פעם אחת היה איש שעבד כל חייו וחסך כל שקל מכספו. הוא היה קמצן אמיתי הוא אהב את הכסף שלו יותר מכל דבר אחר.
ממש לפני שמת הוא אמר לאשתו "עכשיו תקשיב לי טוב, כשאני אמות, אני רוצה שתקברי את כל הכסף שלי יחד איתי, אני רוצה לקחת אותו איתי לעולם הבא".
הוא אילץ את אשתו להבטיח לו מכל הלב כי כאשר ימות, היא תגשים את צוואתו ותקבור איתו את הכסף.
ובכן, יום אחד הוא מת.
בהלוויה שלו, אשתו עמדה סמוך לקבר ומיררה בקול גדול. רגע לפני שהסתיים הטקס, צעקה האשה "חכו רק רגע!"
היא אחזה בידה קופסת נעליים, ניגשה עם הקופסא אל הקבר והניחה אותה לצד הגופה. כאשר חזרה למקומה, שאלה חברתה הטובה "אני מקווה מאוד שלא באמת קברת את כל הכסף...?"
"כן קברתי", ענתה האישה "אני אישה טובה ואני לא יכולה לשקר. הבטחתי לו שאני אקבור את הכסף יחד איתו וכך עשיתי."
"את מתכוונת להגיד לי שכרגע קברת את בעלך יחד עם כל אגורה שהייתה לו?" החברה הופתעה.
"בהחלט" ענתה האישה "הוצאתי את כל הכסף מהחשבון שלו, הפקדתי אותו בשלי ורשמתי לו צ'ק!"
אישה אחת עמדה למות ממחלה קשה ובשיחה האחרונה שלה עם בעלה, היא אמרה לו שהיא מוכנה שהוא ייקח לו אישה אחרת לאחר מותה, אבל היא ביקשה שיבטיח לה שלא יעשה זאת עד שהאדמה סביב הקבר שלה כבר התייבשה.
כעבור כמה ימים היא נפטרה. הבעל, לאחר כמה חודשי אבלות, החל ללכת כל כמה ימים לקבר שלה כדי לראות את מצבו...
אחרי חודש שהגיע מדי יום ובדק את חלקת הקבר, הוא הופתע לגלות שהאדמה מסביב הייתה לחה בכל ביקור שלו.
'טוב נו' אמר לעצמו האלמן, 'אני יכול לחכות עוד קצת עד שאתחיל לחפש אישה חדשה'.
הוא המשיך להגיע לקבר מדי יום, בכל פעם הוא בדק את האדמה וראה שהיא עדיין לחה...
חודשים ארוכים עברו והוא נותר אובד עצות, עד שיום אחד הוא פגש בבית הקברות את אחותה של אשתו המנוחה ובידה דלי ריק.
"מה את עושה כאן?" הוא שאל אותה.
"הבטחתי הבטחה לאחותי לפני שמתה." אמרה.
"גם אני!" אמר. "מה שלך?"
שאני אשפוך מים על הקבר שלה כל כמה ימים."
למה קוברים עורכי דין פי 2 יותר עמוק מתחת לאדמה מאשר אנשים רגילים? כי עמוק בפנים הם אנשים טובים.
היום עברתי ליד מצבה שעליה היה כתוב: "עורך דין, איש ישר ואדם עם נשמה טובה". קשה להאמין שהמצב גרוע כל כך שהתחילו להכניס 3 אנשים בקבר אחד…
ההבטחה של האישה והנקמה של הבעל
בעל ואישה שהיו נשואים במשך שנים רבות היו רבים ללא הפסקה, וכל השכנים תמיד היו שומעים אותם צועקים זה על זה עד השעות הקטנות של הלילה. לאישה היה משפט קבוע שהיא הייתה צועקת לקראת הסוף של כל ריב: "אני נשבעת שאם אני אמות לפניך, אני אחפור דרך החוצה מהקבר ואחזור לרדוף אותך רק כדי שתמשיך לסבול למשך כל החיים שלך!" כמובן שכל השכונה סבלה מהמצב הזה וכולם קיוו שהזוג יפסיק לריב…
כל הצעקות הנוראיות פתאום נגמרו באמצע לילה אחד, כשלמחרת התברר שבמהלכו האישה הובהלה לבית חולים ונפטרה מהתקף לב. כמה מהשכנים של הזוג הלכו להלוויה של האישה ונדהמו לגלות שבעלה מתכוון לרשום על המצבה שלה: "כאן נחה האישה שנשבעה לחפור את דרכה מהקבר ולרדוף אותי עד יום מותי".
"תגיד", שאלו השכנים את הבעל, "אנחנו יודעים שאתם רבתם הרבה ולא הסתדרתם, אבל אתה לא מפחד שלרשום דבר שכזה על המצבה שלה זה ממש קיצוני? מה יקרה אם בגלל המילים הקשות האלה תעורר משהו רע והיא באמת תקיים את ההבטחה שלה?"
"מה אתם חושבים?" שאל הבעל, "שאני כל הזמן שמעתי את האיומים שלה ולא חשבתי על זה? ביקשתי שיקברו אותה הפוך!"