maavaron
מיד תועבר לדף המבוקש
print header

מחקר מפתיע על הרגלי האכילה של פעוטות

  כל הורה שניסה להאכיל ילד סרבן יודע עד כמה מדובר לעתים במשימה שנראית קשה ואף בלתי אפשרית. הפתרון הקל ביותר במצבים כאלה הוא ליצור הסחת דעת שתאפשר לנו להאכיל את ילדינו בקלות רבה יותר, ורבים בוחרים בטלוויזיה כדי למלא את התפקיד הזה. זאת, במחשבה שבחירה של תכנים חינוכיים ומותאמים היא כל מה שנחוץ כדי להגן על הפעוטות מהשפעותיה המזיקות. עם זאת, אם גם אתם שותפים לתפיסה הרווחת הזו, המחקר החשוב הבא יגרום לכם לשים דגש על תחום נוסף המקושר לצפייה, אשר עלול להשפיע על הילדים כבר בגיל שנתיים.
 
ילדה אוכלת מקערה
 

מה גרם לילדים לבחור בחטיף המזיק? מחקר חדש ומפתיע

במחקר החדש שפורסם בכתב העת האמריקאי של רופאי ילדים, נבדקו ילדים בין הגילאים שנתיים לחמש שנים שצפו בטלוויזיה, כאשר הדגש היה לא רק על התכנים אלא גם על החשיפה לפרסומות. המטרה הייתה לראות עד כמה פרסומות למזון השפיעו על הרגלי הנשנוש שלהם, כמו גם על מנגנון הרעב. בשעה שמבוגרים שמשתמשים במזון כפיצוי במקרי כעס או עייפות מבינים את ההשפעה המזיקה של ההרגל הזה, ספק אם רבים מהם או אפילו חלקם, מודעים לכך שהמקור לכך מצוי בגיל מוקדם כל כך.
 
"מחקרים קודמים שנערכו בקרב ילדים בני תשע ועשר הוכיחו את האופן בו הם הושפעו מפרסומות למזון, אולם טרם נעשה מחקר כזה בפעוטות", מציינת ד"ר ג'ניפר המונד מאוניברסיטת דארטמות' שבארצות הברית. הממצאים של המחקר בקרב קבוצת הגיל הצעירה, הפתיעו אפילו את החוקרים. 
ילד מאכיל את הבובה שלו
 

כיצד התנהל המחקר?

60 ילדים הגיעו אל המעבדה על מנת לצפות בפרק מתוך "רחוב סומסום", כשלכל אחד מהם ניתנה שקית ובה קוביות בננה ומקלות גבינה צהובה. לאחר מכן הם חולקו באופן אקראי לשתי קבוצות, וצפו בתוכנית שבמהלכה הוקרנו קבצי פרסומות. אחת מהקבוצות נחשפה בעת המקבץ לפרסומת לחטיף תירס, ואילו האחרת נחשפה לפרסומת לחנות כלבו. בנוסף לשקית המזון הבריא, כל הילדים קיבלו במהלך הצפייה גישה בלתי מוגבלת לשני חטיפים, כאשר חטיף התירס שכיכב בפרסומת היה אחד מהם.

מה היו הממצאים?

ממצאי המחקר העלו כי כל ילד בקבוצה שנחשפה לפרסומת לחטיף התירס צרך בממוצע 30 קלוריות יותר מאשר ילדי הקבוצה השנייה, ובנוסף גם העדיף לגשת אל חטיף התירס יותר מאשר אל החטיף השני או אל המזון הבריא עמו הגיע. "30 קלוריות מזיקות בצפייה אחת יכולות להצטבר לכמה מאות קלוריות ביום", מסבירה ד"ר המונד, "והמשמעות היא שילדים כאלה לא רק אוכלים יותר, אלא לומדים בעקבות הפרסומות לא לסמוך על אותות הרעב הפנימיים שלהם ולצרוך כמויות גדולות יותר של מזון". כאשר ההרגל הזה מתפתח כבר בגיל צעיר כל כך, מובן מדוע מבוגרים רבים לא רק בוחרים בחנות את המזון שהם רואים על המסך, אלא ככלל אינם מצליחים להפסיק לאכול גם כאשר הם לא רעבים.
 
ילד שולח יד אל קערת חטיפים בזמן צפייה בטלוויזיה

מה ניתן לעשות על מנת להגן על הילדים? 

המסקנה של החוקרים היא פשוטה: מאחר שקשה להגביל את חברות המזון והמפרסמים שמעוניינים לקדם את המוצרים שלהם, האחריות על הסינון וההגבלה צריכה להיות של ההורים. זכרו שהילדים נחשפים לתכנים השונים גם כאשר אתם אלה שצופים בטלוויזיה בסלון והם משחקים על ידכם על השטיח, כך שחשוב לזכור לשים לב לא רק למה שמוצג בתוכניות עצמן אלא גם למקבצי הפרסומות שמוצגים ביניהן. גם לסרטונים רבים באינטרנט מוצמדות פרסומות שונות בתחילתם או בסופם, ויש לקחת זאת בחשבון אם אתם מפעילים את הטאבלט או המחשב ומשאירים את הילדים מול המסך. היו מודעים לסוגי הפרסומות ולתדירות שלהן, הקליטו תכניות או התקינו חוסם פרסומות באינטרנט, ותוכלו להרגיל את הילדים לאורח חיים בריא כבר מגיל צעיר. 
 
מקור תמונות: Donnie Ray JonesQuinn Dombrowski
הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל:

כתוב תגובה

תוכן התגובה:
הצג את כל התגובות (0)
הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל: