בדיחות בנושא דיבור

לאברהם בן ה-80 היה מנהג קבוע בכל יום שישי בבוקר, להיפגש עם חבריו הטובים והוותיקים לכוס קפה באחת ממסעדות העיר ולדבר על כל נושא שבעולם החל מפוליטיקה וספורט, ועד להעלאת זיכרונות מהעבר. לאחד ממפגשי הקפה האלו אברהם הגיע בדיוק אחרי שעבר עקירת שיניים מורכבת והתאמת שיניים תותבות, וביום הזה הוא בקושי היה יכול לדבר. בשבוע שלאחר מכן הוא כבר הצליח לדבר במשך כעשר דקות, והוא תרם משפט לשיחה מפעם לפעם. שבועיים לאחר העקירות אברהם דיבר במשך כ-20 דקות ואף סיפר סיפור או שניים לחבריו. שלושה שבועות אחרי הפגישה עם רופאי השיניים אברהם לא הפסיק לדבר במשך כל המפגש, נכנס לדבריהם של חבריו בהתלהבות ללא הרף והיה לו מה להגיד על כל דבר ונושא שרק עלה. חבריו היו מאוד מבולבלים מהתנהגותו של אברהם והם החליטו לשאול אותו על כך במפגש שנערך שבוע לאחר מכן. "תגיד לנו אברהם, מה קרה לך בשבועות האחרונים? קודם אתה בקושי מוציא מילה מהפה ואחר כך אי אפשר להשתיק אותך לרגע!" "יש לזה הסבר מאוד פשוט" הוא ענה, "בשבוע הראשון כאבו לי החניכיים ובקושי יכולתי לדבר, אז כמעט ולא אמרתי כלום. בשבוע השני התחלתי להתרגל לשיניים החדשות שלי והכאב ירד אז יכולתי לדבר יותר." "אבל איך קפצת ממצב כזה ללדבר בלי הפסקה במשך כמעט כל היום???" "כי בשבוע שעבר לקחתי בטעות את השיניים התותבות של אשתי..."

גבר מבוגר אחד נכנס לחנות כלי נגינה ומבקש להתייעץ עם המוכר. "אני מחפש כלי נגינה בשביל לקנות לאשתי. היא עומדת לצאת לפנסיה והיא רוצה להישאר איתי בבית כל היום וללמוד לנגן על משהו. מה אתה מציע לי?" המוכר לקח את הגבר לסיור בחנות והסביר לו על האפשרויות השונות. "גיטרה היא בחירה קלאסית שלא דורשת הרבה מקום בבית וקל למצוא מורים או אפילו ללמוד לבד, אבל יש אנשים שבשבילם זה קצת בנאלי. פסנתר הוא גם בחירה נהדרת - זה כלי שמפיק צלילים מרגיעים מאוד, רק שצריך לקחת בחשבון שהוא לוקח הרבה מקום. אם אשתך מוכנה לעבוד קשה אפשר לשקול גם כינור, שהוא כלי נגינה אלגנטי מאוד." "אני דווקא חשבתי יותר על משהו כמו חצוצרה או סקסופון," אמר הגבר. "כלי נשיפה לדעתי לא ממש מתאימים למצב שאתה מתאר, יש סיבה מיוחדת שאתה חושב שאשתך צריכה להתחיל דווקא עם כלי נגינה שכזה?" שאל המוכר. "כן" ענה הגבר, "לפחות ככה כשהיא מנגנת היא לא תוכל לדבר".

שלושה מרגלים זרים – האחד גרמני, השני צרפתי והשלישי ישראלי – נחשפים ונלכדים במדינה עוינת. הם נכלאים יחד בתא קטן בכלא מבודד ומוצאים בזה אחר זה לחקירה על ידי כוחות הביטחון המקומיים. ראשון מוציאים החוקרים את המרגל הצרפתי וגוררים אותו על הרצפה לעבר חדר החקירות. הם קושרים לו את הידיים לכיסא ומענים אותו למשך שעתיים עד שלבסוף הוא נשבר ומספר להם את כל מה שהם רצו לדעת. השובים גוררים חזרה את המרגל הצרפתי לתא, זורקים אותו פנימה ואז לוקחים באותה צורה גם את המרגל הגרמני. גם לו הם קושרים את הידיים לכיסא, מענים וחוקרים במשך שעתיים - אבל הוא לא אומר מילה. רק לאחר 4 שעות של עינויים, גם הגרמני נשבר ומספר להם את כל מה שהם רצו לדעת. החוקרים המרוצים מחזירים את המרגל הגרמני לתא ולוקחים איתם כעת את המרגל הישראלי. הם קושרים את ידיו לכיסא ומתחילים לענות ולחקור אותו. עוברות שעתיים והמרגל הישראלי לא אומר מילה, עוברות 4 שעות והוא עדיין שומר על זכות השתיקה, לא מדבר כלל ולא מסגיר שום פרט לשוביו. עוברות עוד 8 שעות של חקירה בעינויים, ואז עוד 16, ואז עוד 24 – והחוקרים פשוט לא מצליחים להוציא מהמרגל הישראלי שום דבר. בסוף, אחרי יממה של חקירה צולבת, החוקרים משחררים אותו מהכיסא וזורקים אותו שבור ורצוץ חזרה אל התא. לפני שהם הולכים, צועקים לו החוקרים: "נכון שלא אמרת כלום - אבל אל תדאג, אנחנו עוד נוציא את זה ממך!". המרגל הגרמני והמרגל הצרפתי המומים לגמרי, ניגשים ישר למרגל הישראלי נדהמים ושואלים אותו: "מה זה? איך הצלחת לא להגיד להם כלום בחקירה בעינויים כזו? זאת הרוח הציונית שבך?" עונה להם המרגל הישראלי: "איזה רוח ציונית תגידו לי? אחרי שעה רציתי כבר לזמר להם הכל, אבל לא הייתי מסוגל לדבר כי לא יכולתי להזיז את הידיים!"

פרסי נוסע לאמריקה, וחברו הכורדי מבקש ממנו שיביא לו משם תוכי גדול מדבר. הפרסי נכנס לחנות חיות בניו יורק ורואה שתוכי גדול עולה 400 דולר. בכלוב ליד, הוא רואה ינשוף שמחירו רק 50 דולר. "מה אני פראייר?"חשב הפרסי "הכורדי ממילא לא מבין בציפורים, אביא לו ינשוף". הפרסי חוזר לארץ ומביא לכורדי את הציפור. כעבור חודש, שואל הפרסי את חברו: "נו, איך התוכי, כבר מדבר?" "האמת שהוא לא מדבר", משיב הכורדי, "אבל הוא מה זה מתעניין!"

תוך כדי נבירה בעיתון היומי, נתקל מוטי במחקר מעניין שבו נחשף כי במשך יממה גברים אומרים כ-15,000 מילים בממוצע, בעוד שנשים אומרות כ-30,000. "תראי מה זה..." פנה מוטי לאשתו סמדר ואמר בעוקצנות, "לפי המחקר הזה, אתן מדברות פי שניים מאיתנו." סמדר גלגלה עיניים ואמרה: "זה כי אתם כל כך מטומטמים שכל דבר צריך להגיד לכם פעמיים!!!" מוטי ניתק את עיניו מהעיתון ואמר: "מה?"