מיד תועבר לדף המבוקש
אבי מירושלים שואל: לאחרונה אני סובל המון מצרבות, הייתי רוצה לדעת ממה זה יכול לנבוע ומה אפשר לעשות בנדון?
הכל על תופעת הצרבת: כיצד להיפטר ממנה, מיפוי מהיר של המזונות האחראים להופעת צרבת, מה אנו יודעים על חומציות הקיבה ועל תפקודה וגם - מספר טיפים כיצד להיפטר מאחת התופעות הטורדניות ביותר של חומציות היתר - צרבת.
מהי צרבת?
"צרבת" היא תופעה הגורמת לגירוי מקומי ותחושת כאב. התחושה הזו מתגברת בעת התכופפות, שכיבה או אכילה. לעתים התחושה כה מטרידה עד כי היא דומה ללחץ בחזה המאפיין התקף לב. למעשה, מדובר בביטוי של רפלוקס קיבתי-וושטי המתרחש כאשר חומצה הנמצאת בקיבה עולה אל הוושט, וגורמת לתחושה של "שריפה" או כאב במרכז החזה או בבסיס הצוואר, העשוי להיות מוקרן לכל הצוואר או לגב. תלונות נדירות יותר יכולות להיות עליה של מזון בחזרה אל הפה, קושי בבליעה, שיעול כרוני או צפצופים בנשימה.
מה גורם לרפלוקס?
כאשר בולעים מזון הוא עובר מן הפה אל הקיבה דרך צינור שרירי הנקרא וושט. בקצהו התחתון של ה-וושט, העובר במעבר בין החזה לבטן דרך פתח קטן בסרעפת, ישנו שריר טבעתי המתפקד כשסתום חד-כיווני ומאפשר למזון לעבור מהוושט אל הקיבה. במצב תקין, השסתום נסגר מיד לאחר שהמזון עובר לקיבה כדי למנוע עליה של חומצה מהקיבה לוושט. כאשר יש רפלוקס ישנו תפקוד לקוי של השסתום, המאפשר מעבר חומצה מהקיבה לוושט. אצל רבים מן הסובלים מהמחלה ישנה החלשות הדרגתית של השסתום, מסיבה לא ברורה. חומצה זו גורמת לגירוי או אף לכוויה ודלקת בוושט וכך נגרמת צרבת. כאשר מצב זה מתמשך עשוי להיגרם נזק בלתי הפיך לוושט. בעבר נטו לחשוב כי תכיפות הופעת צרבות היא בעצם הסמן להופעתו של כיב פפטי. כיום יודעים כי כיב הידוע יותר בשמו העממי "אולקוס" אינו נגרם על ידי תכיפות יתר של הופעת הצרבת אלא לרוב ע"י חיידק בשם הליקובטר, שניתן להכחידו ע"י טיפול תרופתי.
מצבים שמגבירים סיכוי להופעת צרבת: השמנת יתר, בקע סרעפתי, הריון, אסטמה, סוכרת וכיב פפטי.
מה מעורר צרבת?
הצרבת מתחילה בדרך כלל לאחר אכילת מזון שומני או חריף, או פשוט לאחר אכילת יתר. שתיית משקאות מוגזים, קפה, אלכוהול, אכילת שוקולד, עישון, גלולות למניעת הריון, תרופות שונות ואפילו שינויים ביציבה, עשויים לגרום לרפלוקס וצרבת.
צרבת והשמנת יתר
קיים קשר מובהק בין מצב של השמנת לבין החזר קיבתי-וושטי: 95% מהאנשים שסובלים מצרבת הם בעלי משקל גוף שעולה על המומלץ לגובהם.
הטיפול האפשרי בצרבת הוא בהתאם לחומרת המחלה:
1. שינוי בהרגלי החיים. במקרים רבים, שינויים בדיאטה, הפסקת עישון או התנזרות משתיית משקאות אלכוהוליים ונטילת תרופות פשוטות להפחתת חומציות הקיבה עשויים לשפר באופן ניכר את טורדנות המחלה.
2. ירידה במשקל.
3. הימנעות מאכילה מספר שעות לפני השינה.
4. תזונה נכונה וקשובה. גופו של כל אדם יכול להגיב בצורה שונה למאכלים דומים. חלקנו יגלו שיש להם רגישות למאפים, חלקנו לבשרים וחלקנו לפירות בעלי רמת חומציות גבוהה. תזונה מאוזנת הקשובה לצרכי הגוף יכולה למפות במהירות את המזונות האחראים להופעת צרבת ולהפחית את שכיחות הופעתה ועוצמתה, מבלי שנזדקק כלל לתרופות מדף כאלו ואחרות על מנת להיפטר ממנה.
5. תכשירים המקלים סימפטומטית על הצרבת, כגון: טאמס, רני, אלומג, מאלוקס וסילאין ג'ל. את התכשירים ניתן להשיג בבתי המרקחת.
6. טיפול תרופתי: כאשר אין תגובה לשינויים בהרגלי החיים, ישנו לעיתים צורך בטיפול תרופתי. התרופות מכוונות לנטרול חומציות הקיבה ולהביא להחלמת הדלקת בוושט. טיפול זה ניתן על ידי רופא, בדרך כלל גסטרואנטרולוג. הקטנת החומציות אינה מפסיקה את הרפלוקס אלא גורמת לו להיות פחות חומצי ובכך מקלה על התחושה.
מתי כדאי לפנות לרופא?
יש להיוועץ ברופא כאשר הצרבת נמשכת יותר משבועיים וכשהכאב אינו מוקל ע"י תרופות או סותרי חומצה ללא מרשם. כך גם במקרים שהצרבת חוזרת מספר פעמים בשבוע, מלווה בקשיים בבליעה או אם מופיעה צואה שחורה כזפת, המעידה על דימום מהוושט או הקיבה.
במקרים של צרבת ממושכת או חשד לסיבוכים, מבצעים גסטרוסקופיה עבור אבחון.
7. ניתוח לפרוסקופי: מטופלים שאינם מגיבים לטיפול התרופתי, או זקוקים לטיפול קבוע ואינם מעוניינים בו, מופנים בהרבה מקרים לניתוח. גם מטופלים הסובלים מתלונות הקשורות לדרכי הנשימה והלוע, או הסובלים מעליית מזון אל הפה לאחר ארוחות, מתאימים לטיפול ניתוחי. הניתוח יעיל מאוד לטיפול ברפלוקס, ומכיוון שבשנים האחרונות הוא מבוצע על ידי לפרוסקופיה, החתכים בבטן הם זעירים וזמן ההחלמה קצר ביותר.
אם צרבת גורמת לך סבל רב, לעיתים מגיע מצב בו הפתרון שיומלץ לך הוא ניתוח לפרוסקופי לטיפול בהחזר קיבתי-ושטי.
כיצד לקרוסקופיה מסייעת לרפלוקס?
ניתוח לפרוסקופי למניעת רפלוקס יוצר שסתום חדש בין הוושט לקיבה, על ידי תפירת חלקה העליון של הקיבה ויצירת "צווארון" קיבה סביב הוושט. אם יש גם בקע סרעפתי הוא מתוקן בעזרת תפרים. המנתח מבצע מספר חתכים קטנים (פחות מסנטימטר) בדופן הבטן ומחדיר לבטן לפרוסקופ המחובר למקור אור ומצלמת וידאו זעירה. דרך הפתחים האחרים מוחדרים מכשירי ניתוח, והניתוח מבוצע כאשר הצוות מתבונן במסך וידאו גדול. מחקרים הראו שברוב המכריע של המנותחים התלונות נעלמות לחלוטין או לכל הפחות משתפרות מאוד. היתרונות של ניתוח לפרוסקופי כוללים: כאב מופחת לאחר הניתוח, שהות קצרה בבית החולים, חזרה מהירה לעבודה/פעילות גופנית והצלקות הן קטנות מאוד עד לא קיימות.
בקרב אנשים שמנים הסובלים מרפלוקס, הניתוח המומלץ הינו מעקף קיבה לפרוסקופי, ניתוח המביא לירידה ניכרת במשקל ובמקביל הפסקה מיידית של ההחזר הקיבתי וושטי והצרבת.
מספר טיפים ביתיים להקלה בזמן צרבת:
לעתים אין כמו תרופות נוגדות-חומצה על מנת להרגיע את תחושת הצריבה, אולם אם תרופה מסוג זה אינה בהישג יד אפשר לנסות את אחת משלוש התרופות הביתיות הבאות:
1. צאו לצעידה. נמצא שכאשר אנשים הסובלים מהחזר תוכן קיבה צועדים במשך שעה לאחר שאכלו ארוחת בוקר גדולה, משך המגע של מיצי הקיבה בדפנות הוושט קטן ב-17% בהשוואה לאנשים שאכלו את אותה ארוחה אולם נשארו ישובים במקום. אולם, האפקט נשמר כל עוד האדם צועד ולכן פרק הזמן של הצעידה יכול להספיק לכם לגשת לבית המרקחת הצמוד ולקנות תרופות סותרות חומציות.
2. לעסו מסטיק. לתרופה הביתית הזו משך חיי מדף ארוכים יותר מזו הקודמת. נמצא שאנשים שלעסו מסטיק במשך שעה לאחר הארוחה סבלו פחות מהחזר תוכן קיבה במשך ארבע שעות שלאחר מכן (פרק הזמן שנבדק במחקר). אולם, יש להימנע מלעיסת מסטיק בטעם מנטה. מנטה היא אחד הגורמים להיווצרותה של צרבת - המנטה גורמת להרפיה של השוער התחתון של הוושט, מה שמאפשר החזר תוכן קיבה אל הוושט. הוושט, בניגוד לקיבה, אינו מצופה בשכבת מגן שעמידה בפני החומציות העזה של מיצי הקיבה ומכאן תחושת הצריבה העזה כאשר מיצי העיכול פוגעים בדפנות הוושט.
3. שתו חלב. אנשים מסוימים יכולים לחוש הקלה כאשר הם לוגמים מעט חלב כל שעה-שעתיים. החלב שוטף את החומציות מטה בדרך חזרה אל הקיבה.
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: