לקט בדיחות על אנשים ורכבות - מתברר שהשילוב הזה מצחיק מאוד!

הרכבת היא אחד מכלי התחבורה הוותיקים ביותר שמסייעים לנו להגיע ממקום למקום במהירות. כל מה שאנחנו צריכים זה לרכוש כרטיס, להגיע לתחנה הקרובה, לתפוס מושב נוח ולהמתין עד להגעה ליעד. בזמן הזה שאנחנו מבלים שם מתרחשים לא מעט מצבים מצחיקים שכולנו נוכל להזדהות איתם - ולקט הבדיחות המשעשע הבא יזכיר לכם את הרגעים האלה.

התחקיר של האברך
התחקיר של האברך
אברך יהודי מאודסה קיבל אישור מיוחד מהשלטונות לבקר במוסקבה. הוא עלה על רכבת ומצא מושב ריק. בתחנה הבאה עלה בחור צעיר והתיישב לצדו. האברך הביט בבחור הצעיר וחשב לעצמו: "הבחור הזה לא נראה כמו איכר, ואם הוא לא איכר סביר להניח שהוא מגיע מהמחוז בו אנו נמצאים. אם הוא מגיע מהמחוז הזה, הוא מוכרח להיות יהודי, משום שזהו הרי מחוז יהודי. מצד שני, אם הוא יהודי, לאן הוא יכול לנסוע? אני היחיד בכל המחוז שזכיתי באישור כניסה למוסקבה. רגע - ממש ליד מוסקבה ישנו כפר קטן שנקרא סמואט, ולשם אין צורך באישור. אבל למה שהוא ייסע לסמואט? כנראה הוא נוסע לבקר את אחת המשפחות היהודיות שם. אבל כמה משפחות יהודיות יש בסמואט? רק שתיים - משפחת ברנשטיין ומשפחת שטיינברג. הברנשטיינים הם משפחה איומה, אז בטח הוא נוסע לבקר את שטיינברג. אבל למה הוא נוסע? לשטיינברגים יש רק בנות, אז אולי הוא החתן שלהם. אבל אם זה מה שהוא, אז למי מהבנות הוא נשוי? שרה התחתנה עם עורך-דין נחמד מבודפשט, ואסתר נשואה לאיש עסקים מז'יטומיר. אז זה מוכרח להיות בעלה של שרה. מה שאומר שקוראים לו אלכסנדר כהן, אם אני לא טועה. רגע, אם הוא מגיע מבודפשט, עם כל האנטישמיות שם, הוא בוודאי שינה את שם המשפחה שלו. מה המקבילה ההונגרית לכהן? קובאץ'. אבל אם הוא שינה את שמו, בטח יש לו איזה מעמד מיוחד. מה זה יכול להיות? אולי דוקטורט מהאוניברסיטה..." בנקודה הזאת פונה האברך אל הבחור הצעיר ואומר "מה שלומך דוקטור קובאץ'?" "טוב מאוד, תודה!" עונה הנוסע, "מה שלומך אתה, אדון מויש'ה זויכמיר?"
הבן של השייח׳ באוניברסיטה בברלין
הבן של השייח׳ באוניברסיטה בברלין
מקור תמונה: Warren R.M. Stuart
בן של שייח׳ ערבי מהמפרץ עובר לגור בברלין לצורך לימודים אקדמיים. אחרי מספר חודשים הוא שולח לאביו מייל בזאת הלשון: "אבא היקר, ברלין נהדרת, האנשים נחמדים ואני מאוד אוהב להיות כאן. אבל אבא, אני קצת מתבייש בזה שאני מגיע בכל יום לאוניברסיטה במכונית הפרארי מצופת הזהב שקנית לי, בזמן שהמרצים שלי ושאר חבריי הסטודנטים מגיעים בכל יום בתחבורה הציבורית. מה עליי לעשות? באהבה, בנך נאסר." יום אחרי זה הוא כבר מקבל מייל חזרה מאביו השייח׳: "בני האהוב והיקר, תפסיק לעשות בושות למשפחה ותתחיל להגיע גם אתה בתחבורה הציבורית. בזה הרגע הועברו לחשבון הבנק שלך 2 מיליון דולרים, לך תקנה איתם את הרכבת. באהבה, אביך."
הנשיקה ברכבת
הנשיקה ברכבת
בתוך רכבת שנוסעת לאורך כל המדינה יושבים גברת זקנה, שוטר, בלונדינית שופעת וחייל צעיר בתא אחד קטן, מסביב לאותו השולחן. השוטר יושב ליד הבלונדינית והחייל ליד הגברת הזקנה. לאחר כמה שעות של נסיעה בהן כל אחד מיושבי התא הגניב מבטים אל הנוסעים האחרים, נכנסה הרכבת למנהרה ארוכה וחשוכה. פנים התא הוחשך לחלוטין ולפתע נשמעה נשיקה חזקה ולאחריה קול חזק של סטירה מצלצלת. לאחר כמה שניות יצאה הרכבת מהמנהרה ובתוך התא הקטן השוטר החזיק את צד הפנים האדומות שלו בכאב, והחייל ישב בנוחות וחייך חיוך רחב. השוטר חשב לעצמו: "חכם החייל הצעיר הזה... הוא מגניב נשיקה לבלונדינית הצעירה שיושבת לידי, היא בטוחה שזה אני ונותנת לי סטירה." הבלונדינית חשבה לעצמה: "בחור מוזר השוטר הזה... בזמן שהיינו במנהרה החשוכה הוא העדיף לנסות לנשק את הגברת הזקנה ולא אותי. מזל שהיא יודעת להגן על עצמה ונתנה לו סטירה כעונש". הגברת הזקנה חשבה לעצמה: "כל הכבוד לבחורה הצעירה הזאת! השוטר ניסה לגנוב ממנה נשיקה במנהרה והיא הראתה לו מה מגיע לחוצפנים וסטרה לו." ובזמן שכל יושבי התא נותרו מבולבלים, רק החייל חייך לעצמו וחשב: "איזה כיף, בכל פעם שנגיע למנהרה אני רק צריך לתת לעצמי נשיקה רועשת על היד ואז אני יכול לתת סטירה לשוטר!"
כל אחד והחלום שלו
כל אחד והחלום שלו
שני חברים נפגשים לכוס בירה. אומר הראשון: "וואלה אחי, אל תשאל איזה חלום נוראי חלמתי אתמול! אני בחיפה, עולה לרכבת בדרך אלייך לבנימינה, נרדם, ומגיע לתל אביב. עולה על הרכבת מתל אביב לבנימינה, נרדם עוד פעם, ומתעורר בחיפה! עולה פעם נוספת לרכבת לבנימינה ונרדם. ככה כל הלילה! התעוררתי כל כך עייף..." השני צוחק, "זה חלום? תשמע מה אני חלמתי אתמול בלילה: אני יושב בבית לבד, פתאום דפיקה בדלת. אני פותח, ומי עומדת בדלת רטובה כולה מהגשם?" הראשון מתלהב, שואל: "מי?" השני עונה לו: "בר רפאלי! ומה היא אומרת לי? 'אפשר להיכנס להתחמם?'" "נו, אז מה אמרת?" שואל הראשון, השני עונה: "אמרתי לה, 'למה לא? בכיף, כנסי!' נכנסה, הורידה בגדים, נכנסה למקלחת ויצאה במגבת להתחבק איתי על הספה" "וואו, איזה חלום..." אומר הראשון בשמץ של קנאה. "חכה, זה עוד לא הכל" מוסיף השני, "בשנייה שאנחנו מתיישבים, עוד פעם דפיקה בדלת. אני פותח, ומי עומדת בכניסה רטובה כולה מהגשם?" "נו, מי?" שואל השני בהתלהבות, "מירי בוהדנה!" עונה "גם היא רוצה להיכנס להתחמם! נכנסת, מורידה בגדים, מתקלחת ובאה להתחמם איתנו על ספה." וכל הלילה אני חושב מה לעזאזל אני אעשה עם שתיים? "איזה מן חבר אתה?" עונה הראשון "לא יכולת להתקשר אליי? לא מספיק לך דוגמנית אחת?" השני מתעצבן וצועק עליו: "מה אתה חושב שלא ניסיתי? כל הלילה חייגתי אליך, אבל אתה? חיפה-תל אביב, תל אביב-חיפה, חיפה-תל אביב, תל אביב-חיפה!"
תייר אמריקאי חיפש מקום לשבת ברכבת
תייר אמריקאי חיפש מקום לשבת ברכבת
מקור תמונה: Eduardo Cuducos
אי שם ברחבי אירופה, תייר אמריקאי נכנס לרכבת וחיפש מקום פנוי. אחרי כמה רגעים הוא מצא תא שבו ישבו גבר אנגלי, גבר איטלקי ואישה צרפתייה, שלידה ישבה כלבת פודל קטנה בשמלה ורודה. "היי" פנה התייר לאישה הצרפתייה, "את מוכנה להוריד את הכלבה שלך מהמושב כדי שאני אוכל לשבת פה?" האישה הצרפתייה פשוט נאנחה ודיברה אל הכלבה שלה: "האמריקאים האלה כל כך גסי רוח… חושבים שמגיע להם הכל... אל תדאגי דוטי שלי, אף אחד לא יתפוס לך את המקום". התייר המשיך לחפש ולחפש, אך בסופו של דבר הוא גילה שהמקום הפנוי היחיד ברכבת הוא זה שלצד האישה הצרפתייה וחזר לקרון שלה. הפעם הוא ניסה לפנות אליה בצורה מנומסת יותר: "בבקשה גברתי, האם אני יכול לשבת לידך במקום הכלבה שלך? אני עייף מאוד ורוצה לנוח קצת". הפעם האישה הצרפתייה הסתובבה אל התייר האמריקאי ואמרה לו בקול נעלב: "לא רק שאתם האמריקאים גסי רוח, אתם גם אגואיסטים! לא אכפת לי שאתה עייף! אני יושבת פה וסובלת מרעש הנורא שהאיטלקי הזה עושה בזמן שהוא אוכל! האנגלי הזה מסריח מאלכוהול והוא כל הזמן מדבר בטלפון! אתה שומע אותי מתלוננת? לא! ואתה עוד רוצה שאני אושיב על הרצפה את דוטי הקטנה שלי, שהיא הדבר הטוב היחיד בכל תא הרכבת הזה??? חוצפן!" התייר האמריקאי התעצבן מהתגובה של האישה הצרפתייה, לקח את הפודל הקטנה שלה וזרק אותה מחוץ לתא. "אמריקאי חצוף!" התפרצה הצרפתייה, "איך אתה מעיז לעשות את זה! אף אחד פה לא הולך לעשות משהו כדי לעצור את ההתנהגות השערוריתיית הזאת?" הגבר האנגלי קם והתייצב מול התייר. "תקשיב לי אדוני" הוא אמר לו, "לכם האמריקאים יש הרגל איום לעשות דברים בצורה הפוכה ועקומה! אתם נוהגים בצד הלא נכון של הכביש, אתם מחזיקים את המזלג ביד הלא נכונה ועכשיו, במקום להתנהג בצורה הגיונית ולעשות את המעשה הנכון, אתה זרקת מהתא את הכלבה הלא נכונה!"
ויכוח פולני ברכבת
ויכוח פולני ברכבת
בחור צעיר אחד יושב ברכבת ומולו 2 פולניות זקנות - אחת שמנה ואחת ורזה - שלא מפסיקות לריב ולהתווכח. הרזה אומרת: "חייבים לסגור כאן את החלון. אני מתה מקור!" השמנה אומרת: "אם יסגרו את החלון כאן אני אחנק מחום." הוויכוח מגיע עד נהג הרכבת שמגיע לפתור את הבעיה, וגם הוא לא יודע מה לעשות איתן. "יש לי רעיון" אומר הבחור צעיר לנהג. "קודם נפתח את החלון כדי שהרזה תמות מקור ואז נסגור אותו כדי שהשמנה תיחנק."
כרטיס בבקשה!
כרטיס בבקשה!
שלושה גברים ושלוש נשים נוסעים למשחק כדורגל באירופה ברכבת. בתחנת הרכבת אחד הגברים שם לב שהנשים קונות רק כרטיס אחד לשלושתן. "איך אתן חושבות לעבור את הנסיעה עם כרטיס אחד?" השתומם. "חכה ותראה." הגיעה התשובה. לאחר שהם עולים לרכבת, הבנות נדחסות לתא שירותים. לאחר כמה דקות עובר הכרטיסן ודופק על הדלת. "כרטיס בבקשה!" הדלת נפתחת ויד מעודנת יוצאת ונותנת לו את הכרטיס. הגברים מתפעלים מהחוכמה. בדרך חזרה, הם מחליטים לעשות כדוגמתן וקונים כרטיס אחד. אך הפעם הם שמים לב שהנשים אינן קונות כרטיס בכלל. "איך תעברו את כל הנסיעה עכשיו בלי כרטיס בכלל?" "חכו ותראו." השיבו הבנות. לאחר שעולים הם לרכבת, הגברים מיד נדחסים לחדר שירותים אחד, והבנות לחדר השני. לאחר דקה, אחת הבנות יוצאת מן השירותים, הולכת אל תא השירותים של הגברים, דופקת ומרעימה - "כרטיס בבקשה!"
עיכוב ברכבת
עיכוב ברכבת
אמו ואביו של שון בן ה-7 רצו לצאת לארוחת ערב רומנטית במסעדה אחרי זמן רב שלא הזדמן להם, ולשם כך הם שכרו בייביסיטר שתשמור על ילדם הקטן. בנוסף אליה, הם גם הביאו לבנם ערכה להרכבת מסילת רכבת יחד עם רכבת חשמלית, בה יוכל לשחק להנאתו בזמן שלא יהיו בבית מבלי לעשות יותר מדי צרות לבייביסיטר. לאחר שהוריו של שון יצאו הוא סיים להרכיב את הרכבת ומיד החל לשחק איתה, והבייביסיטר שלו התפנתה לדבר בטלפון במטבח. כמה דקות אחרי שהתחיל שון לשחק עם הרכבת הוא עצר אותה והכריז בקול: "כל החארות שעל הרכבת וצריכים להגיע לחיפה, תעיפו את התחת שלכם מפה ותחליפו רכבת! כל החארות שעולים עכשיו על הרכבת, תזיזו את התחת שלכם ותמצאו מקום כי היא יוצאת עשיו!" כשהבייביסיטר שמעה זאת היא נרתעה מיד ואמרה לו שמאוד לא מנומס להגיד את המילים שהוא אמר. שון המשיך להתחצף וצעק על הבייביסיטר שלא תגיד לו מה לעשות, אז היא החליטה להעניש אותו ואמרה: "לך לחדר שלך לחצי שעה ותחשוב על מה שאמרת! אחרי זה תוכל להמשיך לשחק ברכבת שלך, אם תלמד לדבר יפה". שון ציית בחוסר רצון לדבריה ונכנס לחדרו. כעבור חצי שעה הגיח שון מחדרו והמשיך לשחק בערכת הרכבת שלו, בעוד שהבייביסיטר דיברה בטלפון במטבח. כמה דקות אחרי שהתחיל לשחק, שון עצר את הרכבת והכריז בקול: "כל הנוסעים שיורדים מן הרכבת, אל תשכחו לקחת את התיקים שלכם. תודה שנסעתם איתנו היום ואנחנו מקווים שהייתה לכם נסיעה נעימה." הבייביסטר התפלאה למשמע הדברים ששון אמר, והוא המשיך בדבריו: "לכל הנוסעים שמצטרפים אלינו, אנא הניחו את התיקים שלכם מתחת לכיסאות וזכרו שאין לעשן ברכבת. אנחנו מקווים שתהיה לכם נסיעה נעימה." הבייביסיטר התחילה לחייך כשראתה שהצליחה ללמד את שון מעט משמעת, אך הוא המשיך בדיבור: "נוסעים שלא מבינים למה הרכבת איחרה בחצי שעה, תוכלו להגיש תלונה לכלבה שבמטבח."
חייל גולני עייף ברכבת
חייל גולני עייף ברכבת
מקור תמונה: IDF Spokesperson's Unit
גולנצ'יק עייף ומרוט למראה, סיים 3 שבועות שטח מפרכים והגיע זמנו לצאת הביתה. הוא עלה לרכבת כשלפניו נסיעה של 4 שעות וחיפש מקום כדי לשבת ולנוח סוף כל סוף. הוא נכנס לקרון הראשון ולא מוצא מקום, עובר לשני ולא מוצא מקום וגם לא בשלישי. כך הוא תר את כל הרכבת עד שהוא מגיע לקרון האחרון. בקצה הקרון הוא מוצא מקום אחד ריק ליד גברת לבושה בהידור. הוא מתקרב אך לאכזבתו הוא מגלה פודלית קטנה יושבת על הכיסא. הגולנצ'יק הסחוט פונה לגברת: "סליחה גברתי, אפשר בבקשה לשבת?" בתגובה, נושפת הגברת באפה ומדברת אל החלל מבלי להסיט את מבטה: "חיילים גסי רוח! זה המקום של פיפי שלי!" הגולנצ'יק מסתובב וממשיך לנסות את מזלו בחיפוש מקום אחר, אך לאחר סריקה חוזרת של כל הקרונות הוא מוצא את עצמו שוב מול אותה גברת. "בבקשה, גברתי, אני נורא עייף, לא ישנתי כבר 3 ימים, אפשר לשבת בבקשה?" שואל החייל. "גם גסי רוח וגם מטרידנים החיילים של היום!" האישה נוחרת בבוז. הפעם הגולנצ'יק לא עונה. הוא ניגש, תופס את הפודלית, מעיף אותה מהחלון ומתיישב. האישה החלה לצווח "שמישהו יגן על כבודי ויעמיד את החייל הזה במקומו!" לפתע קם קצין ענק, גם הוא מגולני. הוא פונה אל החייל ואומר לו: "טירון לא יוצלח. אתה לא עושה שום דבר נכון. אתה לא לבוש נכון, אתה אוחז את הנשק בצורה לא נכונה, הכומתה שלך לא במקום הנכון ועכשיו גם העפת את הכלבה הלא נכונה מהחלון!"
נפרד מחמותו וחזר עם פיח על הפנים
נפרד מחמותו וחזר עם פיח על הפנים
אחד פוגש את חברו שנראה שמח וטוב לב, אבל כל הפנים שלו שחורות מפיח. "מה קרה?" שאל החבר, "ליוויתי את חמותי לתחנת הרכבת" אומר החבר בחיוך רחב. "אז מה כל הפיח על הפנים שלך?" הקשה החבר, "אה" עונה חברו "זה כי נישקתי את הקטר."
מעניין לעניין
מעניין לעניין
שני יהודים, צעיר ומבוגר, נסעו ברכבת לוורשה. שואל הצעיר את המבוגר: "מה השעה?" המבוגר מביט בו, אבל לא עונה. מתעטף במעילו ונרדם. בבוקר, בדיוק כשהרכבת עמדה להגיע לתחנה אמר המבוגר: "שאלת אותי מה השעה. עכשיו שמונה ועשרים. הגענו." הצעיר שאל: "אבל למה לא ענית לי אמש?" ענה המבוגר: "כי הדרך ארוכה, אם הייתי עונה לך היית פותח איתי בשיחה, אחר כך היית מברר אם אני גר בוורשה ובאיזה רחוב. אחר כך מעניין לעניין בין השאר, האם יש לי בת. כך, באחד הימים היית בא להתארח אצלי ולבסוף מבקש את ידה של בתי. ואני ממש לא מתכוון לחתן את בתי לאיש שאפילו שעון אין לו!"
הזקן שביקש שיעירו אותו בתחנת חיפה
הזקן שביקש שיעירו אותו בתחנת חיפה
גבר מבוגר עולה על הרכבת בתחנת חיפה, כשהוא עייף מאוד וחושש שיירדם ויפספס את התחנה שלו בנתניה. הוא פונה לכרטיסן, מחליק לכיסו 50 שקלים ומבקש ממנו להעיר אותו בתחנת בנימינה. כשהוא מתעורר, הוא רואה שהוא נמצא בתחנה האחרונה בתל אביב. הוא מוצא את הכרטיסן ומיד מתחיל לצעוק עליו בנזיפות וקללות. נוסע אחר שרואה אותו אומר לנוסעת שלידו: "הזקן הזה די עצבני". הנוסעת עונה "כן, אבל הזקן שהכרטיסן זרק מהרכבת בנתניה היה עצבני הרבה יותר!"
אימא שלך כל כך שמנה, שצריך לקחת רכבת ושני אוטובוסים רק כדי לראות את הצד הטוב שלה.
כורדי צד ביער
כורדי צד ביער
כורדי אחד יצא לצוד ביער. הוא לקח רובה צייד, הסתובב שם קצת ומצא חור קטן באדמה. הוא השמיע קול לתוך החור: "ווו... ווו"... משהו מתוך בור ענה לו: "ווואא". אז יצא ארנב קטן, והכורדי צד אותו בלי בעיה. מבסוט המשיך הצייד הכורדי וראה חור יותר גדול. הוא קרא פנימה: "ווו... ווו"... וקול מתוך החור ענה לו: "ווואא". אז יצא שועל מהחור, והכורדי צד אותו בלי בעיה. מרוצה המשיך הצייד הכורדי וראה מערה גדולה. הוא קרא פנימה: "ווו... ווו"... וקול מבפנים ענה לו: "ווואאא". אז יצא דוב גדול, הכורדי ירה בו וצד אותו בלי בעיה. גאה בהצלחתו, המשיך הצייד וראה מערה ענקית. הוא נעמד בפתח וקרא: "ווו... ווו"... משהו מבפנים ענה לו: "שיק... שיק"... הכורדי קרא שוב: "ווו... ווו"... ומשהו מבפנים ענה לו: "טווו... טווו"... הכורדי התרגש והכין את הנשק שלו לקראת הצייד... אז יצאה הרכבת ודרסה אותו.
השייח' שתבע את הרכבת בגלל גמל
השייח' שתבע את הרכבת בגלל גמל
סעיד הוא שייח' בדואי שחי עם משפחתו במאהל בקרבת פסי רכבת שהונחו בנגב בשנים האחרונות. מדי בוקר הוא מוודא שכל הגמלים שלו נמצאים בסביבה ומרגישים טוב. יום אחד, הוא גילה שנעלמו עקבותיו של אחד מהגמלים שנוהג להסתובב דווקא בסמוך לפסי הרכבת. רותח מזעם ובעיקר מיואש, החליט שייח' סעיד לתבוע על כך את רכבת ישראל, שמיוצגת על ידי דני, עורך דין מהעיר הגדולה. סעיד לא דרש מהארגון יותר מדי, אלא רק פיצוי בשווי אותו גמל אבוד. שני הצדדים ערכו פגישה בדלתיים סגורות, זאת על מנת להגיע להסדר כלשהו מבלי ללכת לבית משפט. עורך הדין דני ניסה את כל שביכולתו כדי לחתור לניצחון, וניסה לדחוק את השייח' לפינה. כחלק מפעולותיו, הביא דני עדים כמו מהנדס וכבאי שנסעו ברכבת שעברה בשעה שבה אותו גמל נעלם לכאורה, והם העידו שהם לא ראו שום בעל חיים בסמוך לפסים. לאחר מאמצים חוזרים ונשנים לגרום לו למשוך בחזרה את התביעה, הסכים שייח' סעיד לקצץ את שווי הפיצוי בחצי. השייח' קיבל את מבוקשו ועורך הדין דני הרגיש טוב עם ההישג. כשהם יצאו מהפגישה, עורך הדין דני לא הצליח להתאפק, והתוודה בפני השייח', "אתה יודע, אני מרגיש ממש רע עם זה, לכן אני חייב להתוודות שקצת עבדתי עליך. לא יכולתי לנצח את התיק הזה – המהנדס בכלל ישן ברכבת, והכבאי קרא עיתון כשהיא עברה באזור המאהל שלך באותו יום. לא מצאתי אפילו נוסע אחד שהסתכל מחוץ לחלון בשעת היעלמותו של הגמל ושיכול היה להעיד ולעזור לי, עבדתי עליך!". שייח' סעיד שמע את הדברים, הנהן וענה, "טוב, אם אתה כבר כן איתי, אתוודה ואומר שגם אני קצת חששתי שלא אנצח את התיק הזה, בהתחשב בכך שהגמל חזר למאהל הבוקר...".
רוצים להתחיל את היום עם חיוך?
הירשמו לבדיחה היומית שלנו!
התכוונת ל:
המשך עם: Google
בלחיצתך על "הרשם", הינך מסכים ל תנאי שימוש ו הצהרת הפרטיות שלנו ומאשר קבלת מיילים מהאתר.