maavaron
מיד תועבר לדף המבוקש
print header

פסימיסט מלידה?

חלק מהאנשים נושאים תכונות גנטיות מלידה, אשר מגבירות את הסיכוי שלהם לחרדות, דכאונות וראיה פסימית של המציאות

 

לא נעים לחשוב על זה, אבל חלק מאיתנו ככל הנראה נולדו עם סיכוי גבוה יותר להיות פסימיים.
אנשים בעלי נטייה גנטית נמוכה יותר לייצור חומר כימי במוח המווסת את התיאבון והלחץ, נמצאים בקבוצת סיכון גבוה יותר של דיכאון חמור.

לאלה החסרים את המולקולה הקרויה "ניורופפטייד Y" יש תגובה חזקה לגירויים שליליים ותגובה פסיכולוגית שתחושתה מגיעה עד כדי כאב פיסי, והם גם הרוב המוחלט באוכלוסיה מאלה שאובחנו כבעלי הפרעת דיכאון.
 


הממצאים האלה יכולים בסופו של דבר לסייע באבחון מוקדם ולטפל בדיכאון ובמחלות פסיכיאטריות אחרות, וכן לסייע בפיתוח טיפולים כיוון שניתן להתאים את פרטי הטיפול במחלה על בסיס הפרופיל הגנטי של המאובחן.

ד"ר ג'ון קאר-זובייטה, מהאחראיים על המחקר, אמר: "זיהינו סממן ביולוגי, במקרה הזה גנטי, שמקושר עם סיכון מוגבר לדיכאון רציני.
הוא עושה רושם כמנגנון אחר ולא זהה לקודמים שהיו מקושרים עד כה לתופעות דיכאוניות, כגון: סרוטוניו, דופמין ונוראפינפרין".

לצורך המחקר בנושא השתמשו בשלוש שיטות שונות:
ראשית, החוקרים סיווגו את המשתתפים ע"פ 3 קטגוריות - נמוך, בינוני וגבוה, בהתאם ליכולת ייצור מולקולת ה-"ניורופפטייד Y" בגופם.
לאחר מכן הם השתמשו ב-MRI כדי לבדוק את פעילות המוח ותגובותיו למילים מסויימות. חלקן היו נייטרליות, כמו "חומר", חלקן שליליות כמו "רוצח" וחלקן חיוביות דוגמת "תקווה".

תוצאות המחקר: "בתגובה למילים שליליות בקרב המסווגים בקבוצה הנמוכה, נראתה פעילות גבוהה בקליפת המוח הקדם חזיתית, בה מעובד הרגש, ואילו חברי הקבוצה "הגבוהה" הפגינו תגובה מוחית קטנה בהרבה.

בחלק השני בדקו החוקרים כיצד הם תיארו את מצבם הרגשי לפני ואחרי "מבחן אתגרי" בו הוזרקה להם תמיסת מלח לשרירי הלסת וגרמה לכאב בינוני במשך 20 דקות.

"בקבוצה הנמוכה היו שליליים יותר גם לפני וגם אחרי הכאב, משמע שהם סבלו מהכאב עוד בטרם חשו אותו מעצם הציפייה אליו".

לבסוף, החוקרים בדקו את הגנוטיפ "ניורופפטייד Y" אצל האנשים שנמצאו במחקר כבעלי הפרעת דיכאון ומצאו כי מהקבוצה "הנמוכה", שקוטלגה בחלק הראשון של המחקר, היה ייצוג יתר בצורה קיצונית.

החוקר הראשי, ד"ר בריאן מיקי מאוניברסיטת מישיגן אמר: "אלו הן תכונות גנטיות גרידא אשר ניתן למדוד אצל כל אדם, אנחנו מקווים שהם יוכלו להדריך אותו בהערכת הסיכון של אדם לפתח דיכאון וחרדה".

הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל:

כתוב תגובה

תוכן התגובה:
הצג את כל התגובות (0)
תכנים קשורים: רפואה, בריאות, מחקר, נפש, דכאון, חרדה
הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל: