בדיחות בנושא בית קפה

שתי פולניות יושבות בבית קפה ומדברות על הבעלים שלהן. - "תגידי, בעלך שותה?" - "כן." - "וזה לא מזיק לבריאותו?" - "כן, אבל לפחות זה מוציא אותו מהבית. מה איתך? בעלך מעשן לא?" - "כן, אבל רק אחרי שאנחנו שוכבים." - "וזה לא מזיק לבריאותו?" - "שתיים-שלוש סיגריות בשנה זה לא נורא…"

בעל ואישה ישבו בבית קפה בתל אביב ודיברו ביניהם עד שלפתע דעתה של האישה הוסחה בגלל בחורה צעירה עם הנעליים היפות ביותר שהיא אי פעם ראתה. הבחורה הלכה לצד השני של בית הקפה והתיישבה לשוחח עם כמה חברות. הבעל מיד שם לב שאשתו איבדה ריכוז ושאל אותה מה קרה. "לבחורה שעברה פה עכשיו היו נעליים מדהימות ואני מתה לדעת איפה היא קנתה אותן. אתה חושב שזה יהיה מוזר אם אני אלך לשאול אותה מאיפה הן?" "אם זה לא נעים לך יקירתי אז תרשי לי לעזור לך ולשאול" אמר הבעל, קם והלך לכיוון הבחורה עם הנעליים. 'איזה גבר מקסים ומתחשב יש לי', חשבה האישה בשמחה. בינתיים הבעל הגיע לשולחן של הבחורה הצעירה ופנה אליה: "סליחה, את יכולה בבקשה להגיד לי איפה קנית את הנעליים האלו?" "כן בטח" ענתה הצעירה, "מחנות שמצאת פה ממש מעבר לפינה ברחוב מקביל". "וכמה הן עולות?" המשיך הבעל. "2,000 שקל" אמרה לו הבחורה. הבעל הודה לבחורה הצעירה, חזר לשבת ליד אשתו ואמר לה: "היא קנתה את הנעליים באמריקה".

גבר נכנס לבית קפה, ניגש אל הבר והזמין בירה. "בוודאי, אדוני, זה יעלה לך אגורה" אמר לו הברמן. "אגורה???" קרא האיש בתדהמה. הוא הציץ בתפריט ושאל: "וכמה בשביל סטייק עסיסי ובקבוק יין נחמד?" "שקל", ענה הברמן. "שקל???" קרא האיש בתדהמה, "איפה הבן אדם שמחזיק את המקום הזה?" הברמן ענה: "למעלה, עם אשתי". "מה הוא עושה למעלה עם אשתך?", שאל האיש. והברמן ענה: "בדיוק מה שאני עושה לעסק שלו כאן למטה".

בני הוא איש עסקים שלא מסוגל לפתוח את הבוקר בלי קפה בוץ טרי ואיכותי. הוא שותה את המשקה הזה כל חייו, ולכן הוא יודע לזהות האם הוא איכותי ומתי הוא הוכן. יום אחד היה לו בוקר מעט יותר פנוי בעבודה, לכן הוא החליט לשתות בבית קפה שנפתח לא מזמן בסמוך למשרד שלו. הוא נכנס למקום, בחן אותו בקצרה, התיישב ליד אחד השולחנות הפנויים והרים את ידו כדי לקרוא למלצרית. כשהיא ניגשה אליו, הוא ביקש להזמין את קפה הבוץ הטרי ביותר שיש להם, בדגש על "טרי", והוסיף "לא הקפה הבוצי הזה שבטח הכנתם מהשאריות של אתמול". לאחר שהיא הבהירה לו שהם מכינים קנקני קפה כמה פעמים ביום ולכן הקפה שלהם טרי תמיד, הוא השיב לה, "אני אאמין רק אחרי שאטעם אותו בעצמי. את מבינה? הייתי קרבי בצבא, ומהרגע הראשון שלי בשטח עד היום אני כל בוקר שותה קפה בוץ – גם אם אני מכין אותו לעצמי, גם אם מישהו מסביבי מכין לי, וגם אם זה בבתי קפה שונים ברחבי העולם. בגלל זה אני יודע לזהות מתי בדיוק הכינו אותו ועד כמה הוא איכותי. הסיכוי שיש אצלכם קפה ברמה גבוהה הוא די קלוש, אז לפחות תכינו אחד חדש רק בשבילי, במקום להגיש לי את זה שהוכן לפני שעתיים ומחכה בקנקן". המלצרית אמרה לבני שהיא מבינה, שאלה אם הוא רוצה להזמין דבר נוסף, ולאחר שהיא נענתה בשלילה – היא הלכה למטבח. כעבור כמה דקות היא שבה עם ספל קפה מהביל. בני טעם את הקפה, ותוך רגע עשה פרצוף נגעל. "בדיוק כמו שחשבתי, זה לא טרי. נו באמת, תכיני לי אחד טרי כמו שביקשתי!" הוא נזף בה ושלח אותה בחזרה למטבח. הפעם לקח לה יותר זמן לשוב לבני – לפחות חצי שעה. כשהיא חזרה, היא החזיקה ספל קפה מעלה אדים. היא הגישה לו את הספל, ורגע לאחר שהוא לגם מהמשקה – הוא ירק אותו בגועל. הוא הסתכל עליה וצעק "זה אפילו יותר גרוע! יש לקפה הזה ממש טעם של בוץ!". המלצרית הסתכלה עליו, מעט מופתעת, ואמרה לו "אבל אדוני, זה בדיוק מה שביקשת, קפה בוץ טרי - אז שמנו לך בוץ טרי!"

צרפתייה אמריקאית ופולנייה, יושבות בבית קפה ומשוויצות בהישגים של הבעלים שלהם. אומרת הצרפתייה: "בעלי ז'אק מצליח מאוד במקצוע שלו, הוא זכה בהרבה פרסים ותחרויות". "מה הוא עושה?" שאלו החברות שלה, והצרפתייה השיבה "מייצר יין". "זה נחמד" אומרת האמריקאית, "אבל בעלי ג'ון מצליח יותר. יש בעבודה שלו בונוסים ענקיים ואף פעם לא חסר לנו כסף". "מה הוא עושה?" שאלו החברות שלה, והאמריקאית השיבה "בנקאי". "פרסים וכסף זה לא הכל" אומרת הפולנייה. "הנה קחו למשל את בעלי יענקל, הוא כל כך מצליח שבעבודה שלו יש מתחתיו עשרות אלפי אנשים!" "רגינה זאת לא חוכמה" התערבה הצרפתייה, "כולם יודעים שבעלך קברן!"