פולנייה אחת מתקשרת לחברה טובה שלה ערב אחד ושואלת: "מה שלומך? איך הבעל והילדים?"
עונה לה החברה: “המצב ממש נפלא! בעלי היקר בדיוק קיבל היום קידום בעבודה והילדים המתוקים שלי עושים שיעורי בית בחדר.”
"ואיך את מרגישה?" המשיכה הפולנייה.
"אצלי הכל יופי גם ותודה לאל אין לי על מה להתלונן." השיבה החברה.
"טוב הבנתי," אמרה הפולנייה, "אני אתקשר מאוחר יותר, אני רואה שיש לך אורחים..."
מקור תמונה: Filip Pticekלקראת סיום שנת הלימודים החליטה המחנכת ענת לבדוק את הרמה של התלמידים שלה במקצועות שונים. "רונית, תגידי לי בבקשה איך קראו לבנו של אברהם אבינו?" היא שאלה את אחת מהילדות שבכיתה, שענתה: "יצחק המורה".
"יפה מאוד" ענתה ענת, "ותגיד לי גיא, איך קוראים לחלק הצהוב של הביצה?" וכתגובה ענה אחד מהילדים הקטנים שבכיתה: "חלמון המורה".
"יפה מאוד" ענתה המורה המרוצה, "ועכשיו אליך רועי, אם יש לך מאה שקלים ואתה מבקש מאבא שלך עוד מאה שקלים, כמה כסף יהיה לך?"
"מאה שקלים המורה" ענה רועי הקטן בביטחון.
"אתה בטוח?" הקשתה המחנכת.
"ב-100% המורה" ענה התלמיד.
"אוי ואבוי..." אמרה ענת, "זה ממש לא תקין שילד בגיל שלך לא יודע כמה זה מאה ועוד מאה..."
"אני יודע שמאה ועוד מאה שווה מאתיים", אמר רועי, "אבל זה ממש לא תקין שאישה בתפקיד שלך לא יודעת שאבא שלי בחיים לא ייתן לי כל כך הרבה כסף."
אם וילדה הקטן טסו לטיול בניו יורק ומיד לאחר שהם נחתו בשדה התעופה בעיר, הם לקחו מונית עם נהג ישראלי לשעבר שלקח אותם אל בית המלון שלהם. כל הדרך הילד קצר הרוח הטריד את אימו בשאלות: "מתי מגיעים?" "למה זה לוקח כל כך הרבה זמן?" "למה יש פה כל כך הרבה פקקים?" וכדומה.
בשלב מסוים נהג המונית מסתובב אל האם שמנסה להרגיע את בנה, וגוער בה: "גברת, תפסיקי כבר את כל הדיבורים של הילד, זה מפריע לי להתרכז בנהיגה". לפתע, חולפת המונית על פני קבוצה של נערות ליווי שעמדו בפינת אחד מהרחובות הקטנים של העיר. הילד מביט בנערות העובדות דרך חלון הרכב כמשתאה, לא מאמין למראה עיניו. "אימא, מה כל הבנות האלו עושות כאן?" הוא שואל.
האם מסמיקה למשמע השאלה, חושבת לרגע, ועונה במבוכה: "הן כולן מחכות לבעלים שלהן שעובדים כאן, שיסיימו את העבודה". "אז למה הן לבושות ככה, אימא?" מקשה הילד. האם מנסה להמשיך ולגונן על תמימותו של בנה, ועונה: "כי ככה הן מכבדות את הבעלים שלהן בסוף היום". באותו רגע מסתובב אליהם נהג המונית, כולו נזעם, וצועק: "גברת, חלאס כבר לשקר ככה לילד – אלו זונות, והן שוכבות עם גברים זרים תמורת כסף!"
עיניו של הילד הקטן נפערו לרווחה והוא פונה אל אימו: "זה נכון מה שהוא אומר, אימא?" האם מביטה בזעם אל הנהג ומסננת מבין שפתיה: "כן חמוד, אני מצטערת". הילד ההמום מתכווץ אל תוך מושבו, וממשיך לבהות בנערות הליווי מבעד לחלון השקוף. מקץ שתי דקות של מחשבה הוא שואל את האם: "תגידי אימא, לבנות האלו ששוכבות עם גברים זרים, נולדים ילדים?"
"כן, מתוק, זה קורה" עונה האם.
"ומה קורה עם הילדים האלו, אימא? מה הם עושים בחיים?" שואל הילד.
האם מישירה מבט אל בנה הקטן ואומרת בקול: "בדרך כלל חמוד שלי, הם הופכים לנהגי מוניות בניו יורק".
ילד אחד ניגש אל אימא שלו ושואל אותה: "אימא, זה נכון שלמלאכים יש כנפיים?"
האימא קצת מבולבלת, אבל היא עונה לו שכן.
"ותגידי אימא..." ממשיך הילד, "זה נכון שמלאכים יכולים לעוף?"
"כן" עונה האימא, "מה פתאום התחלת לשאול אותי שאלות כאלה?"
"כי אבא כל הזמן קורא לעוזרת שלנו מלאך, אבל אין לה כנפיים והיא לא עפה" ענה לה הילד.
"אל תדאג חמוד שלי" אמרה האימא, "מחר היא תעוף!"
איך קוראים למכשיר ניווט לוויני של רועה צאן? ג'י פי עז
שאלה: למה האימפריה המצרית נפלה? תשובה: התברר שזו הייתה תרמית פירמידה.
המזכירה החדשה של הגבר שדיבר מהר מדי
אבי שכר מזכירה חדשה שתעזור לו בעבודה ואחרי כמה ימים כשאשתו מורן שמעה על כך, מיד התעורר בה חשד שהוא מסתיר ממנה משהו. כבר באותו היום ברגע שהוא חזר הביתה, התחילה מורן להמטיר על אבי מבול של שאלות...
"מתי תכננת להגיד לי שיש לך מזכירה חדשה?! מי זאת בכלל?"
"קוראים לה אתי" ענה אבי, "בחורה נחמדה, עושה את העבודה כמו שצריך".
"מה זאת אומרת בחורה נחמדה??? מי היא? בת כמה היא?"
"אני לא יודע בדיוק בת כמה היא… צעירה כזאת…"
"היא נראית טוב?"
"אומרים שכן, לא ממש בחנתי אותה."
"מה זאת אומרת לא בחנת אותה? אתה עובד איתה לא?! איך הגוף שלה?"
"לא יודע, נראה לי ממוצע שכזה, לא שמתי לב למשהו מיוחד."
"מה צבע העיניים שלה?"
"לא יודע, לא ממש הסתכלתי."
"היא מטפחת את עצמה? יש לה לק על הציפורניים ודברים כאלה?"
"לא יודע, לא היה לי זמן לבחון."
"היא חכמה? מצחיקה? משהו?"
"לא יודע, בקושי דיברתי איתה."
"איך היא מתלבשת?"
"מאוד מהר" ענה אבי בלי לחשוב יותר מדי - הלוויתו תיערך ביום ראשון הקרוב...
לפעמים נדמה כי בחברה שלנו לא נותנים מספיק כבוד למבוגרים, התרבות העכשווית לא מספקת לנו שום דבר טוב לראות או לשמוע, המצב הבריאותי יכול להקשות לפעמים ובאופן כללי ההתמודדות עם גיל הזהב. ועם זאת, למרות כל הבעיות הללו, אנחנו שואלים אתכם מה אתם מעדיפים, להיות צעירים, או זקנים?
אז מה אתם מעדיפים?
1. לשבת 5 שעות במשרד, או לשבת 5 שעות על ספסל בפארק ולדבר עם חברים?
2. לראות כל היום "הופ קטנטנים" עם ילדים צווחניים, או לצאת לראות סרט טוב?
3. להתרוצץ אחרי הילדים, או לבלות עם הנכדים?
4. לצאת לנסיעות עבודה משעממות, או לטוס לחו"ל כי סוף סוף התפנה לכם זמן?
5. להכין סנדוויצ'ים לילדים, או לקחת את קורס הבישול שכל כך רציתם?
6. לאסוף כל ערב את הצעצועים של הילדים, או לשחק בערב ברידג' עם החברים?
7. לשמוע שוב ושוב את "איפה, איפה, איפה, איפה העוגה?", או לשמוע קונצרטים איכותיים?
8. להתמוטט בערב על הספה מרוב תשישות, או לנוח על הכורסה עם ספר טוב?
9. לספור עוד כמה שעות תוכלו ללכת הביתה, כי השעה רק 2, או ללכת לישון שנת צהריים מפנקת, כי השעה כבר 2?
10. להכיר את הארץ בניווטים במילואים, או להכיר את הארץ בטיול מאורגן בגולן?
11. להילחץ בגלל הכרטיס אשראי, או להנות עם הכרטיס חבר בקאנטרי קלאב?
12. לבקש כל הזמן עצות מאחרים, או להיות חכם השבט שנותן עצות לכולם?
13. לשלם יותר מדי ארנונה, או להנות מהטבות אזרח ותיק?
14. לאבד את העשתונות במירוץ החיים, או להוריד את ההילוך ולהנות מהחיים?
15. לדאוג לעתיד, או להתרפק על העבר?
שני בחורים שמאושפזים בבית משוגעים עומדים בתור כדי להיכנס לוועדת השחרורים. נכנס הראשון לחדר והפסיכיאטר הראשי שואל אותו: "תגיד, מי גילה את אמריקה?"
עונה לו הבחור: "כריסטופר קולומבוס".
שואל הפסיכיאטר: "ומתי זה קרה?"
עונה הבחור: "לפני 300 שנה בערך".
שואל הפסיכיאטר: "האם חייזרים קיימים?"
עונה הבחור: "יתכן, אבל אין עדיין הוכחה לכך".
אומר הפסיכיאטר: "אוקיי, אתה משוחרר, תאסוף את הדברים שלך, אתה משוחרר".
יוצא הבחור מהוועדה שמח וטוב לב, עם חיוך על הפנים. הוא פונה לבחור השני שממתין ואומר לו: "תשמע, זה קל, פשוט תענה ככה: 'כריסטופר קולומבוס', 'לפני 300 שנה בערך' ו'יתכן, אבל אין עדיין הוכחה לכך".
הבחור השני נכנס לחדר הוועדה, והפסיכיאטר מתחיל לשאול אותו שאלות: "איך קוראים לך?"
עונה הבחור: "כריסטופר קולומבוס".
שואל הפסיכיאטר: "ומתי נולדת?"
עונה הבחור: "לפני 300 שנה בערך".
שואל הפסיכיאטר: "תגיד, אתה שפוי?"
עונה הבחור: "יתכן, אבל אין עדיין הוכחה לכך..."
מורה: "אם 1+1=2 ואז 2+2=4, כמה נקבל אם נעשה 4+4?" תלמיד: "המורה זה לא הוגן, את עונה לבד על השאלות הקלות ומשאירה לי את הקשות!"
שאלות למה ומדוע על העולם
למה השמש מבהירה לנו את השיער אבל מכהה לנו את העור?
מדוע נשים לא יכולות לשים מסקרה בעיניים כשהפה שלהן סגור?
למה יש אור במקרר אבל לא במקפיא?
מדוע צריך ללחוץ על "התחל" בשביל להפסיק את הווינדוס?
מדוע אין אוכל לחתולים בטעם עכברים?
מדוע אנשים מצביעים על הזרוע שלהם כשהם שואלים מה השעה, אבל הם לא מצביעים על התחת שלהם כשהם שואלים איפה השירותים?
מדוע נוח לא חיסל את זוג היתושים בתיבה?
מדוע כבשים לא מתכווצות כשיורד גשם?
מי היה האדם הראשון שהסתכל על פרה וחשב לעצמו "אני אלחץ על הדבר הורוד המתנדנד הזה ואני אשתה את מה שיצא משם"?
אם בני האדם התפתחו מהקופים, מדוע עדיין יש קופים?
איך קוראים לבלרינה ממין זכר?
אם שמן תירס עשוי מתירס ושמן צמחי עשוי מצמחים, אז ממה עשוי שמן תינוקות?
איך זה שהנחתנו אדם על הירח לפני שהבנו שזה יהיה רעיון טוב לשים למזוודה גלגלים?
כמה חשוב צריך להיות בנאדם, בשביל שיקראו למוות שלו התנקשות ולא רצח?
למה פיצה עגולה, מגיעה בקופסא מרובעת ומוגשת במשולשים?
למה אנשים אומרים שהם ישנו כמו תינוק, כשתינוק מתעורר בדרך כלל כל שעתיים?
למה אנחנו לוחצים יותר חזק על כפתורי השלט, כשאנחנו יודעים שהבטריות גמורות?
איך זה שהדבק לא נדבק לבקבוק?
למה לטרזן אין זקן?
האם במגרש החניה של אולימפיאדת הנכים, כל החניות צבועות בכחול?
האם לעובדי ויסוצקי יש הפסקות קפה?
למה לעוגות בצבא קוראים עוגות ארבע? אחד אוכל, שניים דופקים לו על הגב והרביעי רץ להביא מים.
למה קצינים בצבא מעדיפים שלא להשתמש בשואבי אבק? כי יותר קל להם לטאטא דברים מתחת לשטיח.
מה אדם לא מבין בקשר לחוה?
מקור תמונה: depositphotos.comיום אחד, פנה אלוהים אל אדם כדי לשאול מה מצב היחסים בינו לבין חוה.
השיב לו אדם: "נראה לי שהמצב שלנו טוב…"
אלוהים לא הבין את ההיסוס ושאל: "אתה בטוח? אם יש לך שאלות אני אשמח לעזור."
- "האמת, רציתי לשאול למה חוה הרבה יותר יפה ממני…"
- "כדי שתוכל ליהנות מלהסתכל עליה."
- "ולמה לחוה יש עור ושיער יותר חלקים ועדינים משלי?"
- "כדי שתוכל ליהנות מלגעת בה."
- "ולמה חוה מריחה יותר טוב ממני?"
- "כדי שיהיה לך נעים להיות בסביבתה. כל דבר בנוגע לחוה נועד להפוך אותך לשמח יותר."
"אז למה חוה טיפשה כל כך?" אמר אדם המבולבל.
"מה נראה לך?" שאל אלוהים "הייתי חייב לעשות אותה ככה, אחרת היא בחיים לא הייתה שוכבת איתך."
בחור עולה למטוס ומתיישב ליד בלונדינית. כדי להעביר את הזמן הוא מציע לה לשחק משחק.
הוא ישאל אותה שאלה ואם היא לא יודעת את התשובה היא צריכה לשלם לו 10$, ולהיפך.
היא לא מסכימה ומנסה להירדם אבל הבחור לא מוותר ומציע לה הצעה חדשה:
הוא ייתן לה 100$ על כל שאלה שהוא לא ידע את התשובה עליה והיא צריכה לתת לו רק 10 במקרה ההפוך.
היא מסכימה לבסוף והבחור שואל אותה:
"מי הוא ראש הממשלה של רוסיה?" הבלונדינית מיד מגישה לו שטר של 10$.
עכשיו היא שואלת אותו "מה זה שחור ולבן ורץ הפוך במעלה הגבעה?"
הבחור חושב קצת ואז מוציא את המחשב הנייד שלו, כותב אימיילים, בודק בפורומים ומתייעץ עם החברים שלו בצ'אט.
אחרי שעה הוא מתייאש, נותן לבלונדינית שטר של 100$ ושואל אותה "נו, אז מה זה?"
הבלונדינית נותנת לו שטר של 10$ והולכת לישון.
כתב אחד מגיע לחווה כדי לעשות כתבה על משק הפרות. הוא פונה לחוואי כורדי שעומד ליד שתי פרות ומראיין אותו.
מראיין: "כמה חלב מייצרות הפרות שלך?"
חוואי: "איזו, השחורה או הלבנה?"
מראיין: "השחורה."
חוואי: "שני ליטר ביום."
מראיין: "והלבנה?"
חוואי: "שני ליטר ביום."
מראיין: "איפה הן ישנות?"
חוואי: "השחורה או הלבנה?"
מראיין: "השחורה."
חוואי: "באסם."
מראיין: "והלבנה?"
חוואי: "באסם."
מראיין: "הפרות נראות בריאות מאוד... מה אתה נותן להן לאכול?"
חוואי: "לשחורה או ללבנה?"
מראיין: "לשחורה."
חוואי: "חציר."
מראיין: "וללבנה?"
חוואי: "חציר."
המראיין התחיל להתעצבן ואמר: "למה אתה ממשיך לשאול אותי אם אני מתכוון לשחורה או ללבנה אם התשובות הן אותו דבר?!"
חוואי: "אהה, זה כי השחורה שלי."
מראיין: "והלבנה?"
חוואי: "גם שלי."
עבור לבא-במייל
