ויכוח ותיק בין הורים לבין מומחים להתנהגות ילדים סובב סביב השאלה האם הצבת ציפיות גבוהות לילד היא כלי מעשיר או הרסני; האם הורים שדורשים הרבה מילדיהם מסכנים אותם בדיכאון או תחושת חוסר מסוגלות כאשר הם נכשלים, או שמא דווקא אלה שנמנעים מכך מונעים מהילדים להרגיש מוצלחים? ממחקר שנערך לאחרונה במסגרת פרויקט לחקר המשפחה באוניברסיטת הרווארד עולה כי הגורם שמשפיע ביותר על הביצועים של הילדים הוא לא מעורבות הוריהם בשיעורי הבית או במתרחש בבית הספר, אלא הציפיות שלהם מהם. אלה יכולות ליצור את ההבדל בין הצלחת הילדים לבין כישלונם במקצועות השונים, ולעזור להם לעלות למדרגה הבאה מבחינת הביצועים שלהם. עם זאת, כיצד ניתן להגדיר את הציפיות הללו כראוי כך שהילדים יצליחו להתעלות מעליהן אך לא יתייאשו לאורך הדרך? אלה 8 הדברים שעליכם לזכור כדי להציב לילדיכם ציפיות בצורה ראויה אך מציאותית, ולאפשר להם לשגשג בחיים.
1. הציבו ציפיות בשיטת חדר הכושר
ציפיות גבוהות נוטות לדחוף את הילדים להתקדם הלאה ולשאוף לשיפור גם אם הם לא תמיד זוכים להצלחה, בין שמדובר בציונים בבית הספר ובין שמדובר בהשתתפות בפעילויות ספורט. עם זאת, כדי לא להגזים ולגרום לילדים להתייאש, חשבו על המטרות שאתם דורשים מהם בצורה הדומה לפעילות הרמת משקולות בחדר הכושר. כמעט כל מרים משקולות המעוניין לחזק את פלג הגוף העליון מציב לעצמו מטרה מסוימת על ידי אבני דרך אותן הוא יחצה עד שיגיע אליה. גם מתעמלים שהיעד הסופי שלהם הוא להרים 100 ק"ג, מציבים לעצמם מטרות קטנות בדרך ולא מנסים להרים את המשקל כולו מההתחלה. למדו את הילדים לעבוד בהתמדה ולבצע בכל יום מעט יותר מהיום הקודם, כדי להשיג את המטרות הקטנות הללו באיטיות אך בדבקות.
2. היו ברורים בתיאור הציפיות שלכם
פעמים רבות אנו יודעים מה אנחנו מצפים שילדינו ישיגו, אולם שוכחים להסביר להם את הציפיה הזו לעומק. התוצאה היא שילדים רבים עלולים לחוש דכדוך כאשר יניחו שאכזבו אתכם, אפילו אם למעשה הם מבצעים בדיוק את מה שרציתם. יועץ ההורות וויין פרקר מספר שבילדותו הוא הוקסם מביולוגיה, והוריו תמיד הניחו שיהיה רופא או שילמד ביולוגיה גם בהמשך. כאשר זנח את לימודי הביולוגיה בתיכון לטובת תחומי לימוד אחרים הוא היה בטוח שהם מאוכזבים ממנו, ורק כעבור שנים רבות גילה כדרך אגב שהוריו שמחו מעצם הסקרנות שגילה, והיו גאים בו על כך שהלך בדרך שלו בביטחון. מנעו מילדיכם עוגמת נפש מיותרת בניסיון לפרש למה התכוונתם, ושתפו אותם תמיד בתחושותיכם ומחשבותיכם.
3. אל תזרקו אותם ישר למים העמוקים
בכל מקום עבודה חדש נדרשת תקופת חפיפה ולמידה מסוימת, וגם ילדים זקוקים לה בכל פעם שמגדירים להם משימה חדשה או מטרה שעליהם להשיג. תהליך הלמידה וההסתגלות שלהם יכול לקחת זמן, ולעתים הסיבה שהם לא מעוניינים לנסות משהו חדש קשורה לכך שהם לא בטוחים כיצד לבצע אותו. אם אתם מצפים מהם שיסדרו את חדרם מדי יום, נסו לעשות זאת מספר פעמים יחד איתם. ספקו להם שיטות שלדעתכם יכולות לקצר את העבודה או להקל עליה, שאלו אילו חלקים ממלאכת הסידור קשים עבורם ונסו להגיע יחד למסקנה מה יכול לסייע. בשלב הבא אפשרו להם לעשות חלק מהדברים לבד, ולבסוף החמיאו להם על ההתמדה ואפשרו להם לבצע את התהליך כולו בעצמם.
4. אל תכוונו לטווח הארוך על חשבון הטווח הקצר
במקרה שהציפיות שלכם מילדיכם קשורות להשכלה גבוהה, מומלץ לדבר על הנושא מפעם לפעם. עם זאת, אם במקביל אתם מזניחים את שיעורי ההיסטוריה שלהם או לא מתעניינים בביצועים שלהם בשיעורי המתמטיקה, אתם שולחים להם את המסר הלא נכון. פעמים רבות ילדים נכשלים בהשגת מטרה מסוימת רק מאחר שהם לא הבינו מה עליהם לבצע כדי להגיע אליה. אין שום אפשרות שהם יצליחו בבניית העתיד שלהם אם אין להם את אבני הבנייה הנכונות, ולמרות שאין באפשרותכם לגרום להם להתאים את עצמם לציפיות שלכם במאת האחוזים, תוכלו לוודא שהם יודעים מה נחוץ להם כדי להגיע לשם.
5. חגגו יחד הצלחות קטנות
ההצלחות הקטנות של הילדים הן הרגעים שיכולים לעזור לכם לחזק את ביטחונם האישי, ליידע אותם שהם נמצאים בדרך הנכונה ולגרום להם להאמין שיוכלו להגיע אל המטרה שלהם. חלק מההורים מניחים ששמחה מוקדמת תגרום לילדים להפסיק להתאמץ, כשההיפך הוא הנכון. הידיעה שהם מסוגלים להצליח תדחוף אותם להמשיך הלאה, להציב לעצמם מטרות חדשות ולהיות גאים במה שיש להם, כך שמדובר ברגעים שחבל לגרום להם לפספס.
6. אפשרו להם ללמוד מכישלונות
כולנו חוששים להיכשל, בייחוד כאשר מדובר במטרה שהקדשנו עבורה זמן רב מחיינו, וילדים שטרם צברו ניסיון בהתמודדות עם כישלונות חוששים מכך כפליים. התגובה שלכם לכישלון של הילדים, בין שמדובר בציון נמוך בבית הספר או בהפסד במשחק, תעצב את האופן שבו הם עצמם יגיבו לכישלונות העתיד שלהם. אל תכעסו עליהם כדי שלא יבחרו לוותר על ניסיון להשיג מטרות בעתיד מתוך חשש לאכזב אתכם, אלא פעלו יחד כדי ללמוד מהטעויות וללמד אותם מיומנויות שיעזרו להם להתמודד איתן טוב יותר בעתיד. אם תהיו פתוחים לשיחה, הם ירגישו בנוח לדבר אתכם על התחושות שלהם, וכך ניתן יהיה גם למנוע כישלונות מבעוד מועד.
7. היו מוכנים להסתגל לנסיבות משתנות
לפעמים, מה שמתחיל בתור ציפיות שניתנות להשגה, הופך לאורך הדרך לדברים לא מציאותיים. ייתכן שהציפייה מהילדים שינצחו בטורניר הופכת ללא הגיונית בשל פציעה שהם סובלים ממנה, ויכול להיות שהיו זקוקים לזמן למידה רב יותר מאשר חבריהם כדי להצליח במבחן. בשל גילם הצעיר רבים מהם לא מצליחים להתמודד בהצלחה עם הפער בין הציפייה הקודמת לבין המציאות החדשה, ולכן מדובר בנוסחה לאכזבה מתמדת. שוחחו עם הילדים בכל פעם שדבר מסוים משתנה, ושאלו אותם מה לדעתם יעזור להם להשיג את המטרה אם הדבר עדיין אפשרי, או מהי המטרה החדשה שהיו מעוניינים להציב לעצמם במקום הקודמת.
8. אל תמהרו להעניש אם לא תיקנתם קודם
ייתכן שגיליתם שהילדים לא הצליחו במבחן כיוון שלא למדו בשעות בהן אמרו לכם שבילו מול הספרים והמחברות, וכעת התוצאה היא שהם קיבלו ציון נכשל. רגע לפני שאתם מענישים אותם, עצרו ונסו לשוחח עמם על הנושא ולהבין מדוע פעלו אחרת מהמצופה מהם. ענישה עלולה לגרום לחלק מהילדים לפתח יחס שלילי כלפי אותו המקצוע, מה שיוביל לכישלונות נוספים בעתיד ולענישה חוזרת. בדקו האם הילדים זקוקים לעזרה ומתביישים לומר זאת, האם הם לומדים בסביבה שבה יש הסחות דעת רבות שמקשות עליהם להתרכז וכולי. נסו לתקן את ההרגלים השליליים שלהם אם יש כאלה, כמו למשל ללמוד בשעה שהסמארטפון שלהם על ידם והם מרוכזים בשיחה עם חברים, ורק לבסוף החליטו אם הענישה תעזור להם להגיע למטרה או שמא תגרום להם לסטות מהנתיב שאתם מעוניינים שיפסעו בו.
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: