בדיחות בנושא משכורת

צרפתייה אמריקאית ופולנייה, יושבות בבית קפה ומשוויצות בהישגים של הבעלים שלהם. אומרת הצרפתייה: "בעלי ז'אק מצליח מאוד במקצוע שלו, הוא זכה בהרבה פרסים ותחרויות". "מה הוא עושה?" שאלו החברות שלה, והצרפתייה השיבה "מייצר יין". "זה נחמד" אומרת האמריקאית, "אבל בעלי ג'ון מצליח יותר. יש בעבודה שלו בונוסים ענקיים ואף פעם לא חסר לנו כסף". "מה הוא עושה?" שאלו החברות שלה, והאמריקאית השיבה "בנקאי". "פרסים וכסף זה לא הכל" אומרת הפולנייה. "הנה קחו למשל את בעלי יענקל, הוא כל כך מצליח שבעבודה שלו יש מתחתיו עשרות אלפי אנשים!" "רגינה זאת לא חוכמה" התערבה הצרפתייה, "כולם יודעים שבעלך קברן!"

עובד: סליחה בוס, אפשר לדבר אתך? בוס: כן, מה רצונך? עובד: כפי שאתה יודע, אני עובד בחברה כבר 10 שנים והשכר שלי לא השתנה. אני עובד טוב ויש כרגע לפחות 4 חברות שרודפות אחרי, לכן החלטתי לבקש העלאה בשכר. בוס: אתה יודע שזה לא הזמן והחברה בהפסדים... אבל אתה יודע מה, בגלל שאני לא רוצה לאבד אותך, מה דעתך על תוספת של עשרה אחוזים בשכר ובנוסף תקבל טלפון על חשבון החברה, בסדר? עובד: נהדר! תודה רבה אדוני! בוס: רק מתוך סקרנות, אילו חברות אמרת שרודפות אחריך...? עובד: חברת החשמל, חברת הגז, חברת המים וחברת הסלולר...

פקיד של מס הכנסה הגיע לחווה נידחת בערבה כדי לעשות ביקורת פתע וניגש אל אפרים, הבעלים של המקום, שבדיוק עמד ליד הטרקטור שלו ונח קצת אחרי עבודה קשה. "שלום אדוני, לפי המסמכים שלנו משהו מאוד מוזר במשכורות שאתה משלם, אתה לא עונה למכתבים ששלחנו ואני פה כדי להודיע לך שאם לא תחשוף בפני את כל הפרטים הפיננסיים שלך אתה צפוי לקבל קנס גבוה מאוד!". אפרים ההמום החל להסביר לפקיד שהוא נותן לכל הצוות שלו שכר הוגן אך הפקיד לא הסכים להירגע והמשיך לאיים בקנסות ובעונשים אם הוא לא יזכה בשיתוף פעולה מיידי. לאחר כמה רגעים של ויכוח אפרים נכנע והחל לענות על כל שאלותיו של הפקיד. "אני צריך רשימה של כל העובדים שלך ומידע מלא על המשכורת שאתה משלם להם". "יש לי בחור צעיר שעובד פה כבר 5 שנים, הוא עוזר לי בהכל ובתמורה אני נותן לו מגורים, מזון ו-30% מהרווחים שלנו" אמר אפרים. "אוקיי זה נראה תקין", אמר הפקיד, "מי עוד עובד כאן?". "לפני חצי שנה בערך התחיל לעבוד פה מכונאי שדואג לכל התיקונים ומטפל בחלפים אם צריך. אני משלם לו 20% מהרווחים שלנו וגם נסיעות והוצאות על ציוד". "זה הכל?" לחץ הפקיד, "מי פה בעצם עושה את כל העבודה?". "בכל פעם שיש תקופה של קטיף, זריעה או עבודות גדולות אני מביא כמה פועלים ומחלק בין כולם שווה בשווה 40% מהרווחים שלנו" ענה אפרים. "ומה אתה עושה עם ה-10% הנותרים?" שאל הפקיד בחשדנות. "זה הולך לאידיוט" ענה אפרים. "לאידיוט?" שאל הפקיד בבלבול. "כן" אמר אפרים, "לאידיוט. יש לי פה מישהו שעובד 18 שעות ביום, עושה 90% מהעבודה והוא עסוק בעבודה גם בחגים וגם כשהוא חולה. לפעמים אפילו אין לו הפסקות והוא כל הזמן צריך לטפל בדברים מעצבנים שקופצים פתאום." "ידעתי שמשהו פה לא בסדר! אני דורש לדבר עם ה'אידיוט' הזה תיכף ומיד כדי להגיד לו באילו תנאים נוראיים הוא מועסק!" צעק הפקיד. "אתה לא צריך להתעצבן" ענה אפרים, "אתה מדבר איתו עכשיו".