שמיעה סלקטיבית אצל ילדים היא מקור לתסכול רב בקרב הורים, בעיקר אלה המגדלים פעוטות. זאת, כיוון שעקשנותם וסירובם לעשות כדברינו עלולים להביא לתחושת מאבק מתישה ויומיומית, ולא רק בגלל ניסיונותינו הכושלים לשכנעם בדבר מה, אלא גם בשל תחושת חוסר האונים אל מול תגובותיהם. הורים רבים שואלים את עצמכם שתי שאלות חשובות: האם הציפייה שלנו באמת תואמת את המציאות הפיזיולוגית וההתפתחותית בה מצוי ילדנו, והאם אנו עצמנו היינו קשובים מספיק לרצונות שלו? התשובות לשאלות הללו טומנות בחובן טיפ נהדר, שיעזור לכם להבין את ההיגיון שמאחורי התנהגות ילדיכם ויאפשר לכם להשיג שקט נפשי והרבה נחת.
מדוע פעוטות לא מקשיבים לנו?
ילדים בשלביהם ההתפתחותיים הראשונים ובעיקר בין הגילאים 1-3 שנים, אינם מנסים בזדון להוציא אתכם מדעתכם. התפתחותו של הפעוט בין השנים הללו מושפעת מגורמים רבים הכוללים היכרות עם הסביבה החיצונית, התנסות ביצירת קשרים חברתיים, פיתוח יכולות קוגניטיביות ועוד, כשבסופו של דבר ניתן לסכם את כלל ההתנסויות השונות כמחקר מקיף במסגרתו לומד הפעוט להכיר את העולם ולבסס יסודות מוצקים ללמידה עתידית. מבחינה פיזיולוגית, פירוש הדבר שמדובר בתקופה מדהימה מבחינה התפתחותית, במהלכה המוח מייצר עד 700 קשרים עצביים חדשים בכל שנייה! דפוס זה של גמישות עצבית פוחת ומאט ככל שמתבגרים, אך עד אז ובעיקר במהלך שלוש השנים הראשונות לחייו, מדובר בלמידה בלתי פוסקת, שבה גם חבוי הסוד - מדוע פעוטות מתקשים להקשיב לאורך זמן.
מה גורם לפעוטות לשנות את דעתם מדי רגע?
כבוגרים הנטייה הטבעית שלנו היא לקבל טיעונים של סיבה ותוצאה המבוססים על היגיון, אך פעוטות המצויים בשלבי הלמידה הראשונים שלהם אינם מתבססים על אותם דפוסי התנהגות בוגרים, ותגובתם הטבעית לאירועים ולרצונות השונים נובעת קודם כל ובעיקר מתוך דחפים רגשיים. לשם הדוגמה, נניח שהפעוט ביקש לאכול ביצה, ניגשתם אל המטבח והכנתם לו בשמחה את שרצה, אך התאכזבתם לגלות שברגע האמת הוא מסרב בהחלטיות לגעת בצלחת. כמבוגרים איננו מבינים מה קרה, בעוד שהתשובה למניע מאחורי התנהגותו של הפעוט היא רגשית בלבד ונובעת מן הרצון לחקור ולהבין את הסביבה.
ה"היגיון" מאחורי חוסר ההיגיון
השלב הראשון שלכם כהורים בדרך להתמודדות יעילה ונכונה יותר עם הפעוט, כרוכה בהבנה שרצונותיו מבוססים בראש ובראשונה על דחפים רגשיים וברגע שהכרה זו ב"היגיון" תחלחל, היו בטוחים שאתם מחזיקים במפתח להצלחה. זוהי תקופה בה המוח לומד להבין ולחקור את העולם באמצעות אותם הדחפים ולכן הפעוטות אינם יודעים להסביר את מעשיהם באופן של סיבה ותוצאה ומגיבים בצעקות, בכי או שתיקה בזמן שאתם נותרים חסרי אונים.
אז מה עושים? במקום להתנגד, הישארו רגועים
לא משנה עד כמה ילדכם הגיב בצורה מקוממת, המאבק שצפוי לכם מול דחפיו הרגשיים השונים רק יתיש אתכם ויכניס את הפעוט לסערת רגשות גדולה אף יותר. אם נחזור לדוגמה הקודמת, כאשר הפעוט ביקש לאכול ביצה אך התחרט, במקום לנסות ולשכנע אותו לאכול הסכימו אתו, הניחו את הצלחת מולו על מנת לעזור לו להתרכז, והביאו אפשרויות חלופיות כגון: "אפשר לאכול אותה מאוחר יותר" או "אז נאכל משהו אחר". מרבית הסיכויים שמספר דקות לאחר מכן, הוא יחזור בו מהחלטתו ויסתקרן שוב ללמוד ולהכיר את מה שביקש קודם לכן. טיפ פשוט זה יכול לעבוד במגוון מקרים ולהפוך מאבק מתיש להמתנה רגועה ושלווה בת מספר דקות בלבד.
סיכום
לעתים קרובות גידול ילדים, בייחוד בשנים הראשונות לחייהם, נדמה כמשימה בלתי אפשרית שגובה מאתנו אנרגיות לא מעטות. הרצון של הורה לזכות בקשב של ילדו מתבדה לנוכח עקשנותו של הפעוט, שאינו משתף פעולה אך גם איננו יודע כיצד לספק הסברים לתגובותיו. אם כן, הסוד הוא לא ללמד את הילד מה נכון ומה לא, שכן לזה יהיה לכם מספיק זמן. כל שעליכם לעשות הוא להעניק לו מספר חלופות ולהמתין כמה דקות עד שסקרנותו תתעורר שנית. במרבית הפעמים, כאמור, היא תוביל אותו להיצמד שוב אל בחירתו הראשונה.
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: