ג'ון חושב שג'ן היא אדם ביקורתי מאוד - כל הזמן. הוא מרגיש כאילו שהוא לא עושה שום דבר בסדר לדעתה ולכן הוא אף פעם לא מקבל ממנה הערכה. בגלל זה הוא חי בהרגשה שאין לו את ההשפעה שהוא רוצה על התא המשפחתי, ושרק ג'ן שולטת בהכל. אם מדברים עם ג'ן שומעים סיפור שונה מאוד, וזה כלל לא מפתיע. היא מרגישה שלא משנה מה היא מבקשת מג'ון או איך היא מנסחת את הפנייה שלה אליו, התגובה שלו תמיד נוטפת כעס או גישה פאסיבית-אגרסיבית ותירוצים בסגנון "שכחתי".
הם תקועים במצב הזה כבר כמה זמן, מתנגחים בלי סוף ולא מבינים שיש דרך שבה שניהם יכולים "לנצח". כדי ליהנות ממנה, הם צריכים להתחיל בלהבין את עצמם, את הצד השני ואת ההשפעות הנסתרות של מה שהם אומרים ועושים.
המאבק הסמוי: מי באמת צודק?
ג'ון: "את תמיד ביקורתית! תרדי לי מהגב לפעמים!"
ג'ן: "לא אני לא, אתה פשוט רגיש מדי! תמיד יש לך גישה שלילית להכל…"
ג'ון: "אם יש לי גישה כזאת גרועה זה בגלל הדרך שבה את מתייחסת אלי. אם היית מבקשת ממני דברים בדרך אחרת הייתי מגיב טוב יותר."
השיחה הזאת מייצגת תיקו שאי אפשר לשבור, עימות שהגיע למבוי סתום ולא יכול למצוא דרך אחרת. אף אחד מהצדדים לא מוכן להיות זה ש"ימצמץ קודם", כי הוא מרגיש באופן מודע או לא שהוא יאבד את הכוח שלו וייתן לאחר לנצח אותו. מה שהם רוצים זה שהצד השני ייקח צעד קדימה לכיוון שלהם, יראה את מה שהם רואים, יחווה את מה שהם חווים ובכך ימנע מהם את הצורך "להתקפל" ולעשות את אותו הדבר בעצמם.
מה קורה כשכבר אין כוח להילחם?
מצב שבו הדפוס הזה חוזר על עצמו שוב ושוב, שזה משהו שקורה לא מעט, גורם לבני הזוג לחוש עייפים ומיואשים. הריבים שלהם מתקצרים כי כבר אין להם כוח להיאבק וכבר פחות אכפת להם מהצד השני. זה שלב מסוכן בקרב על עיצוב הסיפור הזוגי של ג'ן וג'ון, שכל עוד הוא נראה כמו מלחמה, הם לא יכולים להתקדם ולשפר את המצב שלהם. הם צריכים למצוא דרך לסיים את הקיפאון הזוגי, וזאת למעשה צריכה להיות המטרה שלהם - לא לנצח בקרב על מי יותר מה (ביקורתי או רגיש) או מי צריך לעשות מה. כדי להצליח בכך, עליכם להתחיל בעסקה…
העסקה שיכולה להציל את הקשר
ג'ון וג'ן נמצאים בבעיה, כי כל אחד מהם התחפר בתוך השוחה שלו ומרגיש הוא נלחם על ההישרדות שלו בתוך הקשר. הסיבה המרכזית לכך שמדובר במצב הרסני היא שאדם אף פעם לא צריך להילחם למען עצמו כאשר הוא בקשר, אלא רק למען מערכת היחסים. לכן מה שהם צריכים לעשות זה לחשוב על "מה טוב לנו" במקום על "מה טוב לי" וככה לאט לאט ניתן לשנות את האווירה בקשר. שניהם צריכים לזכור שהזוגיות היא כמו ילד משותף ששני בני הזוג אחראים עליו ושניהם רוצים לעזור לו לגדול ולהצליח.
השלב הראשון ב"עסקה" ההדדית שיכולה לעשות זאת, הוא להבין ששני בני הזוג צודקים. אם ג'ון מרגיש שהוא כל הזמן תחת ביקורת, זה משום שג'ן ביקורתית. אם ג'ן חושבת שיש לו גישה בעייתית, אז זה בדיוק מה שיש לו. זה לא חשוב מי מתנהג "יותר לא בסדר", וזה גם לא משנה מי התחיל את כדור השלג או מתנהג בצורה קיצונית יותר. צריך להפסיק להתווכח על הפרטים הקטנים האלה ולהתמקד בהווה במקום בעבר - "את אמרת ככה" / "אתה עשית ככה" הם דיונים על היסטוריה חסרת משמעות שלא משרתים אתכם.
השלב השני הוא התחייבות הדדית לעיסוק בתמונה הגדולה ובתבניות שחוזרת על עצמן במקום במקרים בודדים. ג'ון מרגיש שתוקפים אותו כל הזמן, וג'ן מרגישה שהיא כל הזמן זוכה ליחס שלילי - זה העיקר, זה מה שצריך להתמקד בו, לא מי אמר מה ביום חמישי.
איך העסקה מתנהלת בפועל?
ברוח הגישה של שני השלבים הראשונים, אפשר לבסס את העיקר של העסקה: ג'ון מסכים לעבוד על התגובות שלו לג'ן אפילו אם הוא חושב שהיא לא מדברת אליו בדרך הטובה ביותר. במקביל, ג'ן מסכימה להפסיק להעביר ביקורת, אפילו אם היא לא חושבת שהיא סתם נטפלת לפרטים קטנים ושההערות שלה נכונות. זהו החלק הקשה ביותר, לכן כדי לצלוח אותו שניהם צריכים לגייס כוח רצון ועקשנות בדיוק כמו אלו ששירתו אותם לרעה בזמן הריבים.
אחרי שהעסקה בוססה, כל צד צריך להתמקד אך ורק בעצמו ובכך שהוא מקיים את חלקו כפי שסוכם. אסור לתת למעידות חד פעמיות של הצד השני להחזיר למצבים שליליים של התחשבנות ו"התעסקות בפנקסנות", או לחלופין להפסיק להתאמץ למען קיום התנאים. לג'ן אסור לחשוב "אני לא הייתי ביקורתית כשדיברתי איתו והוא עדיין הגיב עם גישה מגעילה, אז אני מפסיקה את העסקה" וכמובן שלג'ון אסור לחשוב את ההיפך. אחרי כמה שבועות שבהם העסקה מתקיימת, ג'ן וג'ון צריכים לשבת לשיחה ולראות מה המצב שלהם ואיך הם מרגישים.
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: