1. עצב וזעף
אתם שואלים את ילדכם איך היה בבית הספר, והוא עונה במילה אחת "בסדר" בטון שמיידע אתכם על כך שהיום שלו ממש לא היה בסדר. אתם מנסים לדלות עוד מידע כדי להבין מה הבעיה ואולי לעזור, אבל התשובות הבאות שלו לא ממש מנדבות הרבה פרטים, והוא פשוט הולך לשחק במחשב וסוגר אחריו את הדלת של חדרו. לא נדיר שילדים בגילאי בית ספר מתחילים להתכנס בתוך עצמם עם הבעיות שלהם, בין בגלל שבריונים או תלמידים אחרים מטרידים אותם ובין בגלל שהם מתקשים בהבנת החומר הנלמד, כך אומרת ד"ר מירנה שור, פסיכולוגית התפתחותית ומחברת הספר "לגדל ילד שיודע לחשוב".
לטענתה של ד"ר שור, המפתח הוא לא לנסות לדבר איתם על הנושא בזמן שהם עגמומיים, אלא להגיד משהו בסגנון "נשמע שאתה לא במצב רוח לדבר, זה בסדר אני מבין. אני פה אם תצטרך אותי ותרצה לדבר". לאחר מכן, בזמן רגוע יותר, כמו ממש לפני השינה, שאלו את הילד האם קרה משהו בבית הספר שהוא רוצה לדבר איתכם עליו. תוכלו לדחות את השיחה גם לסוף השבוע, לזמן שבו תעשו משהו מהנה ומרגיע יחדיו, מאחר שלילדים בגיל הזה קל יותר להעלות נושאים כואבים כשהם מעורבים בפעילות שמעסיקה אותם.
2. דעות נחרצות ונטייה לוויכוחים
הילד שונא את אימוני הכדורגל ולא רוצה ללכת? מסיבת יום ההולדת של האחות ממש "משעממת" והבת רוצה כבר להגיע הביתה? סביר להניח שזה מוכר לכם; ישנם שלל מצבים שבהם הילדים לא מעוניינים לעשות את מה שאנחנו מבקשים מהם ומביעים את דעתם בצורה ברורה. במקרים שכאלה הילדים בודקים את גבול העצמאות שלהם, והם עושים זאת עם דעות נחרצות שלעיתים קרובות הפוכות לחלוטין לדעות שלנו.
אם הילד שלכם אומר מילים כמו "זה מטופש" או "זה משעמם", אל תמהרו לבלוע את הפיתיון הזה, כך ממליצה ד"ר ג'נט ששון אדגטה, פסיכולוגית ומחברת הספר "הילד האחרון שנבחר". פשוט תגידו לו "אני מצטער שאתה מרגיש ככה" והמשיכו הלאה. כשזה נוגע לביצוע מטלות או שיעורי בית, תוכלו להימנע מהריבים על ידי כך שתגדירו מה הציפיות שלכם ומה ההשלכות של כל בחירה של הילד, עוד לפני שהוויכוח מתחיל. אם הילדים שלכם ממש עקשנים, לחצו כאן כדי להכיר 6 דרכים יעילות להתמודדות איתם.
3. רגישות ודרמתיות יתר
באירוע משפחתי הבת שלכם נופלת ופוצעת את הברך; אתם יודעים שזה כואב, אך הזעקות והבכי נמשכים הרבה יותר מדי זמן ממה שנראה סביר. לבסוף אתם אומרים "מספיק לבכות, את בסדר", והיא צועקת "אני לא בסדר!" ובוכה חזק עוד יותר. בפעם הבאה שדבר שכזה קורה, עליכם להתנגד לדחף להגיד לה שהיא דרמתית מדי, ובמקום זאת עליכם לנסות להיות אמפתיים ולהראות לה שאתם מבינים את רגשותיה, כך אומרת ד"ר ג'ניפר קסטלי, פסיכולוגית קלינית מלוס אנג'לס שעובדת עם ילדים.
אמרו משהו פשוט כמו "אני יודע שהפצע כואב, הוא באמת נראה כזה", ותנו לה נשיקה כדי להסב את תשומת הלב שלה לדבר אחר. "אם יש אנשים מסביב, מומלץ מאוד שתיקחו אותה למקום מבודד יותר כדי להוציא אותה מאזור המקרה המלחיץ והומה האדם", ממליצה ד"ר קסטלי.
4. זעם שעולה על גדותיו
בין שהאח הקטן של ילדכם שבר לו בטעות את הצעצוע האהוב עליו ובין שאתם מזרזים אותו משום שהוא מאחר לחוג, אל תתפלאו אם ילד בגילאי בית ספר יגיב כמו פעוט עצבני, כולל צעקות ורקיעות ברגליים. אפילו דברים קטנים שלא נראים לכם משמעותיים יכולים לגרום לילדים בגיל הזה להתפוצץ, וזו העבודה שלכם להרגיע אותם כמו שצריך. "אם תתעצבנו בעצמכם, אתם רק תחמירו את המצב ותגרמו למאבק כוחות", כך אומרת יועצת ההורות מישל בורבה, מחברת "הספר הגדול לפתרונות הורות".
מאחר שהתפרצות עצבים היא לא זמן שמתאים ללמידה, תנו לילדכם לדעת שאתם מבינים את רגשותיו ואמרו "אני רואה שאתה עצבני". לאחר מכן הציעו (אל תצוו) שייקח נשימות עמוקות. כשהילד נרגע קצת ומתחיל לשתף פעולה, הראו לו כיצד הוא יכול להפיג את הכעס שלו. צרו עבורו מקום שבו יוכל לתת לרגשות שלו להשתולל בתוכו עד שיירגע, למשל על פוף רך ונעים בחדרו עם אוזניות ומוזיקה מרגיעה. ד"ר בורבה אומרת: "אם תלמדו את ילדיכם כיצד להתמודד עם רגשותיהם היום, תספקו להם כלים חשובים לעשות זאת גם בהמשך החיים".
כמה מילים לסיכום...
אנחנו ממליצים לכם לעבור שוב על ההמלצות שהופיעו בכתבה הזו, כדי שתוכלו לחקוק לעצמכם בזיכרון את הפעולות שעליכם לבצע ברגעי המשבר של ילדיכם. ברגע שבו מצב הרוח של הילד שלכם ישתנה, יהיה לכם קשה להישאר רגועים ולזכור את הטיפים שלמדתם כאן, אך אם תחזרו עליהם מספר פעמים ותחקקו אותם בראשכם, אתם תוכלו להגיב בצורה רגועה ונכונה יותר.
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: