תייר מערבי שהגיע לערב הסעודית יצא לטיול ברחבי המדבריות של המדינה. יום אחד, בעודו צועד במדבר הוא רואה פתאום לצידו שייח׳ סעודי רכוב על גמל. הוא מסתובב אליו ורואה שמאחורי השייח׳ על הגמל יש אישה עטופה בורקה שהולכת ברגל מאחור.
התייר פונה אל הסעודי ואומר לו: ״תגיד לי, מי זאת?״ ״זאת אשתי״ עונה לו הסעודי.
״לא היה נחמד יותר אם היא הייתה רוכבת על הגמל יחד איתך?״ תמה התייר.
״לפי הדת והתרבות שלי״ אמר הסעודי, ״האישה כפופה לגבר. כשהיא הולכת מאחורי היא מראה עד כמה שאני מכובד״.
למרות שהוא חשב שזה מוזר ופוגעני כלפי לנשים, התייר לא הגיב ולא אמר לשייח׳ דבר. הוא החליט פשוט ללכת בשביל אחר ודרכיהם התפצלו. מאוחר יותר באותו היום, דרכיהם של השניים שוב נפגשו, אך הפעם התייר שם לב שהאישה הולכת לפני הגמל.
התייר פנה לשייח׳ ואמר לו: ״מוקדם יותר אמרת לי שזה שאשתך הולכת מאחוריך זה סימן לכבוד, אבל עכשיו היא הולכת מלפניך ומלפני הגמל, למה?״
הסעודי הסתובב אל התייר ואמר לו: ״כאן זה שטח צבאי, יש מוקשים״.
סעיד הוא שייח' בדואי שחי עם משפחתו במאהל בקרבת פסי רכבת שהונחו בנגב בשנים האחרונות. מדי בוקר הוא מוודא שכל הגמלים שלו נמצאים בסביבה ומרגישים טוב. יום אחד, הוא גילה שנעלמו עקבותיו של אחד מהגמלים שנוהג להסתובב דווקא בסמוך לפסי הרכבת. רותח מזעם ובעיקר מיואש, החליט שייח' סעיד לתבוע על כך את רכבת ישראל, שמיוצגת על ידי דני, עורך דין מהעיר הגדולה. סעיד לא דרש מהארגון יותר מדי, אלא רק פיצוי בשווי אותו גמל אבוד.
שני הצדדים ערכו פגישה בדלתיים סגורות, זאת על מנת להגיע להסדר כלשהו מבלי ללכת לבית משפט. עורך הדין דני ניסה את כל שביכולתו כדי לחתור לניצחון, וניסה לדחוק את השייח' לפינה. כחלק מפעולותיו, הביא דני עדים כמו מהנדס וכבאי שנסעו ברכבת שעברה בשעה שבה אותו גמל נעלם לכאורה, והם העידו שהם לא ראו שום בעל חיים בסמוך לפסים. לאחר מאמצים חוזרים ונשנים לגרום לו למשוך בחזרה את התביעה, הסכים שייח' סעיד לקצץ את שווי הפיצוי בחצי.
השייח' קיבל את מבוקשו ועורך הדין דני הרגיש טוב עם ההישג. כשהם יצאו מהפגישה, עורך הדין דני לא הצליח להתאפק, והתוודה בפני השייח', "אתה יודע, אני מרגיש ממש רע עם זה, לכן אני חייב להתוודות שקצת עבדתי עליך. לא יכולתי לנצח את התיק הזה – המהנדס בכלל ישן ברכבת, והכבאי קרא עיתון כשהיא עברה באזור המאהל שלך באותו יום. לא מצאתי אפילו נוסע אחד שהסתכל מחוץ לחלון בשעת היעלמותו של הגמל ושיכול היה להעיד ולעזור לי, עבדתי עליך!".
שייח' סעיד שמע את הדברים, הנהן וענה, "טוב, אם אתה כבר כן איתי, אתוודה ואומר שגם אני קצת חששתי שלא אנצח את התיק הזה, בהתחשב בכך שהגמל חזר למאהל הבוקר...".
עבור לבא-במייל
