עובד: סליחה בוס, אפשר לדבר אתך?
בוס: כן, מה רצונך?
עובד: כפי שאתה יודע, אני עובד בחברה כבר 10 שנים והשכר שלי לא השתנה. אני עובד טוב ויש כרגע לפחות 4 חברות שרודפות אחרי, לכן החלטתי לבקש העלאה בשכר.
בוס: אתה יודע שזה לא הזמן והחברה בהפסדים... אבל אתה יודע מה, בגלל שאני לא רוצה לאבד אותך, מה דעתך על תוספת של עשרה אחוזים בשכר ובנוסף תקבל טלפון על חשבון החברה, בסדר?
עובד: נהדר! תודה רבה אדוני!
בוס: רק מתוך סקרנות, אילו חברות אמרת שרודפות אחריך...?
עובד: חברת החשמל, חברת הגז, חברת המים וחברת הסלולר...
בחור אחד התחיל לעבוד במוסד לחולי נפש. המנהל נתן לו הדרכה, וממש בסופה שאל אותו אם יש לו שאלות. ״כן״ השיב הבחור החדש ושאל, ״איך אתם יודעים אם אפשר לשחרר מטופל מהמוסד?״
״טוב, זה די קל״ השיב המנהל, ״אנחנו שואלים את המטופל שאלה פשוטה ובהתאם לתשובתו אנחנו קובעים אם לשחרר או שצריך להאריך את השהות. בוא אני אתן לך דוגמה״. המנהל קורא לאחד המטפלים ושואל אותו: ״תגיד לי בבקשה, כמה זה שש כפול שש?״ המטופל משקשק, עצבני ובסוף עונה בחוסר ביטחון: ״1000?״ ״לא!״ מטיח המנהל במטופל, מניד בראשו ואומר למטפלים שלצידו: ״תנו לו עוד 6 חודשים כאן!״
ואז הוא מתפנה לשאול מטופל שני, את אותה שאלה: ״כמה זה 6 כפול 6?״. המטופל בתגובה מקפץ מעלה ומטה וצורח: ״פברואר! זה פברואר!״
״הו אלוהים, מה פתאום?״ צועק המנהל ומורה למטפלים ״תנו לזה עוד שנה כאן!״
לבסוף פונה המנהל למטופל שלישי, ושואל אותו: אולי אתה תוכל סוף סוף להגיד לי כמה זה 6 כפול 6?״
״בוודאי״, עונה המטופל ״התשובה היא 36!״
״הו, סוף סוף תשובה נכונה״ מתרשם המנהל, ״נראה לי שאפשר לשחרר אותך. רק תגיד לי בבקשה, איך ידעת את זה?״
״מה? זה קל״ עונה לו המטופל, ״פשוט חילקתי 1000 בפברואר!״
זקן אחד מגיע לדוכן ירקות בשוק ומבקש לקנות חצי ראש חסה. הבחור בדוכן אומר לו שזה בלתי אפשרי, אבל הזקן מתעקש ודורש לדבר עם מנהל הדוכן.
הבחור הצעיר ניגש לחדר האחורי ואומר למנהל: "איזה מטומטם אחד רוצה לקנות חצי ראש חסה..." בשנייה שסיים להגיד את המשפט, הסתובב וגילה שהזקן עומד מאחוריו ולכן הוסיף במהירות "והאדון החביב כאן העלה הצעה לקנות את החצי השני".
המנהל מאשר את העסקה והזקן ממשיך בדרכו.
מאוחר יותר, קרא המנהל לבחור הצעיר ובירך אותו על התושייה שגילה. "התרשמתי מהאופן בו התמודדת עם המצב" אמר לו. "אני אוהב אנשים שמצליחים לחשוב תוך כדי תנועה", המשיך וטפח על שכמו ושאל: "מאיפה אתה בחורצ'יק?"
"אני מברזיל, אדוני" משיב הבחור.
"ולמה עזבת את ברזיל?" שואל המנהל
"אין שם כלום חוץ מכדורגל וזונות" מסביר.
"באמת?" נוהם המנהל "אשתי מברזיל!"
"מה אתה אומר?" עונה הבחור "ובאיזה קבוצה היא משחקת?"
אחד הקבלנים שאיתם עבדה הממשלה הציע לפקיד שמולו הוא עובד מכונית ספורט יוקרתית כהוקרה ל"שירותו האדיב" ול"ביסוס מערכת עבודה חלקה ונעימה לכל הצדדים". הפקיד הממשלתי סירב ואמר: "אדוני, הצעתך מאוד נדיבה, אבל מבחינה אתית אני לא יכול לקבל מתנות."
הקבלן הנהן בהבנה ואמר לו: "כל הכבוד על הערכים שלך, ומה אם אני אציע למכור לך את המכונית ב-50% הנחה?"
הפקיד חשב במשך כמה רגעים ואמר: "תעשה לי עוד 50% הנחה לעבודה עם חוזה ממשלתי, תוציא חשבונית שאוכל לקבל פטור ממס ואני אקח אחת בלבן ואחת באדום".
חוואי עשיר נפטר והשאיר את החווה המשגשגת שלו לאלמנתו הצעירה והנאה.
האלמנה הייתה נחושה בדעתה להמשיך ולהחזיק בחווה שהוריש לה בעלה, אך לצערה לא הבינה כלום בעבודות החווה ולכן החליטה לשכור מנהל עבודה.
היא פרסמה הודעה ו 2 גברים נענו לה, אחד היה שיכור ואחד נמשך לגברים ולא לנשים.
היא החליטה שתהיה בטוחה יותר עם הגאה ולא עם השיכור, ושכרה אותו.
הבחור היה בעל מקצוע טוב וחרוץ, השקיע שעות עבודה רבות, לא חסך מאמצים, ואכן החווה שגשגה ופרחה.
האלמנה הייתה שבעת רצון, ולכן אחרי כמה חודשים של עבודה קשה הציעה למנהל העבודה שייקח לו ערב חופשי ויצא לעיר לחגוג. הוא נענה ברצון ויצא לבלות ערב בעיר.
כשחזר לחווה בשתיים לפנות בוקר, מצא אותה ממתינה לשובו ליד האח, ובידה כוס יין.
"בוא הנה", פקדה עליו.
הוא ניגש ונעמד מולה בצייתנות.
"חלוץ את המגפיים שלי", אמרה האלמנה.
הוא ציית מיד, חלץ את המגפיים והניח אותם ליד הדלת.
"וכעת, פשוט את החצאית שלי", המשיכה.
הוא נחפז לציית, התיר את חצאיתה ופשט אותה.
"עכשיו תפשוט גם את חולצתי", המשיכה האלמנה הצעירה והמושכת לפקוד על מנהל העבודה שלה שפרם בזהירות את כפתורי חולצת המשי שלה ופשט גם אותה.
"ועכשיו תוריד את החזייה שלי", המשיכה הגברת ללא היסוס.
הוא התיר בזהירות את קרסי החזייה שלה, הוריד אותה, והניח אותה לצד שאר הבגדים.
"כעת הורד את הגרביונים שלי״, המשיכה לפקד עליו.
הגבר התיישב בצייתנות על השטיח לרגליה ועשה כדבריה.
״כעת התחתונים שלי״, אמרה והביטה ישר בעיניו.
הוא פשט מיד גם את תחתוניה. לא נותרו בגדים לפשוט, הכל היה מסודר בערימה נאה על הכיסא לצידה.
״ועכשיו״, אמרה האלמנה וקמה ממקומה, מניחה את כוס היין הריקה לצד האח, ״אם עוד פעם אחת תלבש את הבגדים שלי כשאתה יוצא לבלות בעיר, אתה מפוטר!״
מקור תמונה: canva.comבגן חיות ישן, מוזנח וכושל, מתה יום אחד הגורילה הבודדת שעוד נותרה חיה בו – ממש כמה דקות לפני שהמקום נפתח לקהל. הגורילה הייתה האטרקציה הכמעט יחידה שנותרה במקום מלבד כמה אריות שהוצגו שם, ובעל המקום לא יכול היה להרשות לעצמו להעביר יום אפילו בלי שהיא בסביבה. אז הוא הציע לאחד העובדים שלו ללבוש תחפושת גורילה שבמקרה הייתה במחסן, להיכנס לחצר הגורילות ו"לשחק" אותה קצת כאילו הוא הקוף הענק – תמורת 1,000 שקל נוספים למשכורת.
העובד - שהיה צריך את הכסף - לא היסס, נכנס לתחפושת הגורילה ומיהר לתפוס את מקומו בחצר הגורילות השוממה. איך שהמבקרים הראשונים נכנסו לגן החיות, הוא החל ממש להעמיד פני גורילה, לשאוג, להתרוצץ ברחבי החצר ולהכות בחזהו בחוזקה – הכל לקול תרועות המבקרים הנלהבים, שהתפלאו לראות איך הגורילה הזקנה קמה פתאום לחיים. מהר מאוד הפך העובד בתחפושת הגורילה לכוכב החדש של גן החיות, ואנשים נהרו לראות את "הגורילה-האנושית" שאף אחד לא ידע מה מתחבא מאחוריה. בעל המקום, שהיה מרוצה מאוד, העלה לעובד את המשכורת בעוד 1,000 שקל לכל יום בתחפושת הגורילה.
אחרי חודש בערך שהעובד המשיך להתחפש לגורילה מדי יום ביומו ולמשוך אל גן החיות מבקרים רבים מאוד, ההתלהבות החלה להישכח. העובד שהיה מודאג שהוא הולך להפסיד את הבונוס הנאה שלו, הבין שהוא צריך לעורר שוב את תשומת הלב – אז הוא החליט לעשות להטוט: לטפס על קיר החצר, לקפוץ על הרשת שמתוחה מחצר הגורילות ועד לגוב האריות ולהיתלות עליה תוך כדי שהוא מתקדם אל מעל חתולי הענק. התרגיל של העובד המחופש הצליח וקהל רב התאסף סביב כדי לצפות בפחד וחרדה בטריק החדש של "הגורילה".
תוך כדי הביצוע האקרובטי שלו, העובד המחופש היה כל כך מופתע מתעוזתו עד שהוא איבד פתאום את אחיזתו ברשת – ונפל על הרצפה, בדיוק באמצע גוב האריות, שהחלו להקיף אותו במעגלים. משקשק ורועד מפחד, החל העובד המפוחד לצעוק בקול רם: "הצילו! הצילו! הצילו!" לפתע אחד מן האריות התנפל עליו מאחור, ושאג לתוך האוזן שלו: "תסתום את הפה שלך עכשיו מטומטם, או שתגרום לזה שכולנו נפוטר!"
בחור צעיר מטקסס מגיע אל קליפורניה, כדי להתקדם אל "העיר הגדולה" ומבקש להתקבל לעבודה בחנות כלבו של "הכל תחת קורת גג אחת".
המנהל שואל אותו: "יש לך ניסיון?"
"כמובן, בטקסס עסקתי בעיקר במכירות".
"מצויין, תתחיל מחר ואבוא בסוף היום לראות איך הלך".
למחרת עבר על הבחור יום עבודה לא קל, אבל הוא עשה את המיטב.
ברגע שיצא הלקוח האחרון, שאל אותו הבוס: "נו, כמה מכירות עשית היום?"
"אחת".
"רק אחת?! המוכרים שלנו עושים בממוצע בין 20 ל-30 מכירות ביום! בכמה קנה הלקוח הזה?"
"101,237.64 דולר"
"101 אלף דולר?! מה לעזאזל מכרת לו?"
"בהתחלה מכרתי לו קרס לדגים קטנים, לאחר מכן קרס לבינוניים ואז שכנעתי אותו לקנות גם קרס לדגים גדולים.
אח"כ שאלתי אותו לאן הוא הולך כדי לדוג, הוא אמר שאל החוף, אז לקחתי אותו למחלקת הסירות ושכנעתי אותו לקנות את הדגם החדש. ואז הוא אמר שהיא מוצאת חן בעיניו, אבל אין סיכוי שהטויוטה קורולה שלו תצליח לסחוב אותה, אז הלכנו למחלקת הרכבים ומכרתי לו ג'יפ טרייל בלייזר 4X4".
הבוס הנדהם אמר: "הבחור הגיע כדי לקנות קרס לדייג ומכרת לו סירה ומשאית?"
"לא, הוא בא כדי לקנות קופסת טמפונים לאשתו, אז אמרתי לו: הלך לך הסופ"ש, לך תדוג''.
עבור לבא-במייל
