מיד תועבר לדף המבוקש
נגיף הפפילומה האנושי, הידוע גם בראשי התיבות הלטיניים שלו - HPV, הוא זיהום מדבק המועבר באמצעות חיכוך עור הנגרם ממגע מיני. ישנם יותר מ-100 סוגים וזנים שונים של נגיף הפפילומה, כש-30 מהם מתקשרים בצורה זאת או אחרת להתפתחות של סרטן, כשלמעשה נבדק ונמצא כי יותר מ-96% ממקרי סרטן צוואר הרחם ו-93% ממקרי סרטן פי הטבעת מתפתחים בעקבות הזיהום הנגרם ממנו. על אף המודעות שעלתה לנגע זה בשנים האחרונות, ופיתוחם של חיסונים מונעים חיוניים, באופן כללי עדיין יש בלבול רב סביב הנושא. רבים לא מזהים בזמן את סימני ההידבקות, דוחים את הטיפולים המתבקשים בעניין, וחמור מכך - מסכנים את סביבתם ואת בני זוגם בהפצת הנגיף. כדי למנוע את הבלבול שעוד קיים בנושא, ולהבהיר לכם עד כמה חשוב להיבדק ולטפל בנגיף, ועוד יותר משמעותי להתחסן נגדו, אנו מביאים בפניכם 9 עובדות מעניינות וחשובות שכולכם, נשים וגברים כאחד, צריכים לדעת בנוגע לפפילומה.
על פי ההערכות, יותר מ-20 מיליון אמריקאים נגועים בנגיף הפפילומה, מה שהופך אותה למחלת המין הנפוצה ביותר בארה"ב. גם בישראל הנגיף אינו נדיר כלל, והערכות הן שמדי שנה מתגלים כמה אלפי מקרים של שינויים טרום סרטניים בצוואר הרחם אצל נשים הנגרמים עקב הימצאות הנגיף בגופן. בעולם כולו מאובחנות כחצי מיליון נשים בשנה כסובלות מסרטן צוואר הרחם, והמחלה מהווה את גורם התמותה השלישי בתפוצתו בעולם. הנגיף, לצערנו הרב, כה נפוץ עד שמומחים מאמינים שכמעט כל אדם הפעיל מינית יידבק בו בשלב כלשהו בחייו.
הנגיף מועבר מאדם אחד למשנהו באמצעות חיכוך עור בעור בעת קיומו של מגע מיני מכל סוג שהוא, כולל וגינלי ואוראלי. אין צורך ביחסי מין מלאים על מנת שהנגיף יועבר, כשלמעשה כל חלק בגוף שאינו מכוסה באמצעי הגנה יכול להיות מדבק. הסיכון עולה, כמובן, ככל שישנם יותר פרטנרים למגעים מינייים.
מבין זני הפפילומה הקיימים, אלו הנחשבים למסוכנים ביותר הם 16 ו-18 שביחד גורמים ל-5% מכלל מקרי הסרטן ברחבי העולם. ישנה סברה נפוצה שפטריות באיברי המין - נגע נפוץ המתרחש בעקבות הידבקות בנגיף, מבשרות על בואו של סרטן, אך הדבר אינו כך, וחשוב לדעת כי זני הפפילומה האחראים להתפתותן של נגעים אלו אינם ידועים כגורמי סרטן. יחד עם זאת, אם הופיעו לכם פטריות על איברי המין, אל לכם להיות שאננים ולא להיבדק, מכיוון שניתן להידבק בבת אחת במספר זני פפילומה, וחלקם כאמור אכן מסרטנים. לכן במקרה כזה, חשוב ללכת ולהיבדק אצל רופא מומחה.
4. ישנו חיסון לפפילומה, אך לא תרופה
נגיפי הפפילומה הגורמים לפטריות באיברי המין ולסרטן צוואר הרחם יכולים להיות מטופלים ומווסתים, אך מהרגע בו נדבקים בהם בלתי ניתן לרפא אותם לחלוטין. באותו האופן, הפטריות הצומחות באברי המין יכולות להיות מוסרות, אך לא ניתן להשמיד לחלוטין את הנגיף העומד מאחוריהן. בעוד שהחיסונים הקיימים כנגד הנגע יכולים להפחית באופן משמעותי את הסיכון להידבקות בקרב נשים וגברים צעירים, הם אינם מחטאים ומנטרלים את הנגיף באלו שכבר נדבקו בו. לכן מומלץ להקדים וללכת להתחסן על מנת למנוע הידבקות בנגע שאין אפשרות לרפאו.
בלתי אפשרי להגיד האם אדם נדבק בנגיף רק מהתבוננות בו או על ידי בדיקה האם צמחו פטריות באיברי מינו. אצל נשים רבות לא מתפתחים שום תסמינים, והן יתוודעו לקיומו של הנגיף בהם רק אם יעברו בדיקת פאפ (משטח צוואר הרחם) שתציג זאת. לעיתים תסמיני הנגיף מתגלים, אך רבים מתעלמים מהם או שמפרשים אותם לא נכון. מחקר שביצע המכון האמריקאי הלאומי לחקר הסרטן העלה שיותר מחצי מהנשים שהתגלו אצלהן פטריות באיבר המין לא היו מודעות לכך שנדבקו בנגיף, בעוד שמעט פחות משני שלישים לא היו מודעות לכך שהנגיף עלול לגרום לסרטן. התוצאות הללו מעידות על היכרות לא מספקת עם נגע הפפילומה ותוצאותיו, שעלולות להיות קטלניות, ולכן חשוב שגם אתם תלמדו יותר, תכירו את הנושא, ותעוררו מודעות אליו בסביבתכם.
בישראל ישנם 2 סוגים עיקריים של חיסונים כנגד הנגיף: גרדסיל (Gardasil) וסרווריקס (Cervarix) שאושרו על ידי משרד הבריאות. הם מגנים מפני חלק מזני הפפילומה המסוכנים אך לא נגד כולם. גרדסיל מגן מפני 4 הזנים הנפוצים ביותר: 16 ו-18 המובילים למרבית מקרי סרטן צוואר הרחם, ובנוסף מפני זנים 6 ו-11 הגורמים למרבית מקרי היבלות על איברי המין, ולכן הוא ניתן לשני המינים. הסרווריקס, לעומת זאת, ניתן לנשים בלבד והוא מגן רק מפני זנים 16 ו-18 הקטלניים, אך לא מפני האחרים. בכל מקרה, אין עוררין על כך שחשוב להתחסן, וגברים ונשים כאחד יכולים לעשות זאת מגיל 9.
ניתן להידבק בוירוס הפפילומה החל מגיל צעיר, וכיום משרד הבריאות ממליץ לנערים ונערות בגילאי 13-14 להתחסן כחלק מתוכנית חיסונים שגרתית בכיתות ח'. אך זה לא אומר שאם עברתם את הגילאים האלו אתם לא יכולים להתחסן; נשים יכולות להתחסן מפני הווירוס ללא הגבלת גיל (בעזרת התרכובות שצוינו בסעיף מס' 6), וגם לגברים פעילים מינית, בעיקר אלו המקיימים יחסי מין חד מיניים, מומלץ להתחסן גם אחרי גיל 20 כדי להימנע מהידבקות אפשרית.
8. בדיקת פפילומה שונה בין נשים לגברים
אצל נשים נבחנת ההידבקות בנגיף באמצעות בדיקת משטח צוואר הרחם, הידועה גם בשם בדיקת משטח פאפ. הבדיקה מתבצעת לרוב אצל רופא נשים, בתדירות של פעם בשנתיים לפחות עבור נשים הפעילות מינית, לפי המלצת המומחים. במסגרת הבדיקה, נוטלים תאים מאזור צוואר הרחם ובודקים אותם תחת מיקרוסקופ לאבחון מצבם. אצל גברים מאובחן הנגיף על ידי משטח בפי הטבעת, אותו מומלץ להתחיל לעבור באופן תדיר החל מגיל 20, בעיקר עבור אוכלוסיות הנמצאות בסיכון גבוה כגון גברים הומוסקסואלים, או כאלו הסובלים מקונדילומה באיברי המין.
רבים נוטים לחשוש מבדיקת הסקר לאבחון פפילומה, ומשום כך דוחים את ביצועה. דעו לכם שחשוב וחיוני עד מאוד לעבור את הבדיקות הללו כדי למנוע מצבי סרטן, ואת החשש והלחץ לקראת הבדיקה יש להכניס לפרופורציה הנכונה: רוב רובם של זני הפפילומה חולפים ועוברים מהגוף תוך שנתיים ימים מבלי לגרום לסיבוכים מיוחדים, ולכן גם עם בדיקתכם יצאה חיובית, כלומר התגלה שאתם נשאי פפילומה, אין צורך להיכנס לחרדה, כי במרבית המקרים מדובר באותם זנים חולפים.
מקור התמונות: Lee Health
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: