בדיחות בנושא גן חיות

גורילה נמלט מגן החיות. לאחר זמן מה, שומרי גן החיות התייאשו ממסע החיפושים הלא מוצלח וחדלו מלהמשיך. 3 שבועות לאחר מכן מתקבל טלפון בגן החיות מאדם היסטרי שאומר כי הגורילה נמצא אצלו בחצר. שומר גן החיות ממהר למקום וכעבור זמן לא רב, הוא יוצא מהרכב עם רשת, מחבט בייסבול, כלב תקיפה ורובה הרדמה. האיש ניגש אליו ושואל: "למה אתה צריך את כל הדברים האלה?" השומר עונה לו: "אני אטפס על העץ ואחבוט לגורילה בראש עם האלה. כשהוא ייפול, אתה תזרוק עליו מיד את הרשת והכלב ירוץ ישר לביצים שלו". "אוקיי, נעשה את זה" עונה האיש, "אז למה צריך רובה?" "ובכן" עונה השומר, "אם העניינים על העץ מסתבכים ואני נופל לרצפה, אל תהסס לירות בכלב!"

בגן חיות ישן, מוזנח וכושל, מתה יום אחד הגורילה הבודדת שעוד נותרה חיה בו – ממש כמה דקות לפני שהמקום נפתח לקהל. הגורילה הייתה האטרקציה הכמעט יחידה שנותרה במקום מלבד כמה אריות שהוצגו שם, ובעל המקום לא יכול היה להרשות לעצמו להעביר יום אפילו בלי שהיא בסביבה. אז הוא הציע לאחד העובדים שלו ללבוש תחפושת גורילה שבמקרה הייתה במחסן, להיכנס לחצר הגורילות ו"לשחק" אותה קצת כאילו הוא הקוף הענק – תמורת 1,000 שקל נוספים למשכורת. העובד - שהיה צריך את הכסף - לא היסס, נכנס לתחפושת הגורילה ומיהר לתפוס את מקומו בחצר הגורילות השוממה. איך שהמבקרים הראשונים נכנסו לגן החיות, הוא החל ממש להעמיד פני גורילה, לשאוג, להתרוצץ ברחבי החצר ולהכות בחזהו בחוזקה – הכל לקול תרועות המבקרים הנלהבים, שהתפלאו לראות איך הגורילה הזקנה קמה פתאום לחיים. מהר מאוד הפך העובד בתחפושת הגורילה לכוכב החדש של גן החיות, ואנשים נהרו לראות את "הגורילה-האנושית" שאף אחד לא ידע מה מתחבא מאחוריה. בעל המקום, שהיה מרוצה מאוד, העלה לעובד את המשכורת בעוד 1,000 שקל לכל יום בתחפושת הגורילה. אחרי חודש בערך שהעובד המשיך להתחפש לגורילה מדי יום ביומו ולמשוך אל גן החיות מבקרים רבים מאוד, ההתלהבות החלה להישכח. העובד שהיה מודאג שהוא הולך להפסיד את הבונוס הנאה שלו, הבין שהוא צריך לעורר שוב את תשומת הלב – אז הוא החליט לעשות להטוט: לטפס על קיר החצר, לקפוץ על הרשת שמתוחה מחצר הגורילות ועד לגוב האריות ולהיתלות עליה תוך כדי שהוא מתקדם אל מעל חתולי הענק. התרגיל של העובד המחופש הצליח וקהל רב התאסף סביב כדי לצפות בפחד וחרדה בטריק החדש של "הגורילה". תוך כדי הביצוע האקרובטי שלו, העובד המחופש היה כל כך מופתע מתעוזתו עד שהוא איבד פתאום את אחיזתו ברשת – ונפל על הרצפה, בדיוק באמצע גוב האריות, שהחלו להקיף אותו במעגלים. משקשק ורועד מפחד, החל העובד המפוחד לצעוק בקול רם: "הצילו! הצילו! הצילו!" לפתע אחד מן האריות התנפל עליו מאחור, ושאג לתוך האוזן שלו: "תסתום את הפה שלך עכשיו מטומטם, או שתגרום לזה שכולנו נפוטר!"

יום אחד מת הגורילה הזכר בכלוב הגורילות בגן החיות. הגורילה הנקבה בדיוק נכנסה לתקופת ייחום, וגן החיות חיפש באופן בהול מחליף לגורילה הזכר. אחד העובדים בגן החיות ראה שעובד הניקיון הגרוזיני עובד בלי חולצה, והגורילה שבכלוב בוהה בו ללא הפסקה. לכן הוא ניגש אליו ושאל: "אתה מוכן לשכב עם הגורילה שלנו בשביל 500 שקל?" "אחשוב על זה ואחזיר לך תשובה מחר", אמר המנקה הגרוזיני. ביום שלמחרת ניגש עובד גן החיות בשנית למנקה הגרוזיני ושאל אותו האם יש לו תשובה. "בתנאי אחד!" אמר הגרוזיני, "אתה צריך לתת לי איזה שבוע כי כרגע אין לי 500 לתת לך."

"ספארי שלום, מדבר דוב..." "הי דוב, זה אריה, זאב נמצא?" "רק שנייה, אני אבדוק עם איילה במזכירות." "אריה, בדקתי. זאב בפגישה עם דבורה בהנהלה..." "אה... אוקיי, אז אתה יכול למסור לו שהפגישה היום עם יעל ועופר תהיה אצל יונה במשרד, ואם הוא יכול לאסוף בדרך את שחף וצבי מהעירייה, זה יהיה נהדר..." "אמסור לו בשמחה!" "תודה פשוש!"

זוג חרדים הגיעו לגן החיות בניו יורק עם כל שמונה עשר ילדיהם, אבל בכניסה נאמר להם על ידי הקופאי שהשעה מאוחרת וגן החיות כבר סגור. ההורים: "אבל הבטחנו להראות לילדים את הגורילה" הקופאי: "כל הילדים האלה שלכם?" ההורים: "ברוך השם, כן" הקופאי: "אז תמתינו כמה דקות כאן אני אביא את הגורילה לכאן. היא חייבת לראות את זה!"

ילד חמוד אחד הסתובב לו ברחבי העיר עם קופיף קטן על הכתף. לפתע, עצר אותו שוטר שאמר לו "ובכן ובכן, מה יש לנו כאן בחור צעיר? אני מקווה שאתה לוקח את הקוף הזה לגן החיות..." יום למחרת הילד טייל שוב ברחובות העיר כשהקופיף על כתפו, וכשהוא חלף בשנית ליד השוטר, זה החל לגעור בו: "היי אתה! חשבתי שאמרתי לך לקחת את הקוף הזה לגן החיות!" הילד ענה לו: "כן, לקחתי אותו. היום אני אקח אותו לקולנוע נראה לי..."

אישה ובעלה סיירו בגן חיות. האישה הייתה לבושה בשמלה רומנטית קלילה, ללא שרוולים, מחוזקת בשני סרטים על כתפיה ובעלת מחשוף נדיב. משהגיעו לכלוב של הגורילה, זה התלהב ממראה עיניו, נתלה על מתח בשתי רגליו ובידו האחת ואילו בשנייה החל להכות על חזהו בהתרגשות. הבעל הציע לאשתו להתל מעט בגורילה: "תמצמצי בעינייך ותנענעי את עכוזך". האישה צייתה לו והגורילה התרגש והתלהב יותר ויותר. "עכשיו שחררי סרט אחד מהכתף". כשעשתה זאת לא ידע הקוף את נפשו מרוב להט. הציע הבעל לאשתו להרים מעט את שולי-שמלתה ולחשוף את ירכיה. משעשתה זאת זינק הגורילה על הסורגים והיה נסער מאוד. ואז תפס הבעל בידה של אשתו, פתח את דלת הכלוב, דחף אותה פנימה וסגר אחריה את הדלת תוך שהוא צועק לה: "עכשיו תספרי לו שכואב לך הראש".