מיד תועבר לדף המבוקש
נגישות
נגישות
נגישות
הכותב הוא יועץ, סקסולוג, מטפל זוגי ומיני, מגשר ומרצה מוסמך בתחום המיניות, הזוגיות ושיקום האהבה ובעל ניסיון של 30 שנה בתחומו.
יש כמה סוגים של טיפוס "מלכת הכיתה".
הראשון מתאר ילדה כבת 10-12, בד"כ היא הילדה היפה בכיתה, היא מודעת ליופיה ולהשפעתו על הסביבה, היא טיפוס של מנהיגה טבעית. רוב הבנות מעריצות אותה, רוצות לחסות בצילה וכך לזכות מפרורי הזוהר של המלכה הנערצת. הן מתחנפות אליה, משתדלות להיות בסביבתה ולשרתה ככל האפשר. הן רואות את גברברי הכיתה מחזרים אחריה ואת שליטתה בהם והן מוקסמות. אף המורים נוהגים בה בהתחשבות יתרה ובכבוד.
את המסיבות הכיתתיות היא מנהלת ביד רמה וקובעת מי יהיו המוזמנים ומי יתכבד להישאר בביתו. בתום המסיבה הבנים ה"מקובלים" מלווים אותה לביתה. בעבור רוב הבנות להיות מאנשי שלומה, פירושו להיות הכי in שאפשר, כלומר להיות מוזמנת למסיבות, להשתייך לעילית הכיתתית ולזכות בחיי חברה פעילים ומרתקים.
במהלך "שנות מלכותה" היא נוהגת בתמרון ופנקסנות ושולטת על "נתיניה" בשיטת "הפרד ומשול" וגוזרת על מפירי חוקיה חרם חברתי. כל הנ"ל לא יוזמנו למסיבות, ולא ישוחחו עמם עד שתתרצה. המלכה מעוררת בקרב הבנות תחושות אמביולנטיות של הערצה/קנאה, בקרב הבנים היא מקדמת את יצר החיזור שלהם, וכן את תשוקתם המינית אליה, והכי חשוב, היא משמשת כמקור בלתי אכזב עבור הפנטזיות המיניות שלהם כאשר הם מענגים את עצמם.
(התיאור מוגזם לצורך ההמחשה)
ברוב המקרים התופעה של "מלכת הכתה" מסתיימת עם תום תקופת גיל ההתבגרות, אך למרות כל האמור לעיל התופעה עשויה להימשך עוד שנים רבות, אך בוורסיה שונה, ובלבד שיתקיימו ארבעת התנאים הבאים:
1. שהיא תהא בעלת אופי ילדותי.
2. שיופיה יישמר במהלך השנים.
3. שעיסוקה יהא עם קהל (בעיקר אם היא ידוענית).
4. שישמר לה כשרון הפלירטוט עם גברים והם אכן מחזרים אחריה.
בהתממש כל התנאים הללו ועוד מספר כישורים שהיא פיתחה במהלך השנים כגון: הידע בהקנטות (טיזינג), בפלירטוטים וברמזים
דו -משמעותיים, וכן קירובו והרחקתו של המחזר הפוטנציאלי, עד שזה מאבד את שווי משקלו ואת שיקול דעתו ומתאהב בה ללא תקנה.
נוח לה להיות נשואה לבן זוג שעסוק בענייניו, שאינו שואל יותר מדי שאלות, אשר מקבל אותה על כל משובותיה, ואם הוא אף מבוגר ממנה בעשור או שנים, הוא אפיל סולח לה, או מתעלם ממה שאינו רוצה לדעת.עם הבגרות וההזדקנות היא תרגע והצורך לריגושים יפחת וילך וכל שיוותר הם זכרונות השתובבותה. אם היא בעלת כישרון כתיבה היא יכולה לכתוב ספר זיכרונות שעשוי להיות "מעניין ומרתק" במיוחד.
מאידך קיימת "מלכת כיתה" שונה, זו "מלכת הכיתה של ההזדמנות השניה". היא הסיבה העיקרית לכתיבת המאמר.
מדובר בצעירה בגיל 20+ לאחר לידה ראשונה, שההריון והלידה הוסיפו לה יופי ובשלות מינית. היא נישאה בגיל צעיר יחסית, לראשון שהציע לה נישואין (חשבה שזאת אהבה), הדימוי העצמי שלה בילדותה ובנעוריה היה של "ברווזון מכוער", שכן הגברברים בכיתתה לא התיחסו אליה, אך נכון להיום היא הפכה להיות ל"ברבור יפה תואר". היא זוכרת עדיין כיצד היא וחברותיה העריצו את המלכה ואף קינאו בה, הן היו מוכנות לתת כל שביכולתן על מנת להיות
במקומה. היא חיה בתחושת החמצה, ונישואיה (למרות שאינם גרועים) אינם מספקים אותה.
כבר בסוף התיכון ובתקופת הצבא היא קלטה שגברים מחזרים אחריה ורוצים את קרבתה. בינה לבין עצמה היא לא ממש מבינה ממה הם מתלהבים, שכן היא עדיין ראתה את עצמה כ"ברווזון בינוני ביופיו", אך כאשר היא נענית לחיזוריהם, מתמסרת להם ומתענגת על יכולותיהם, היא משיגה את הפיצוי על שנות ילדותה המוחמצות. העובדה שהיא נשואה אינה מכבידה על מצפונה, מאידך היא מקפידה שלא להיתפס, הואיל ויש לה הרבה מה להפסיד.
כאשר היא כבר משוכנעת ביכולותיה ובהשפעתה על הגברים ועד כמה שהיא מבוקשת ונערצת, הו אז היא מפתחת מספר מערכות יחסים במקביל, מתבשמת מהן, נסחפת לתוכן ומתמכרת אליהן, שכן בעבורה הערצת המחזרים היא "טעם החיים". היא מתמרנת בין כל המהמורות והמלכודות (שהרי היא נשואה). אם חלילה היא תאבד את השליטה בהפעלת הבלמים, היא עלולה להישאר ללא בן זוג, ללא המאהבים, ואף ללא ספר הזיכרונות שעדיין לא הספיקה לכתוב.
הקורא הביקורתי יכול להבין די מההתחלה שהמאמר הנ"ל הוא מוגזם ומוקצן, אך מאידך משקף את התנהגותן של נשים שטיפלתי בהן במסגרת הטיפול הזוגי.
אני מניח שישנן נשים שעשויות למצוא חלק מאורח חייהן והתנהגותן הסטריאוטיפית במאמר זה. המאמר אינו ביקורתי, הוא נועד לשקף מצב נתון של חלק מהנשים שעלולות להתייסר על תקופות מעברן.
ואני אומר: "אין טעם להתייסר על מה שעשינו. רובנו מצטערים על מה שלא עשינו".
* תזכורת לתשובות תתקבל בדוא"ל.
מקור תמונות: photostock, Digitalart
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: