1. זכרו שהתגובה שלכם מלמדת את הילדים לא מעט על התמודדות עם בעיות
מטבע הדברים, גסות רוח מצד ילדינו עלולה לגרום לנו להגיב בכעס. עם זאת, על ידי התגובה הזו אנחנו בעצם מאשרים את מה שהילדים חושבים: שהדרך היחידה להתמודד עם בעיה היא על ידי צעקות. אם תיקחו נשימה עמוקה ותישארו רגועים לפני שאתם משיבים לילדיכם, תוכלו להדגים להם את המיומנות שהם עצמם חייבים ללמוד ותאפשרו להם להבין שניתן להתמודד עם אתגר גם אם הם מרסנים את אופן הדיבור שלהם. ילדים לומדים יותר ממה שאנחנו עושים מאשר ממה שאנחנו אומרים, ואם הם יתרגלו לכך שאתם פונים אליהם בטון רגוע גם כאשר אתם מעוניינים לנזוף בהם, הם יפעלו כך בעצמם בהמשך חייהם. האלימות המילולית של ילדיכם בגילאים הצעירים היא זעקה לעזרה, וזהו השלב בו אתם יכולים ללמד אותם להביע את רגשותיהם בדרך אחרת.
2. נסו לדבר על המניע לאופן הדיבור האלים
במקום לנזוף בילדים ולדרוש מהם לחדול משימוש בשפה אלימה, הכירו במניע שהוביל אותם לומר את המילים המסוימות הללו. הכירו בכך שכנראה קיים כאב שעומד מאחורי ההתנהלות הזו, והזמינו אותם לדבר על הדברים שמעיקים עליהם. תוכלו לומר: "אתה כנראה עצוב מאוד אם אתה מדבר איתי ככה... קרה משהו בבית הספר היום?"
3. היו מוכנים להגיב נכון על הבעיות שהילדים יעלו
לאחר שביקשתם מילדיכם לשוחח על מה שמטריד אותם, היו מוכנים ל"מבול" של תגובות או תירוצים למצב הרוח שלהם. ייתכן שהם יאמרו שהם מתמודדים עם מגוון בעיות שלדעתכם הן קטנות ושוליות, ויכול להיות שאפילו יאשימו אתכם בחלק מהדברים. מה שחשוב לזכור במצב הזה הוא לא לקחת אף אחת מהסיבות הללו באופן אישי. כולנו אומרים דברים שאנחנו לא מתכוונים אליהם כאשר אנחנו כועסים, כך שלפני שאתם מגיבים על הטענות של הילדים כדאי שתודו להם על האמון שהם נותנים בכם כאשר הם מדברים על רגשותיהם. תוכלו לומר: "אני שמח ששיתפת אותי בזה, ואני אשמח להגיב עכשיו על מה שאמרת". בצורה הזו הילדים לא ירגישו שאתם מבטלים את מה שהם מרגישים, ויהיו פתוחים לנהל עמכם שיחה על מה שקרה.
4. גלו אמפתיה גם לדברים שאינכם מזדהים עמם
קשה מאוד להזדהות עם בעיה שלדעתכם היא קטנה וזניחה, בייחוד אם הילדים דיברו אתכם בשפה לא נעימה קודם לכן. עם זאת, האמפתיה שלכם בשלב הזה יכולה לעזור להם להירגע ולשחרר את הכעסים שהם אגרו כבר זמן רב. זכרו שיכול מאוד להיות שהמקרה האחרון היה רק הקש ששבר את גב הגמל, וייתכן שהסיבה האמתית להתנהגות הזו היא דבר עמוק יותר שהילדים אפילו לא מודעים אליו. החמלה שלכם היא מה שיעזור לילדים לחוש ביטחון מחדש, ואפילו משפט כללי כמו "אני מבין למה אתה מוטרד" יכול לגרום להם להקשיב לכם במקום להמשיך לצעוק ולכעוס.
5. אם הילדים מגיבים לאמפתיה שלכם בכעס, הפסיקו את השיחה
אנשים שונים מגיבים באופן שונה לגילויי הבנה מצד אחרים; חלקם פורצים בבכי שמקורו בהקלה, אחרים נרגעים, ויש גם כאלה שמגיבים בכעס. זאת, כיוון שהם התמודדו זמן רב מדי עם הרגשות השליליים הללו, והם מתקשים לעצור ולחדול מכך. אם זה המקרה, הפסיקו לנסות להרגיע את הילדים. קחו נשימה עמוקה ואמרו: "אני מצטער שזה כל כך קשה עבורך. אני כאן כדי לעזור לך לפתור את הבעיה כשתהיה מוכן לזה". אל תתעקשו לדבר על הבעיה באותו הרגע, שכן הדבר רק ילחיץ אותם ויגרום להם להתרחק מכם.
6. הציעו לתקן את הדברים שאתם אחראיים להם
לאחר ששמעתם את הדברים שהעלו הילדים והם מוכנים להקשיב לכם, הדגימו להם כיצד אתם יכולים לקחת אחריות אישית על ידי הכרה בנקודות שהם העלו וקשורות אליכם, ונסו לשפר את המצב. אם שכחתם לעזור להם עם מטלה מסוימת, תוכלו לומר: "אני מצטער ששכחתי לשבת איתך, אתה צודק שהבטחתי וצריך לקיים הבטחות. איך נוכל לתקן את המצב?"
7. התמקדו בהקשבה במקום בפתרון הבעיה
הורים רבים מנסים להתערב ולפתור מידית את הבעיות של ילדיהם במחשבה שכך יירגעו, אך התנהלות שכזו עלולה להזיק יותר מאשר לעזור. ראשית, כיוון שייתכן שהפתרון שתתעקשו עליו הוא לא זה שנחוץ לילדים ולכן הם יגיבו עליו באופן שלילי, ושנית כיוון שבאופן כזה הילדים ילמדו שכל הפתרונות מצויים אצלכם ולא יתאמצו לחשוב לבד כיצד להתמודד עם מה שמפריע להם. במקום זאת, שאלו את הילדים איך הם היו מציעים לפתור את הבעיה. התמקדו בהקשבה ובשאילת שאלות מנחות, והתהליך ירגיע את הילדים ויעודד אותם. אם הפתרון לקושי שלהם ללכת לבד לבית הספר יהיה לעבור בבית של חבר וללכת יחד איתו, תוכלו לומר: "איזה רעיון נהדר, כל הכבוד! יש עוד משהו שאנחנו יכולים לעשות?" השימוש במילה "אנחנו" לעתים תכופות יעניק לילדים ביטחון, שכן הוא מזכיר להם שלמרות שהפתרון לבעיה הוא שלהם, הם יכולים לסמוך עליכם שתעזרו להם בכל רגע שיזדקקו לכך.
8. נתבו מחדש פתרונות לא יעילים שהילדים מציעים
ייתכן מאוד שחלק מהפתרונות של הילדים לבעיות שמטרידות אותם לא יהיו ישימים. ילדים שמפחדים ללכת לבית הספר עלולים לומר למשל: "אז אני פשוט אשאר בבית!" במצב כזה, אל תשללו באופן מידי את מה שילדכם אמר, אלא הסבירו לו שאתם מבינים מה מניע אותו לפתור את הבעיה בצורה כזו, ומדוע מדובר בפתרון שלא עונה על הצרכים שלו. תוכלו לומר: "אני מבין שאתה מעדיף להישאר בבית כי בית הספר הוא מקום חדש שאתה עדיין לא כל כך רגיל אליו, אבל גם למבוגרים יש מקומות שהם לא רוצים ללכת אליהם ולפעמים אין לנו ברירה. בוא נחשוב ביחד על כמה רעיונות אחרים שיכולים לעזור..."
9. המתינו מספר שעות עד לשיחת הפקת הלקחים
הבנת הבעיה שמטרידה את הילדים ועומדת מאחורי ההתפרצויות המילוליות שלהם, אין פירושה הימנעות משיחה מעמיקה הנוגעת לעובדה שאלימות מילולית היא לא הדרך לבחור בה. כדי לעזור לילדים לפתח אינטליגנציה רגשית ולהתנהל טוב יותר עם הרגשות שלהם, המתינו עד שיירגעו ושוחחו עמם על הנושא מבלי לגעור בהם. ילדים אינם מפנימים התנהגות נכונה מהרצאות או מכעס, כך שמוטב שתאמרו: "לא היה לי קל להישאר רגוע כשכעסת היום כל כך, זה לא קל להקשיב כשהצד השני לא רוצה לדבר ברוגע. בהתחלה נפגעתי מאוד, ואז סיפרת לי מה מטריד אותך ושמחתי להקשיב לך. אם היית מספר לי מיד בלי לצעוק, היינו יכולים לפתור את הבעיה הרבה יותר מהר". תופתעו לגלות שעל ידי הסבר שאינו שופט או כועס, הילדים יקשיבו לכם הרבה יותר ואולי אפילו יתנצלו בעצמם מבלי שתבקשו זאת.
10. חשבו יחד על פתרונות להתפרצות המילולית הבאה
בזמן שיחת הפקת הלקחים, חשוב שתסתכלו גם קדימה כדי למנוע את ההתפרצות המילולית הבאה. הזכירו לילדים שאתם תמיד נמצאים שם כדי להקשיב להם, ושהם לא צריכים לצעוק כדי לקבל את תשומת לבכם. הפעילו אותם ושאלו מה אתם יכולים לעשות כדי לעזור להם להימנע מצעקות, קללות או כעס, ומה הם עצמם יכולים לעשות כדי להימנע מלכעוס על אחרים. הזכירו להם שהם מוקפים באנשים שאוהבים אותם ושישמחו לסייע להם בכל דרך אפשרית, גם אם זה לא תמיד נראה כך. לאחר שחשבתם יחד על מספר רעיונות, כמו למשל 9 הפתרונות הבאים להתמודדות עם כעסים, סיימו את השיחה בחיבוק והחמיאו להם על הבגרות שהם מגלים.
לסיום
אין ספק שלעתים קל יותר לשלוח את הילדים לחדרם בכל פעם שהם צועקים וכועסים, אבל חזרה על הסעיפים שהוזכרו בכתבה הזו במשך מספר פעמים תאפשר לילדיכם ליישם אינטליגנציה רגשית ומיומנות של שיחה נכונה, במקום לטפל נקודתית בתסמינים של בעיה עמוקה שמקשה עליהם. בדרך כזו תוכלו להעמיק את הקשר עם הילדים, והם יבינו כיצד לפנות אליכם בצורה נכונה, איך לחשוב על פתרונות לבעיות שלהם בדרך יצירתית, ובעיקר שהם לא צריכים לצעוק כדי להישמע.
נגישות
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: