שיכור שהדיף ריח נורא של אלכוהול זול, עלה לאוטובוס והתיישב עם תרמילו המלוכלך ליד כומר בעל מראה מכובד. מן התרמיל הוא שלף פיסת עיתון ישנה ובקבוק קטן של ג'ין ולגם ממנו בשלוק את כל מה שנשאר בו.
הכומר התעלם מהשיכור והכריח את עצמו להסיט מבט ולהתרכז בנוף.
כעבור מספר דקות פנה השיכור אל הכומר ושאל: "סלח לי אדוני, אולי אתה מכיר את הסיבות לדלקת פרקים?"
הכומר, באי נוחות מתגברת, ענה לו בטון מתנשא וציני: "בוודאי שאני מכיר. חיים לא מסודרים, חברתם של נשים לא מוסריות, שימוש מוגזם בטבק ובאלכוהול, הוללות בבתי זונות ועוד הרבה גועל נפש מסוג זה!"
"וואו!!" ענה השיכור וחזר לקרוא את העיתון.
הכומר הטוב חשב שנית על תשובתו והרגיש צורך להתנצל בפני השיכור "סליחה", אמר לו בטון מפייס "לא רציתי להעליב אותך. כמה זמן אתה כבר סובל מדלקת פרקים?"
"אני?" הופתע השיכור "אף פעם לא סבלתי מזה, אבי. רק קראתי בעיתון הזה כי האפיפיור סובל מדלקת פרקים כבר שנים!"
כומר אחד ישב באוטובוס ליד אדם שיכור שקרא עיתון. לפתע השיכור פתח את פיו ומלמל בקול: "אתה יודע מה זה דלקת פרקים?".
הכומר חשב שזו הזדמנות מצוינת להחזיר את השיכור למוטב, ולכן פצח בהרצאה שלמה על דלקת פרקים: "זוהי מחלה שתוקפת אנשים שחיים בחטא, בעיקר כאלה שצורכים יותר מדי אלכוהול וסמים, אך לא רק. גם נשים פרוצות, גנבים, אנסים ועוד הרבה כאלה שאני אפילו לא רוצה לציין."
עיניו של השיכור ופיו נפערו, אך הוא לא אמר דבר, רק חזר לקרוא בעיתון. אחרי דקה ארוכה הכומר חשב שהוא אולי היה קשה מדי עם השיכור, ולכן ניסה קצת לרכך את הסיטואציה: "כמה זמן אתה סובל מדלקת פרקים?" הוא שאל.
"אין לי דלקת פרקים," אמר השיכור, "אבל כתוב פה בעיתון שלאפיפיור יש."
עבור לבא-במייל
