maavaron
מיד תועבר לדף המבוקש
print header

האמת לגבי 10 מיתוסי האנטיביוטיקה הנפוצים ביותר

רובנו נטלנו תרופה אנטיביוטית בשלב זה או אחר של חיינו על מנת להילחם במגוון זיהומים ומחלות. ואכן, בעשרות השנים מאז כניסתן לשימוש, הצליחו תרופות אנטיביוטיות להוריד באופן דרמטי את שיעורי התמותה ממחלות חיידקיות שעד אז נחשבו לקטלניות. עם זאת, העובדה שמדובר בתרופות קלות מאוד להשגה שרופאים רושמים למטופליהם באופן יומיומי, משרישה מגוון תפיסות מוטעות שקשורות אליהן ועשויות להזיק לבריאותנו. הסעיפים הבאים, הכוללים כמה מהמיתוסים הנפוצים שכולנו מכירים לצד מחקרים עדכניים בתחום, יעזרו לכם לעשות סדר בראש בכל הנוגע לאנטיביוטיקה.
 
מיתוסים אנטיביוטיקה
Global Panorama
 

אז מה זה בעצם אנטיביוטיקה?

אנטיביוטיקה היא שם כולל לקבוצת תרכובות בעלות השפעה על קצב גדילתם של חיידקים. חלק מהתרכובות הללו גורמות להפסקת פעילות החיידק, אחרות מביאות למותו, והתרכובות מהסוג השלישי אחראיות על הרס מוחלט של התא שלו. מאז הכנסת האנטיביוטיקה לשימוש בשנת 1935 סייעו התרופות האנטיביוטיות ללחימה במחלות כגון דלקת ריאות ושחפת, אולם עם הזמן נתגלו גם לא מעט תפיסות מוטעות לגביהן. אלה הובילו בחלק מהמקרים לשימוש לא נכון ולא מתאים בתרופה, מה שבתורו גרם לתופעות לוואי ונזקים למטופלים. אלה 10 המיתוסים הנפוצים ביותר שכולנו מכירים:

 
1. לא ניתן לפתח עמידות לאנטיביוטיקה כל עוד נוטלים אותה בהתאם להוראות
 
האמת: לא נכון.
 
בשנים האחרונות חלה עלייה משמעותית בכמות החיידקים העמידים לתרופות אנטיביוטיות, כאשר כ-700 אלף איש מדי שנה מתים מזיהומים שעמידים לאנטיביוטיקה. עמידות החיידקים שבגופנו לאנטיביוטיקה היא תוצר של שנים רבות, שבמהלכן הם נאלצו להתגונן מחומרים כימיים שנועדו לחסל אותם. חלק מהחיידקים פיתחו מנגנון הישרדות, ובכל פעם שאנו נוטלים אנטיביוטיקה שאמורה להרוג את כל החיידקים, היא מחסלת רק את הרגישים אליה, כלומר את אלה שאין להם מנגנון הישרדותי שכזה. החיידקים העמידים לתרופה יכולים בחלק מהמקרים לשכפל את עצמם, מה שיגרום לזיהום חמור בגוף המטופל, ולאחר מכן ביכולתם גם לעבור לאדם אחר על ידי מגע. זו אחת הסיבות שזיהומים בבתי חולים הם נפוצים כל כך. 
 
2. משטח גרון חיובי מחייב טיפול באנטיביוטיקה
 
האמת: לא תמיד.
 
משטח גרון זו בדיקה חשובה התורמת לאיתור חיידקים ופטריות שאחראיים לגרימת זיהומים, אך העובדה שמדובר בבדיקה שקל לבצע או לקבל אליה הפניה גורמת למצב בו רבים נוטלים אנטיביוטיקה על דעת עצמם לאור תוצאות של ערכות ביתיות אותן רכשו או לאחר שקיבלו את תוצאות הבדיקה שעשו בקופת החולים מבלי להתייעץ עם רופא. עם זאת, אבחון מלא ונכון של זיהום חיידקי יכול להיעשות רק על ידי רופא, והוא כולל שילוב בין תוצאות הבדיקה, מראה הגרון ועוד. בחלק מהמקרים אנחנו יכולים להיות נשאים של החיידק אבל לא לחלות במחלה שלה הוא גורם, כך שתוצאות משטח הגרון ייצאו חיוביות למרות שאין צורך שניטול אנטיביוטיקה בפועל.
 
מיתוסים אנטיביוטיקה
Robbie Wagner
 
3. אנטיביוטיקה היא התרופה היעילה ביותר להצטננות ושפעת
 
האמת: לא נכון.
 
64% מהמשיבים לסקר של ארגון הבריאות העולמי שנערך בקרב תושבים מ-12 מדינות שונות, האמינו כי ניתן לטפל בווירוסים כגון הצטננות ושפעת באמצעות אנטיביוטיקה. למרות שפעמים רבות הרופא עשוי לרשום לנו אנטיביוטיקה כאשר אנו מתלוננים על סימפטומים של שפעת, חשוב לזכור שכיוון שאנטיביוטיקה פועלת רק נגד חיידקים, אין לה שום השפעה על וירוסים, שהם הגורם מאחורי השפעת הנפוצה. ההנחה השגויה הזו עשויה לגרום לחלקנו ליטול את התרופה על דעת עצמנו, אולם שימוש באנטיביוטיקה שלא לצורך הוא אחד הגורמים המובילים לעלייה בעמידות חיידקים לאנטיביוטיקה בעולם.
 
4. השפעתה החזקה של האנטיביוטיקה כנגד חיידקים רעים מסייעת לחזק את הגוף
 
האמת: לא נכון.
 
למרות שבסוף הטיפול האנטיביוטי אנחנו עשויים להרגיש טוב יותר, אופן פעילות התרופה גורם לכך שהיא למעשה תוקפת ללא הבחנה חיידקים רעים לצד חיידקים טובים להם הגוף זקוק. התוצאה היא היחלשות של מערכת החיסון וחשיפה גבוהה יותר לחיידקים וזיהומים נוספים. מסיבה זו רבים מהאנשים שצריכים ליטול אנטיביוטיקה למספר רב של ימים, סובלים מתופעות לוואי, כמו קנדידה למשל, בתום הטיפול. 
 
מיתוסים אנטיביוטיקה
oliver.dodd
 
5. עמידות לאנטיביוטיקה היא תוצר של שימושים חוזרים ונשנים בתרופות אנטיביוטיות מאותו סוג
 
האמת: לא תמיד.
 
הסיכוי לפתח עמידות לאנטיביוטיקה מסוג מסוים גדל ככל שנוטלים אותה יותר פעמים, אולם אצל חלק מהאנשים החיידקים עלולים לפתח עמידות לתרופה כבר לאחר הנטילה הראשונה. המשמעות היא שבעתיד הם יצטרכו ליטול מינונים גבוהים יותר שלה או לעבור לסוג אחר של אנטיביוטיקה.
 
6. חום ממושך או נזלת בצבע צהוב-ירוק דורשים טיפול אנטיביוטי
 
האמת: לא תמיד.
 
שניים מתסמיני המחלה, שרבים תופסים כמעידים על הימצאות של חיידק בגוף, הם חום גבוה שלא יורד או נזלת צהובה-ירוקה. שני התסמינים הללו מחייבים בדיקה מקיפה אצל רופא ולא נטילה עצמאית של אנטיביוטיקה, שכן על אף שמדובר בתסמינים מאוד לא נעימים, הם יכולים להיות בחלק מהמקרים תוצר של הידבקות בוירוס ולא מחלה שדורשת טיפול אנטיביוטי.
 
מיתוסים אנטיביוטיקה
Claus Rebler
 
7. אם אנחנו מרגישים טוב יותר, אנחנו יכולים להפסיק טיפול אנטיביוטי באמצע
 
האמת: נכון רק אם לא מדובר במחלה חיידקית.
 
המיתוס הבא נכון רק במקרים בהם רושם הרופא טיפול אנטיביוטי עבור מחלות שעשויות להיחשב חיידקיות, כמו למשל דלקת גרון, אולם לאחר מכן מתברר שחיידקים הם לא הסיבה אליה (עקב משטח גרון שלילי למשל), ואז כמובן חשוב להפסיק את הטיפול. עם זאת, אם אתם סובלים מזיהום חיידקי שאכן מצריך טיפול באנטיביוטיקה, עליכם להשלים את הטיפול האנטיביוטי לפי הוראות הרופא. פעמים רבות התסמינים הבולטים יותר הם אלה שנפסקים ראשונים, מה שעשוי לגרום לנו להרגיש טוב יותר למרות שעדיין לא הבראנו לחלוטין. התוצר של הפסקת טיפול אנטיביוטי לפני הזמן או אי דיוק במינונים, עלול לא להרוג את כל החיידקים ולאפשר להם להמשיך ולשכפל את עצמם. 
 
8. מיתוס: ניתן להשתמש באנטיביוטיקה של בני משפחה או חברים
 
האמת: לא נכון.
 
למרות שלרבים מאיתנו יש חפיסות אנטיביוטיקה בבית, חשוב להימנע מלקחת תרופות אנטיביוטיות שנותרו מטיפולי עבר של אחרים, ובמקום לרכוש חבילה חדשה בהתאם למרשם שקיבלנו. זאת משתי סיבות עיקריות: ראשית, קיימים סוגים רבים ושונים של תרופות אנטיביוטיות שאחראיות לטיפול בזיהומים שונים, ואנטיביוטיקה שונה מזו שרשם לנו הרופא עלולה לגרום לכך שהזיהום לא יטופל כראוי, בנוסף להגדלת הסיכוי שהחיידקים יפתחו כלפיו עמידות. שנית, גם אם מדובר בדיוק באותו סוג תרופה, ככל שהתרופה מתקרבת אל תאריך התפוגה שלה, הסיכוי שהחיידקים יהיו עמידים אליה עולה כיוון שהמרכיב הפעיל שלה עלול להיפגע.
 
מיתוסים אנטיביוטיקה
9. מיתוס: השפעת האנטיביוטיקה על הרכב החיידקים בגוף מוגבלת רק לזמן השימוש בה
 
אמת: לא נכון.
 
במחקר מקיף שנערך לאחרונה על ידי קבוצת חוקרים מהולנד ומבריטניה, נמצא כי כבר לאחר שבוע אחד של שימוש באנטיביוטיקה השתנה הרכב מיני החיידקים המצויים בחלל הבטן של המשתתפים, כאשר ההשפעות של השימוש נמשכו בחלק מהמקרים עד לפרק זמן של שנה מרגע נטילת התרופה. זאת כיוון שאנטיביוטיקה פוגעת גם בחיידקים הטובים וגם בחיידקים הרעים, והפגיעים שבהם עשויים להתקשות להתאושש מכך. הנבדקים חולקו לחמש קבוצות, שארבע קיבלו סוגים של תרופות אנטיביוטיות נפוצות והחמישית קיבלה תרופת דמה. מיד לאחר שבוע של שימוש בתרופה נעשה ניתוח החיידקים ברוק ובצואה של המשתתפים, אשר חזרו על הבדיקות שוב כעבור חודש, חודשיים, ארבעה חודשים ושנה. עם הזמן התברר שבשתיים מבין הקבוצות השתנה הרכב החיידקים גם בפה ובמעיים.
 
10. טיפול אנטיביוטי קצר טוב יותר לגוף מאשר טיפול ארוך
 
אמת: לא תמיד.
 
המסקנה של רבים מהמידע שהם מכירים בנוגע לפיתוח העמידות כנגד אנטיביוטיקה, כמו גם מתופעות הלוואי של התרופות, היא שטיפולים קצרים באנטיביוטיקה עדיפים על פני טיפולים ארוכים. מסיבה זו, יש המעדיפים ליטול תרופות אנטיביוטיות שמאפשרות טיפול קצר על פני תרופות אחרות שמצריכות טיפול ארוך יותר. עם זאת, הרכב הרכיבים הפעילים בתרופות המיועדות לשימוש קצר טווח לצד זמן הצריכה הייחודי שלהן, עלול להוביל בחלק מהמקרים דווקא לעלייה בעמידות החיידקים המזיקים לאנטיביוטיקה. מסיבה זו אין טעם להעדיף טיפול אנטיביוטי מסוים רק בהתאם לאורכו, ויש להתייעץ עם הרופא ולהתחשב במגוון גורמים כגון סוג המחלה, טיפול אנטיביוטי הניתן בעבר ועוד.

 

הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל:

כתוב תגובה

תוכן התגובה:
הצג את כל התגובות (0)
הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל: