אמא

אימא שלי לימדה אותי על חשיבות פורקן הרגשות – "עוד מעט אני אתן לך סיבה לבכות!" אימא שלי לימדה אותי על חשיבות הקפדה על קשר עין – "תסתכל עלי כשאני מדברת אליך!" אימא שלי לימדה אותי על היגיון – "בגלל שאני אמרתי ככה, זה למה!" אימא שלי לימדה אותי על ציפייה – "חכה חכה, שאבא יבוא הביתה..." אימא שלי לימדה אותי על קבלה – "כשנגיע הביתה אתה תקבל ממני מנה!" אימא שלי לימדה אותי על פרדוקסים – "מה אתה חושב לעצמך? תענה לי כשאני מדברת אליך... אל תענה לי!" אימא שלי לימדה אותי על התמודדות – "אם תיפול מהנדנדה ותשבור את המפרקת, אל תבוא לבכות לי." אימא שלי לימדה אותי על אנטומיה – אם לא תפסיק לעשות פרצופים, יהיה לך פרצוף עקום כל החיים." אימא שלי לימדה אותי על חשיבה לעתיד – "אם לא תעבור את המבחן בדקדוק, לעולם לא תצליח למצוא עבודה טובה." אימא שלי לימדה אותי על העל-חושי –"תלבש מיד את הסוודר! אתה לא חושב שאני יודעת בדיוק מתי קר לך?" אימא שלי לימדה אותי על הומור – "כשתחתוך את האצבעות ברגליים מהמשחק עם מכסחת הדשא, שלא תרוץ אליי אחר כך!" אימא שלי לימדה אותי על התבגרות – "אם לא תאכל, לא תגדל." אימא שלי לימדה אותי על מין – "מה אתה חושב, שעשו אותי באצבע?" אימא שלי לימדה אותי על חוכמת הזיקנה – "כשתגיע לגיל שלי, תבין." אימא שלי לימדה אותי להעריך עבודה טובה – "אם אתם הולכים להרוג אחד את השני, תעשו את זה בחוץ, הרגע ניקיתי פה!" אימא שלי לימדה אותי על אמונה שלמה - "כדאי שתתפלל שהכתם הזה ייצא מהשטיח!" אימא שלי לימדה אותי על נסיעה בזמן – "אם לא תיקח את עצמך בידיים אני אתן לך סטירה שתעיף אותך לשבוע הבא." אימא שלי לימדה אותי על כוח הכבידה – "אל תאכל בעמידה, כל האוכל ירד לך לרגליים." אימא שלי לימדה אותי על גמישות – "תראה כמה לכלוך יש לך מאחורי הצוואר!" אימא שלי לימדה אותי על סבלנות – "אתה תשב פה עד שכל הירקות בצלחת ייגמרו!" אימא שלי לימדה אותי על חכמת ההמונים – "ואם כולם היו קופצים מהגג?" אימא שלי לימדה אותי על צביעות – "אמרתי לך כבר מיליון פעם, תפסיק להגזים!" אימא שלי לימדה אותי מהו מעגל החיים – "אני הבאתי אותך לחיים ואני יכולה לקחת אותם ממך!" אימא שלי לימדה אותי על תורשה – "אתה מתנהג כמו אבא שלך!" אימא שלי לימדה אותי מהי קנאה – "יש מיליוני ילדים בעולם שהיו מתים להורים נפלאים כמונו." אימא שלי לימדה אותי על ההיסטוריה של העם היהודי – "זה נראה כאילו היה בחדר שלך פוגרום!" אימא שלי גם לימדה אותי את השיעור האהוב עלי ביותר - "חכה חכה עד שיהיו לך ילדים. אני מקווה שהם יעשו לך את מה שאתה עושה לי" אבל יותר מהכל... אימא שלי לימדה אותי שלא כל דבר שיוצא מהפה שלה הוא קדוש!

יום אחד דניאל חזר מוקדם מבית הספר, ואמו שאלה אותו: "למה חזרת כל כך מוקדם הביתה?" דניאל ענה: "תראי, המורה שאלה בכיתה שאלה ואני היחיד שענה עליה..." מסמיקה מהתרגשות האם שאלה את ילדה: "וואו! תמיד ידעתי שהבן שלי גאון! מה הייתה השאלה?" הוא השיב: "השאלה הייתה 'מי בעט את הכדור שפגע בראש של המנהל?'"

כתבת חדשות מקומית שמעה על אישה שמצליחה לגדל עשרה ילדים בלי בעיות ולדאוג לכל מחסור שלהם, למרות שהיא בכלל לא עובדת. היא הגיעה לבית של האישה המסתורית כדי לבדוק איך זה ייתכן והופתעה לגלות שהוא היה גדול למדי ומטופח היטב. היא דפקה בדלת והופתעה פעם נוספת כשראתה שהאישה שפתחה אותה עבורה הייתה בסך הכל בת כ-30. הכתבת הסבירה לאישה שהיא רוצה לראיין אותה, והיא הסכימה. "הבנתי שיש לך עשרה ילדים, זה נכון?" פתחה הכתבת ושאלה. "נכון מאוד" השיבה האישה. "וזה נכון שאת בכלל לא עובדת?" המשיכה הכתבת. "זה נכון מאוד" חזרה האישה ואמרה. "לא קשה לך לגדל אותם ככה?" שאלה הכתבת בפליאה. "בכלל לא, הם ילדים מאוד נוחים וממושמעים, תמיד באים כשאני קוראת להם ועושים את מה שאני מבקשת" ענתה האישה. "מעניין מאוד, אפשר לדעת איך קוראים להם?" ניסתה הכתבת להקשות. "כמובן, קוראים להם משה, משה, משה, משה, משה, משה, משה, משה, משה ומשה". "רגע מה?" שאלה הכתבת ההמומה, "לכל 10 הילדים שלך קוראים משה? איך זה הגיוני???" "ככה יצא" הגיבה האישה באדישות. "אז מה את עושה אם את רוצה לקרוא להם לאכול או לצאת מהבית?" חקרה הכתבת. "אני פשוט קוראת 'משה' והם כולם באים" השיבה האישה. "אבל מה את עושה כדי שרק אחד מהם יבוא ולא כולם?" המשיכה הכתבת המבולבלת. "אה זה קל, אני פשוט קוראת להם בשם המשפחה שלהם!"

מה ההבדל בין חתונה אורתודוכסית לחתונה קונסרבטיבית לחתונה רפורמית? - בחתונה אורתודוכסית, האימא של הכלה בהריון. - בחתונה קונסרבטיבית, הכלה בהריון. - בחתונה רפורמית, הרב בהריון...

ילד שאל את אמא שלו: "אמא למה לבת דודה שלי קוראים ורד?" אמו ענתה לו: "כי אמא שלה כל הזמן רצתה ורדים כשהיא הייתה בהריון". אחרי כמה דקות הוא שוב פנה אליה: "אמא למה לבן דוד שלי קוראים גפן?" אמו ענתה לו: "כי אמא שלו כל הזמן רצתה ענבים כשהיא הייתה בהריון". לבסוף הילד שאל: "אמא, ומה את רצית כשהיית בהריון?" ענתה האם: "אויש נו פיני... מספיק עם השאלות שלך..."

לקט 'הפנינים' הבא לקוח מתוך ספרה של אדיבה גפן "העולם על פי אימא". בטוח שתזהו כמה מהמשפטים שגם אימא שלכם אומרת! האהבה עיוורת, אבל אחרי החתונה.... רואים מצוין! ילדה יפה כמוך? איך זה שאין חתן? כדאי שתיזהרי! אם הוא פנוי בטח יש סיבה טובה. אני לא רוצה לראות אותך מאושרת - אני רוצה לראות אותך נשואה. יש שלושה דברים שאחרי שלומדים אותם פעם אחת, לא שוכחים אף פעם: לרכוב על אופניים, לשחות, ואת השלישי אני אגיד לך כשתהיי גדולה. כמה שילמת על הסמרטוט הזה? היא כל כך מגונדרת, שכשהיא הולכת נדמה כאילו רק עכשיו באה. אם את רוצה להיראות צעירה, את חייבת אורח חיים בריא: לאכול במתינות בערב, לישון כל יום בצהריים, להתעמל כל בוקר, ולשקר בנוגע לגילך. אני הורשתי לך יופי וחוכמה. מה שתעשי עם זה? זאת הבעיה שלך! בחורה עם שכל צריכה לעשות איתו משהו יותר חשוב מלחשוב. שלושה דברים שלא מתעייפים מהם: מים זורמים, אש בוערת, ולראות מישהו אחר עובד. בשביל שיידרכו עליך, אתה צריך קודם לשכב על הרצפה. בשביל להיות עשיר עליך להיות עשר שנים חזיר, אחר-כך אתה כבר נשאר כזה. כסף אף פעם לא הזיק לאף אחד. אני - שום דבר לא קיבלתי במתנה. הכול כואב לי, אבל אני אף פעם לא מתלוננת. אחרי שבעים - אם אתה קם בבוקר ושום דבר לא כואב - סימן שאתה מת. הלוואי שלא יהיה יותר גרוע. רק זקנים כמוני יודעים כמה אתם הצעירים טיפשים. בסוף תראי שאת דומה לי. תשברי, תשברי לי את הלב, אני הרי כבר רגילה! את רוצה להרוג אותי? מה קרה שנזכרת באימא שלך? נו טוב, מה כבר אימא שלך מבינה? אתה, אל תלמד את אימא שלך לעשות ילדים. אני, אני כבר אנוח בקבר. על הקבר שלי אשים כספומט - ככה אהיה בטוחה שתבקרו אותי. אני את שלי אמרתי!!!

יום אחד, נועה הקטנה התיישבה ליד שולחן המטבח וצפתה באימה בזמן ששטפה את הכלים. לפתע היא הבחינה שלאמא שלה יש מספר שיערות לבנות שבולטות על ראשה בעל השיער הברונטי. נועה הסתכלה על אימה במבט מתעניין ושאלה, "אמא, למה יש לך כמה שיערות לבנות?" אימה של נועה ענתה, "ובכן, בכל פעם שאת עושה משהו שגורם לי להרגיש עצובה, אחת השיערות שלי הופכת לאפורה." נועה הקטנה חשבה על כך מספר דקות, ואז שאלה, "אמא, למה כל השיערות של סבתא לבנות?"

לבני היקר, וגם לדבר הזה שאיתה התחתנת, שלום. שנה טובה ואל תדאג לי, אני בסדר גמור, בהתחשב בעובדה שאני לא יכולה לנשום או לאכול וכואב לי בכל הגוף. מה שחשוב זה שיהיה לך חג שמח איפה שאתה נמצא עכשיו, רחוק מאוד מאמא שלך. אני מצרפת את עשרת השקלים האחרונים שלי למכתב, אני מקווה שתבזבז אותם על הנכדים שלי. אלוהים יודע שהאמא שלהם אף פעם לא קונה להם משהו נחמד או מבשלת להם כמו שצריך. הם נראים כל כך רזים בתמונות, הילדים המסכנים. תודה רבה לך על הפרחים ששלחת לי ליום ההולדת. היה כל כך קשה לך לבוא לבקר? שמתי אותם בפריזר, שיישארו טריים עד שתצטרך אותם בשביל הקבר שלי. ובכן בני, הגיע הזמן שאני אזחל למיטה לישון, איבדתי את מקל ההליכה שלי בשבוע שעבר כשרדפתי אחרי ג'וקים, אבל אל תדאג לי. התרגלתי לשבת בחושך, כי אתה גר רחוק ואין מי שיחליף את הנורה שנשרפה. גם התרגלתי לקור מאז שהמזגן התקלקל ואין מי שיתקן אותו. יש לזה יתרונות, המיטה הקפואה בבית האבות כל כך קרה, שאני לא מרגישה את הכאבים בעצמות. אל תחשוב על לשלוח לי כסף, אני יודעת שאתה צריך אותו בשביל החופשות המשפחתיות היקרות אליהן אתה נוסע כל שנה. תמסור את כל אהבתי לנכדים המתוקים שלי וד"ש לזאת, איך שקוראים לה עם השורשים השחורים, שבגללה אתה לא גר איתי יותר... שנה טובה, אמא.

ילד אחד חוזר מבית הספר הביתה ומספר לאימו: "בזמן ההפסקה ראיתי את אבא עובר עם האוטו ליד בית הספר. באוטו הייתה דודה אסתר והם נסעו לחורשה ליד בית הספר. רציתי להגיד להם שלום ולכן רצתי אחריהם לחורשה. כשהגעתי לחורשה, ראיתי את אבא מוריד לדודה אסתר את החולצה ודודה אסתר מורידה לאבא את המכנסיים ואז..." "עצור" הפסיקה האימא את הסיפור ואמרה: "בוא ותספר את כל הסיפור בארוחת הערב כשאבא יהיה פה". בזמן ארוחת הערב אומרת האימא לילד: "בוא תספר לנו מה ראית היום בהפסקה בבית הספר". הילד התחיל לספר: "ראיתי את האוטו של אבא עובר ליד בית הספר ויחד איתו הייתה דודה אסתר. רציתי להגיד להם שלום אז רצתי אחריהם לחורשה. ואז ראיתי שאבא מוריד לדודה אסתר את החולצה ודודה אסתר מורידה לאבא את המכנסיים, ואז אבא עשה לדודה אסתר מה שעשה דוד יעקב לאימא כשאבא היה במילואים". מסקנה: תמיד כדאי להקשיב עד הסוף.

במהלך טיסה פרטית במסוק, ישבה אישה צעירה והחזיקה תינוק פעוט על הידיים. רוב הטיסה, התינוק היה רגוע אבל ברגע שהמסוק התחיל להוריד גובה לקראת הנחיתה, הוא החל לבכות ולצרוח. האימא מיהרה לשלוף שד ולהניק את התינוק, בחשאיות, כך ששאר הנוסעים במסוק לא ישימו לב. הטייס, העמיד פנים שאינו מבחין, אבל אחרי הנחיתה, ניגש אל האימא והציע לה באדיבות עזרה עם פריקת המטען. כאשר האם הצעירה הביעה את תודתה, השיב הטייס: "אין על מה להודות. יש לך תינוק מקסים ואין ספק שהוא היה מאוד רעב!" נבוכה מעט, הסבירה הצעירה שהרופא אמר לה כי כל זמן שהתינוק יהיה צמוד לשד, זה יעזור להוריד את הלחץ מהאוזניים שלו במהלך הנחיתה. "באמת?" הופתע הטייס "וכל השנים האלה... אני לעסתי מסטיק!"

- שלום אימא, אני יכולה להשאיר את הילדים אצלך הערב? - נו ברור, שעד שאת סוף סוף מתקשרת זה בגלל שאת צריכה משהו... את יוצאת? - כן. - עם מי? - עם ידיד. - מה פתאום את יוצאת עם ידידים באמצע השבוע? אני לא יודעת למה נפרדת מבעלך, הוא כזה אדם טוב, תמיד היה אומר לי שאני נראת נפלא לגילי. - אני לא נפרדתי ממנו, אימא, הוא עזב אותי וברח לקפריסין. - את אפשרת לו לעזוב כי לא תמכת בו מספיק. עכשיו סתם את מסתובבת לך עם כל אחד. - אני לא מסתובבת עם כל אחד, זה פשוט ידיד טוב שאני רוצה לאכול איתו ארוחת ערב. אז אני יכולה להשאיר אצלך את הילדים או לא? - אני אף פעם לא השארתי אותך אצל ההורים שלי רק כי רציתי לצאת עם מישהו, מלבד אבא שלך. - יש הרבה דברים שאת עשית ואני לא עושה. - מה את רומזת לי בזה? - שום דבר, כלום תשכחי מזה שאמרתי משהו... אני רק רוצה לדעת אם אני יכולה להשאיר אצלך את הילדים הלילה. - קודם זה היה לערב ועכשיו זה כבר ללילה? את נשארת לישון אצלו? מה בעלך היה אומר על זה... - בעלי לשעבר, ל-ש-ע-ב-ר!!! אני לא חושבת שזה ידאיג אותו. מהיום שנפרד ממני הוא בטח לא ישן אף לילה לבד. - אז את נשארת לישון אצל הבטלן הזה, ידעתי! - הוא לא בטלן!!!! - גבר שיוצא עם גרושה ואימא לילדים הוא בטלן ופרזיט. - אני לא רוצה להתווכח. להביא לך את הילדים או לא? - מסכנים הילדים, עם אימא כזאת!!!! - כזאת איך? - עם ציפורים בראש, בגלל זה עזב אותך בעלך!!! - די!!!!! - ובנוסף את צועקת עלי. ככה לא חינכתי אותך! את בוודאי גם צועקת על הבטלן הזה שאיתו את יוצאת. - עכשיו את כבר דואגת לבטלן??? - אז את מודה שהוא בטלן, מיד שמתי לב לזה. - שלום!!!! - חכי רגע מה את מנתקת! באיזו שעה את מביאה לי את הילדים? - אני לא מביאה את הילדים, אני נשארת בבית. - אויש מתוקה שלי, אם את אף פעם לא יוצאת איך את הולכת לשקם את החיים שלך?

נחמה יצאה לחופשה ברומניה, לה חיכתה בציפייה למעלה משנה, ובעלה שלמה נשאר בארץ על מנת להשגיח על הבית, לטפל בחתול ולאפשר לשניהם זמן ליהנות מפרטיות וקצת שקט. לפני שנחמה נפרדה מבעלה בכניסה לשדה התעופה, היא חזרה והזכירה לו את הדרישות בנוגע לניקיון הבית, ההתנהלות מול אימא שלה שלאחרונה עברה לגור איתם, והטיפול בחתול האהוב שלה, שהיה עד כה בתחום אחריותה הבלעדי. יום לאחר שנחמה נחתה ברומניה היא צלצלה לשלמה ושאלה לשלום החתול שלה, לשלום אימה ודאגה לבדוק אם הבית עדיין נקי כפי שהשאירה אותו. שלמה השיב שהכל בסדר וסיים את השיחה. יום למחרת נחמה צלצלה שוב ושאלה מה שלום החתול, אמה ובדקה האם הוא זכר להשקות את הגינה. שלמה ענה: "כן נחמה... הכל בסדר", הם קשקשו עוד קצת וניתקו את השיחה. כעבור יומיים נחמה צלצלה לשלמה ושאלה לשלום החתול, אימה וביקשה שישלח לה תמונות של הבית כדי לראות שהכל בסדר. שלמה פשוט השיב: "החתול נפל מהגג ומת". נחמה התחילה לבכות ואמרה: "איך אתה יכול להיות כל כך חסר רגישות? יכולת למסור לי את החדשות הנוראיות בצורה קצת יותר מתחשבת! היום היית יכול לספר שהוא שיחק על הגג, מחר לספר שהוא נפל והגיע לווטרינר וביום השלישי לומר שמיצי האהוב לא שרד את הלילה..." שלמה לא הגיב אז נחמה הרגישה צורך להוסיף: "באופן כללי היית יכול לגלות יותר רגישות בנוגע לכל הסיפור. אז מה שלום אימא שלי והבית, הכל בשליטה?" לאחר כמה רגעים שלמה השיב: "אימא שלך משחקת על הגג".