בדיחות בנושא חמות

אישה אחת שהייתה מאורסת הגיעה להכיר את משפחתו של בעלה לראשונה בביתם. כשנכנסה לבית היא שמה לב שהתקרה נראית מוזנחת ומלוכלכת, ומתוך רצון לעזור ולהרשים את המשפחה היא שאלה: "למה התקרה שלכם לא צבועה?" חמותה לעתיד אמרה לה, "כי בעלי עוד לא קנה מברשת כדי לצבוע אותה". כששמעה זאת הכלה המיועדת היא מיד הלכה לחם עם מספריים בידה, גזרה את שיערות זקנו, הכינה מברשת והחלה לצבוע את התקרה. חמותה הייתה המומה מהיצירתיות שלה ומהעזרה שסיפקה לה, וחיבקה אותה חזק. במהלך שהות הכלה העתידית בבית חמותה, היא הבחינה בכך שגם מסגרות החלונות הדקות של הבית נראות מוזנחות ומלוכלכות. על כן היא שאלה את חמותה לעתיד: "למה מסגרות החלונות לא צבועות?", וחמותה ענתה "כי בעלי החליט לצייר עליהן קישוטים, אבל עדיין לא קנה מכחול". כששמעה זאת הכלה, היא מיד רצה לחם עם מספריים בידה, גזרה את שיערות שפמו, הכינה מכחול והחלה לצבוע ולקשט את מסגרות החלונות. חמותה שוב נדהמה לנוכח הרצון של כלתה לעתיד לעזור לה, ובמיוחד מהיצירתיות שלה, עד שהיא אפילו אמרה לה: "אני רואה שיש לי הרבה מה ללמוד ממך!" בהמשך היום הכלה המיועדת וחמותה העתידית בילו רבות יחדיו והכלה עזרה לה לפתור בעיות רבות בדרכים פשוטות ויצירתיות. הבעל העתידי לעומת זאת חיפש את אביו ולא מצא אותו בשום מקום. כשיצא החוצה, הוא ראה שאביו יושב על העץ הגבוה שבחצר ומסתתר. "אבא, מה אתה עושה?" שאל הבחור הצעיר. אביו ענה לו: "שתי המשוגעות האלו החליטו לאפות פשטידה ואני לא בטוח שיש ביצים בבית!"

זוג אחד חוגג את ליל הסדר ומזמין את כל המשפחה לבלות ביחד את ערב החג והארוחה. המשפחה מתכנסת, אבל הילדים של הזוג מאחרים והחמות מתלוננת בקול: "אוף הילדים שלכם, תמיד מאחרים..." בסופו של דבר כולם מגיעים ומתיישבים לאכול, החמות מתעקשת לשבת בראש השולחן ליד שעון הקיר המשפחתי הגדול שעובר בירושה, ולאף אחד אין כוח להתווכח איתה. אחרי שמסיימים לקרוא את ההגדה, החמות הרעבה מתחילה להתלונן: "אוף עם האוכל פה, למה הוא תמיד מגיע באיחור?" בסופו של דבר האוכל מגיע, כולם אוכלים והערב ממשיך. "אני אתחיל לפנות את הכלים כדי שלפחות נוכל להתקדם למנה האחרונה בזמן," אומרת החמות, ומספר שניות אחרי שהיא קמה נופל השעון הענק על הכיסא שעליו היא ישבה ומתנפץ לרסיסים. כולם בהלם עד שלפתע נשמעת הכלה רוטנת: “אוף השעון הזה... תמיד מאחר…”

מוטי חזר ערב אחד מהעבודה, ואשתו הטרייה שירה קפצה עליו בהתלהבות ואמרה לו: "יש לי חדשות טובות! לא יודע איך להגיד את זה, אבל בקרוב אנחנו הולכים להיות שלושה אנשים בבית במקום שניים..." "אני לא מאמין!" אמר מוטי הנרגש והזיל דמעה של אושר, "את לא מבינה כמה אני מאושר שזה סוף סוף קורה!" אשתו שירה ענתה: "אני מאוד שמחה שאתה מרגיש ככה מוטי, אז מחר על הבוקר אמא שלי תעבור אלינו..."

ג'ורג' ואשתו אנג'לה – שני נוצרים אדוקים וחובבי ישראל, החליטו לטוס לטיול קיצי בארץ הקודש כשלמורת רוחו של ג'ורג', גם אמה הנודניקית של אנג'לה הצטרפה לטיול. במהלך השהות שלהם בירושלים, אמה של אנג'לה לקתה בהתקף לב ולפני שהגיעה לבית החולים, נפטרה... אנג'לה מוכת היגון לא יכלה לטפל בנושאים הבירוקרטיים ולכן ג'ורג' לקח את המושכות לידיו. ג'ורג' נפגש עם היועץ הישראלי לנושאים האלה שאמר לו: "אני משתתף בצערכם ואנסה לעזור לכם כמיטב יכולתי." "תודה" השיב לו ג'ורג', "כרגע אני צריך רק סיכום של ההוצאות כדי לתכנן מה לעשות." היועץ כחכח בגרונו ואמר: "ובכן, יש לכם שתי אפשרויות... האחת היא להטיס את גופתה של חמותך לארצות הברית, מה שיעלה לכם 5,000 דולר..." ג'ורג' פער את עיניו והשיב "זה נורא יקר... מה האפשרות השנייה?" היועץ הביט בו ואמר "האפשרות השנייה היא שאתם תביאו את חמותך למנוחה כאן, בירושלים, מה שיעלה 150 דולר." ג'ורג' חשב במשך מספר רגעים והשיב "אני מעדיף להחזיר אותה לארצות הברית, אנחנו נתמודד עם ההוצאות." היועץ חייך אליו באומרו "כנראה שממש אהבת את חמותך אם אתה מוכן להחזיר אותה לארצה במחיר הזה." "זה לא העניין..." השיב ג'ורג' ליועץ המבולבל, "פשוט אני מכיר מישהו שנקבר בירושלים לפני הרבה שנים... ביום השלישי למותו הוא קם לתחייה וזה סיכון שאני לא מוכן לקחת עם חמותי."

איש אחד שב הביתה מבית החולים לאחר ביקור אצל חמותו. אשתו שואלת בחרדה, "מה שלום אמא שלי?" בעלה עונה: "אמא שלך בסדר גמור, בריאה כסוס ותאריך ימים. שבוע הבא היא משתחררת מבית החולים ובאה לגור אצלנו לתמיד!" "מה?" האישה שואלת בתמיהה, "איך זה יכול להיות? הרי רק אתמול היא שכבה על ערש דווי והצוות הרפואי סבר שנותרו לה ימים ספורים בלבד..." "אני לא יודע מה היה אתמול" עונה הבעל, "אבל היום, כששאלתי את הרופא על מצבה, הוא אמר שעלינו להתכונן לגרוע מכל..."

בחורה צעירה יצאה מהמכולת ונתקלה לפתע בשיירה ארוכה וחריגה, המלווה שני ארונות קבורה אל בית הקברות הסמוך. את השיירה הובילה אישה לבושה שחורים שאחזה בידה כלב פיטבול קשור ברצועה, ומאחוריה כ-200 נשים התקבצו בדממה. הצעירה הייתה מאוד סקרנית לדעת מה פשר ההיאספות ואזרה אומץ לגשת אל האישה בשחורים. "אני מאוד מצטערת על האובדן שלך" אמרה לה, "וצר לי שאני מפריעה, אבל אני פשוט המומה מהשיירה הזו. מעולם לא ראיתי כזאת לוויה! של מי היא, אם יורשה לי לשאול?" "בעלי", ענתה האלמנה השחורה. "מה קרה לו?" שאלה הצעירה. "הכלב שלי תקף והרג אותו" השיבה. "אוי, זה נורא!" ענתה הצעירה "ושל מי הארון השני, אם יורשה לי לשאול?" "של חמותי" ענתה "היא ניסתה להציל את בעלי, אבל אז הכלב התנפל גם עליה". רגע של שתיקה והרהור חלף בין השתיים, כאשר לפתע, הצעירה שברה שתיקה והעזה לשאול: "תוכלי בבקשה להשאיל לי את הכלב?" "תעמדי בתור!" השיבה האלמנה בשחור.

קצין משטרה שנשוי למרוקאית קיבל שיחת טלפון מהמפקד הבכיר שלו שאמר לו: "מה שלומך פנחס? אני מצטער, אבל אנחנו נאלצים לשלוח אותך לעצור את חמותך ולהביא אותה לכלא." הקצין ההמום התחיל לומר: "המפקד...", ומיד נקטע על ידי הקצין הבכיר שאמר לו: "פנחס, אני יודע שזה קשה, אבל אתה יודע, זה חלק מהעבודה שלנו..." "לא זה מה שרציתי להגיד אדוני" אמר הקצין, "בסך הכל רציתי לבקש ממך שתשלח לי תגבורת..."

בתקופת המלך שלמה, היה גבר צעיר, נאה ומוצלח שהיה מבוקש בקרב כל העלמות הצעירות בממלכה. הבחור הצעיר הזה בהחלט היה מודע ליתרונות שלו, והוא היה מתהולל עם בחורות שונות ומבטיח לכל אחת מהן עולם ומלואו. בעוד שמרבית העלמות ידעו שאי אפשר לסמוך עליו, שתי צעירות לקחו את דבריו ברצינות והכריזו בפניי משפחתן שהן עתידות להתחתן עם הגבר המוצלח והיפה ביותר בממלכה. השמועות על הנישואין התפשטו, ושתי האימהות של הצעירות ששמעו שמישהי אחרת עתידה להתחתן עם העלם המבוקש החלו לריב ביניהן על גורלו וגורלן של בנותיהן. לאחר שלא הצליחו ליישב את המריבה, החליטו שתי האימהות ללכת אל המלך שלמה, החכם באדם, ולבקש שיחליט מי מבנותיהן תינשא לעלם. הן גררו את הצעיר אל בית המשפט ושטחו את הטענות שלהן בפני המלך החכם. שלמה הקשיב לדבריהן בסבלנות ולאחר שסיימו ציווה "הבו לי את החרב הגדולה ביותר בארמון! אני אחצה את הגבר וכל אישה תקבל חצי ממנו!" האם הראשונה נראתה אדישה למדי ואמרה "הבו לו את החרב". האם השנייה שהזדעזעה למשמע הפקודה, צעקה: "כבוד המלך, הסר את הציווי! אני מוותרת על החתן המיועד! רק אל תשפכו את דמו!!!" המלך שלמה הביט בשתי הנשים עם חיוך גדול ופסק: "האם הראשונה תזכה לחתן את ביתה עם העלם הצעיר!". פקיד בית המשפט המבולבל פנה אל שלמה ואמר: "מלכי החכם, אתה לא מתבלבל? האם הראשונה הייתה מוכנה לחתוך את הבחור הצעיר הזה!" "נכון!" השיב המלך שלמה, "זה מוכיח שהיא ראויה להיות חמותו האמיתית!"

חזי, חיים ודוד תמיד היו יושבים ביחד בקיוסק השכונתי לפחות פעם אחת בכל שבוע לקפה וסיגריה, ובכל פעם שנפגשו הם היו מדברים על כל נושא שבעולם, מכדורגל ועד לשיחות על החיים. באחד מהמפגשים עלתה השאלה מה כל אחד מאנשי החבורה היה עושה לו היו נשארים לו רק עוד 4 שבועות לחיות... חיים התחיל ואמר: "אני אלך לבית הכנסת בכל יום, אתפלל ואבקש סליחה על כל הדברים הרעים שאי פעם עשיתי. בשאר הזמן אני אתנדב ואנסה לעזור לנזקקים כמה שיותר". חבריו הנהנו בראשם והסכימו שמדובר בתוכנית מעולה, ושחשוב מאוד לנקות את המצפון ולעזור לזולת כמה שיותר לפני שעוברים לעולם הבא. דוד המשיך ואמר: "הרעיון שלך טוב, אבל אני לא הייתי מבזבז זמן על זרים והייתי פשוט משקיע את כל זמני בבילוי עם המשפחה. בטח הייתי לוקח את הילדים לאיזו חופשה מדהימה או מתפטר מהעבודה ומבלה איתם בבית את כל ארבעת השבועות האלה". פעם נוספת כל החברים הסכימו שמדובר בתוכנית מעולה, ושהילדים הם באמת אחד מהדברים החשובים ביותר בעולם. חזי חשב במשך דקות ארוכות עד שלבסוף אמר: "אני הייתי מתקשר אל חמותי, בא אליה הביתה ולוקח אותה ואת אשתי בגרוטאה הישנה הזאת שהיא נוהגת עליה לטיול בכל רחבי הארץ. אני אשבור את הרדיו, נישן כל לילה בשטח, נאכל טונה ולחם, אני אפסיק לעשן וכל הדרך אני אסע רק על 60 קמ"ש". שני חבריו היו מבולבלים לחלוטין ולאחר רגע ארוך של שתיקה, חיים לבסוף שאל את חזי למה הוא ירצה לבלות ככה את החודש האחרון של חייו. "אהה זה קל מאוד להסביר", ענה חזי, "נכון אומרים שהזמן טס כשאתה נהנה? אז לפי כמות הסבל שאני הולך לחטוף, ה-4 שבועות האלה יעברו לי כמו 4 שנים!"

אחד פוגש את חברו שנראה שמח וטוב לב, אבל כל הפנים שלו שחורות מפיח. "מה קרה?" שאל החבר, "ליוויתי את חמותי לתחנת הרכבת" אומר החבר בחיוך רחב. "אז מה כל הפיח על הפנים שלך?" הקשה החבר, "אה" עונה חברו "זה כי נישקתי את הקטר."

אישה אחת שכבה על ערש דווי והרגישה כי רגעיה ספורים. היא קראה לבעלה ואמרה לו שיש לה בקשה אחרונה לפני המוות. "אני מבקשת ממך בכל לשון של בקשה..." לחשה "שבהלוויה שלי תלך יד ביד עם אמא שלי. אני יודעת שלא הסתדרתם אף פעם, אבל אני מאוד רוצה שכולם יחשבו שהכול בסדר. האם תהיה מוכן לעשות זאת עבורי?" "אני מכבד את הבקשה האחרונה שלך" ענה לה הבעל "ואני מבטיח לך שאקיים אותה, אבל שיהיה לך ברור - אני מההלוויה הזו כבר לא אהנה..."

אמריקאי נוצרי אחד הגיע לחופשה בישראל עם אשתו וחמותו. בזמן שהם בארץ, החמות המבוגרת לא הרגישה טוב ונפטרה במפתיע בחדרה במלון. אנשי המלון אמרו לאמריקאי: ״אדוני, אם אתה רוצה לקבור את חמותך בארה״ב, צריך לשלם 10,000 דולר על הטסת הגופה. אבל מאחר שהיא נפטרה פה אצלנו במלון, נוכל לארגן לה הלוויה וקבורה כאן בארץ הקודש בחינם״. ״מה פתאום כאן?״ השיב האמריקאי ושילם את 10,000 הדולרים כדי להחזיר את גופת חמותו לארה״ב ולקיים את הלוויה שם. לאחר שההלוויה הסתיימה באה אליו אשתו של האמריקאי ואמרה לו: ״אני ממש מעריכה את מה שעשית עבור אימא שלי. זה מוכיח שבאמת אהבת וכיבדת אותה״. ענה לה בעלה: ״בטח שאני לא אסכים שהיא תיקבר בישראל! אחרי שקברו שם את ישו הוא חזר לחיים תוך 3 ימים. אני לא מוכן לקחת את הסיכון הזה עם אימא שלך!״

אישה אחת חזרה הביתה מ"ערב בנות" מהנה עם חברותיה. כשהיא נכנסה בפתח הדלת, היא ראתה שהשעה הייתה מאוד מאוחרת, אז היא פסעה על קצות האצבעות ובזהירות אל תוך חדר השינה החשוך, ולפתע ראתה כי מתחת לשמיכה מבצבצות ארבע כפות רגליים. "הבוגדני העלוב הזה!" חשבה לעצמה, "אני יוצאת לערב אחד וכבר הוא מביא לפה מישהי?!" רותחת מעצבים יצאה האישה מהחדר וניגשה אל המחסן, אספה משם את מחבט הטניס של בעלה, נכנסה לחדר והחלה להכות נמרצות את השניים שהיו מתחת לשמיכה, עד שכבר לא הייתה תזוזה. מסופקת ומחויכת יצאה האישה מהחדר וניגשה למטבח למזוג לעצמה לשתות. כשנכנסה ראתה להפתעתה את בעלה יושב שם, שותה קפה וקורא עיתון. הבעל הרים את הראש, חייך לאשתו ואמר: "היי אהובתי, את בבית כבר? ההורים שלך קפצו הערב לביקור והם היו עייפים, אז הם נשארו לישון. כבר אמרת שלום?"