בדיחות בנושא קשיש

קשיש בן שמונים מגיע לרופא לבדיקה שגרתית. "מה שלומך?", שואל הרופא. "מצוין דוקטור. בשבוע הבא אני מתחתן שוב." "נפלא, מזל טוב! בת כמה הכלה, אם מותר לשאול?" "בת עשרים", מתגאה הקשיש. "יופי, יופי", עונה הרופא המודאג, "אבל מחובתי להזהיר אותך: פעילות מינית מופרזת עלולה להיות קטלנית". "מה אפשר לעשות דוקטור, אלה החיים. אם היא תמות, חס וחלילה, אקח אחרת."

קשיש בן 80 הגיע לבית בושת, שם הוא ביקש את נערת הליווי המוצלחת והמומלצת ביותר שיש להם. שניהם עלו יחדיו לחדר, נכנסו למיטה והקשיש תפקד כמו צעיר בן 18, עד כדי כך שנערת הליווי הייתה המומה וביקשה ממנו עוד, הפעם בחינם. הקשיש אמר, ״אין בעיה, אבל אני צריך לתפוס תנומה של 20 דקות, ובזמן שאני ישן, אני צריך שתחזיקי לי אותו עומד...״ נערת הליווי הסכימה, ואחרי שהקשיש התעורר הם עשו את זה שוב ונראה שעוד לא תם כוחו. ״אתה יכול עוד?״ שאלה נערת הליווי המוקסמת. ״כן, ברור, אבל אני צריך לישון עוד 20 דקות. בינתיים תחזיקי לי אותו.״ אחרי שהתעורר הם שוב שכבו, אולם בסוף הפעם הזו נערת הליווי כבר הייתה באפס כוחות. בזמן שהתלבשו היא אמרה לו, ״אני מבינה למה אתה צריך לנוח, אבל בשביל מה אתה מבקש שאני אחזיק לך אותו אם אתה ישן?״ האיש הקשיש השיב: ״אה, זה בשביל שלא תגנבי לי את הארנק.״

ברגעים האחרונים לחייו של יעקב הקשיש, הקיפו אותו כל בני משפחתו. כשהוא הרגיש שהוא עומד לקחת את נשימותיו האחרונות, הוא אסף את כל כוחו ולחש: "אני חייב לספר לכם את הסוד הכמוס ביותר שלי". משפחתו מיד התקרבה אליו והאיצה בו להמשיך לדבר לפני שיגיע זמנו. "לפני שהתחתנתי, היה לי הכל", אמר יעקב. "הייתה לי מכונית מהירה, הרבה נשים יפות ויותר כסף משהייתי יכול לספור, אך חבר טוב הזהיר אותי ואמר לי: 'עליך להתחתן ולהקים משפחה, אחרת לא יהיה איש שיביא לך כוס מים כשתהיה על ערש דווי'. אז לקחתי את עצתו, הפסקתי להיפגש עם הבנות היפות והכרתי את אימא שלכם, הפסקתי לשתות אלכוהול והתחלתי להיות מבוגר אחראי. מכרתי את מכונית הספורט שלי, השקעתי כסף בתוכנית חיסכון לילדים, לימדתי אתכם את כל מה שאני יודע והנה אנחנו כאן עכשיו..." יעקב לקח כמה נשימות והמשיך בלחישה, "ואתם יודעים מה?" "מה?" שאלו כל בני המשפחה של יעקב והתקרבו אליו כדי לשמוע את תשובתו. "עכשיו כשאני עומד למות אני אפילו לא צמא!"

קשיש בן 80 הלך להיבדק אצל הרופא כדי לבדוק שהכל כשורה. כשהרופא שאל אותו כיצד הוא מרגיש, ענה הקשיש: "אף פעם לא היה טוב יותר! אני עומד להתחתן עם צעירה בת 20 שהכנסתי להריון, הולך להיות לי ילד! מה יש לך להגיד על זה?" הרופא חשב לרגע, ואז אמר: "תן לי לספר לך סיפור על צייד שאני מכיר. הוא מעולם לא פספס ירייה, אך יום אחד הוא מיהר לצאת מהבית, ובטיפשותו לקח את המטרייה במקום את הרובה שלו. הוא נכנס ליער ונתקל בדוב גריזלי. הוא הרים את המטריה, כיוון על הדוב ולחץ על ההדק". "נו, ומה קרה?" שאל הקשיש. "הדוב נפל מולו ומת", ענה הרופא. "זה בלתי אפשרי!" אמר הקשיש. "מישהו אחר בטח ירה בדוב הזה." "בדיוק!" ענה הרופא.

יעקב סוף סוף יצא לפנסיה, והוא החליט שברצונו לעבור לגור במקום שקט שבו יוכל להעביר את ימיו ברוגע ובנועם ולישון בכל אחר צהריים כמו תינוק. הוא רכש בית ברחוב שקט, לא רחוק מבית ספר. הבעיה היא שבמשך שבוע שלם, בכל יום אחרי הצהריים ובדיוק בשעה שבה ישן, עברו ליד ביתו שלושה ילדים עם מקלות בידיים, אותם הם דפקו על פחי אשפה והרעישו בקולי קולות. יעקב החליט שזה חייב להיפסק, והיה לו רעיון מושלם. הוא חיכה שהילדים יגיעו, וכשאכן הופיעו כהרגלם, הוא יצא אליהם ואמר להם, "אתם ילדים ממש נהדרים, גם אני הייתי כמוכם כשהייתי בגילכם – הייתי דופק מקלות על כל דבר שראיתי. אתם מזכירים לי את עצמי כשהייתי קטן – תעשו לי טובה, אם תעברו פה בכל יום ותעשו את זה, אני אתן לכל אחד מכם 5 שקלים". הילדים כמובן שמחו ואמרו לו שהם יחזרו בכל יום וירעישו כמה שיותר. עברו מספר ימים בהם יעקב שילם לילדים 5 שקלים כפי שהבטיח, ויום אחד הוא יצא לפגוש אותם עם פרצוף עצוב. הוא אמר להם, "תראו ילדוד'ס, אני ממש מצטער, אבל נבלע לי כרטיס האשראי ולא הצלחתי להוציא כסף. אין לי מספיק כדי לתת לכם הרבה, אז תצטרכו להסתפק ב-2 שקלים לכל אחד". הילדים כמובן לא היו מרוצים, אך קיבלו את התשלום והמשיכו לדפוק על הפחים כהרגלם. עברו עוד מספר ימים, בהם הילדים הרעישו ככל יכולתם עבור 2 שקלים ליום. יצא יעקב לפגוש אותם יום אחד, ופניו היו קודרים מאוד. "תראו...", אמר להם, "אני ממש מצטער, אבל לא קיבלתי את כספי הפנסיה שלי החודש. אני אאלץ להביא לכל אחד מכם רק חצי שקל". "זהו?!" אמר המנהיג של החבורה. "נראה לך שאנחנו נבזבז את הזמן שלנו על חצי שקל? השתגעת! אין מצב! אנחנו לא נחזור לפה עוד, זה לא שווה את זה!". ומאז, יעקב ישן בכל אחר צהריים כמו תינוק...