באתר תמצאו בדיחות מכל הסוגים. בדיחות לילדים, בדיחות למבוגרים, בדיחות מי זה, בדיחות טוק טוק, בדיחות על עדות, בדיחות על נישואים, בדיחות על בגידות, בדיחות על חיות, בדיחות קצרות, בדיחות ארוכות, שורות מחץ, משפטים מצחיקים, בדיחות קרש, בדיחות טפשיות, בדיחות משטרה, בדיחות של שורה אחת ועוד המון בדיחות מצחיקות.
מוישה היה נשוי לאישה בשם גיטל, אשר לא הפסיקה להטריד אותו. מהבוקר עד הערב, בכל 65 השנים שבהן הם היו נשואים, גיטל לא הפסיקה להתלונן. הפעמים היחידות בהן היה לו נחת היו כאשר הוא היה יוצא לשוק עם החמור שלו למכור גרוטאות ישנות, כיוון שכך עזב את הבית לזמן מה.
יום אחד, כאשר מוישה היה עסוק במשא ומתן עם לקוח פוטנציאלי, הביאה לו גיטל ארוחת צהריים. מוישה רכב עם הפרד למקום מוצל, התיישב על גזיר עץ והחל לאכול את ארוחת הצהריים שלו. מיד לאחר שסיים מוישה לברך, החלה גיטל להטריד אותו שוב, לקטר, להתלונן, לנדנד ולהציק בלי הפסקה.
פתאום, הפרד שלח את רגליו האחוריות, תפס בראשה של גיטל והטיח אותו בריצפה, דבר שהרג אותה במקום.
בהלוויה שהתקיימה למחרת, אחד הרבנים שם לב למשהו מוזר. בכל פעם שהגיעה אישה לנחם את מוישה הוא הקשיב תוך כדי שהוא מהנהן עם ראשו לאות הסכמה, אבל כאשר גבר ניגש לנחם אותו, מוישה הקשיב לו, ונדנד את ראשו בשלילה.
זה היה עקבי כל כך, עד שהרב החליט לגשת אליו ולשאול אותו על כך. לאחר ההלוויה, דיבר הרב עם מוישה ושאל אותו לפשר התופעה המוזרה.
הסביר לו מוישה: "ובכן, הנשים באו אליי וסיפרו לי כמה אדם טוב היתה אשתי, כמה טוב היא היתה מבשלת ואיזה אדם מסור היא היתה, אז הנהנתי עם ראשי לאות הסכמה".
"ומה עם הגברים?", שאל הרב.
"הם רצו לדעת אם החמור למכירה".
יש פוליטיקאים שממשיכים להבטיח לנו שממש עוד מעט כל החרדים יתגייסו. אם אתם כמונו, נוטים שלא להאמין לו, אפשר לפחות לספר כמה בדיחות על הדרך... אז מה יקרה כשהחרדים יתגייסו לצה"ל?
1. השק"מ יהפוך לסניף של "סופר שפע מהדרין".
2. מפקד שהוא כהן יחויב למנות סגן שהוא לוי.
3. מדיניות החיסולים תוחלף בפולסא דנורא.
4. במקום תרבות יום א' יהיה "תיקון יום א'".
5. הם יילחמו בעוז בכל אויבנו – אלא אם בדיוק יש סעודה שלישית.
6. כל טיל יכיל ברכת הדרך.
7. הפלוגות יוחלפו בחצרות.
8. יתווספו פאות לכומתה.
9. במקום פטור זקן, החיילים יוציאו פטור מזקן.
10. יוסיפו גרפיטי של "נ נח נחמ נחמן מאומן" לכל טנק מרכבה.
11. רובה התבור יוחלף ברובה הר סיני.
12. המקלחות המטונפות בבסיסי הטירונות יהפכו למקווה טוהרה.
13. הרב ה"רטנגן" ימונה לקצין רפואה ראשי.
14. הרס"רים יוחלפו בנטורי קרתא.
15. המשטרה הצבאית תהפוך למשמרות הצניעות.
16. לא ייערך מסדר ניקיון בלי מניין.
17. המשכורת הצבאית תועבר בכפולות של ח"י.
18. עיתון "במחנה" יופץ באמצעות פשקווילים.
אישה ביקשה מבעלה לגשת לחנות ולקנות לה סיגריות, אך החנות הייתה סגורה. לכן הוא החליט לנסות במכונה למכירת סיגריות שהייתה בפאב הסמוך. בפאב, ליד מכונת הסיגריות, ישבה אישה יפהפייה. הוא התחיל לשוחח איתה, דבר אחד הוביל לדבר שני, ותוך זמן קצר היו שניהם בדירתה של האישה.
בשלוש לפנות בוקר הסתכל הגבר על השעון ונבהל. "וואוו. כל כך מאוחר," אמר, "יש לך טלק בבית?". היא הגישה לו קופסא עם טלק והוא מרח היטב את ידיו באבקה.
אשתו חיכתה לו בפתח הבית ובחמת זעם שאלה: "איפה לעזאזל היית?"
"תראי, חמודה," הוא אמר, "החנות הייתה סגורה, אז הלכתי לקנות סיגריות מהמכונה בפאב וישבה שם אישה יפהפייה אחת. שתינו קצת ואז היא הזמינה אותי אליה הביתה וכל השעות האלה בילינו יחד במיטתה".
"באמת?!" שאלה האישה, "הראה לי את הידיים שלך".
היא הסתכלה בידיו מכוסות האבקה ואמרה: "שקרן! עוד פעם הלכת לבאולינג!!!"
איש הייטק אחד 'נאלץ' להישאר עם בנו לראשונה לבד, כי אשתו נסעה לחו"ל.
בבוקר, הוא הכין את הילד וירד איתו לכיוון הגן. כשנכנס לגן, הגננת אמרה לו כי היא מצטערת אבל הילד הזה לא שייך לגן הזה.
מעט נבוך יצא מהגן ועבר את הכביש לגן הסמוך. ושוב הגננת אמרה לו את אותו הדבר. כך עבר ארבעה - חמישה גנים.
בגן החמישי, הבן אומר לו : "אבא, אם אנחנו הולכים לעוד גן אחד, אני אאחר לבית ספר!!!"
ליוסי החקלאי היה כשרון מיוחד, הוא ידע לשקם חוות ישנות ולגרום ליבול לפרוח איפה שפעם כלום לא גדל. הידיעה על הכישרון של יוסי נדדה עד אמריקה, שם ביקשו ממנו אנשי קהילה מקומית קטנה לשקם חווה נטושה שבעליה המקוריים נפטר. יוסי לא היסס לרגע ועלה על המטוס הראשון לאמריקה הגדולה כדי להתמודד עם האתגר.
כשהגיע לעיירה ראה יוסי שהחווה הנטושה הייתה מלאה בעשבים יבשים, הבית התפורר, כל הציוד היה שבור וחלוד, גדרות הרוסות הקיפו את כל המתחם ושום דבר לא צמח או רעה בשדות. יוסי לא התרגש לרגע והתחיל לעבוד.
זמן קצר לאחר שיוסי הגיע לחווה הכומר של העיירה עצר במקום כדי לברך את הדייר החדש: "מי ייתן ואתה וישו תעבדו יחד כדי ליצור את חוות החלומות!".
יוסי הנהן בראשו בתודה לעבר הכומר והמשיך בעבודה הנמרצת שלו.
אחרי כמה חודשים, הכומר חזר לחווה כדי לשאול לשלומו של יוסי והוא לא האמין למראה עיניו... בית החווה שופץ לגמרי והיה במצב מעולה, חיות המשק שגשגו ואכלו בשמחה עשב ירוק שגדל לצד עצי פרי עמוסים בכל טוב שנשתלו בתוך שטח מגודר היטב.
"מדהים!" אמר הכומר, "תראה איזה דברים נפלאים אפשר לעשות כשישו עובד לצדך!"
"זה נכון כבוד הכומר" השיב יוסי, "אבל תזכור איך החווה נראתה כשישו עבד פה לבד..."
מקור תמונה: canva.comסנאי אחד ישב על עץ גבוה ופתאום הוא ראה כורדי מנסה לטפס עליו.
הכורדי ניסה שוב ושוב לקפוץ ולהיתפס על אחד הענפים, אבל נפל בכל פעם מחדש.
בלי להתייאש, הכורדי הלך כמה מטרים לאחור, תפס תאוצה, רץ, קפץ הכי גבוה שהוא יכול נתפס על אחד הענפים, נאבק בכל כוחו, נשרט בידיים וברגליים, אך לבסוף הצליח לעלות על העץ.
חבול אך שבע רצון ניגש הכורדי לענף החזק ביותר והתיישב ליד הסנאי בעודו מתנשף בכבדות.
הסנאי הסתכל עליו בהלם מוחלט ושאל אותו: “תגיד, מה אתה עושה?”
הכורדי ענה: “באתי לאכול אגוזים.”
“אבל אדוני...” אמר הסנאי, “זה עץ תפוחים!”
“אל תדאג”, ענה הכורדי ברוגע, “הבאתי בתיק!”
זוג קבצנים יהודים טיילו יחדיו ברחובות העיר שלהם כדי למצוא מקומות חדשים לקבץ בהם נדבות, כשלפתע הם נתקלו בכנסייה מפוארת שלצידה שלט שעליו נכתב: "התנצרו היום! 1,000 דולר לכל מאמין חדש!".
ההבטחה המוזרה הזאת עוררה את סקרנותם של הקבצנים, אך הם לא יכלו שלא להטיל ספק בקשר לנכונותה. אם הדבר נכון אז הרי שיש להם הזדמנות להרוויח הרבה כסף, ואמנם לא הייתה להם שום כוונה להמיר את דתם באמת, אבל 1,000 דולר הם 1,000 דולר. לאחר כמה דקות של התייעצות הצמד הגיע להחלטה: האחד ייכנס לכנסייה כדי לראות האם מה שכתוב בשלט נכון, והשני ימתין בחוץ כדי לחלץ אותו במידת הצורך.
הקבצן הראשון נכנס לכנסייה ושותפו התיישב בחוץ וחיכה. עברו דקה, שתי דקות, 10 דקות, שעה... ובכל הזמן הזה הוא רק חשב על מה שהוא וחברו יוכלו לעשות עם הכסף. לאחר שעתיים יצא הקבצן השני מהכנסייה וחברו מיד פנה אליו במבול של שאלות.
"נו? מה קרה? מה הם אמרו לך? הסכימו שתתנצר?"
"כן, מבחינתם אני נוצרי עכשיו" אמר הקבצן שיצא מהכנסייה.
"והם באמת נותנים כסף לכל מי שמוכן להתנצר?" שאל חברו.
"זה לא בדיוק נכון" אמר הקבצן השני, "הם נותנים את הכסף רק לאדם הראשון שמתנצר בכל יום."
"ממזרים שקרנים!" קרא הקבצן הראשון בקול, אך חברו מיהר להשתיק אותו ולהמשיך בדבריו: "למרבה המזל אני הייתי האדם הראשון שהתנצר היום."
"אז נתנו לך 1,000 דולר או שלא נתנו לך 1,000 דולר?!" שאל הקבצן הראשון.
"אוי אתם היהודים... כל מה שמעניין אתכם זה רק כסף" אמר הקבצן השני והלך לדרכו.
שלושה אנשי עסקים ושלושה שרברבים הגיעו לתחנת רכבת וקנו כרטיסים לכיוון מרכז הארץ על מנת להשתתף בכנס. כל אחד משלושת אנשי העסקים קנה כרטיס לעצמו, אולם שלושת השרברבים קנו יחדיו רק כרטיס אחד.
"איך שלושתכם מתכננים לנסוע ברכבת רק עם כרטיס אחד?" שאל אחד מאנשי העסקים את השרברבים. "חכה ותראה..." ענה אחד השרברבים וחייך.
כשעלו לרכבת, אנשי העסקים התיישבו בכיסאות, בעוד ששלושת השרברבים נדחסו לתוך אחד מתאי השירותים וסגרו אחריהם את הדלת.
כשהכרטיסן עבר ברכבת וביקש לראות כרטיסים, הוא דפק על דלת השירותים ואמר, "כרטיס בבקשה". הדלת נפתחה ומתוכה יצאה יד אחת שאחזה בכרטיס. הכרטיסן לקח את הכרטיס והמשיך בדרכו.
אנשי העסקים התרשמו מהרעיון הגאוני, והחליטו לנסות אותו בדרך חזרה לעירם.
כשהסתיים הכנס, חזרו שלושת אנשי העסקים ושלושת השרברבים לתחנת הרכבת. אנשי העסקים קנו כרטיס אחד עבור שלושתם, אולם הם שמו לב שהפעם השרברבים לא קנו אפילו כרטיס אחד.
"אין שום סיכוי שתצליחו לנסוע ברכבת עכשיו מבלי שיתפסו אתכם!" אמר אחד מאנשי העסקים. "חכה ותראה..." ענה אחד השרברבים וחייך.
הם עלו לרכבת, ובזמן ששלושת אנשי העסקים נדחסו לתא השירותים הקטן, שלושת השרברבים נדחסו לתא שירותים אחר.
זמן קצר לאחר מכן יצא אחד השרברבים מתא השירותים, דפק על דלת התא שבו הסתתרו אנשי העסקים ואמר "כרטיס בבקשה..."
בחור אחד התחיל לעבוד במוסד לחולי נפש. המנהל נתן לו הדרכה, וממש בסופה שאל אותו אם יש לו שאלות. ״כן״ השיב הבחור החדש ושאל, ״איך אתם יודעים אם אפשר לשחרר מטופל מהמוסד?״
״טוב, זה די קל״ השיב המנהל, ״אנחנו שואלים את המטופל שאלה פשוטה ובהתאם לתשובתו אנחנו קובעים אם לשחרר או שצריך להאריך את השהות. בוא אני אתן לך דוגמה״. המנהל קורא לאחד המטפלים ושואל אותו: ״תגיד לי בבקשה, כמה זה שש כפול שש?״ המטופל משקשק, עצבני ובסוף עונה בחוסר ביטחון: ״1000?״ ״לא!״ מטיח המנהל במטופל, מניד בראשו ואומר למטפלים שלצידו: ״תנו לו עוד 6 חודשים כאן!״
ואז הוא מתפנה לשאול מטופל שני, את אותה שאלה: ״כמה זה 6 כפול 6?״. המטופל בתגובה מקפץ מעלה ומטה וצורח: ״פברואר! זה פברואר!״
״הו אלוהים, מה פתאום?״ צועק המנהל ומורה למטפלים ״תנו לזה עוד שנה כאן!״
לבסוף פונה המנהל למטופל שלישי, ושואל אותו: אולי אתה תוכל סוף סוף להגיד לי כמה זה 6 כפול 6?״
״בוודאי״, עונה המטופל ״התשובה היא 36!״
״הו, סוף סוף תשובה נכונה״ מתרשם המנהל, ״נראה לי שאפשר לשחרר אותך. רק תגיד לי בבקשה, איך ידעת את זה?״
״מה? זה קל״ עונה לו המטופל, ״פשוט חילקתי 1000 בפברואר!״
4 חודשים אחרי ערב חתונתו של זוג צעיר אחד, הבעל עדיין הפגין חוסר יכולת מוחלט כגבר בחדר השינה - אז אישתו החליטה לקחת אותו לטיפול אצל רופא מומחה. "הוא פשוט לא מבין מה צריך לעשות" התלוננה האישה באוזני הרופא. "אנחנו מתפשטים, נכנסים למיטה ואז הוא פשוט הולך לאיבוד עם עצמו… ניסיתי לרמוז, ניסיתי להדריך וכלום! הוא פשוט לא מבין!"
הרופא המומחה שלף מהספרייה שלו ספר על מערכת הרבייה והחל להסביר לבעל בדיוק מה התפקיד שלו ומה עליו לעשות. "הבנת?" שאל הרופא, אך הגבר רק בהה בו עם עיניים מבולבלות והניד בראשו לשלילה. אחרי עוד כמה ניסיונות נואשים החליט הרופא להושיב את הבעל מול המחשב שלו, פתח עבורו אתר למבוגרים בלבד והציג בפניו זוג שמדגים בדיוק את מה שמצופה ממנו.
"עכשיו אתה מבין?" שאל הרופא, אך הבעת הפנים של הבעל הצעיר וחסר הניסיון הייתה מבולבלת אפילו יותר ממקודם. בלית ברירה פקד הרופא המתוסכל על האישה לשכב על מיטת הטיפולים. "עכשיו תסתכל טוב טוב ותשים לב למה שאני עושה בסדר?" אמר הרופא וביצע הדגמה מלאה למופת ולפי הספר.
"אוקיי" פנה הרופא לבעל אחרי סיום ההדגמה, "הבנת מה צריך לעשות?". "מבין מעולה תודה!" אמר סוף סוף הבעל בהתלהבות. "מצויין" נשם הרופא לרווחה "פעמיים-שלוש בשבוע של כל הסיפור הזה והמצב שלכם יהיה מצוין".
"מאה אחוז" ענה הבעל, "רק שאלה קטנה דוקטור... איך נעשה זאת? אתה עושה ביקורי בית או שאנחנו נבוא אליך כל פעם?"
3 שכירי חרב: אנגלי, אירי וצרפתי, נשכרים כדי להילחם במדינה זרה – אך הם נתפסים על ידי האויב ונהפכים לשבויי מלחמה. כל אחד מהם נשפט ומקבל 12 חודשי מאסר, אך כדי להביע מעט חמלה ולעשות עימם חסד, מחליט הקצין השופט שהם יזכו להעביר את התקופה הזו עם פריט יוקרה אחד לבחירתם.
פונה השופט אל שכיר החרב האנגלי לשאול במה יבחר, והחייל עונה לו: "אני מעוניין לקבל את הג'ין הטוב ביותר שיש לאנגליה להציע!". השופט מאשר את בקשתו.
עובר השופט אל החייל האירי, שמשיב בתגובה שהוא רוצה את הוויסקי האירי הטוב ביותר בעולם. כמובן שגם הבקשה הזו מתקבלת.
כאשר השופט פונה אל שכיר החרב הצרפתי באותה שאלה, הוא עונה: "אני מבקש קופסה עם הסיגרים הצרפתיים הטובים ביותר בעולם". גם הבקשה הזו מאושרת, והשופט מורה לסוהרים לחפש ולהביא לחיילים את מבוקשם.
לבסוף שלושת השבויים נשלחים איש איש אל תאו עם הפריטים שביקשו, ושם הם מעבירים לבדם לגמרי את הזמן למשך שנה שלמה – עם ארוחות שמוגשות להם מדי יום ומועברות אליהם תחת פתח בדלת. כך חולפים להם 12 חודשים, ומגיע זמנם של השבויים להשתחרר ולחזור למולדתם.
ראשון משתחרר החייל האנגלי, שיוצא מהתא מאושר, חיוך גדול ושתוי על פניו. הוא מתהלך בזיג-זג, מניף את הידיים מעלה וקורא: "אני סוף-סוף חופשי!" רגע לאחר מכן, הוא נופל על הרצפה ומת מהרעלת אלכוהול.
אחריו משתחרר החייל האירי, שפולט אנחת רווחה ואומר בחיוך: "חופשי, אחרי הכל!" הוא מתחיל ללכת, נעצר לרגע מתנשף, ואז מיישר את גבו, מרים את הראש וממשיך לצעוד אט אט אל עבר חייו החדשים.
החייל הצרפתי הוא האחרון להשתחרר, וכשדלת התא נפתחת הוא נראה פשוט איום ונורא. הוא לוקח מספר צעדים מפוחדים קדימה עם רגליים רועדות, ואז נופל על ברכיו וזועק בייאוש לכל מי שבסביבה: "בבקשה! אני מתחנן אליכם! למישהו מכם יש במקרה מצית?!"
קרקס נודד הגיע לעיירה נידחת בארה"ב ועצר לנוח באזור לפני שהמשיך הלאה במסעו. במהלך הלילה, אחד מהפילים של הקרקס ברח מהכלוב שלו ואיש לא הצליח למצוא אותו…
לאחר כחודש קיבל השריף המקומי שיחה מאישה שגרה בחווה מרוחקת והיא הייתה בהיסטריה מוחלטת…
"שריף, אתה חייב לבוא לכאן! יש לי חיה משונה בשדה!" אמרה האישה.
"בלי פאניקה" הרגיע השריף "קודם כל אני רוצה שתתארי לי את החיה הזאת ותסבירי לי מה הסכנה שאת נמצאת בה".
"אני בבית והחיה הזאת בחוץ, אבל זה לא משנה אתם חייבים לבוא עכשיו! זו חיה אפורה גדולה עם זנב ארוך, והיא קוטפת את כל גידולי החסה שלי עם הזנב הזה!"
"מה זאת אומרת קוטפת חסה עם הזנב?" שאל השריף המבולבל, "מה היא עושה עם החסה הזאת?"
אז האישה ענתה לו "אתה בחיים לא תאמין לי…"
חמישה מנתחים נפגשו בכנס רפואי ושוחחו ביניהם בלובי המרכזי:
"אני הכי אוהב לנתח רואי-חשבון", סיפר המנתח הראשון, "כי אצלם כל האיברים ממוספרים ומסודרים".
"אני דווקא מעדיף ספרנים", אמר השני, "בגלל שהאיברים שלהם מקוטלגים לפי האלף-בית".
"חשמלאים הם הנוחים ביותר לניתוח", הוסיף המנתח השלישי, "מכיוון שאצלם כל איבר מסומן בצבע מוגדר מראש".
"יותר טוב לנתח פועלים שמרכיבים מכונות", אמר המנתח הרביעי,"כי הם אף פעם לא מתרגשים אם נשארים כמה איברים מיותרים שאני זורק לפח בסוף".
"כולכם טועים!", אמר החמישי, "הכי קל ונוח לנתח פוליטיקאים. הרי אין להם לב, הם חסרי עמוד שידרה, ובכלל, ניתן להחליף בין הראש והתחת שלהם, ואיש לא ירגיש".
מה שואלים סטודנטים שקיבלו תואר מפקולטות שונות?
בוגר מדעים מדויקים שואל, "מדוע זה פועל?"
בוגר הנדסה שואל, "איך זה פועל?"
בוגר מדעי החברה שואל, "מי רוצה שזה יפעל?"
בוגר חשבונאות שואל, "כמה יעלה להפעיל את זה?"
בוגר מנהל עסקים שואל, "מי אישר לזה לפעול?"
בוגר משפטים שואל, "בסמכות של מי זה פועל?"
בוגר מדעי הרוח שואל, "חלב רגיל או חלב סויה?"
בחור אחד מובא לבית משוגעים והפסיכיאטר הראשי שואל אותו מה שמו.
עונה לו הבחור: ״אני בן גוריון!״
אומר לו הפסיכיאטר: ״אתה יודע, יש לנו כבר כמה ראשי ממשלה כאן. שרון, שמיר, בגין, אפילו לוי אשכול...״
"תגיד לי נראה לך שאני משוגע?" צועק עליו הבחור, "אני לא איזה ראש ממשלה שמת לפני שנים!״
"אז באמת קוראים לך בן גוריון?"
"כן! שדה התעופה הכי גדול של ישראל!"
הנה טכנולוגיה בדיונית שהייתה יכולה לפתור לנו כמה בעיות בשדה התעופה...
כך היה נראה הדיווח על הטכנולוגיה השימושית:
בישראל מפתחים מתקן בטחוני חדיש לשימוש שדות התעופה. הייחוד של המתקן החדש הוא בשמירה על צנעת הפרט, בניגוד לתחקורים והחיפושים המביכים.
מדובר בתא משוריין דרכו עובר כל נוסע, רק שבמקום צילום רנטגן, הוא מפוצץ מטעני חבלה וחומרי נפץ....
בישראל רואים את המתקן כחיובי לכל הצדדים, כך שהנוסעים מרוויחים גם פרטיות וגם ביטחון, מבלי להביך ולתייג אותם בגזענות.
המתקן הינו חסכוני גם לשירות בתי הסוהר ויקל על מערכת המשפט.
בקרוב, פיצוץ בשדה התעופה יהיה אירוע משמח, כיוון שמיד לאחריו תשמע בכריזה ההודעה: "אנו שמחים לבשר כי התפנה מקום על טיסה 1751 ללונדון. אל על מאחלת לכם טיסה נעימה!".
כמה אנשי עסקים ובנות זוגם ישבו יחדיו לארוחת ערב במסעדה יוקרתית. אחד מאנשי העסקים, אלון, הפיל בטעות את המזלג שלו על הרצפה, וכשהוא התכופף להרים אותו הוא שם לב שאשתו של חברו, נעמה, יושבת עם רגליים פתוחות לגמרי, כך שרואים את התחתונים שלה. אלון היה המום, פגע בשולחן בראשו מרוב ההלם ועלה בחזרה עם פנים אדומות.
לאחר זמן מה, אלון הלך לשירותים ונעמה הלכה מיד אחריו. בדרך היא אמרה לו "אהבת את מה שראית מתחת לשולחן?"
אלון הופתע מאוד מהשאלה והאומץ של נעמה, אך הודה כי הוא אכן אהב את מה שראה. נעמה אמרה לו, "אתה יכול לקבל את זה, אבל זה יעלה לך 1,000 דולר".
אלון נכנס לשירותים ואחרי שהעריך את המצב וסיים את ענייניו, הוא ניגש בחזרה לנעמה והסכים לעשות איתה עסקים.
נעמה אמרה לאלון שמאחר שבעלה עובד בימי שישי עד שעות מאוחרות, אפשר יהיה לבצע את העסקה בסביבות השעה שתיים בצהריים בביתה.
ביום שישי, אלון הגיע לביתה של נעמה בשעה שתיים בצהריים והם קיימו את העסקה שלהם לאחר שנתן לה 1,000 דולר. כעבור שעתיים אלון המרוצה התלבש ועזב את ביתה של נעמה.
כהרגלו, בעלה של נעמה חזר בשעה מאוחרת יחסית, וכשנכנס הביתה שאל את אשתו: "אלון היה פה?"
נעמה הרגישה כאילו שנתקע לה גוש בגרון, אך לאחר כמה שניות ארוכות הצליחה לענות בכנות: "כן, הוא היה פה לא מזמן."
"אחלה", אמר בעלה. "הוא הביא לך 1,000 דולר?"
נעמה הייתה בתדהמה מוחלטת וחשבה שבעלה גילה שבגדה בו, אך היא הצליחה לשמור על קור רוח ואמרה: "כן, הוא נתן לי 1,000 דולר".
"מעולה..." אמר בעלה של נעמה, "הוא ביקש ממני להלוות לו 1,000 דולר לפני שיצא מהמשרד והבטיח שיחזיר לי כבר היום פה בבית. אני שמח שיש לי חבר טוב שאפשר לעשות איתו עסקים בראש שקט."
מקור תמונה: 15wing.af.milרבי יהודי, כומר נוצרי, אימאם מוסלמי ונזיר בודהיסטי נפגשים בכנס בין דתי. הם מתחילים להתדיין ביניהם כדי לנסות ולקבוע למי יש דת יותר חזקה ומושכת. לאחר שעות ארוכות של דיון ללא התקדמות הם מחליטים לקיים תחרות: הם יצאו לטיול אל היער הסמוך שם כל אחד מהם יימצא דוב וינסה לגרום לו לאמץ את הדת שהוא מייצג - זה שיצליח במשימה, אמונתו תוכתר למנצחת.
הם ניגשים אל היער, קובעים נקודת מפגש בקצהו ונכנסים לתוכו האחד אחרי השני.
ראשון יוצא מן היער הכומר, ואחריו האימאם. אומר הכומר: "אתה לא תאמין, זה פשוט מדהים! אמנם הדוב שפגשתי שאג ואיים עליי בתחילה, אבל כל מה שהייתי צריך כדי להרגיעו זה לקרוא לו כמה פסוקים מן הברית החדשה ולהתיז עליו מעט מים קדושים. ביום ראשון הקרוב נביא אותו לכנסייה הקרובה ביותר ואז נטביל אותו לנצרות".
אומר לו האימאם: "רק ביום ראשון? הדוב שאני פגשתי כבר עכשיו מוסלמי. מהרגע הראשון שהתקרבתי אליו ידעתי שאין לי מה לחשוש כי אללה לצדי, אז פרסתי שטיחון על האדמה, ירדתי על ברכיי והתחלתי להתפלל. הדוב קרב אליי עם הבעה שלווה על פניו, הבטתי בעיניו והורתי לו להגיד את העדות – 'אין אללה מלבד אללה'- וכעת הוא כבר מוסלמי טוב שמתכוון לעלות למכה בקרוב מאוד".
עוד השניים משוחחים, והנזיר הבודהיסטי מגיח מן היער. פונים אליו הכומר והאימאם ואומרים לו: "לקח לך זמן רב, נראה שלא עמדת במשימתך...".
אומר להם הנזיר: "אדרבא ואדרבא, לקח לי זמן רב כי אני והדוב שפגשתי עשינו יחד ויפאסנה והתפללנו ארוכות אל האלים הטובים. בו ברגע שהוא ראה אותי יושב על הקרקע בתנוחת הלוטוס, ידי פרוסות לצדדים ועייני עצומות, הוא הצטרף אליי ואני הרגשתי את רוחו של בודהה בתוכו".
"יפה מאוד" אומר הכומר "נראה שכולנו עמדנו במשימה ולא ניתן להכריע... אבל רגע, איפה הרבי? הוא עוד לא יצא מהיער?"
באותו רגע מגיח הרבי בבהלה מבין העצים, בגדיו קרועים, גופו ופניו מלאים חבורות ושריטות.
"מה קרה לך?" שואלים פה אחד בתדהמה הכומר, האימאם והנזיר.
עונה להם הרבי המותש והחבול: "כנראה שלא הייתי צריך להתחיל עם עניין ברית המילה..."
זקן בן 82 עבר ברחוב ונתקל בחתיכה צעירה שפנתה אליו: "היי סבא, בא לך לעשות קצת חיים תמורת כמה שקלים?"
"לא ילדתי, אני לא יכול," הוא ענה.
"למה סבא, אני חושבת שאתה דווקא כן יכול," ניסתה לשכנע אותו הבחורה.
"זה לא שאני לא רוצה," הוא אמר, "פשוט מצבי לא מאפשר לי" המשיך, והצביע על מכנסיו.
הבחורה לא ויתרה ואמרה, "מה אכפת לך? בוא ותראה שהכל יסתדר על הצד הטוב ביותר."
"טוב, נו, אם את מתעקשת." הוא השיב.
השניים עלו לחדר באחד מהמלונות שברחוב והסבא התחיל בשלו, פעם ראשונה, פעם שנייה, והיה כשיר כמו בחור בן 20.
"אתה רואה שאתה יכול?" אמרה הבחורה ההמומה.
"לא התכוונתי שאני לא יכול לקיים יחסים," אמר הזקן, "אלא שאני לא יכול לשלם לך בגלל הפנסיה הקטנה שלי."
במסגרת משפט רצח שהתנהל בארה"ב בפני שופט וחבר מושבעים, כולם הבינו שלנאשם אין סיכוי.
אמנם הגופה של הנרצח מעולם לא נמצאה, אך ראיות שונות קשרו את הנאשם למעשה. גם לשופט ולחבר המושבעים היה ברור שהרשעה והוצאה להורג הן רק עניין של זמן...
בדיון האחרון, שנייה לפני שהסתיים המשפט, פנה השופט לסנגור ושאל "לפרוטוקול" האם יש לו מה להוסיף. להפתעת כולם קם הסנגור ואמר בביטחון: "רבותיי, בית המשפט עומד להרשיע היום אדם חף מפשע באשמת רצח שלא ביצע, ואני עומד להוכיח לכם את זה. אני מבקש מכולכם כרגע להסתכל היטב על דלת האולם, כי בעוד מספר שניות ייכנס ממנה 'הנרצח' בכבודו ובעצמו כשהוא בריא ושלם".
השופט, חבר המושבעים ושאר יושבי האולם עצרו את נשימתם והסתכלו על הדלת בדריכות. חלפה חצי דקה, חלפה דקה, אך איש לא נכנס.
פנה השופט בזעם לסנגור: "אף אחד לא נכנס, האם אדוני מנסה לעשות צחוק מבית המשפט?"
ענה הסנגור: "כבודו צודק. אף אחד לא נכנס וגם לא ייכנס, אבל העובדה שכולכם הסתכלתם לעבר הדלת, משמעותה שהאמנתם שקיימת איזושהי אפשרות שכלל לא בוצע רצח. די בכך כדי לבסס ספק סביר ולזכות את הנאשם".
השופט ויו"ר חבר המושבעים הסתכלו זה על זה בתדהמה. השופט הורה לחבר המושבעים לצאת ולהכריע בדבר אשמתו של הנאשם.
לאחר חמש דקות חזר חבר המושבעים והתיישב במקומו. דממה השתררה באולם. השופט פנה לחבר המושבעים ושאל: "האם קיבלתם החלטה?"
קם יו"ר חבר המושבעים ואמר: "כן כבודו. קיבלנו החלטה פה אחד".
"ומהי החלטתכם?" שאל השופט.
ענה יו"ר חבר המושבעים: "אשם!"
הסנגור ההמום ניתר ממקומו וצעק: "אבל מה בדבר הספק הסביר? הרי כולכם הסתכלתם על הדלת!"
ענה יו"ר חבר המושבעים: "אנחנו הסתכלנו על הדלת, אבל הקליינט שלך לא..."
איש נכנס לפאב עם קוף שלא הפסיק לקפוץ ממקום למקום. הוא קפץ על השולחנות, על הברמן, על האנשים, אפילו על שולחן הביליארד ואכל כדור ביליארד שלם!
הברמן המזועזע אמר לבעל הקוף: ״אתה ראית מה הוא עשה?! הוא אכל כדור ביליארד!״
הבחור אמר: כן, אני מצטער, הוא שובב מאוד. אל תדאג אני אשלם על זה.״
כמה ימים לאחר מכן הבחור חזר עם הקוף, ושוב הוא קפץ ממקום למקום, על ברז הבירה, על החביות, על המשקאות ועל הבר, וכשעצר ליד צלוחית זיתים, הוא הרים זית אחד, הכניס לתחת, הוציא ואז אכל.
הברמן המזועזע אמר לבעל הקוף: אתה ראית מה הוא עשה?! הוא הכניס זית לתחת ואז אכל אותו!״
הבחור אמר: ״כן, אתה מבין... מאז התקרית עם כדור הביליארד הוא מודד כל דבר לפני שהוא מתחיל לאכול.״
יקי ואורנה היו זוג נשוי במשך שנים ארוכות. יום אחד חזרה אורנה הביתה ונראתה קורנת ומאושרת. "תשמע, יקי", היא אמרה לבעלה ממש אחרי שהיא נכנסה בדלת, "זוכר את כאבי הראש שהיו לי כל השנים האלו? הם נעלמו לגמרי!". "באמת?!" אמר יקי, מופתע למשמע הבשורה, "אין יותר כאבי ראש? איך זה קרה?"
אורנה החלה להסביר: "אתה זוכר את המהפנט הזה שטלי סיפרה לנו שהיא הולכת אליו? אז היא הכירה לי אותו והלכתי אליו לטיפול. סיפרתי לו על כאבי הראש, והוא אמר לי שכל מה שאני צריכה לעשות זה לעמוד מול המראה ולחזור על המנטרה: 'אין לי כאב ראש', 'אין לי כאב ראש', 'אין לי כאב ראש', וזה יעבור. כבר כמה ימים שאני מנסה את זה כשאני בעבודה – וזה עובד כמו קסם! כל כאבי הראש נעלמו!"
"וואו, זה נפלא!" אמר יקי בשמחה גדולה.
"תשמע, חשבתי על משהו", אמרה לו פתאום אורנה, וחיוך ממזרי עלה על פניה, "אתה יודע שאני אוהבת אותך, אבל בשנים האחרונות אתה לא ממש 'מככב' במיטה... חשבתי שאולי גם אתה תלך למהפנט הזה ותראה אם הוא יכול לעזור לך איכשהו."
יקי לא היה ממש נלהב מדבריה של אורנה, אבל הסכים לתת לזה הזדמנות והבטיח לה שיקבע פגישה עם המטפל בזמן הקרוב. כמה ימים לאחר מכן, חזר יקי הביתה, פתח את הדלת בסערה וכשראה את אורנה במטבח, הכריז: "הייתי אצל המהפנט!", ואז תפס אותה בשתי ידיו, נשא אותה לחדר השינה והניח אותה בעדינות על המיטה.
"אל תזוזי לשום מקום, עוד רגע אני חוזר", אמר לה והלך לשירותים.
אורנה נשארה שכובה על המיטה, מופתעת עד מאוד מההתנהגות של בעלה, וכשיקי חזר הוא קפץ אל תוך הסדינים והם עשו אהבה כמו שלא עשו אף פעם לפני.
"וואו, זה היה מדהים!" פלטה אורנה בהתרגשות כשהם סיימו. יקי נשם רגע ואמר: "רק מדהים? חכי רגע, אל תזוזי, אני תכף חוזר". הוא שוב הלך לשירותים, וכשחזר משם הם נכנסו לעוד סיבוב שהיה אפילו יותר סוער מהראשון.
"אלוהים, אני לא מאמינה, זה פשוט אדיר!" אמרה אורנה, נושפת, מתנשפת ומסוחררת. "רק אדיר? חכי רגע, אל תזוזי, אני תכף אחזור", אמר יקי ונכנס עוד פעם לשירותים.
הפעם אורנה כבר הייתה ממש סקרנית לדעת מה אמר המטפל בהיפנוזה ליקי לעשות שהחזיר לו ככה את הביטחון במיטה, אז היא עקבה אחריו בשקט לשירותים, הציצה דרך חור המנעול וראתה את יקי עומד מול המראה וחוזר ואומר לעצמו: "היא לא אישתי, היא לא אישתי, היא לא אישתי..."
מקור תמונה: farsnews.irאיש אחד היה עובר מדי בוקר ליד חנות עיתונים, מציץ בעמוד הראשון וממשיך בדרכו. כך הוא עשה, יום אחרי יום, במשך שבועיים, עד שהמוכר החליט לשאול אותו:
״תגיד, למה אתה לא קונה עיתון אם כל כך מעניינים אותך העיתונים?״
״אני רק רוצה לראות אם מישהו מת,״ אמר האיש.
״אבל מודעות האבל הן בעמוד הפנימי - אתה מסתכל רק על הראשון״, עונה לו המוכר.
האיש עונה, ״מי שאני מצפה למותו יופיע בעמוד הראשון...״
כשנאס״א התכוננה לטיסת אפולו הראשונה לירח, האסטרונאוטים ביצעו מספר אימונים בקרבת שמורת נאוואחו של האינדיאנים המקומיים. יום אחד הגיע צ׳יף אינדיאני עם הבן שלו לרעות כבשים באזור האימונים של האסטרונאוטים, וכשראה את הצוות, הוא ביקש מבנו לתרגם עבורו שאלה. ״מה האנשים עם החליפות הגדולות האלה עושים פה?״ תרגם הילד את שאלת אביו.
חברי הצוות הסבירו שהם מתאמנים לקראת הטיסה שלהם לירח, ונראה שהתשובה הזו הלהיבה מאוד את הצ׳יף, שביקש מבנו לתרגם דבר נוסף לצוות: ״האם אבי יכול לשלוח מסר לירח?״
נציגי נאס״א ראו בכך אפשרות נהדרת לקידום האירוע בעיתונות, והבטיחו שאכן יעבירו את המסר, אותו הקליט הצ׳יף ברשמקול שהיה ברשותם ובשפתו.
אחרי שנעשתה ההקלטה, הם ביקשו מבנו של הצ׳יף לתרגם אותה, אולם הילד רק צחק וסירב. נציגי נאס״א ניגשו לאינדיאנים אחרים בשמורה וביקשו מהם לתרגם, אך כולם רק האזינו, צחקו וסירבו. לבסוף הם ביקשו מאחד המתרגמים הבכירים של נאס״א לעזור להם להבין מה המסר שהקליט הצ׳יף, והוא תרגם אותו כך: ״היזהרו מהחבר׳ה האלה - הם באו לגנוב את אדמתכם.״
למה השמש מבהירה לנו את השיער אבל מכהה לנו את העור?
מדוע נשים לא יכולות לשים מסקרה בעיניים כשהפה שלהן סגור?
למה יש אור במקרר אבל לא במקפיא?
מדוע צריך ללחוץ על "התחל" בשביל להפסיק את הווינדוס?
מדוע אין אוכל לחתולים בטעם עכברים?
מדוע אנשים מצביעים על הזרוע שלהם כשהם שואלים מה השעה, אבל הם לא מצביעים על התחת שלהם כשהם שואלים איפה השירותים?
מדוע נוח לא חיסל את זוג היתושים בתיבה?
מדוע כבשים לא מתכווצות כשיורד גשם?
מי היה האדם הראשון שהסתכל על פרה וחשב לעצמו "אני אלחץ על הדבר הורוד המתנדנד הזה ואני אשתה את מה שיצא משם"?
אם בני האדם התפתחו מהקופים, מדוע עדיין יש קופים?
איך קוראים לבלרינה ממין זכר?
אם שמן תירס עשוי מתירס ושמן צמחי עשוי מצמחים, אז ממה עשוי שמן תינוקות?
איך זה שהנחתנו אדם על הירח לפני שהבנו שזה יהיה רעיון טוב לשים למזוודה גלגלים?
כמה חשוב צריך להיות בנאדם, בשביל שיקראו למוות שלו התנקשות ולא רצח?
למה פיצה עגולה, מגיעה בקופסא מרובעת ומוגשת במשולשים?
למה אנשים אומרים שהם ישנו כמו תינוק, כשתינוק מתעורר בדרך כלל כל שעתיים?
למה אנחנו לוחצים יותר חזק על כפתורי השלט, כשאנחנו יודעים שהבטריות גמורות?
איך זה שהדבק לא נדבק לבקבוק?
למה לטרזן אין זקן?
האם במגרש החניה של אולימפיאדת הנכים, כל החניות צבועות בכחול?
האם לעובדי ויסוצקי יש הפסקות קפה?
אישה אחת תהתה מדוע בעלה מקשיב לכל דבר שהאישה בתוך הג'י פי אס אומרת לו לעשות, אבל כשהיא עצמה מבקשת ממנו הוא אומר לה 'אל תתערבי'.
היא החליטה להתיישב בשקט במקומה ולהקשיב, מנסה לברר לעצמה את פשר הכוח הקסום שהאישה מהג'י פי אס הזו מהלכת על בן זוגה.
ולהלן המסקנות שהיא הגיעה אליהן:
א. הטון הרך שלה.
"בעוד מאתים מטרים תפנה שמאלה", היא מבקשת ממנו בקול עדין (במקום: "לא, עיוור, אתה לא רואה את השלט??").
ב. אם הוא טועה בדרך, היא לא קוראת לו "מפגר", אלא מעודדת אותו:
"מצא מסלול אלטרנטיבי. לא נורא, נשמה. טעית, קורה שטועים. אעזור לך להגיע בכל זאת".
והדבר ששבר אותה סופית –
ג. כשהגיעו למחוז חפצם, היא הריעה לו: "ברוך הבא, הגעת".
"איפה אני ואיפה אשת ה- GPS", חשבה לעצמה, ואז אמרה לבעלה בלעג: "הגעת? יופי. הגיע הזמן באמת".
בבוקר יום חורפי במיוחד בלונדינית ובעלה רואים את חדשות הבוקר והמגיש מכריז בקול דרמטי: "היום צפוי שלג כבד, אנא הזיזו את כל המכונית שלכם לצד של הבתים הזוגיים כדי לאפשר למפלסת השלג לעבור."
האישה הבלונדינית מיהרה לעשות זאת והמשיכה ביומה ברוגע.
למחרת הבעל והאישה צופים בחדשות הבוקר, ושוב נשמעת הודעה מיוחדת: "גם היום צפוי צפוי שלג כבד, אנא הזיזו את כל המכונית שלכם לצד של הבתים האי-זוגיים כדי לאפשר למפלסת השלג לעבור."
אז האישה הבלונדינית מיהרה לצאת מהבית ולהזיז את המכונית שלה לצד השני של הכביש.
ביום השלישי הבעל והאישה בדיוק סיימו לשתות את הקפה כשמגיש החדשות פנה לצופים ואמר: "גם היום צפוי צפוי שלג כבד, אנא הזיזו את כל המכונית שלכם לצד.."
ואז לפתע נכבה החשמל בכל רחבי הבית והטלוויזיה השתתקה.
"אוי לא! מה נעשה?!" אמרה האישה בפאניקה, "איך אני אדע לאיזה צד להעביר את המכונית?"
בעלה לקח נשימה עמוקה, וברוגע שרק אדם שנשוי לבלונדינית יכול לגייס, פנה אליה וענה:
"אני לא יודע יקירתי, אולי פשוט תשאירי את המכונית בחניה של הבניין?"
אישה מבקרת את בעלה בכלא. השניים יושבים לשיחה ארוכה וסוערת מאוד, ולבסוף מגיע שומר ואומר להם שנגמר הזמן.
האישה קמה ומתחילה ללכת לכיוון דלת החדר, אך ברגע האחרון היא מסתובבת לשומר ואומרת: "אסור לכם להעביד את בעלי קשה כל כך, הוא תשוש!"
השומר צוחק ועונה: לעבוד? את צוחקת עלי? כל מה שהוא עושה זה לאכול, לישון ולשבת בתא שלו. הוא אפילו לא יוצא לחצר עם שאר האסירים."
"אל תשקר לי!" מתעקשת האישה, "הוא כרגע אמר לי שכבר חודשים שהוא חופר מנהרות!"
אנשי מס ההכנסה שלחו לי בחזרה את הדיווח השנתי שלי. זה מאוד בלבל אותי!
הם ביקשו: "ציין כמה נתמכים יש לך", אך במכתב שהחזירו לי כתוב שרשימת הנתמכים עליה דיווחתי "אינה תקינה":
1. 1.5 מיליון מהגרים לא חוקיים.
2. 27 אלף משתמשי סמים כבדים.
3. 180 אלף מובטלים מרצון.
4. 8,000 אסירים בבתי הכלא.
5. הרשות הפלסטינית.
6. 120 חברי כנסת.
7. 360 אנשי צוות המסייעים לחברי הכנסת.
8. מספר לא ידוע של בדואים בנגב.
אני לא מצליח להבין מדוע הם שלחו לי את הדיווח בחזרה... את מי לעזאזל שכחתי?!
מוסכניק אחד מסתובב על שפת הים, פתאום איזו זקנה מקומטת שמשתזפת צועקת לו "הלו בחור צעיר, אתה מסתיר לי את השמש. אני מנסה לתפוס צבע."
עונה לה המוסכניק "גברת, קודם תעשי פחחות..."
עבור לבא-במייל
