חג

לבני היקר, וגם לדבר הזה שאיתה התחתנת, שלום. שנה טובה ואל תדאג לי, אני בסדר גמור, בהתחשב בעובדה שאני לא יכולה לנשום או לאכול וכואב לי בכל הגוף. מה שחשוב זה שיהיה לך חג שמח איפה שאתה נמצא עכשיו, רחוק מאוד מאמא שלך. אני מצרפת את עשרת השקלים האחרונים שלי למכתב, אני מקווה שתבזבז אותם על הנכדים שלי. אלוהים יודע שהאמא שלהם אף פעם לא קונה להם משהו נחמד או מבשלת להם כמו שצריך. הם נראים כל כך רזים בתמונות, הילדים המסכנים. תודה רבה לך על הפרחים ששלחת לי ליום ההולדת. היה כל כך קשה לך לבוא לבקר? שמתי אותם בפריזר, שיישארו טריים עד שתצטרך אותם בשביל הקבר שלי. ובכן בני, הגיע הזמן שאני אזחל למיטה לישון, איבדתי את מקל ההליכה שלי בשבוע שעבר כשרדפתי אחרי ג'וקים, אבל אל תדאג לי. התרגלתי לשבת בחושך, כי אתה גר רחוק ואין מי שיחליף את הנורה שנשרפה. גם התרגלתי לקור מאז שהמזגן התקלקל ואין מי שיתקן אותו. יש לזה יתרונות, המיטה הקפואה בבית האבות כל כך קרה, שאני לא מרגישה את הכאבים בעצמות. אל תחשוב על לשלוח לי כסף, אני יודעת שאתה צריך אותו בשביל החופשות המשפחתיות היקרות אליהן אתה נוסע כל שנה. תמסור את כל אהבתי לנכדים המתוקים שלי וד"ש לזאת, איך שקוראים לה עם השורשים השחורים, שבגללה אתה לא גר איתי יותר... שנה טובה, אמא.

יום אחד היטלר הלך להיפגש עם מגדת עתידות כדי לגלות את התשובות לכמה שאלות שהטרידו אותו. "תגידי לי, מתי אני אמות?" הוא שאל. מגדת העתידות הביטה ארוכות לתוך כדור הבדולח שלה ולבסוף ענתה: "אתה תמות ביום חג לעם היהודי". "מה?! איך זה ייתכן?" אמר היטלר. אז מגדת העתידות ענתה לו: "כי לא משנה באיזה יום תמות זה יהיה יום חג לעם היהודי".

מחמוד אחמדינג'אד, נשיא איראן לשעבר, לא הרגיש טוב והיה מודאג לגבי המוות שלו, אז הוא החליט ללכת למגדת עתידות שתגיד לו את התאריך המדויק שבו הוא ימות. היא סגרה את עיניה, ובשקט הגיעה לפרק בעתיד שבו היא מוצאת את התשובה: "אתה תמות בחג יהודי". "באיזה חג בדיוק?" שאל אחמדינג'אד בעצבנות. "זה לא משנה", ענתה המגדת עתידות, "לא משנה באיזה יום תמות, זה יהיה חג ליהודים".

זוג אחד חוגג את ליל הסדר ומזמין את כל המשפחה לבלות ביחד את ערב החג והארוחה. המשפחה מתכנסת, אבל הילדים של הזוג מאחרים והחמות מתלוננת בקול: "אוף הילדים שלכם, תמיד מאחרים..." בסופו של דבר כולם מגיעים ומתיישבים לאכול, החמות מתעקשת לשבת בראש השולחן ליד שעון הקיר המשפחתי הגדול שעובר בירושה, ולאף אחד אין כוח להתווכח איתה. אחרי שמסיימים לקרוא את ההגדה, החמות הרעבה מתחילה להתלונן: "אוף עם האוכל פה, למה הוא תמיד מגיע באיחור?" בסופו של דבר האוכל מגיע, כולם אוכלים והערב ממשיך. "אני אתחיל לפנות את הכלים כדי שלפחות נוכל להתקדם למנה האחרונה בזמן," אומרת החמות, ומספר שניות אחרי שהיא קמה נופל השעון הענק על הכיסא שעליו היא ישבה ומתנפץ לרסיסים. כולם בהלם עד שלפתע נשמעת הכלה רוטנת: “אוף השעון הזה... תמיד מאחר…”

שולה ויורם היו בדרכם למסיבת תחפושות כשבאופן פתאומי היא חטפה כאב ראש נוראי. היא אמרה לו ללכת בלעדיה ואחרי שלקחה כדור נכנסה למיטה לנוח. לאחר חצי שעה כאב הראש עבר והיא החליטה ללכת גם כן למסיבה. מאחר שבעלה לא ידע למה היא מתחפשת, היא החליטה לבדוק את התנהגותו כשהיא איננה בסביבה. כשהגיעה למסיבה היא מיד איתרה אותו לפי התחפושת והתחילה לרקוד איתו. הוא שאל אותה אם היא רוצה לעשות סיבוב באוטו, היא הסכימה כי רצתה לראות עד לאן יעז להגיע, והם הלכו על זה עד הסוף! היא חזרה הביתה ושאלה אותו: "נו, איך הייתה המסיבה?" הוא ענה: "משעממת". "באמת?" "כן, ישבנו כמה חבר'ה בלובי עם בקבוקי בירה ושיחקנו קלפים, אבל הבחור שהשאלתי לו את התחפושת שלי עשה חיים משוגעים!!".

מורה בבית ספר אמריקאי העבירה שיעור חברה בנושא חג המולד. היא שאלה את הילדים כיצד הם חוגגים. הראשון ענה לה "אנחנו מתחילים בכנסייה, שם אנו קוראים מזמורים ושרים שירים במיסת חצות. לאחר מכן אנו חוזרים הביתה לאכול פאי טעים ואז תולים את הגרביים על האח. בסוף אנו הולכים לישון ומחכים לבוקר למצוא מלא מתנות וצעצועים מתחת לעץ האשוח". "יפה מאוד!" אמרה המורה ופנתה לתלמיד הבא. "אני אחותי אמא ואבא הולכים לכנסייה ושרים שירים. לאחר מכן אנו חוזרים הביתה וכולנו אוכלים עוגיות שוקולד צ'יפס עם חלב ליד האח ותולים מעליו את הגרביים. אנו מבלים כמעט את כל הלילה ערים וממתינים לסנטה קלאוס שיבוא עם מלא צעצועים ומתנות". "מעולה! ומה איתך?" פנתה המורה אל ג'ק, התלמיד היהודי, "מה עושים במשפחה שלכם בזמן החג?" "הו, אצלנו חג המולד הוא חגיגה גדולה מאוד!" המורה המופתעת המשיכה לחקור מתוך סקרנות "כן, תמשיך בבקשה..." "אנחנו מתחילים את היום בבית, ממתינים לאבא. איך שהוא חוזר מהמשרד, כולנו נכנסים לרולס רויס ושרים שירי חג המולד בדרך למפעל הצעצועים שלו. כשאנו מגיעים ורואים את המחסנים הריקים, אנו שרים 'ישו הוא חבר שלנו', ואז כולנו עולים למטוס הפרטי וטסים לחופשה בקאריביים!"