בדיחות בנושא כיתה

מורה שאלה את התלמידים בכיתה: "אם יש על העץ 5 ציפורים ואני אקח רובה וארה באחת מהן, כמה ציפורים תישארנה על העץ?" מויש'ה מרים את היד בהתלהבות ועונה: "אף אחת, כולן יברחו מהרעש של הרובה!" "זוהי תשובה לא נכונה" עונה המורה. "התשובה היא 4 ציפורים, אבל אני אוהבת את איך שאתה חושב". מויש'ה אומר לה: "עכשיו אני יכול לשאול אותך שאלה?" "בוודאי!" עונה המורה. מויש'ה מכחכך בגרונו ואומר: "3 נשים יושבות על ספסל ואוכלות גלידה. הראשונה אוכלת ביסים קטנים עם כפית, השנייה מלקקת את הגלידה המטפטפת מהצד, והשלישית תוקעת את כל הגלידה בפה ושואבת אותה מלמעלה. איזו מהן אינה נשואה?" המורה מסמיקה, נבוכה ועונה במלמול: "אהה, אני חושבת שהשלישית..." "התשובה הנכונה היא - זו שאין לה טבעת על האצבע", עונה מויש'ה, "אבל אני אוהב את איך שאת חושבת..."

בוחן שהשגיח על סטודנטים באוניברסיטה שעשו בחינה במקצוע קשה, שם לב שבסוף הכיתה ישבה בלונדינית שכל הזמן זרקה מטבע באוויר תוך כדי שהיא כתבה את התשובות שלה. לאחר כמה דקות הבוחן הסקרן ניגש לסטודנטית הבלונדינית ושאל: "סליחה, את יכולה להסביר לי מה את עושה עם המטבע כל הזמן?" "אני משתמשת בו כדי להחליט איזו תשובה לסמן", היא ענתה לבוחן. אחרי זמן מה כמעט כל הסטודנטים סיימו את המבחן ויצאו מהכיתה, אבל הבוחן שם לב שהבלונדינית המשיכה לשבת. נראה שהיא כבר לא כותבת כלום, אך להפתעתו הרבה היא ממשיכה לזרוק את המטבע. הבוחן ניגש אליה ושוב שאל: "עד עתה הבנתי למה הטלת מטבע כל הזמן, אבל נראה שכבר סיימת עם המבחן, אז מה את עושה עכשיו?" "אני לוקחת את המבחן הזה ברצינות", השיבה הבלונדינית, "אז חשוב שאני אבדוק את התשובות שלי לפני שאני מגישה..."

כשמורים אומרים את המשפטים הבאים, זה מה שהם רוצים להגיד באמת... "התשובה לשאלה זו חורגת מחומר הלימודים" – "אין לי מושג מה התשובה." "היום נתפצל לקבוצות עבודה קטנות" – "אין לי חשק ללמד, תסתדרו בעצמכם." "ספר הלימוד הזה אמין ומוכח" – "אני למדתי ממנו לפני ארבעים שנה." "חשוב להבין את רוח הדברים" – "אל תתפסו אותי על פרטים קטנים." "בני סמכא אחדים חושבים ש…" – "הניחוש שלי הוא ש…" "נדון בשאלה זו ביתר פירוט בשבוע הבא" – "אין לי מושג מה התשובה גם הפעם, אבל צריך משפט אחר." "אחדים מכם יכלו להצליח יותר בבחינה" – "יש פה כמה תלמידים שצריכים לרדת הקבצה" "יש שאלות על החומר שלמדנו בשיעור הקודם?" – "האם מישהו מכם קרא את ספר הלימוד?" "את התרגיל הזה צריך להגיש ביום ראשון" – "להרוס לכם את הסופ"ש זו ההנאה היחידה שנותרה לי בהוראה." "תקראו את הפרק הזה בבית" – "אין לי כוח להסביר את זה." "כולם עוקבים אחרי?" – "ברור לי שאתם לא." "זה לא למבחן, אבל חשוב לחיים" – "זה הדבר היחיד שתזכרו מהשיעור הזה, ולא תצטרכו לדעת בחיים."