ישראלי אחד שנסע לטייל במקסיקו הלך לאכול במסעדת יוקרה. במשך כמה דקות הוא ישב ועיין בתפריט תוך כדי שהוא לוגם בהנאה מכוס הטקילה שהוגשה לו, ולפתע הוא ראה שאחד המלצרים ניגש לשולחן לידו ומגיש לזוג שיושב שם מנה גדולה שבמרכזה 2 חתיכות בשר עבות ויפות למראה.
כשניגש המלצר אל הישראלי לקחת את הזמנתו, הוא שאל: "תגיד, מה זו המנה שהזוג בשולחן לידי הזמין?"
"המנה הזו נקראת 'Cojones Del Toro' - אשכים של שור. אלו אשכי שור בבישול ותיבול מיוחד, שנלקחו מהשור שהפסיד הבוקר במלחמת השוורים בעיר. זו מנה נהדרת!" ענה המלצר.
הישראלי הסתכל על המלצר, חשב במשך כמה שניות ואמר לו: "אתה יודע מה? תביא לי את זה, אני רוצה לנסות."
המלצר השיב בצער: "אני מתנצל סניור, אבל אנחנו מגישים רק מנה אחת כזו ביום, כי מלחמת השוורים מתקיימת רק בבוקר. אם תבוא מחר בדיוק בשעת הפתיחה אולי תוכל ליהנות מהמנה הנפלאה הזו..."
הישראלי הסכים, הגיע למחרת מוקדם, הזמין את המנה וחיכה בציפייה. לאחר כ-20 דקות המלצר הגיש לו את המנה, ולהפתעתו הוא גילה כי חתיכות הבשר היו קטנות מאוד. מעט מאוכזב הוא התחיל לאכול את המנה שלו, וכשסיים פנה אל המלצר כדי להתלונן: "המנה הייתה מאוד טעימה, אבל חתיכות הבשר היו הרבה יותר קטנות ממה שהגשתם אתמול."
המלצר משך בכתפו ואמר: "נכון, סניור, זה יכול לקרות. לפעמים השור מנצח..."
שני ישראלים, אמנון ויצחק, התרסקו עם מטוס באמצע מדבר. למרבה המזל שניהם שרדו, אולם לא היה סביבם דבר והם פשוט התחילו לצעוד בחיפוש אחר מים, מזון ומחסה. אחרי 3 ימים במדבר הם לפתע מצאו מסגד ענק בלב השממה.
אמנון מיד החל לרוץ לעבר המבנה, אך יצחק עצר אותו ואמר, "חכה רגע אמנון, הם מוסלמים! אי אפשר ללכת אליהם סתם ככה. צריך להגיד שאנחנו גם מוסלמים. אני אהיה מוחמד, איך יקראו לך?"
"תקרא לי אמנון, אני לא משחק אותה מוסלמי. אני יהודי גאה!"
אמנון כבר התחיל ללכת בזמן שיצחק צעק לו "הם לא יעזרו לך, הם יסלקו אותך, אולי אפילו יחטפו אותך!"
כשהגיעו למסגד יצחק הציג את עצמו בפני האימאם כמוסלמי אדוק בשם מוחמד, ואמנון אמר, "אני אמנון, מישראל!"
האימאם קרא לכמה מוסלמים שייקחו את אמנון למקום אחר במסגד ובינתיים הוא הוביל את "מוחמד" לחלל התפילה.
"מה זה, לאן לקחתם אותו, אתם תעשו לו משהו רק כי הוא יהודי?!" שאל יצחק בלחץ.
"אל תדאג אח יקר, נביא לו אוכל, שתייה וכל מה שהוא צריך כדי להחזיר לעצמו את כוחותיו. אתה בינתיים בוא תתפלל איתנו, יש עוד כמה שעות עד שנגמר צום הרמדאן!"
למטוס אחד שטס מישראל לארה"ב עלו 400 נוסעים. רק אחרי שהמטוס המריא, הדיילות שמו לב שיש 200 מנות אוכל בלבד. הן לא ידעו מה לעשות, אבל לאחת הדיילות המנוסות היה רעיון גאוני...
אחרי כמה שעות של טיסה, הדיילת אמרה בכריזה: "נוסעים יקרים, אני מצטערת על הטעות שקרתה, אך לאחר שהמראנו התברר שהמטוס מכיל 400 נוסעים ועלו עליו רק 200 מגשים עם אוכל. אם יש ביניכם אנשים אדיבים מספיק שיוכלו לוותר על המנות שלהם, נוכל לתגמל אתכם במשקאות אלכוהוליים בחינם למשך כל הטיסה."
ההודעה הבאה של הדיילת הגיעה אחרי 6 שעות: "נוסעים יקרים, אם מישהו מעוניין לשנות את דעתו, עדיין יש לנו 180 מנות פנויות."
מוסר ההשכל: אנשים שאוהבים לשתות הם אנשים שאוהבים לתת.
ישראלי אחד הולך למעדנייה בניו יורק ואומר למוכר: "תן לי ק"ג מהדג הזה." "אבל אדוני זה לא דג, זה חזיר" עונה המוכר. "אני לא שאלתי אותך איך קוראים לדג הזה!"
להיות ישראלי זה להעביר שקית בגט ריקה כי סיימת אותו בתור לקופה (ודאגת לפורר על כל האזור)
ילד קניבל שואל את אימא: "אימא, למה האוזניים של אבא כחולות?" אז האימא עונה לו: "לא מוצא חן בעיניך, אל תאכל..."
מנה במסעדה ששווה מיליון דולר
איש אחד עובר ליד מסעדה ורואה בחלון שלה שלט שעליו כתוב: 'אם תזמינו מנה שאין לנו במטבח, תקבלו מיליון דולר!'
הוא נכנס למסעדה עם חיוך ערמומי וכשהמלצר שואל אותו מה הוא ירצה להזמין, האיש אומר: "נזיד קרנף בבקשה". להפתעתו, המלצר לא מתרגש בכלל מההזמנה, הוא פשוט הלך למטבח וחזר כעבור כמה דקות עם קערה של נזיד קרנף בדיוק בהתאם לבקשה. האיש, המום, אכל את הארוחה היקרה ועזב בכעס לאחר ששילם.
למחרת, הוא חזר עם אותו חיוך ערמומי וכאשר המלצר ניגש אליו, הוא אמר שהוא רוצה להזמין "סטייק כריש לבן עם קוויאר". המלצר מגיב באדישות פעם נוספת, נכנס למטבח ומביא לאיש את המנה המבוקשת בלי להגיד מילה. פעם נוספת האיש המתוסכל נאלץ לשלם חשבון אסטרונומי וללכת הביתה בלי מיליון דולר.
ביום השלישי שוב מגיע האיש למסעדה, מתיישב ומבקש מהמלצר "כריך פילה של בת ים מניקה". המלצר נכנס למטבח וכעבור כמה דקות חזר עם 2 תיקים מלאים בשטרות כסף בשווי מיליון דולר. האיש קרא בשמחה ובהתרגשות: "ידעתי! אין לכם בת ים!"
אז המלצר ענה לו בנימוס, "למעשה יש לנו אדוני, אבל נגמר לנו הלחם."
שירה הקטנה שאלה את אימא שלה: "אימא, למה את תמיד חותכת את הקצוות של הנקניקיות לפני שאת מטגנת אותן על המחבת?"
"אני באמת לא יודעת יקירה שלי," אמרה האם, "ככה סבתא תמיד הכינה נקניקיות, זה מתכון שלה. כדאי שתשאלי אותה.
"סבתא, למה את ואימא תמיד חותכות את הקצוות של הנקניקיות לפני שאתן מטגנות אותן על המחבת?"
"אני באמת לא יודעת מתוקה קטנה," אמרה הסבתא, "ככה אימא שלי תמיד הכינה נקניקיות, זה מתכון שלה. כדאי שתשאלי את סבתא רבתא שלך."
"סבתא רבתא, למה את, אימא וסבתה תמיד חותכות את הקצוות של הנקניקיות לפני שאתן מטגנות אותן על המחבת?"
"הסתומות האלה עדיין משתמשות במחבת הקטנה שלי מפעם?!" אמרה הסבתא רבתא.
גבר אחד מגיע לקופה ואומר למוכרת "תני לי מנה אחת של אורז כורדי ומיץ תפוזים".
המוכרת התחילה לצחוק וענתה "אורז כורדי? אתה בטח ממש כורדי אם אתה מבקש דברים כאלה".
"ומה הבעיה עם כורדים?" התעצבן הגבר. "יש לך בעיה עם כורדים? ואיך את בכלל קובעת את זה?! אם הייתי מזמין סלט יווני אז היית אומרת שאני יווני? אם הייתי מזמין דג מרוקאי אז היית אומרת שאני מרוקאי? תני לי סיבה אחת למה את ישר קופצת וחושבת שאת יודע מה המוצא שלי רק בגלל שהזמנתי מנה של אורז כורדי!"
העובדת ענתה לגבר: "אני חושבת ככה בגלל שאתה בחנות לחומרי בניין..."
עבור לבא-במייל
