נגישות
- דפדפן זה אינו תומך בניגודיות. אנא השתמש בדפדפן אחר כמו chrome או firefox
- ניגודיות עדינה
- ניגודיות גבוהה
- הדגשת קישורים
- גופן קריא (אריאל)
- גופן מוגדל
- איפוס
- הצהרת נגישות
בלי שום קשר לשם הרע שיצא לו לפני כמה עשרות שנים – כולסטרול הוא חלק חיוני מכל תא בגוף שלנו. לפיכך הוא צריך להישמר ולהתקיים בגוף שלנו, אך כבר וידוע לכולנו שיש כולסטרול טוב וכולסטרול רע, ואם הסוג השלילי נוכח בדם ברמות גבוהות הוא מעלה את הסיכוי להתפתחות מחלות לבביות. ביחד עם חומרים כמו שומן וסידן, הכולסטרול הרע מצטבר כפלאק על דפנות העורקים, דבר שלאורך זמן מוביל להיצרות כלי הדם ולסיבוכים שמתפתחים כתוצאה מכך כמו שבץ והתקפי לב.
ארגון הבריאות העולמי מעריך שרמות הכולסטרול המאמירות בקרב האוכלוסייה הכללית אחראיות ל-2.6 מיליון ממקרי המוות בעולם בכל שנה – ובשל מספר הקורבנות המאיים הזה לא פלא שמיתוסים ומידע מוטעה בנוגע לכולסטרול, השפעותיו והטיפול בו, גם הם רווחים ושכיחים בעולם. כדי לעזור לכם להבין יותר טוב את האמת, ריכזנו עבורכם 8 מיתוסים שאין שום סיבה להאמין בהם כמו עיוורים.
1. "אני במשקל נורמלי, אז לא יכול להיות לי כולסטרול גבוה"
ההנחה הזאת, שהמשקל הוא הקובע את רמת הכולסטרול ואם משקלכם נמצא בתקן אתם פטורים מכולסטרול גבוה – פשוט שגויה. "איזון כולסטרולי הוא באמת נגזרת של מה אנחנו אוכלים, אבל גם של הגנטיקה שלנו" אומר ד"ר רוברט גרינפלד – קרדיולוג, ליפידולוג ורופא פנימי במכון ללב ועורקים מקליפורניה, ארה"ב. הוא מבהיר למשל שאדם יכול להיוולד מראש עם נטייה גנטית לתהליך עיבוד כולסטרול פגום; "מכיוון שזה גנטי זה נקרא 'היפרכולסטרולמיה משפחתית', וזה נפוץ בקרב 1 מכל 200 אנשים".
הקרדיולוג אדו פז מסכים לטענה זו ואומר: "גם אם יש לכם משקל בריא, הכולסטרול שלכם יכול להיות חריג. גורמים אחרים שמשפיעים על הכולסטרול הם האוכל שאתם אוכלים, הרגלי האימון הגופני שלכם, האם אתם מעשנים ומה כמות האלכוהול שאתם צורכים". הקרדיולוגית הלא פולשנית אלכסנדרה לאג'וי ממרכז הבריאות "פרובידנס סיינט ג'ון" בקליפורניה, מבהירה שיכולים להיות אנשים במשקל בריא שהם בעלי רמות כולסטרול גבוהות, ולעומתם יש גם כאלו הסובלים מהשמנת יתר ובכל זאת לא יסבלו ממדדי כולסטרול גבוהים. "רמות הכולסטרול מושפעות מגנטיקה, תפקוד בלוטת התריס, נטילות תרופות, כושר שינה ותזונה".
רבים חושבים שרמת כולסטרול גבוהה היא בעיה שניתן להרגיש ברגע, ואם אין תסמינים מוחשיים אז היא לא קיימת. כמובן שמדובר במיתוס, כמו שמסביר הקרדיולוג ד"ר פז: "ברוב המקרים, כולסטרול גבוה לא גורם להופעת תסמינים"; אבל היעדר התסמינים ממש לא אומר שאין במצב הרפואי הזה סיכון, כמו שד"ר גרינפלד אומר: "'התסמינים' היחידים שיכולים להיות מקושרים לכולסטרול יהיו המאוחרים – כשמצבורי הכולסטרול העודף יוצרים נזק בכלי הדם ולסתימתם. זה גורם לכאבי חזה (אנגינה), התקפי לב ואולי אפילו מוות".
ד"ר לאג'וי מדגישה גם כן שכולסטרול גבוה "מוביל להצטברות שקטה של פלאק בעורקים עד שזה כה חמור ששבץ או התקפי לב מתרחשים". לאור כל אלו, חשוב ומומלץ לעשות בדיקות דם תקופתיות כדי לזהות מצבי כולסטרול גבוה - "הגיל שבו מתחילים להיבדק ותדירות הבדיקות נקבעים על פי גורמי הסיכון הפרטניים שלכם" מבהיר ד"ר גרינפלד, אז התייעצו עם רופא המשפחה שלכם.
האמת היא שהנושא הזה קצת יותר מורכב ממה שחושבים. ד"ר לג'וי מסבירה כך: "הכולסטרול שאדם אחד צורך לא בהכרח נמצא ביחס ישיר עם רמות הכולסטרול שלו. אכילת סוכרים או פחמימות פשוטות יכולה להביל לרמות כולסטרול גבוהות אפילו אם אדם לא צורך הרבה כולסטרול כשלעצמו". בנוסף ד"ר לג'וי מבהירה ש"אנשים שמתאמנים נוטים פחות לראות קפיצות בכולסטרול שלהם לאחר אכילת מזונות עם תכולת כולסטרול גבוהה בהשוואה לאנשים שמנהלים אורח חיים יושבני".
עם זאת, כמובן לא רק פחמימות וסוכרים פשוטים הם הסכנה היחידה – ברור שגם מאכלים שעשירים ברכיבי כולסטרול ושומן רווי עלולים להביא לקפיצה ברמות הכולסטרול בגוף. "אנחנו לא הולכים לחנות וקונים חבילת כולסטרול" מבהיר ד"ר גרנפילד, "אבל אנחנו קונים בשר אדום, גבינות וביצים. בשר אדום מכיל הן שומן רווי והן כולסטרול. כולסטרול הוא תוצר מן החי, כך שמוצרי מזון שמכילים שומן רווי לא רק שמעלים את רמות הכולסטרול, אלא ספציפית את הכולסטרול הרע, ה-LDL, שמשתקע בדפנות של עורקי הדם שלנו".
עוד מיתוס רווח יחסית הנוגע לכולסטרול גורס שמדדי כולסטרול הם דבר הנתון במספרים קבועים שכולם צריכים לשאוף אליהם. ד"ר פז מבהיר בתוקף שזה לא נכון כלל ומסביר ש"רמת היעד של כולסטרול מבוססת על השאלה האם יש לך היסטוריה של מחלות מסוימות – כמו התקפי לב או שבץ – ועל הסיכון להתפתחות הבעיות האלו, המבוסס על דברים כמו גיל ועל השאלה האם יש לך לחץ דם גבוה".
ד"ר גרינפלד מחזק את דבריו של ד"ר פז ומדגיש שהנחיות הכולסטרול שפורסמו על ידי אגודת הלב האמריקאית, המכללה האמריקאית לקרדיולוגיה ואגודת הליפיד הלאומית, קוראות למיתוס שעל כולם לכוון לאותם מדדי כולסטרול שווים "הצהרה מוטעית". הוא מסביר ומבהיר: "לאלו מאיתנו שאין להם אף בעיה לבבית, רמות הכולסטרול הרע (LDL) בדם צריכות להיות פחות מ-100 מיליגרם לדציליטר (mg/dl). אך אם אתם סובלים ממחלה לבבית או עורקית – היסטוריה של התקפי לב, שבץ או כל מחלת כלי דם אחרת – ובייחוד אם יש לכם סוכרת, יעד כולסטרול ה-LDL שלכם צריך להיות פחות מ-70 מיליגרם לדציליטר, אם לא פחות מכך".
זהו מיתוס עקשני במיוחד, ששורשיו מימים ימימה, אך כמובן שגם הוא לא מדויק בעליל – ואף נהפוך הוא, שגוי לחלוטין כשמסתכלים על הנתונים. ד"ר פז מסביר שעל פי המרכזים למניעת מחלות והפצתן בארה"ב, במהלך 2015-2018, השכיחות של מקרי כולסטרול גבוה בקרב מבוגרים בארה"ב עמדה על 11.4%. כששוקלים גברים נגד נשים, רואים שהשכיחות של כולסטרול כללי גבוה בקרב גברים הייתה 10.5% ובקרב נשים – 12.1%".
"מחלות לב הן "מעסיק שוויוני" נותן ד"ר גרינפלד מטאפורה משלו למצב, ומסביר: "נשים, לאחר שהן מאבדות ההשפעות המגנות של הורמוני האסטרוגן, מתחילות להאיץ את הסיכון שלהן למחלות לב ומפתחות אותו סיכון כמו אצל גברים. למעשה, מכיוון שנשים מפתחות התקפי לב בגיל מאוחר יותר וחיות זמן ארוך יותר, יותר התקפי לב מתועדים באוכלוסייה הנשית מאשר בגברים בצורה שנתית". התוצאות של התקפי לב אצל נשים, אומר ד"ר גרינפלד, חמורות יותר מאצל גברים, והן בסיכון גבוה יותר לתמותה כתוצאה מהתקפי לב מאשר מסרטן השד.
מיתוס זה הוא לרוב מפלטם של המיואשים והמדוכאים, כזה שבינו ובין המציאות אין ברוב המקרים שום קשר. לפי ד"ר פז "לצד לקיחת תרופות לצמצום הכולסטרול, ניתן לשפר את רמתו בגוף על ידי שמירה על אורח חיים בריא, אכילת המזונות הנכונים, ביצוע תרגילי כושר והימנעות מעישון ומשימוש מופרז באלכוהול".
ולא רק שספורט ודיאטה הם חשובים לצורך הורדת הכולסטרול וצריכים להיות הצעדים הראשונים שתיקחו במקום הנפילה לייאוש, אלא גם שנטילת סטטינים היא גם דרך יעילה לחזק את התהליך. הסטטינים זמינים לשימוש משנת 1987, מסביר ד"ר גרינפלד, והסטטינים החדשים מקושרים ליעילות משופרת, בטיחות שימוש ופחות תופעות לוואי". ד"ר גרינפלד גם מבהיר שהמדע ממשיך לעבוד ולהמציא פיתוחים לטיפול בבעיה הנפוצה הזו – כמו למשל חומר בשם מעכבי PCSK9 הניתן בזריקה והוכח כמוריד בדרמטיות את מינוני הכולסטרול לרמות שלא ראינו כמוהן לפני כן, ובנוסף הוא גם בטוח לשימוש וגורם לתופעות לוואי בודדות.
בהמשך לסעיף הקודם – סטטינים אמנם יכולים להיות כלי ראשוני הכרחי למאבק בכולסטרול הגבוה, אך זה לא אומר בשום אופן שהמיתוס שגורס שאם נוטלים אותם אפשר לאכול הכל ולקיים אורח חיים רגיל לגמרי הוא נכון ואמת. "זה היה נחמד אם זה היה אמיתי, אבל זה לא", אומר ד"ר גרינפלד, "אם אתם אוכלים מה שאתם רוצים וצורכים קלוריות עודפות, אתם תעלו במשקל. אם תעלו במשקלכם יותר מדי, בעיקר סביב האזור הבטני, עלול להתפתח אצלכם מצב שקורי תסמונת מטבולית – שהוא מצב מקדים לסוכרת". ד"ר גרינפלד מבהיר באופן ברור וחד משמעי: "סטטינים הם לא תרופה להורדה במשקל. התפקיד שלהם לצמצם את כולסטרול ה-LDL (הכולסטרול הרע) והתפקיד שלכם להתייחס לגוף שלכם בכבוד – שכולל גם את מה שאתם אוכלים!"
אם כל זה לא מספיק לכם כדי להבין שנטילת סטטינים אינה התשובה היחידה והבלעדית לבעיית יתר כולסטרול, אולי כדאי שגם תצפו בסרטון הבא של מומחה התזונה ד"ר מייקל גרגר – שמנסה לנפץ בעצמו, באמצעות התבוננות במחקרים ובנתונים מדעיים, כמה וכמה מיתוסים סביב הסטטינים.
אשליית הצעירות שהפכה למיתוס בכל מה שקשור לענייני כולסטרול, היא לא ממש מציאותית. אמנם יש מחלוקות מסוימות לגבי מתי יש להתחיל לבצע בדיקות בנוגע לעלייה ברמת הכולסטרול, מבהיר ד"ר פז, "אבל אגודות רבות, כמו למשל אגודת הלב האמריקאית, ממליצות להתחיל להיבדק מוקדם, כבר מגיל 20". ד"ר גרינפלד מסכים להמלצה הזו ואומר: "ככל שכלי הדם שלכם נשטפים בדם המכיל רמות גבוהות של כולסטרול, כך הסיכון שלכם למחלות לבביות בהמשך החיים גדל. ההמלצות מצהירות שבדיקת הכולסטרול הראשונה צריכה להתבצע סביב גיל הנעורים, ואם יש לכם היסטוריה משפחתית ברורה, היא צריכה להיבדק עוד קודם". לאלו הסובלים מהמחלה התורשתית היפרכולסטרולמיה משפחתית, שגורמת לעליית הכולסטרול בדם מסיבה גנטית, יש להיבדק כבר בגיל שנתיים.
מקור התמונות: canva.com
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: