מיד תועבר לדף המבוקש
הכותב הוא יועץ, סקסולוג, מטפל זוגי ומיני, מגשר ומרצה מוסמך בתחום המיניות, הזוגיות ושיקום האהבה ובעל ניסיון של 30 שנה בתחומו.
המקום: קליניקה למיניות.
המשתתפים: מטפל מיני ומטופל.
המטופל: "אני רוצה לומר לך משהו שאני מתבייש בו. אני בן 57, נשוי 28 שנים, סבא לנכדים ועדיין - מאונן. בזמן האחרון, כשאשתי החליטה שסקס הוא פאסה, הגברתי את הקצב ולהפתעתי, אני אף נהנה יותר מבעבר - וכן, אף יותר מאשר ביחסי-מין בחברתה".
מטפל: "אם זה כל כך טוב, אז למה זה כל כך רע?"
מטופל: "כי לאחר מכן אני מרגיש מטומטם, עלוב ומסכן."
תשובת המטפל:
בני אדם מקיימים יחסי מין ואילו בעלי חיים מזדווגים. בשני המקרים הפעולה דומה: החדרת הפין לפתח איבר המין הנקבי. מאידך, לבני האדם יש אופציה נוספת (שאין לבעלי החיים כמעט), להגיע לפורקן מיני בעזרת האדם הקרוב ביותר אלינו - אנחנו בעצמנו. או במילים אחרות, באוננות.
רובנו מבינים ויודעים שהאוננות היא סוג נוסף של פעילות מינית, אך למרות כל האמור, רבים וטובים מפתחים רגשי אשם וסובלים כתוצאה מכך.
השאלה המתבקשת היא מדוע? הכיצד זה שפעילות מינית הדורשת השקעה מזערית, שאין בה התפשרות על בני זוג שאינם מושכים מינית, ללא צורך בחיזור, שלא נדבקים בגינה במחלות מין, אינה תורמת להריון בלתי רצוי, בכל זאת יוצרת אצל רבים רגשי אשם?
מסתבר שציבור רחב סבור שאוננות מתאימה לנוער ולצעירים, והיא מצביעה על אינפנטיליות מצידם וגם על אי הצלחתם עם הצד השני. חשוב לזכור כי אצל גברים צעירים הזקוקים לפורקן מיני, הדחף המיני (ליבידו) הוא גבוה מאוד ואם למרות הכל הם אינם מאוננים (חלק מהחרדים), הרי הם מתוודעים לקרי לילה שמלווה אותם לעיתים יחד עם חלומות אירוטיים.
רובנו איננו מודים באוננות, אף לא בפני החברים הקרובים ביותר. ברוב המקרים גם לא נודה בפני בני הזוג. במקרים רבים, שני בני הזוג מאוננים ללא ידיעת הצד השני, חלקם כהשלמה וחלקם כ"גיוון" של חיי המין. חשוב לציין שאוננות מוגדרת כפעילות עצמית בלבד, ללא נוכחות הצד השני.
להלן רשימת חלקית של התגובות כאשר אחד מבני הזוג מתוודע לעובדה שהצד השני מאונן:
1. "אתה לא צריך אותי יותר!" - עלבון!
2. "תתביש לך!" - התחסדות וצביעות!
3. "ברוך בואך למועדון!" - הזדהות ואמפטיה!
לאוננות יתרונות רבים. ואלו הם:
1. פתרון טבעי ומיידי לסיפוק הדחף המיני כאשר אין שותף מתאים וזמין, כך נמנע צורך להתפשר עם בן/ת זוג דוחה - ומכאן באה עצמאות.
2. אלמלא הפורקן של האוננות (בעיקר לגברים שאינם מצליחים להשיג לעצמם בנות זוג), היו מתרחשים מקרי אונס רבים עוד יותר של נשים.
3. אלמלא האוננות, ניתן להניח שאוכלוסית העולם היתה כבר עוברת מזמן את השבעה מיליארד - יוצרת מצב של "פיצוץ אוכלוסין".
4. בעולם ללא אוננות ניתן להניח שמספר הנשים העוסקות בזנות (בעיקר מתוך כפייה ועבדות) היה גדל משמעותית.
5. אלמלא האוננות, אנשים רבים יותר היו נדבקים ומעבירים מחלות מין, כפי שניתן למצוא בקרב עניי העולם השלישי.
6. האוננות יכולה לשמש כאמצעי מוצלח להסחת הדעת ממצבי לחץ, תסכול ועצבנות, זאת ועוד בעת האוננות ניתן להקל על כאבים ברמה קלה עד בינונית (כגון: כאבי שיניים, כאבי גב, כאבי ראש, כאבי מחזור וכו).
7. האוננות עשויה לתרום לפוריותו של הגבר, משום שהיא תורמת ליצירת זרעונים טריים המצטברים בשלפוחית הזרע ובצינורות הזרע. זרעונים אלו הם פוריים יותר מאשר זרעונים שהתיישנו בהמתנה לפליטה.
8. נשים שאינן מאוננות תתקשנה לחוות אורגזמה ביחסי מין, שכן חווית האורגזמה הראשונית באוננות, מסייעת לנשים ללמוד על תחושותיהן ועל תגובותיהן ובכך לדעת כיצד להדריך את בן הזוג לענג אותן.
9. האוננות טובה לשמירת המומנטום המיני בעיתות של "יובש מיני", כאשר אחד הצדדים לא מעוניין, או אינו מסוגל.
10. האוננות משפרת את הפנטזיות המיניות ובכך מסייעת ליצירת הריגוש המיני שיכול לתרום רבות לגיוון, כאשר יחסי המין נוטים להיות משעממים.
לפניכם שני חסרונות של האוננות:
1. החיסרון המשמעותי ביותר אצל גברים הוא 'התמכרות לאוננות', שפירושה איננה דווקא התדירות הרבה של האוננות, אלא שגברים אלו אינם מסוגלים לחוות אורגזמה בחדירה לוואגינה, משום שהם זקוקים לקצב היד שלהם, ללחץ החיכוך שהם יודעים ליצור, ובעיקר לפנטזיות המיניות התורמות את הריגוש המיני שהם זקוקים לו ואותו הם מפיקים בצפיית סרטי פורנוגרפיה או באמצעות הדמיון. אם הם מתעקשים לחוות אורגזמה בחדירה, סופם שהם מתייאשים או מאבדים את זקפתם. תסמונת זו קרויה: "פליטה מעוכבת". כלומר ממצב של קושי (עד אי- יכולת) לחוות את האורגזמה כאמור, ארוע זה מתסכל מאוד גברים ונשים. הנשים חשות עלבון, כי הן סבורות שהן אינן מושכות יותר את הגברים שלהן, ואילו הגברים מתחילים לחשוב שאולי הם באמת לא נמשכים אל בנות הזוג. זה החיסרון הגדול ביותר אצל המתמכרים.
הבשורה הטובה היא שרק חלק מהגברים מתמכרים לאוננות. אין התמכרות כזו (כמעט) בקרב נשים, והנה לפניכם עוד יתרון של הנשים על פני הגברים.
2. התמכרות זו (אם התרחשה) דורשת לעיתים זמן רב על חשבון דחיית עיסוקים חשובים בזוגיות או בפרנסה.
מהבחינה הסטאטיסטית ניתן לומר שצעירים מאוננים יותר מצעירות, מבוגרות מאוננות יותר ממבוגרים, בסופו של דבר החשבון מתאזן לאורך השנים. מאידך, גברים סובלים יותר מרגשות אשם מנשים, שכן נשים מחוברות טוב יותר לגופן ולרגשותיהן מגברים.
הצעות עם קורטוב של חיוך מתוך סיפרי "שיקוי אהבה":
* הוא ממשיך לנבור, ואת רוצה לגמור,
ידך הושיטי בגנבה, וטפלי בנקודה".
* אם אכן את מגורה, והוא ממש "עסוק",
אז התחילי בעצמך, וקראי לו לסיפוק".
* אם אתה מאהב מתחיל, גע בגופך בשביל התרגיל.
גע בו, ולפי התחושה, כך תיגע גם באשה."
* תזכורת לתשובות תתקבל בדוא"ל.
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: