טיפים להורים מאת תזונאית ילדים מוסמכת: כך תפתחו הרגלי תזונה נכונים אצל ילדכם

1. כך תפתרו אכילה בררנית אצל ילדים

תהיתם פעם האם עליכם "להגניב" מזונות מסוימים לתוך הארוחות של ילדיכם? אם הייתם מספרים על כך ללאה הקני, היא הייתה שואלת אתכם "האם הילד שלכם בררני במיוחד בתזונה שלו?" ואם הייתם משיבים בחיוב, אז תשובתה הייתה ברורה: אל תגניבו. גם אם הילדים שלכם נוהגים לאכול דברים מסוימים רק אם אתם מוסיפים אותם לאיזה קינוח מתוק, עוגה או שייק – עדיין יש הבדל בין הכנת ארוחה פתוחה, שהילדים יודעים מה יש בה ובכל זאת אוכלים כי זה טעים להם, לבין "הסלקת" מאכלים לתוך התפריט שלהם באופן מכוון. על פי הקני, ילדים יכולים לעלות בקלות על כך שאנחנו מחליפים בין מזונות ומנסים להערים עליהם בדרכים כאלה.

אם הם חשים שאנחנו מכריחים אותם לאכול דברים חדשים שנראים להם משונה, או שאנחנו מזלזלים בבחירות שלהם – אז ל"הגנבת" המזון לארוחה שלהם יהיו השלכות שליליות, עד כדי כך שהם יסרבו לארוחה כולה. לעומת זאת כשאנו מכינים להם אוכל בצורה פתוחה וישירה הם יכולים לראות ממה הוא עשוי וסביר יותר שהם יבטחו בנו. אם הם סומכים עלינו שלא "נעבוד עליהם" ונגרום להם לאכול משהו, הם יהפכו לסקרנים יותר וירצו לנסות דברים חדשים.

2. מה לעשות כשהילדים מעיפים וזורקים אוכל?

הקני מעידה שהיא קיבלה הרבה שאלות מהורים לגבי מה לעשות בקשר לילדים שזורקים אוכל. זוהי תופעה מתסכלת במיוחד, בעיקר כיושבים ביחד עם המשפחה וכולם מנסים לאכול כמו שצריך, אבל פתאום חצי מהארוחה נמצאת על הרצפה כי אחד הילדים החליט לזרוק אותה משום מה. להקני מספר כללים שגיבשה כדי לעזור להורים למנוע את ההתנהגות השלילית הזו:

• צמצמו הסחות דעת בזמן הארוחה – את חיות המחמד שלכם שימו בחדר אחר וכבו את הטלוויזיה.
• אל תגיבו – זה אולי קשה, אך זכרו שילדים קטנים ותינוקות בדיוק לומדים להכיר את העולם דרך תבניות של סיבה ותוצאה. אם תעשו מכל העניין סיפור גדול, זה עלול לגרום להם להמשיך בהתנהגות הזו. ככל שתהיו יותר רגועים, ככה הם יזהו שהם לא קיבלו את התגובה הרצויה מפעולת ההפלה, ויחדלו מכך.
• הסבירו את ציפיותיכם: תינוקות וילדים קטנים לא תמיד יודעים מה אתם מצפים מהם אם אתם לא מביעים זאת בפניהם באופן ברור, רגוע ועקבי. השתמשו בעזרים פיזיים ותנועות ידיים כדי לעזור להם. למשל: הניחו מדבקה צבעונית על המקום בשולחן שבו אתם רוצים שהם יניחו את הצלחת שלהם ותגידו לילדכם: "כאן אתה צריך לשים את הצלחת שלך".
• הניחו ליד ילדכם "קערת לא תודה" שבה הוא יוכל לשים את כל מה שהוא לא מעוניין לאכול. זה ייתן לו את היכולת להביע את האוטונומיה שלו בדרך בריאה וחיובית במקום בדרך של זריקה והשלכה.

3. כך תעזרו לילדים לשמור על סדר הארוחות

גם לכם קורה שאתם פונים למקרר כדי להכין ארוחה לכם ולילדכם, ואתם רוצים מעט לגוון כי הוא אתם מרגישים שהוא אוכל שוב ושוב את אותו הדבר, אז אתם פונים אליו בשאלה: "מה תרצה לאכול?". הילד חושב לרגע ועונה תשובה בלתי אפשרית או שהוא מעוניין באותו הדבר שכבר אכל אתמול ושלשום, אבל אתם לא נכנעים ואומרים: "לא, היום אנחנו נאכל דווקא משהו אחר...". אז לרוב מגיע התקף הזעם והדמעות מצידו – ואתם ממהרים להיכנע, להכין לו את מה שהוא אוהב ולהרגיש מתוסכלים ומובסים. אז תדעו לכם שהתסריט הזה הוא ממש לא ייחודי רק לכם – הקני מסבירה שהוא נפוץ בהרבה מאוד בתים.

אז מה עושים? הקני מציעה קודם כל שתזכרו מהו התפקיד שלכם בהזנת ילדים – להחליט על האוכל שיהיה מוגש לשולחן. כדי למנוע מריבות ועימותים, נקטו באסטרטגיה מתחשבת: הציעו מאכל אחד שאתם יודעים שהוא אוהב, ואחר שהוא עשוי ללמוד לאהוב, לאט לאט. למשל – אם ילדיכם אוהב לאכול בננה, למדו אותו לאהוב לצידה פירות יער, וכן הלאה.

4. מה לעשות שתינוקות מתוסכלים מהניסיון לאכול לבד?

קשה לכם להרגיל את ילדכם הקטן לאכול לבד? מתוסכלים מהניסיונות החוזרים ונשנים להושיב אותו בכיסא, להכין לו את האוכל ואז לראות אותו נע בחוסר רוגע ולא מסוגל פשוט להכניס את האוכל לפיו? זה תסריט מוכר והקני מסבירה כי אחת הסיבות האפשריות לו הוא שאתם פשוט מותירים את הילד יותר מדי על הכיסא ללא אוכל. תארו לעצמכם שאתם רוצים לאכול כשאתם ממש רעבים, אתם מתיישבים לשולחן – ואז לוקח עוד שעה עד שמגישים את האוכל – אתם בהחלט עלולים להרגיש בחוסר נחת. אותו הדבר קורה לתינוקת, אך בזמנים קצרים יותר – אם לאחר 5-10 דקות שהם על הכיסא האוכל לא לפניהם, זה בהחלט עלול להשפיע עליהם לרעה.

לכן העצה של הקני היא להקפיד להזין את תינוקכם במעט חלב או פורמולה שינטרלו את תחושת הרעב המטרידה שלפני הארוחה, ורק לאחר מכן להעלות אותם אל הכיסא, להכין את האוכל ולהגיש להם. אתם בהחלט תתרשמו שהם יהיו הרבה יותר סובלניים ומסוגלים לאכול יפה בעצמם בעזרת השיטה הזו.

5. כך תגדלו ילדים שהם אכלנים אינטואטיביים

זוכרים איך זה היה כשאנחנו הינו ילדים? סביר להניח שגם אתם שמעתם מההורים שלכם משפטים כמו "אם לא תאכלו את הירקות שלכם לא תקבלו קינוח". לאה הקני ממש לא מאשימה אתכם אם גם אתם נוהגים בטקטיקה הזו כלפי ילדיכם, אבל מדגישה שזה ממש לא חייב להיות ככה. היא מספרת על מטופלת שלה, שהיעדה בפניה כי הוריה "שיחדו" אותה כך לאכול ירקות, אבל היא שנאה את כל הלחץ שהתלווה לזה כל כך, עד שלבסוף היא אמרה "אני לעולם לא רוצה לאכול יותר ירקות" ולקח לה שנים עד שלבסוף היא חזרה לאכול מהם – כך שבהחלט אפשר לומר שלטקטיקה יכולות להיות השלכות שליליות, ואולי גם אתם מכירים סיפורים שכאלו, כי הם לא נדירים כלל.

הקני מספרת כי אותה לקוחה לא רצתה לעשות את אותה הטעות שעשו הוריה עם הילד שלה, ובמקום ביקשה לנטוע קשר בריא עם כל סוגי המזונות. יחד הן עבדו על תוכנית כיצד לגרום לילד להרגיש בנוח עם כלל המאכלים, והעקרונות שנקבעו וגם לכם כדאי לאמץ הם:

• בלי "שוחד-מזון" – אל תאיימו או תבטיחו לילדיכם שרק אם יגמור מהצלחת יקבל את מה שהוא אוהב.
• תארו באופן ברור כל מאכל חדש שנכנס לארוחה.
• אל תפעילו לחץ כדי שיאכל מאכלים חדשים.

אז פעם הבאה, במקום לאיים על ילדיכם בסגנון: "אם לא תאכל מהגזר לא תקבל חתיכה מהעוגה", הגידו לו: "גזרים הם פריכים וטעימים ואפילו קצת מתוקים, אז תאכל מהם אם אתה רוצה".

 6. מה לעשות כשהילד אומר "איכס" על האוכל?

זה יכול להיות מתסכל כשאתם משקיעים מזמנכם בהכנת ארוחה לכל המשפחה, דואגים לסדר יפה את השולחן, לכנס את כולם לאכול ביחד, ואז לקבל מילדכם את התגובה "איכס" למראה האוכל. כן, תגובה שכזו יכולה לקחת הרבה מאוד הורים לקצה גבול ההכלה שלהם, וזה בהחלט מאוד מובן. הקני מסבירה שבחירת המילים שלנו סביב הרגלי האכילה המהוססים או הבררנים של ילדינו היא המפתח פה וביכולתה לעשות שינוי רב.

כשילד אומר "איכס" על האוכל הוא לרוב בעצם רוצה להגיד ל"אני לא מרגיש נוח עם המאכלים האלו עדיין" או שלחלופין קיים קושי לומר שהוא היה מקווה לראות משהו אחר על הצלחת – נגיד קינוח מתוק. דרך אחת לעזור כאן, על פי הקני, היא פשוט לשאול בתגובה: "מה יכול לשפר את זה?" ואז לתת כמה אפשרויות, כמו הוספת רוטב אהוב ותיבול מסוים, או לחתוך את המנה בצורה אחרת וכדומה. פתיחת האפשרויות האלו תבנה את האמון עם ילדכם, ויכול להיות שתגרום לו להיות פתוח יותר לנסות מאכלים חדשים.

7. איך לדבר עם ילדים על אוכל

קצת כמו אצלנו המבוגרים, גם אצל ילדים רבים – אוכל הוא נושא שיחה מועדף, והם נהנים לדבר ולשאול אותנו עליו לא מעט. אנחנו יודעים שמה שאנחנו אומרים להם באותם רגעים חשוב מאוד, בייחוד אם אנחנו רוצים שהם יפתחו מערכת יחסים בריאה עם כל סוגי המאכלים כשהם יגדלו. הקני אומרת עם זאת שכאשר היא עובדת עם הלקוחות שלה על כישורי השיחה שלהם עם ילדיהם לגבי אוכל, היא תמיד מתמקדת במניעת הדחף להוסיף לשיחה דברים שאינם חשובים בעיני הילדים.

היא מזכירה לנו כי לרוב ילדים לא מונעים לעשות את ההעדפות הקולינריות שלהם על בסיס הרכיבים שיש במאכלים שונים. לכן היא ממליצה על הכללים הבאים בעת שיחה עם ילד על אוכל:

• למדו אותם על האוכל מבלי להוסיף "זה ממש בריא/לא בריא עבורך"
• דברו איתם על מאיפה מאכל מסוים מגיע, מה טעמו, איך אתם אוהבים לאכול אותו מה הוא עושה בגוף, וכדומה.
• אם הם שואלים שאלות שאין לכם תשובות אליהן, פשוט תגידו: "זאת שאלה מצוינת, בוא נבדוק את זה".

הקני מעידה כי אסטרטגיות שכאלו עזרו ללקוחותיה לתמוך בילדיהם ולסייע להם לפתח מערכת יחסים נכונה עם כל סוגי המאכלים, מבלי לשדר להם מסרים מבלבלים. הילדים לומדים כך לסמוך על צרכי הגוף שלהם, לאכול בצורה תקינה ולהפוך לאכלנים סקרניים.