מחקר חדש מצביע על היכולות המוכחות של התרד במניעת סרטן המעי הגס

סרטן המעי הגס ומסוכנותו

סרטן המעי הגס הוא אחד מן הסוגים הנפוצים ביותר של המחלה הקטלנית. על פי המרכזים לבקרת מחלות ומניעתן שבארה"ב, סרטן המעי הגס הוא השלישי ברשימת גורמי המוות הסרטניים באמריקה, כמו גם הסוג השלישי השכיח ביותר הן בקרב נשים והן בקרב גברים. בארץ הנתונים אף יותר קשים ומצביעים על כך שמדובר בסוג הסרטן השני בשכיחותו, כשכל שנה מתגלים יותר מ-3,000 מקרים חדשים. כדי להבין יותר על סוג הסרטן הזה, מדוע הוא מתפתח, מה התסמינים שלו וכיצד אפשר למנוע אותו – אנחנו ממליצים לכם לצפות בסרטון הבא שבו מומחית ישראלית מבית החולים איכילוב מסבירה לעומק על המחלה.  

אז בכל מה שנוגע לתרד יש לנו הוכחות ממחקרי עבר - כמו למשל זה, שהתפרסם בשנת 2012 - שישנן בו סגולות בריאותיות שיכולות לצמצם את הסיכון ללקות בסרטן המעי הגס ב-50%. אך במחקר חדש שנעשה במרכז המדעי של אוניברסיטת טקסס A&M שבארה"ב, ביקשו החוקרים לא רק לאושש טענה זאת ולאשרר אותה שוב, אלא גם לבדוק ולחשוף כיצד בדיוק התרד, על רכיביו השונים, מתקשר עם חיידקי המעיים והגנטיקה שלנו על מנת להשיג את התועלת של צמצום הסיכון לסרטן. התוצאות והמסקנות שעלו מן המחקר העדכני הזה, שנעשה בשיטה חדשנית ומקיפה, ללא ספק מרתקות וכדאי להכיר אותן.

מטרת המחקר: לראות כיצד ולמה התרד משפיע במניעת סרטן המעי הגס התורשתי

חוקרי אוניברסיטת טקסס A&M כבר הוכיחו במחקרי עבר שערכו, שלצריכת תרד ישנה היכולת לדכא את התפתחותם של פוליפים במעי הגס הנובעים מסיבות שאינן גנטיות, כלומר כאלו המופיעים באופן ספורדי ומקרי. על מנת לבדל את מחקרם החדש, מטרתם של החוקרים כעת הייתה לבחון את הערך בצריכת תרד עבור אנשים שעלולים ללקות בסרטן המעי הגס מסיבות תורשתיות – מצב גנטי שקרוי בעגה הרפואית "פוליפוזוס משפחתית". זהו מצב מורש שבו נוצרים פוליפים רבים במערכת העיכול, בעיקר במעי הגס, המתחילים אמנם כשפירים – אך ללא טיפול עלולים להפוך במהרה לממאירים ולהתפתח לכדי סרטן המעי הגס. מרבית האנשים שסובלים ממצב זה ידרשו לבסוף לניתוח להסרת המעי, בעיקר מכיוון שלתרופות שהם נוטלים על מנת למנוע מהפוליפים להתפתח ולגדול בתריסריון יש גם השפעות רעילות המזיקות למעי. לכן כה חשוב ומעניין לראות האם יש אפשרות לטיפול אחר וטבעי יותר בבעיה הקשה הזו.

במהלך הניסוי שלהם, המדענים האכילו קבוצת חולדות שסבלה ממצב של "פוליפוזוס משפחתי"בשימורי תרד יבשים ומוקפאים, למשך 26 שבועות. על מנת לבדוק את התוצאות השתמשו החוקרים במערכת מחקר חדשנית ומבוססת נתונים הקרויה מולטיאומיקס (Multiomics) האוספת נתונים מרובים ממערכות שונות בגוף ומחפשת אחר הקשרים ביניהם, מצביעה על סממנים ביולוגיים משותפים ותורמת להבנה טובה יותר של מערכת היחסים המורכבת של הגוף המניעה את החיים.

במחקר הנוכחי, החוקרים ניתחו דגימות משלוש מערכות עיקריות: המיקרוביום – כלומר כלל אוכלוסיית חיידקי המעיים, הטובים והרעים; הטרנסקריפטום – רצף רכיבי ה-RNA וה-Mrna  המתבטאים בתאי וברקמות הגוף; המטאבולום – כלל המטבוליטים, כלומר אותן תרכובות שמפיקים תאי גופנו בזמן תהליך חילוף החומרים. מערכת הניתוח שהייתה בידיהם של החוקרים איפשרה להם לנתח עד לרמת המולקולות ומהטבוליטים הקטנים ביותר שקיימים בתאים, ברקמות ובנוזלים הביולוגיים של אורגניזמים. ארול ג'איראמו, שפיתח את מערכת הבדיקה הזו, תיאר את המחקר "כאחת הסקירות המקיפות ביותר מסוגה של מטובליטים, בעיקר בהקשר של מניעת סרטן על ידי מאכל אחד: תרד."

תוצאות מפתיעות: הגורמים למניעת סרטן בתרד – לא מה שהחוקרים חשבו   

התוצאות של המחקר המעמיק והמקיף הזה הפתיעו אף את החוקרים עצמם – מכיוון שהם מצאו כי בניגוד להנחת הבסיס שלהם, הרכיבים בתרד שאחראים להשפעתו החיובית במניעת היווצרות הפוליפים והתפתחות מחלת הסרטן הם אחרים משחשבו או שידעו בכלל. התוצאות הצביעו על פעילות נוגדת גידולים משמעותית שהתרחשה במעי הגס והדק של החולדות שהואכלו בתרד במשך 26 שבועות, ומן המחקר בשיטת המולטיאומיקס עלה שדיכוי הגידולים שהתרחש בעקבות צריכת התרד גם העלה את הגיוון הקיים במיקרוביום של המעיים והביא לשינויים בהתבטאות הגנים בצורה המסייעת למניעת סרטן.  

ההפתעה של החוקרים, אם כן, נגעה דווקא בסיבות שבגינן התרד כה יעיל בצמצום הסיכון למחלה. החוקר הבכיר ד"ר רודריק דשוורד מסביר זאת כך: "הנטייה הבסיסית שלי הייתה להתמקד בסיפור של הכלורופיל, בגלל ההיסטוריה הארוכה שלי בבחינת השפעתו נוגדת הסרטן של הכלורופיל. אך התברר שגישת המולטיאומיקס מקדמת רעיונות אחרים. כשהסתכלנו על נתוני המטבוליטים – לא היה שם כלורופיל. אלו היו למעשה חומצות שומן ונגזרות של חומצה לינולאית שגרמו להשפעות החיוביות".  

כעת, לאור הממצאים המעניינים האלו שמצביעים על כך שלתרד יש למעשה שורה של רכיבים המסייעים במניעת סוג הסרטן הקשה במעי הגס – ולא רק אחד כפי שחשבו בעבר – החוקרים מתכננים לבחון לעומק את כלל התכונות נוגדות הסרטן של המטבוליטים העשויים מחומצה לינולאית, ושל חומצות השומן בעלות השרשרת הקצרה. התקווה היא שעבודה שכזאת תוביל לבסוף במהרה לחשיפת מנגנוני חילופי חומרים דומים אצל בני האדם.

בנוגע לשאלה האם כדאי לכולנו להתחיל לצרוך יותר תרד על מנת למנוע את סרטן המעי הגס, ולא משנה מה מקורו – תורשתי או מקרי – אומר ד"ר דאשווד "ככל שתקדימו, כך ייטב", ומבהיר: "אל לכם לחכות עד שהפוליפים יופיעו על מנת לעשות סוג כזה של דברים מונעים".