maavaron
מיד תועבר לדף המבוקש
print header

מחקר חדש: לעיסת עיפרון מונעת שטיפת מוח

 

האם קריאתן של מילים המתארות רגשות שליליים או חיוביים משפיעה על תגובותינו הפיזיות? ומדוע כדאי ללעוס עיפרון בשעת צפייה בפרסומות?

 

 כתוב לחייך - אז מחייכים

בניסוי הראשון השתתפו 30 נבדקים בשנות העשרים לחייהם. בניסוי צפו הנבדקים במסך מחשב שעליו הוקרנו אקראית שישה שמות פועל (למשל, "לחייך" או "לבכות") ושישה תוארי שם (למשל, "מצחיק" או "עצוב"). כמו כן הוקרנו בפניהם מילים נייטרליות. הנבדקים צפו במילים כשהם מחוברים לאלקטרודות שתפקידן למדוד את הפעילות החשמלית של שרירי הפנים (EMG).

שאלת המחקר הראשונה היתה כיצד משפיעים סוגי המילים השונות על פעילות שריר הפנים האחראי לחיוך (השריר המחבר את עצם הלחי עם זוויות הפה). מניתוח ממצאי הניסוי עולה כי כשהנבדקים צפו במילים המתארות רגשות חיוביים (כמו "לחייך" או "מצחיק") גברה הפעילות בשרירי הפנים האחראים על חיוכים, לעומת מצבים שבהם לא צפו הנבדקים במילים אלו.

זאת ועוד: כשהנבדקים צפו בשמות פועל המתארים רגשות חיוביים ("לחייך") הפעילות בשרירי הפנים האחראים על חיוכים היתה גבוהה יותר בהשוואה למצבים שבהם צפו הנבדקים בשמות תואר המתארים רגשות חיוביים ("מצחיק"). ועוד, כשצפו הנבדקים בשמות פועל המתארים רגשות שליליים (כמו "לבכות") דוכאה לחלוטין הפעילות בשרירי הפנים האחראים על חיוכים, לעומת מצבים בהם צפו הנבדקים בשמות תואר המתארים רגשות שליליים, שאז הפעילות בשרירי הפנים האחראים על חיוכים שככה, אך לא דוכאה לחלוטין.

 

עיפרון, ללעוס, לעיסת עיפרון, פרסומות

לעיסת עיפרון מונעת שטיפת מוח

בניסוי זה השתתפו 164 נבדקים, מהם 105 נשים. לנבדקים שהגיעו למעבדה הוקרנו על מסך מחשב עשרים וארבעה סרטים מצוירים קצרצרים והם התבקשו לדרג עד כמה כל סרט הצחיק אותם. לפני תחילת ההקרנה של כל סרט, ללא ידיעתם, הוקרנה על כל מסך מילה למשך 30 מילישניות (קרי, באופן תת-סִפִּי). המילים שהוקרנו היו פעלים או שמות עצם המתארים מצב רגשי כמו בניסוי הראשון. מבדיקה שנעשתה עם סיום הניסוי התברר כי אמנם הנבדקים לא היו מודעים למילים המוקרנות.

מחצית מהנבדקים התבקשו להחזיק עט בפיהם. ההשערה הייתה שמצב זה יביא לכך שקריאת מילים לא מודעת לא תשפיע

על בסיס ממצאי הניסוי הראשון שיערו החוקרים כי כשהנבדקים יקראו באופן לא מודע פעלים המתארים רגשות חיוביים ("לחייך") הדבר ישפיע על שיפוטיהם, כלומר על המידה שבה ידרגו סרט כמצחיק יותר. לעומת זאת, כשיקראו הנבדקים באופן לא מודע פעלים המתארים רגשות שליליים ("לבכות"), הם ידרגו את הסרט כמצחיק פחות. לעומת זאת, החוקרים לא ציפו לקבל תוצאות דומות בעבור שמות עצם בגלל השפעתם החלשה יותר שנמצאה בניסוי הראשון.

מחצית מהנבדקים התבקשו להחזיק עט בפיהם במהלך הניסוי, וכך לדכא את פעילותם של כמה משרירי הפנים שלהם. השערת החוקרים היתה שמצב זה של שרירי הפנים יביא לכך שקריאת מילים לא מודעת לא תשפיע על שיפוטים (דירוג סרט) שיבצעו הנבדקים לאחר מכן.

מניתוח ממצאי הניסוי השני התברר, כמצופה, כי השיפוט של נבדקים אשר פעילות שרירי הפנים שלהם היתה חופשית, הושפע מתוכן המילה ומאופייה: הם אמנם דירגו את הסרטים כמצחיקים יותר לאחר שקראו באופן לא מודע פעלים המתארים רגשות חיוביים לעומת מצבים שבהם קראו פעלים המתארים רגשות שליליים; לעומת זאת לא נמצאה, כמצופה, השפעה של שמות עצם על השיפוט.

נוסף על כך, במצבים שבהם שרירי הפנים של הנבדקים היו נעולים בהחזקת העט, לא נמצאה השפעה של קריאת מילים באופן לא מודע על שיפוטים שהנבדקים ביצעו לאחריה.

לסיכום, מממצאי שני הניסויים עולה כי חשיפה לפעלים הקשורים להבעת רגשות מביאה לפעילות בשרירי הפנים הדומה לזו שמתרחשת בעקבות חשיפה לפני הזולת המפגינים את הרגשות הרלוונטיים. חשיפה לשמות עצם מביאה לפעילות בעוצמה נמוכה יותר. כמו כן, חשיפה שלא במודע לפעלים המביעים רגשות משפיעה על שיפוטים שהנבדקים מבצעים מיד לאחר אותה חשיפה. מאידך, כשפעילות שרירי הפנים של הנבדקים לא היתה חופשית, לא נמצאו השפעות אלו.

ממכלול תוצאות הניסוי אפשר להסיק כי הבנת הנקרא (למשל, הבנת שם הפועל "לחייך") מביאה לחיקוי פיזי של החומר הנקרא. יתר על כן: חיקוי זה הכרחי כנראה להבנה טובה של הרגשות המתוארים. אולם, לא לכל מאפייני השפה יש השפעה דומה (למשל, פעלים לעומת שמות עצם), ונדרשים מחקרי המשך כדי למפות אותם באופן מדויק יותר.

מקור: ד"ר מרים דישון-ברקוביץ' היא פסיכולוגית ויועצת ארגונית ושיווקית, ifeel
הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל:

כתוב תגובה

תוכן התגובה:
הצג את כל התגובות (0)
תכנים קשורים: מעניין, מחקר חדש
הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל: