שני חברים נפגשים בגינה לאחר שלא ראו אחד את השני הרבה זמן, כל אחד מהם עם כלב פינצ'ר קטן. אחד החברים מציע לשבת בבית קפה ולהתעדכן על כל התקופה בה לא התראו.
"ומה נעשה עם הכלבים?" שואל החבר השני.
"אל תדאג, תעשה מה שאני עושה ויהיה בסדר".
החבר הראשון מרכיב את משקפי השמש שלו ונכנס לבית הקפה עם הכלב.
המארחת עוצרת אותו ושואלת: "לאן זה?"
עונה הבחור: "לשתות קפה"
שואלת המארחת: "ומה עם הכלב?"
"זה כלב הנחייה שלי", עונה הבחור.
"פינצ'ר כלב נחייה?", תוהה המארחת,
והבחור משיב לה: "תתפלאי, אבל פינצ'רים הם כלבי נחייה מצוינים"
החבר הראשון נכנס לבית הקפה, ובעקבותיו עושה אותו הדבר גם החבר השני. הוא מרכיב את משקפי השמש ונכנס עם הכלב.
גם אותו המארחת עוצרת ושואלת: "לאן זה?"
"לשתות קפה", הוא עונה לה.
והמארחת שואלת: "ומה עם הכלב?"
משיב לה הבחור: "זה כלב הנחייה שלי, אני עיוור!"
"הפינצ'ר?", תוהה המארחת,
והבחור מזעק: "מה?? נתנו לי פינצ'ר?"
כלב פודל ישב בפארק העירוני לצד חברו הפינצ'ר.
לפתע, החל הפודל לפרוק את אשר על ליבו: "תקשיב פינצ'י, החיים שלי הם בלגן אחד גדול!"
הפינצ'ר שאלה בהפתעה: "מדוע אתה אומר את זה?"
"כי הבעלים שלי לא נחמדים, החברה שלי ברחה עם איזה כלב שנאוצר אחד ואני הפכתי לפחדן כמעט כמו חתול"
"אתה לא רוצה ללכת לראות פסיכולוג?" שאל הפינצ'ר.
ענה לו הפודל: "תאמין לי שהייתי רוצה, אבל אסור לי לעלות על הספה..."
עבור לבא-במייל
