כיצד להתמודד עם התסמונת הטרום ווסתית

ד"ר יעל טוקצ'ינסקי

הכותבת מטפלת בעזרת נטורופתיה, הומאופתיה, דיקור, צמחי מרפא, פרחי באך, קריסטלים ותמציות, התאמת תזונה ותוספי תזונה. אבחון וטיפול בחוסר איזון הורמונאלי, סיוע בקליטת הריון, שמירת הריון, עזרה בלידה, טיפול טבעי בבעיות ומיחושים שמופיעים בהריון ולאחר הלידה.

מדובר בתופעה ידועה מאד, הנחקרת רבות אבל עדיין מסתורית למדי. הראשון שתיאר אותה ונתן לה שם היה רופא נשים, ד"ר פרנק, אך הוא לא הרחיק לכת מעבר לתיאור התסמונת.

נכון להיום ישנה ספריה עשירה במחקרים ומאמרים בנושא, ועדיין רופאים מתלבטים גם לגבי הסיבות וגם לגבי דרכי הטיפול של הבעיה. נשים רבות סובלות מ-PMS. לפי נתונים סטטיסטיים, כל אישה חמישית לפני גיל 30 וכל שניה אחרי גיל 30 סובלת מהתסמונת. אבל רק אצל 10% מהן הבעיה חמורה עד כדי כך, שהיא משבשת את חייהן בצורה רצינית (גורמת לאבד עבודה, הורסת זוגיות וכדו'). רובן המכריע של הנשים מסתגלות וממשיכות בחייהן. מניסיוני עולה גם, שרוב הנשים בטוחות, שתסמיני PMS הינם חלק אינטגרלי מחייהן הנשיים, ולא עולה על דעתן שיכול להיות אחרת.

מחקרים מראים ש-PMS משפיע לא רק על ההרגשה הכללית של האישה, אלא גם על הסביבה הקרובה שלה ועל בריאותה הכללית: לדוגמא, 33% מכלל מקרי דלקת התוספתן אצל נשים, 31% מפריצת מחלות וויראליות שונות, 28% מכלל אישפוזי נשים, 28% מאירועי הפשיעה בקרב נשים ו-26% מתאונות הדרכים שעושות נשים, מתרחשים בימי PMS. כך למשל, במקרה שאירע באירופה, אישה שעברה על החוק בימי ה-PMS שלה זוכתה מכל אשמה.

אך לא תמיד כך הדבר ואף אישה לא אמורה לסבול.

תסמיני PMS מקורם בחוסר איזון הורמונאלי ו/או חסכים תזונתיים אלה ואחרים, וניתנים לטיפול עם אחוזי הצלחה גבוהים במיוחד. כל אישה במשך 5 עד 7 שנים מחייה נמצאת בתקופה, שיכולה להיות סתם תקופה בחיים, אך גם יכולה להיות תקופת סבל מ-PMS.

היום מונים כ-200 תסמינים שונים של תסמונת זו. הנה הנפוצים שביניהם:

כ-90% מהנשים מדווחות על:
-    עצבנות
-    מצב רוח בלתי יציב
-    עצבות
-    חוסר שקט נפשי
-    מתח פנימי

כ-60% מכלל הנשים סובלות גם מ:
-    רעב מתמיד
-    עליה במשקל
-    הצטברות נוזלים
-    אקנה
-    דכדוך
-    כאב בשדיים
-    עצירות
-    כאבים באזור הבטן התחתונה
-    כאבים באזור הגב התחתון
-    בצקות ברגליים
-    מיחושים בפטמות
-    כאבים באזור הלב
-    הפרעות שינה

כ 40% אחוז מכלל הנשים מתלוננות על:
-    משיכה למתוק
-    סחרחורת
-    כאבי ראש
-    עייפות מתמדת
-    טכיקרדיה
-    עליה בלחץ הדם
-    התנהגות אימפולסיבית. מחקרים מצאו שבימים אלה נשים נוטות למעשים שאחר-כך הן מצטערות עליהם (התפטרות ממקום עבודה, תביעת גרושין וכדו')

עד 20% מהנשים סובלות מ:
-    ירידה ביכולות מנטליות
-    תוקפנות
-    אי-שביעות רצון מעצמן ומהחיים בכלל
-    בחילות
-    שכחה
-    בכיינות
-    דיכאון
-    אפתיה

דרגות התסמונת:
1.    קלה. מדובר בהופעת 1-3 תסמינים כמה ימים לפני הווסת.
2.    קשה. מדובר ב-3-15 תסמינים ויותר, כאשר 5 או יותר מהם קשים מאד
בדרך כלל. ללא טיפול, תסמיני PMS עשויים להחמיר עם הגיל.
נשים שסובלות מתסמונת טרום-ווסתית נוטות מאוחר יותר לסבול מתופעות קשות של גיל המעבר.

צפו בראיון עם ד"ר טוקצ'ינסקי על נושא הPMS

איך את יכולה לעזור לעצמך?
-    לאכול הרבה פעמים ביום, מנות קטנות בכל פעם.

-    לעבור לדיאטה עשירת פחמימות.

-    להחליף שומנים מן החי לשומנים מן הצומח, לפחות במשך ימי ה- PMS

-    להוציא מהדיאטה כליל מזונות מזוקקים ומעובדים, מזונות המכילים קפאין (קפה וקוקה-קולה), חלב ומוצריו, אלכוהול וממתיקים מלאכותיים.

-    להקטין שימוש במלח שולחן ובתבלינים חריפים.

-    להרבות באכילת מזון עשיר בסידן (חסה, סרדינים, גויאבה וכו').

-    להרבות באכילת פטרוזיליה, אבטיח, ירקות שורש, תות, בננות, תמרים ודלעת.

-    לישון לפחות 9 שעות ביממה.

-    להפחתת נפיחות בבטן ומיחושים בשדיים, את יכולה לשתות תה שן ארי.

-    לשתות תה מליסה/בבונג/פסיפלורה/וורבנה. תה מומלץ במיוחד: בבונג עם מליסה, ביחס 1:1, 3 פעמים כל יום.

-    לא לעשן.

-    פעילות גופנית. איש לא יודע להסביר איך זה עובד, אבל זה עובד! פעילות גופנית מקטינה את תסמיני התסמונת הטרום-ווסתית (זה גם טוב כשסובלים מכאבים בזמן המחזור). לא מדובר במכוני כושר, אלא בהתעמלות של 5-10 דקות על הבוקר וטיול רגלי של רבע שעה - עשרים דקות לפני השינה. אבל אם את רוצה ממש לטפל בעצמך, מומלצת התעמלות אירובית.

- טיפול בצבע מאד פשוט ונגיש, ונותן תוצאות מאד טובות. בין הדברים שאת יכולה לעשות לבד - שימוש בצבעים בחיי היום-יום בלבוש ובצבע של מזונות שאת אוכלת.

הנה לפניך כמה דוגמאות:

• במקרה של ירידה ביכולות מנטליות – שימוש בצבע צהוב (אין להשתמש לסובלות ממחלות נפש!!!)
• במקרה של תוקפנות – להשתמש בצבע סגול (לא מומלץ לנשים הסובלות מדכדוך /דיכאון)
• במקרה של דיכאון – להשתמש בצבע כתום/ורוד.
• תכירו את עצמכן, תלמדו לדעת מתי אמורים להיות ימי ה-PMS ותשתדלו לא לתכנן שום דבר לימים האלה, כמו גם לאמץ לעצמכן את כל העצות הנ"ל.
   

שינויים תזונתיים אלה חשובים במיוחד. הם לא עוזרים לכל הנשים, אבל לרובן ולעומת כל דבר אחר, השינוי לטובה מאד יציב.

ברפואה משלימה יש פתרונות רבים ומגוונים לטיפול בבעיה, ואחוזי ההצלחה גבוהים מאד. הנה כמה אפשרויות לטיפול:
1.    תוספי תזונה לרוב עוזרים להתגבר על התסמינים, במיוחד אם מדובר בחסכים תזונתיים. למשל, יש הרבה נשים שהוספת ויטמין E/ A/ 6B ו/או Mg Ca/Zn/ /חומצות שומן חיוניות/חומצות אמינו מקילה עליהן מאד, במיוחד במצב שבו הן סובלות מתסמינים חמורים. למשל, וויטמין 6B מטפל בעייפות, הצטברות נוזלים, תנודות במצבי רוח, כאבים בשדיים ומשיכה למתוק. ויטמין C מקטין תופעות לחץ וגם עוזר לנשים, שאצלן מחמירות אלרגיות בימי ה-PMS. מגנזיום מטפל בדיכאון ומאזן תיאבון. L-טירוזין מטפל בתופעות נפשיות שונות, כמו דיכאון, דיכדוך, דאגנות יתר, חרדות וכיו"ב. אבל בשום אופן אין לקחת אותם על דעת עצמכן: במינונים לא מתאימים ובצירופים לא נכונים תוספים גורמים נזק. למשל, עודף ויטמין E מגביר סיכוי לשבץ; מגנזיום יכול לגרום לשלשול, הוא גם אסור לאנשים מסוימים, כמו למשל לאנשים שסובלים מבעיות מסוימות של לב/כליה. עודף ויטמיני B יכול לגרום לנימול רגליים והליכה לא יציבה.

2.    דיקור וצמחי מרפא סיניים. מבחינת הרפואה הסינית, בעיות PMS הינן בעיות של תקיעות אנרגיה בכבד. טיפול בדיקור ובצמחי מרפא סיניים מאד אפקטיבי נגד כל תסמיני ה-PMS. גם הרפואה הסינית מתייחסת לחשיבות התזונה. במקרים של PMS היא ממליצה להוציא מהתפריט מזונות מחממים, כמו אלכוהול, קפה, קולה, מזון חריף (חלב ומוצריו, סינים לא אוכלים ממילא).

3.    צמחי מרפא מערביים והומיאופתיה. גם שיטות אלה מאד יעילות, הן כעזרה ראשונה נגד תסמינים מסוימים, הן לאיזון הגוף בכלל – לטיפול במקור הבעיה.

4.    ארומתרפיה, פרחי באך, טיפולי מגע, הידרותרפיה, טכניקות הרפיה למיניהן אלה הן שיטות, שעוזרות לתסמינים הנובעים ממקור רגשי-נפשי.

5.   טיפול בצבע וטיפולים בקריסטלים עוזרים להתגבר על תסמינים שונים, וכן תומכים בטיפול עיקרי שנעשה.

אני ממליצה לכל אישה שסובלת מ-PMS לפנות לטיפול ולחסוך מעצמה סבל מיותר זה. תחשבו: מדובר בכ-144 ימים בשנה! לא חבל?