print header

איך לגדל ילדים מאושרים - עצות מספרו של ויטאלי בוצ'אצקי

כיצד אוכל להיות הורה טוב יותר? את השאלה הזאת כנראה תמצאו מנקרת במוחו של כל הורה בכל גיל, והסיבה לכך נעוצה בעובדה שהורות היא תואר מורכב מאוד, ואולי בעצם מספר רב של תארים שונים מאוד. השאלה הזו קיננה גם בראשי במשך תקופה ארוכה מאוד, אבל היום אני יכול להגיד שמצאתי את התשובה. קוראים יקרים, שמי ויטאלי בוצ’אצקי ובילדותי אובחנתי כבעל הפרעות קשב וריכוז. לאורך השנים מערכת החינוך ‘הלבישה עליי’ מגוון תוויות כגון: ילד עצלן, טיפש, לא מוצלח, מופרע ועוד. לכן שאלתי את עצמי: כיצד אשלח את ילדיי למערכת חינוך שמתייגת ילדים בעודם קטנים? כיצד אצור אפוד מגן לילדיי בכך שאקנה להם כלים להתמודדות עם העולם? וגם את השאלה שהיא ככל הנראה הגדולה מכולן: כיצד אפשר להיות הורה טוב בעידן המודרני, כשמחסור משמעותי בזמן איכות משמש כמכשול בדרך למילוי תפקיד ההורה כראוי? את הכלים, הטיפים והעצות שעוזרים להתמודד עם הבעיות האלו ריכזתי בספר "איך לגדל ילדים מאושרים", ואתם מוזמנים להמשיך לקרוא ולהכיר 10 עקרונות חשובים מתוכו.
 
עצות מהספר "איך לגלד ילדים מאושרים": עטיפת הספר "איך לגדל ילדים מאושרים"
 
עצות מהספר "איך לגלד ילדים מאושרים": "יש הורים שחוזרים הביתה וכל מה שהם רואים זה מהפכה אחת גדולה. לעומתם יש הורים שחוזרים הביתה וכל מה שהם רואים זה רק מלאכים קטנים."
כשאתם מגיעים הביתה תיהנו מהמלאכים הקטנים שלכם, חבקו אותם ואמרו להם שהתגעגעתם. העניקו להם אהבה וחשבו לרגע: כמה אהבה הילדים קיבלו במשך היום? האם בגן או בבית הספר מישהו יכול לתת להם אהבה כמו שאתם יכולים לתת? לאחר שנכנסתם הביתה ומילאתם את החסר לילדים, דברו איתם על הבלגן ועל הסדר בבית. הפעם, זה יבוא מתוך רוגע ולא מתוך עצבים. הסבירו להם שאתם עייפים מאוד אחרי העבודה, שתפו אותם ועזרו להם לארגן את הבית. כל אחד מאיתנו נענה כשפונים אליו בקול רך ונעים ולא בטון רועם ועצבני, בפרט הילדים.
 
בפעם הבאה שתחזרו הביתה הם ירצו שהבית יהיה נקי יותר כדי שלכם יהיה נעים יותר. זכרו: שיחות רגועות הן מניע של אהבה. צעקות הן מניע של פחד. אני למשל, הבטחתי לעצמי שלא משנה כמה עייף אהיה, לא משנה כמה היום שלי היה רע – אשאיר את הבעיות שלי מחוץ לבית ואכנס מלא באנרגיות חיוביות, מלא בשמחה ובאהבה כלפי משפחתי, אחבק אותם ואומר להם שהתגעגעתי.
 
עצות מהספר "איך לגלד ילדים מאושרים": "כל הילדים משתוקקים לעזור, הביעה היא שעם הזמן אנו מחבלים להם ברצון הזה"
הורים, כשאתם חוזרים הביתה ומתחילים להכין את ארוחת הערב, לשטוף כלים, לתקן משהו, להרכיב ארון, לתלות כביסה ועוד, הילדים רוצים לעזורמטבעם הם מעוניינים לסייע, לחקור, להתעניין וללמוד, אבל אתם דוחים אותם כי אינכם רוצים שיתאמצו, שיעכבו אתכם או סתם כיוון שאתם עייפים. ברצונכם לסיים את מטלות הבית כמה שיותר מהר או אולי בכלל אתם פוחדים שהם ישברו ויהרסו משהו. חכו בסבלנות, תנו להם ללמוד, החמיאו להם על כך, אמרו להם שלא הייתם מסתדרים בלעדיהם וספרו לכולם עד כמה הם היו מדהימים. הילדים רוצים וחייבים להרגיש שיש להם תפקידים, שהם תורמים, שהם שייכים ושבלעדיהם פשוט אי אפשר היה להסתדר. 
 
אני זוכר שקניתי מכשיר להרכבה עצמית בבית, שיכולתי לסיים להרכיבו תוך עשרים דקות, אך תהליך ההרכבה התארך לשעה וחצי – מפני שבני בן השנה וחצי השתתף בתהליך. הייתה לו חוויה מדהימה להרכיב ולפרק כל חלק וחלק, כל בורג ובורג. על אף שהייתי עייף מאוד אחרי יום עבודה, ידעתי שזה תהליך למידה מרתק עבורו, זיכרון מדהים עבורי וחוויה מקרבת לשנינו.
עצות מהספר "איך לגלד ילדים מאושרים": "גשו עם ילדיכם לחנות כדי שיבחרו לעצמם יומן יפה שיהיה יומן ההצלחות שלהם"
ביומנים אישיים נהוג לכתוב ולפרוק, בין שמדובר במחשבות שליליות ובין שמדובר בהרהורים חיוביים. ב'יומן ההצלחות' לעומת זאת, רושמים רק את הדברים הטובים והחיוביים שהילדים עשו. בכל ערב, לפני שהילדים הולכים לישון, עזרו להם לרשום ביומן את כל ההצלחות שלהם. מתחילים מהדברים הפשוטים ביותר: "קמתי בשעה שבע בבוקר בלי בעיה, ציירתי צפרדע, סיימתי את כל שיעורי הבית עד השעה שש בערב, ניקיתי את החדר שלי בתוך חצי שעה, והתארגנתי מהר לבית ספר".
 
כשהילדים מצליחים לעשות משהו קשה, כמו להכין בפעם הראשונה חביתה, אפשר למרקר ולהבליט את ההצלחה, וכך תגדל השאיפה שלהם להצליח בעוד משימות בעתידכוונו אותם ועזרו להם לממש את חלומותיהם; אם יום אחד הילדים יטענו שהם לא מוצלחים – תראו להם את יומן ההצלחות. התחילו אתם לנהל את היומן, בסמוך ללידה, ואחר כך, כשהילדים כבר יוכלו לעשות זאת בעצמם  – תהיה זו אחריותם להמשיך לבד. תוכלו אפילו לפתוח לילדיכם תיבת מייל ולשלוח לשם תמונות שלהם וסיפורים עליהם, וביום הולדתם ה-18 תנו להם את הסיסמה במתנה.
עצות מהספר "איך לגלד ילדים מאושרים": "הורים, אל תזלזלו במורים! לילדיכם יהיה קשה ללמוד מאדם שהם אינם מכבדים."
אל תזלזלו במורים, בגננות, במאמנים או בכל אדם אחר שמנסה ללמד את ילדיכם. הם עלולים לספוג את דעותיכם ויהיה להם קשה ללמוד מאדם שהם אינם מכבדים בעצמם. הורים רבים מפגינים זלזול כלפי ציבור המחנכים והמורים כתוצאה מניסיון עברם, כשהם ניזונים גם מסטיגמות ומדעות קדומות. זה לא מוצדק להכליל ציבור שלם רק מכיוון ששמעתם משהו שלילי על מורה מסוים או שהכרתם בעצמכם מורה שלא היה מקצועי. יש מורים מצוינים שיכולים להשפיע לטובה על חיי ילדיכם בדיוק כמוכם, ואף יותר. 
 
עודדו את ילדיכם להתייחס בכבוד, והם ילמדו מכך שאפשר לכבד כל אדם שילמדם. זאת ועוד, כשההורים מאשימים את המורים בכישלון ילדיהם, הם מלמדים את הילדים לא לקחת אחריות על תוצאות מעשיהם. הילדים עלולים לאמץ תכונה זו גם לחיים שלאחר ימי בית הספר. דרך טובה ללמד את ילדיכם לכבד את המורים היא על ידי מעורבות בבית ספר. מחקרים הראו שמעורבות הורים בבית הספר חיונית לקידום הילדים בכל התחומים הנלמדים. ילדים שרואים את הקשר בין המורה להורה, לא ירצו להפריע למורה ולהעמיד את עצמם במצב לא נעים מול ההורה. 
עצות מהספר "איך לגלד ילדים מאושרים": "הורים רבים יעשו הכל למען הילדים שלהם חוץ מלאפשר להם להיות עצמם"
לפעמים אנו מסרבים להיזכר שהילדים שלנו הם בדיוק כמונו, ושגם הורינו לא הבינו את עולמנו. אנו עוצמים את עינינו אל מול הרצונות שלהם ואל מול הסבל שלהם, כי אנו חושבים שהם יצליחו טוב יותר אם רק יקשיבו לנו וילמדו מהניסיון שלנו. אבל זה הניסיון שלנו, לא שלהם. הניסיון שלנו הוביל אותנו למה שאנו היום והוא אולי היה עוזר להם – אילו גדלו בתקופה שלנו. צריך לזכור שניסיון לא מלמדים, ניסיון חווים! כשהילדים מחליטים להתעניין בפרפרים, בדינוזאורים או בכוכבים, ההורים עלולים לחשוב שזה תחום שאין בו הצלחה, ובהרבה מקרים יאמרו לילדיהם את דעתם בעניין (מנקודת המבט שלהם). אך אסור לשכוח שכשהילדים מחליטים ללמוד או לחקור משהו בעצמם, בלי שאיש הכריח אותם, עקומת הלמידה שלהם בתחום הזה תהיה מדהימה להפליא. כמו כן, הם לא רק יצברו ידע נוסף, אלא גם ילמדו את השיעורים החשובים ביותר בחיים: שביכולתם לשאול שאלות ולמצוא תשובות, שהם נחושים להשיג תוצאות, ושהם יודעים ללמוד.
 
המטרה שלנו היא להגיד להם: "בהצלחה, אם תצטרך עזרה אנו נמצאים פה עבורך." אל תחפשו את התוצאות ב'פרפרים, דינוזאורים או כתיבת תסריט לסדרה חדשה'; במקום זאת שימו לב לדרך שהילדים עושים, ראו כמה ידע הם רוכשים בתהליך, ועד כמה הם לומדים על עצמם תוך כדי. תנו להם לגלות ולהיות הם עצמם. ילדים אמורים להתנהג כמו ילדים ולא כמו מבוגרים, כי אם לא יעשו כן - לא תהיה להם ילדות להיזכר בה. 
 
עצות מהספר "איך לגלד ילדים מאושרים": "אבות יקרים, רק דוגמה אישית שלכם תלמד את הבת שלכם לזהות ג'נטלמן"
"המתנה הטובה ביותר שאבא יכול לתת לילדיו היא לאהוב את אמם" ~ תיאודור הסבורג.
 
אבות, בשל היותכם הגבר הראשון בחייה של בתכם, אתם משמשים מודל גברי ודוגמה אישית, כיצד ג'נטלמן אמור להתייחס לאישה. במילים אחרות, אתם המודל הגברי שאליו תשווה הבת את בני זוגה העתידיים, ותבנה את יחסיה עמם. ממחקרים עולה שלאיכות היחסים בין אבא לאימא, יש השפעה על הבחירה הרומנטית של האישה. זכרו, ילדים שרואים בבית אהבה נעשים בעצמם אנשים אוהבים.
עצות מהספר "איך לגלד ילדים מאושרים": "למדו את הילדים להגיד תודה על מה שיש להם. אם הם יתמקדו במה שאין להם, לעולם לא יהיה להם מספיק! - אופרה וינפרי"
לפני שהילדים הולכים לישון, שאלו אותם מהם שלושת הדברים שהם שמחים שנמצאים ברשותם. כמובן שאתם יכולים לכוון אותם עד שיראו את התמונה הרחבה: חדר יפה, הורים טובים, אחים עוזרים, בריאות, שהם לומדים טוב, משחקים כדורגל טוב, שהם שמחים ושאוהבים אותם. אפשר גם להכין להם רשימה של תודות ולעדכן אותה מדי פעם: 'תודה שיש לי הורים טובים', 'תודה שיש לנו צבא ששומר עלינו', 'תודה שיש לי בית ספר טוב' ועוד...
 
כשהילדים רושמים בעצמם את רשימת התודות, מקשטים אותה ותולים אותה במקום נגיש לעין, הם מעלים את הרשימה למודעות, ובכך ממקדים את תשומת לבם במה שיש להם ולא במה שאין להםזה לא ימנע מהם לשאוף ולהשיג דברים שברצונם להשיג, אך הפעם הם ירצו להשיג את הדברים ממקום של שלמות עצמית ולא ממקום של חוסר פנימי.
עצות מהספר "איך לגלד ילדים מאושרים": "דברו עם ילדכם בצורה כזאת שהם ישמחו להקשיב לכם. הקשיבו להם בצורה שכזאת שהם ישמחו לדבר אתכם."
אתם מכירים את האנשים האלו, שבזמן שאתם יושבים ומדברים איתם הם גולשים בפייסבוק או מתכתבים בטלפון הסלולרי, ומצד שני אומרים לכם: “דבר, דבר אני מקשיב,”? אז זהו... אל תהיו דומים להם! מה חשוב יותר?
הילדים או הפייסבוק?
הילדים או המשחקים?
הילדים או ההודעה שהגיעה לפני שנייה?
הילדים או הטלוויזיה והספרים?
אם לא תוציאו את הראש שלכם מה’אייפון’ היום, הילדים לא יוציאו את הראש שלהם מהמחשב ומהחדר בעתיד! תלמדו להקשיב והם ילמדו לספר. פשוט תסגרו הכל, תסתכלו עליהם ותהיו רק איתם - רק עבורם. הפייסבוק, ההודעות, הספרים, הטלוויזיה והעולם לא יברחו, אבל הקרובים שלכם כן...
עצות מהספר "איך לגלד ילדים מאושרים": "הורים זכרו: הצלחה היא מסע, לא יעד! הורים רבים מצפים מהילדים להצלחות ולתוצאות. זה קשה, זה מתסכל וזה מקטין את הילדים. פרגנו להם על הדרך ולמדו אותם שהכל מסתיים בטוב, ואם זה מסתיים ברע, זה עדיין לא נגמר."
הורים רבים מצפים מהילדים להצלחות ולתוצאות מידיות. זה קשה, זה מתסכל וזה עלול להנמיך את קומתם של הילדים, שמתחילים להאמין שכישלון הוא ההפך מהצלחה. רצוי להסביר להם שהדרך היא המסע המעניין ביותר ושהטעויות הן אלו שיעשו מהם אנשים גדולים ואמיצים. אך לא די רק להסביר להם – צריך גם להבהיר להם שאתם מתמקדים בעיקר בדרך, בתהליך הלמידה, בשיפור ובניסיון שצברו. מגרו את המילה ‘נכשלתי’ מהלקסיקון, כולם טועים בחיים וזה בסדר, אבל לא הרבה יעידו על עצמם שהם נכשלו; כישלון עבור אחד הוא רק טעות עבור אחר. לכן נסו להוציא את המילה ‘כישלון’ מהבית, ובפרט מהחיים של ילדיכם, כי כישלון מראה על ‘סוף’ שאין לו המשך ושאי אפשר לתקן אותו, ולכן פעמים רבות אנשים לא טורחים לעשות משהו בנדון. הכישלון האמיתי הוא לא ללמוד מהכישלון. פרגנו להם על הדרך ולמדו אותם: "הכל נגמר טוב, ואם זה נגמר רע, אז זה עדיין לא נגמר" ~ ג’ון לנון.
עצות מהספר "איך לגלד ילדים מאושרים": "הורה טוב מלמד את ילדיו לאן להביט ולא מה לראות"
כשאתם חוזרים הביתה באפיסת כוחות, עייפים ומותשים, נופלת עליכם עבודה נוספת – שיעורי הבית של הילדים. במקרים רבים, מרוב עייפות, אתם עלולים לזרז תהליכים ולהכין את שיעורי הבית בעצמכם, תוך שאתם מגלים לילדיכם את התשובות, ואז לפנות אליהם בשאלה: “הבנתם?”. ההורה יכול להיות מעורב יותר אך להתערב פחות! לא לגונן על הילדים ולא לחסוך מהם את הקושי, אלא להסביר להם את הדרך בסבלנות. גם אם הם טועים עשרות פעמים וצריך להסביר להם שוב ושוב - אגרו כוחות. הם רק ילדים, ועל אף שהם נבונים מאוד והחומר נראה לנו פשוט, לפעמים לוקח להם זמן להבין דברים מורכבים.
 
הראו לילדיכם את הדרך, אך אל תספקו להם את התשובות. במקרה אחר, כשהילדים מציירים, רצוי לא להתערב ולא להדריך. לאחר שהילדים מראים לכם את ציורם, אפשר לומר: "ספר לי על הציור שלך. למה בחרת להשתמש בצבעים אלו?" אל תאמרו: "כך לא נראה סוס, כך לא מציירים עננים." אל תהרסו להם את היצירתיות. בואו נלמד את ילדינו איך לחשוב במקום מה לחשוב. ענו להם בסבלנות על כל שאלה שישאלו אתכם. הם שמים לב לאופן שבו אתם מגיבים לשאלות שלהם, ויש סיכוי שבעתיד הם יגיבו לשאלות שלכם באותו אופן.
 
הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל:
בלחיצתך על "הרשם", הינך מסכים ל תנאי שימוש ו הצהרת הפרטיות שלנו ומאשר קבלת מיילים מהאתר.

כתוב תגובה

תוכן התגובה:
הצג את כל התגובות (0)
הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל:
בלחיצתך על "הרשם", הינך מסכים ל תנאי שימוש ו הצהרת הפרטיות שלנו ומאשר קבלת מיילים מהאתר.