בדיחות בנושא פארק

ביום שמשי חמים ונעים, טייל לו רפי בפארק כשלפתע הבחין בזוג קשישים שעושים אהבה על הדשא. בתחילה חשב לעצמו כמה זה מדהים שהזוג הקשיש שמולו מרגיש נועז ממש כמו זוג צעיר, אולם אחרי שהתבונן בהם במשך כמה רגעים ושם לב שהאישה כמעט ולא זזה, נראה היה לו כי בעצם האישה התעלפה והאיש שלצידה מנסה לבצע בה פעולות החייאה. רפי רץ במהרה לעבר הזוג כדי להגיש לאיש הקשיש עזרה, אך כשהחל ללחוץ על החזה של האישה, היא קמה וצעקה עליו יחד עם בעלה. "מה אתה חושב שאתה עושה?" צעק הקשיש, "תעיף את הידיים שלך מאשתי!" "אני מצטער", ענה רפי, "חשבתי שהיא התעלפה ושאתה מבצע בה פעולות החייאה". "מה פתאום!", ענה לו בחזרה הקשיש, "אנחנו עושים אהבה!״ "אבל היא לא עשתה כלום, אפילו לא זזה!" אמר רפי בקול, והקשיש השיב לו: "זה פשוט כי אשתי פולניה".

רב וכומר יצאו לטיול בפארק, והתהלכו ליד אגם גדול. פתאום אמר הרב: ״בוא ניכנס לעשות איזו טבילה, המים נראים ממש צלולים״ ״אבל אין לנו בגדי ים״ אמר לו הכומר. ״אז מה?״ ענה הרב, ״בוא נכנס למים כמו שאלוהים יצר אותנו״ הכומר חשב לרגע ואז הסכים איתו. הם פשטו את בגדיהם, הניחו אותם על פיסת דשא בשפת האגם ונכנסו לטבילה קצרה. אחרי כמה דקות הם יצאו מהאגם והלכו חזרה לכיוון המקום בו הניחו את הבגדים. פתאום שמו השניים לב לקבוצה קטנה של אנשים שבהתה בהם בעודם עירומים. בוש ונכלם, ניסה הכומר לכסות את מבושיו בידיו. הוא הסתכל הצידה וגילה שהרב מכסה בכלל את פניו בידיו. ״מה אתה עושה״? שאל הכומר. ענה לו הרבי: ״האנשים שלי, בניגוד לאלו שלך, מזהים אותי בזכות הפנים שלי.״

גבר אחד טייל ליד אגם בפארק ולפתע החליק, נפל למים והתחיל לטבוע. מיד רצה אליו חבורה של אנשים שראתה את הנפילה לעזור לו. "תן לי יד!" צעק אחד מהאנשים שרכן מעבר לשפת האגם, אך הגבר לא הגיב והמשיך להיאבק ולהישאר עם ראש מעל המים. "אולי הוא לא שומע?" חשבו המצילים והמשיכו לצעוק: "תן לו יד! תן לו יד!" אך לא הייתה שום תגובה. פתאום רץ אל החבורה גבר נוסף, רכן מעבר לשפת האגם וצעק לעבר הגבר הטובע: "קח את היד שלי!" הגבר הטובע לקח את היד, נמשך לאדמה ונאבק להסדיר את הנשימה שלו. "אנחנו לא מבינים, איך אותך הוא שמע ואותנו לא?" שאלו האנשים את הזר. - "הוא שמע אתכם בסדר גמור, אבל אני מכיר אותו והוא פרסי." - "מה הקשר?" - "אתם אמרתם לו לתת לכם יד ואני אמרתי לו לקחת…"

כמה חודשים אחרי שאישתו נפטרה, חיים בן ה-80 יצא לטיול בפארק השכונתי וראה על אחד מהספסלים אישה נאה וכסופת שיער שהוא מעולם לא ראה לפני כן... הוא פנה אליה ואמר: "שלום רב לך, אני קצת עייף מההליכה שלי, יפריע לך אם אני אשב קצת לידך ונדבר?" האישה הסכימה בשמחה ופינתה מקום לחיים על הספסל לצידה. במשך השעתיים הקרובות הם שוחחו וגילו שיש להם הרבה דברים משותפים. שמה היה רחל וגם בעלה נפטר לפני כמה חודשים, היא גדלה באותה עיר עם חיים ולמדה באותו תיכון, הם אוהבים את אותן תוכניות טלוויזיה ונהנים מאותם התחביבים. כשהשמש החלה לשקוע, חיים החליט שהוא חייב לעשות מעשה... הוא קם מהספסל, כרע ברך מול רחל ודמעות החלו לזלוג מעיניו... "מה קרה לך, חיים?" היא שאלה אותו, והוא ענה: "תראי רחל, זה קשה לי מאוד לעשות את זה בגלל המצב שלי, אבל יש לי שתי שאלות מאוד חשובות אלייך..." "מה אתה רוצה לשאול?" חקרה רחל. "אנחנו מדברים כבר הרבה זמן ויש לנו כל כך הרבה במשותף, זה לא משהו שקורה כל יום בגיל שלנו. אז אני רוצה לשאול אותך אם את מוכנה להתחתן איתי?" אחרי כמה שניות של הלם, חיוך ענק הופיע על הפנים של רחל והיא ענתה: "כן! אני יודעת שזה מוזר, אבל גם אני רוצה להתחתן איתך!". היא רכנה קדימה כדי לתת לחיים נשיקה, אבל כשראתה שהוא לא זז לכיוונה נזכרה במה שהוא אמר ושאלה: "ומה הייתה השאלה השנייה שלך?" "את מוכנה לקרוא למישהו שיעזור לי? הברך שלי הלכה פייפן!"

בסנטרל פארק שבארה"ב עמדו 2 פסלים; אחד של גבר עירום, והשני של אישה עירומה. הפסלים עמדו אחד מול השני כששביל מפריד ביניהם למשך עשרות שנים ארוכות. יום אחד, ירד מלאך מהשמיים, ובתנועת יד חלקה הפיח בשניהם חיים. אמר המלאך: "כפרס על כך שהייתם סבלניים כל כך במשך עשרות קיצים לוהטים ועשרות חורפים מקפיאים, אני מעניק לכם חיים ל-30 דקות, על מנת שתוכלו לעשות את מה שרציתם לעשות מאז ומעולם." פסל האיש העירום הסתכל על פסל האישה העירומה, והיא הסתכלה עליו. הם רצו אל מאחורי שיח, והמלאך שמע אותם מצחקקים וראה שהשיח זז מצד לצד. אחרי 15 דקות הם חזרו, והמלאך אמר להם "נותרו לכם 15 דקות נוספות. אתם רוצים לעשות את זה שוב?" פסל הגבר שאל את פסל האישה "מה את אומרת? שוב?" "כן בהחלט!" ענתה פסל האישה. "אבל הפעם בוא נשנה את התנוחה. הפעם אני אחזיק את היונה, ואתה תחרבן לה על הראש!"

גרשון ומשה, שני גברים בפנסיה, הפכו לחברים אחרי שבילו יחד שנים בפארק השכונתי בו הם היו מאכילים יונים. יום אחד משה פגש את גרשון עם חיוך גדול מהרגיל על פניו, ושאל את חברו בהתרגשות: "תגיד, ניסית פעם לקחת ויאגרה?" "לא" השיב גרשון. "אתה חייב לנסות" המשיך משה בהתלהבות, "התחלתי עם זה לפני שבועיים ואני מרגיש כאילו הורידו לי 20 שנה מהחיים וגם מהביצועים במיטה". גרשון השתכנע במהירות והשניים קבעו להיפגש שוב בעוד שבועיים כדי לחלוק חוויות. למרבה הפתעתו של משה, חברו כלל לא נראה שמח ונרגש בפעם הבאה שהם נפגשו. "נו? לקחת ויאגרה? זה עזר לך?" הוא שאל. אז גרשון ענה: "לקחתי ואתה צדקת, זה באמת עושה פלאים לגוף, אבל לא הזהרת אותי מתופעות הלוואי..." "מה קרה? אתה מרגיש בסדר?" שאל משה המודאג. "אצלי הכול בסדר" השיב גרשון, "אבל ישר אחרי שהתחלתי לקחת ויאגרה המיגרנות של אשתי פתאום הופיעו שוב!"