לטוב". האופנוען קונה לציפור כלוב יפה ומניח אותה בתוכו עם מעט מים ופירורי לחם, בתקווה שהיא תתאושש. אחרי יומיים הציפור הקטנה אכן מתעוררת ומוצאת את עצמה כלואה בתוך כלוב. היא מביטה בסורגי הכלוב ואומרת לעצמה: "אני לא מאמינה שקיבלתי כלא! כנראה הרגתי אותו..."

רגע לפני סיום השיעור, נעמדה המורה נעמי הכועסת מול תלמידיה ואמרה: "אם מישהו מכם חושב על עצמו שהוא אידיוט גמור, שיעמוד עכשיו!". התלמידים המבולבלים שלה שלחו מבטים תמוהים אחד לשני וניסו לתהות מה פשר בקשתה של המורה. אבל אף אחד מהם לא קם. המורה הניחה את ידיה על מותניה ושאלה בטון רך יותר: "אני בטוחה שיש פה לפחות כמה תלמידים אידיוטים, אז קדימה, תהיו אמיצים". לאחר התלבטות קצרה, אבישי הקטן החליט לקום ממקומו. המורה נעמי הסתכלה עליו במבט מסופק אך מעט מרחם: "אתה חושב שאתה אידיוט, אבישי?" הוא ענה לה: "האמת? לא ממש, פשוט לא נעים לי שאת עומדת שם לבד"

3 חברים בעלים של כלבים, התווכחו ביניהם למי יש כלב יותר חכם. הראשון אמר: "הכלב שלי ממש חכם! כל בוקר הוא מחכה למחלק העיתונים, מביא לי את העיתון למטבח ופותח אותו בעמוד הספורט". השני אומר: "הכלב שלי הרבה יותר חכם, כל בוקר הוא מכין לי חביתה, טוסט וגם סוחט לי מיץ תפוזים טרי!" השלישי עונה להם בביטול: "את כל זה אני כבר יודע, ספרו לי משהו חדש..." "איך אתה יודע?" שואלים השניים. הוא עונה להם: "הכלב שלי מספר לי הכל..."

אדם נכנס לסופרמרקט, פנה למחלקת הירקות וביקש מן הנער שעבד שם לקבל חצי ראש חסה. הנער הסביר לו כי לא ניתן למכור חצי ראש חסה, אך מכיוון שהאיש התעקש, הוא הלך לקופה הראשית כדי לדווח על כך למנהלת הסופרמרקט. "יש פה איזה מפגר שמתעקש לקנות חצי ראש חסה..." אמר הנער למנהלת, כשלפתע הבחין שהאיש הלך בעקבותיו, ועומד חצי מטר מאחוריו. מיד הוסיף הנער: "והאיש הנחמד שעומד מאחוריי הסכים ברוב טובו לקנות את החצי השני". המנהלת חייכה, אישרה לנער למכור לאיש חצי ראש חסה, והוא הלך לדרכו. בסוף היום קראה המנהלת לנער, שיבחה אותו על פיקחותו ועל התושייה שגילה, וסיפרה לו שהיא רואה בו מועמד לקידום משמעותי אם ימשיך כך. "היכנס למשרדי מחר בבוקר לראיון, אני רוצה להכיר אותך קצת יותר לעומק." אמרה לו. למחרת בבוקר מתייצב הנער במשרד והמנהלת מתחילה בראיון: - "מאיפה אתה במקור?", שאלה. - "מבאר שבע", ענה. - "ולמה עזבת את באר שבע?" - "כי יש שם רק זונות ושחקני כדורגל" - "באמת?", אמרה המנהלת בכעס, "אני במקור מבאר שבע!" - "מה את אומרת?!", ענה ומיד שאל במבוכה: "באיזו קבוצה שיחקת...?"

יהודי אמריקאי נכנס לבנק בניו יורק ופונה לפקיד במחלקת ההלוואות. הוא אומר לפקיד: "אני טס לישראל בענייני עסקים, ומבקש ללוות 1,000 דולר". הפקיד עונה לו "אין בעיה אדוני, אך הבנק צריך פיקדון על מנת להעניק לך את הלוואה". היהודי מפשפש בכיסו ומוציא צרור מפתחות. הוא מושיט לפקיד מפתחות של מכונית פרארי חדשה, שחנתה ברחוב ממול ואומר לו "הנה, זה יהיה הערבון שלי". הפקיד נראה מבולבל, אך מסכים לקחת את הרכב בשווי מיליון דולר. לאחר שהיהודי יוצא לדרכו, הפקיד רץ לספר למנהל הבנק ושאר הפקידים על האיש היהודי הפתי שהשתמש בפרארי שעולה מיליון דולר, כפיקדון להלוואה של 1,000 דולר. מנהל הבנק לא מאמין למשמע אוזניו ומבקש ללכת יחד עם הפקיד לראות את המכונית. כשהוא רואה כי הפקיד דובר אמת, הוא מבקש ממחלקת התחבורה להחנות את הפרארי בחניון השמור של הבנק. כעבור חודש היהודי חוזר מנסיעת העסקים וניגש לבנק כדי להחזיר את החוב. הוא שולף מכיסו את אותה חבילה של 1,000 דולר עם הגומייה של הבנק ושם על שולחנו של הפקיד, בתוספת ריבית של 7 דולר. הפקיד קורא למנהל הבנק כדי להציג לו את היהודי הפתי. המנהל אומר לו: "אדוני, אנחנו שמחים מאוד לעשות איתך עסקים ונשמח לעמוד איתך בקשר גם בעתיד, אך אנו קצת תמהים... בזמן שהיית בישראל שאלנו עליך קצת, וגילינו שאתה מולטי-מיליונר! מה שמפליא הוא - למה שמולטי-מיליונר יצטרך הלוואה של 1,000 דולר מהבנק ועוד ישתמש במכונית של מיליון דולר כעירבון?" היהודי מחייך אליו ועונה: "זה מאוד פשוט, תנסה לחשוב באיזה מקום בניו יורק אני יכול להחנות את הפרארי שלי לחודש שלם במחיר מגוחך של 7 דולר, ולהיות בטוח שהיא תהיה שם כשאחזור?"

קצב אחד רואה כלב ליד החנות ומגרש אותו, אך הכלב לא זז. לפתע הוא מבחין בפתק בפיו עליו כתוב "2 ק"ג כרעיים" ובתוך הפתק שטר של 50 ש"ח. הקצב ההמום מכין לכלב שקית עם העוף, שם בפנים את העודף והכלב יוצא לדרכו. יצר הסקרנות של הקצב כבש אותו והוא החליט לעקוב אחרי הכלב. הוא רואה אותו מגיע למעבר חצייה, ממתין שהרמזור יתחלף לירוק, מסתכל לשני הכיוונים, חוצה ונעצר בתחנת אוטובוס. הכלב בודק את לוח הזמנים ומחכה עד שמגיע האוטובוס. הוא בודק את המספר, מוציא את העודף מהשקית, משלם לנהג ומתיישב. הקצב עולה אחריו ומתיישב. לאחר שהם יוצאים מהעיר ומגיעים לפרברים, נעמד הכלב על רגליו האחוריות, מצלצל בפעמון ויורד. הקצב עדיין בעקבותיו. הכלב ממהר לבית עם חצר, מניח את השקית עם העוף בצד ודופק בדלת. אחרי כמה רגעים יוצא איש מהבית ואומר "כלב טיפש שכמוך!" הקצב נדהם ואף כועס, הוא ניגש אל בעל הבית ואומר: "אתה לא נורמלי! הכלב הזה הוא גאון!" "איזה גאון?!" עונה האיש, "זו פעם שנייה השבוע שהוא שוכח את המפתחות של האוטו!"

במהלך שיעור פיזיקה על נושא מסובך, שאל הפרופסור את התלמידים שאלה. התשובה המפתיעה של אחד התלמידים הייתה כל כך מעמיקה שהפרופסור שיתף אותה עם חבריו לעבודה, באמצעות האינטרנט: השאלה: האם גיהנום פולט חום או קולט חום? התשובה של התלמיד: "ראשית, אנו צריכים לדעת כיצד המסה של הגיהנום משתנה במשך הזמן. לכן, נצטרך לדעת את התדירות בה נשמות נכנסות לגיהנום, ואת התדירות בה הן יוצאות משם. אני חושב שנוכל להניח כי כאשר נשמה נכנסת לגיהנום, היא לא תצא משם. ולכן, נשמות אינן יוצאות. לגבי התדירות בה נשמות נכנסות לגיהנום, נסתכל על הדתות השונות הקיימות בעולם כיום. רוב הדתות מאמינות שאם אינך משתייך להן, מקומך בעולם הבא - בגיהנום. כיוון שקיימות יותר מדת אחת כזו נניח כי כל הנשמות נכנסות לגיהנום. עם תדירויות ההיוולדות והמוות בעולם כמו שהן, נוכל לשער שמספר הנשמות בגיהנום הולך וגדל כפונקציה מעריכית. כעת, נסתכל על הקצב בו הגיהנום מתרחב לפי חוק בויל, הקובע שבשביל שהטמפרטורה והלחץ בגיהנום יישארו קבועים, הנפח של הגיהנום צריך להתרחב פרופורציונית לכניסתן של הנשמות... זה נותן שתי אפשרויות: 1. אם הגיהנום מתרחב בקצב איטי יותר מאשר הקצב בו נשמות נכנסות אליו, אז הטמפרטורה והלחץ בגיהנום יעלו עד שהגיהנום לא יהיה יציב ויתפוצץ. 2. אם הגיהנום מתרחב בקצב מהיר יותר מאשר הקצב בו נשמות נכנסות אליו, אז הטמפרטורה והלחץ ירדו עד שהגיהנום יקפא לחלוטין. איך נוכל לקבוע איזו מהן היא האפשרות הנכונה? אם נסתמך על האקסיומה של טרייסי (שם פרטי) שאמרה לי בתחילת השנה: 'הגיהנום יקפא לפני שאני אשכב איתך' ונכניס למשוואה את העובדה ששכבתי איתה אתמול, אז אפשרות מספר 2 צריכה להיות הנכונה. ולכן, אני בטוח שהגיהנום פולט חום וכבר קפא מזמן. כתוצאה ממסקנה זו שהגיהנום כבר קפא, ניתן להניח כי אינו מקבל עוד נשמות, ולכן הוא כבר נכחד . זה משאיר לנו רק את גן עדן, ובשל כך נוכל להוכיח את קיומה של ישות אלוהית, המסבירה את העובדה שאתמול טרייסי המשיכה לצעוק "הו אלוהים!", "הו אלוהים!". התלמיד קיבל את הציון "10"

האקדמיה היא מקום שיכול להיות מאוד אפור, משעמם ושוחק, אז לפעמים הסטודנטים והמרצים מתבלים את השיעור בפניני חוכמה. הנה לקט מובחר והורג מצחוק... סטודנטית: "יש שנאים שמזמזמים כשהם עובדים. למה?" מרצה: "גם את היית מזמזמת אם היו לך 50 מחזורים בשנייה..." מרצה באחת ההרצאות: "בשעת פליטת הזרע אצל הגבר, הזרעונים נעים בתוך מעטפת של סוכרים שמגינה עליהם". מיד מרימה ידה אחת הסטודנטיות ושואלת: "רגע, אז למה בכל זאת יש לזה טעם מריר?!" "... 15-20 דקות, ואני גומר. בלי לעלות ולרדת...." מרצה לכימיה אורגנית, מסביר מדוע עדיף לוותר על הפסקה ולהמשיך את השיעור ברצף. המרצה: "עשיתי פעם את הניסוי הזה עם הבן שלי! הושבתי אותו על נדנדה והסברתי לו על הכוחות שפועלים עליו... אז הוא אמר לי: 'אבא, מה אתה מטומטם? תנדנד וזהו!'" מרצה לסטודנט: "אני לא מבין מה אתה אומר. אתה בטח קרוב משפחה של אשתי..." המרצה: "את המבחן אפשר לעבור, תשאלו את אלה שעשו אותו סמסטר קודם." סטודנט: "אפשר לשאול אותם עכשיו. רובם פה..." סטודנטית: "אפשר זמן להעתיק?" מרצה: "כן, תנצלו את הזמן שאני מוחק את הלוח." לפני המבחן שואלים את המרצה על המבחן והוא עונה: "לא יהיו לכם הפתעות במבחן!" במבחן אף אחד לא מבין כלום, שאלות מאוד קשות ולא ברורות. סטודנטים באים בתלונות למרצה: "אמרת שלא יהיו הפתעות במבחן?!" מרצה: "נכון, בלי הפתעות גם אצלכם, כמו בכל השנים, יהיו 70% נכשלים..." מרצה: "אני יכול לשחק איתכם טטריס: מי שיפריע יעבור לשורה האחרונה וכשהשורה האחרונה תתמלא היא תעוף החוצה." מרצה: "אם נירה קליע לכיוון השמש המהירות שלו תגדל במהלך התנועה" תלמיד: "..אבל המרצה, הקליע ימס הרבה קודם..." מרצה: "אז נירה אותו בלילה..." לפני מבחן ידוע לשמצה במחשבים, שואל אחד הסטודנטים: "איזה חומר עזר כדאי להביא למבחן?" מתרגל: "לדעתי הכי כדאי לכם להביא תהילים..." "היחס של פיסיקאים למתמטיקה זה כמו היחס של פושעים לספר חוקים. כדאי לדעת, וכדאי לדעת איך לעקוף."