חיסונים - טוב או רע?

נושא החיסונים מהווה דילמה גדולה, ההורה המתלבט רואה מולו שתי קבוצות מרכזיות: רופאים מתוך הממסד הרפואי, שרואים במתן החיסונים הכרח חיוני תוך שמקטינים את חשיבות תופעות הלוואי והנזקים, ורופאים כמוני, הממליצים על מידה של זהירות וצורך להתאים את החיסונים לתינוק/ ילד באופן פרטני.

הטענות הנחרצות של הממסד הרפואי שאין הוכחות חד משמעותיות לקשר בין החיסונים לבין נזקים, מתבססות לא פעם על הפרש הזמנים שבין החיסון לבין התפתחות המחלה, על פי ניסיוני ומיטב הבנתי לא מעט ילדים שנפגעו מחיסונים החלו להראות סימני חולי ימים ואף שבועות לאחר החיסון. מדובר על ילדים שהתפתחו באורח נורמאלי והיו בריאים לחלוטין עד לזמן קצר לאחר מתן החיסון. במרפאה אני רואה מקרים רבים - ילדים שהחלו לחלות במחלות זיהומיות, הראו נסיגה רגשית/ התפתחותית, פיתחו צליעה ואף הראו התפתחות תסמינים נוירולוגים.
יותר מכך - במקרים בהם היה חשד לפגיעה מחיסון, אני נותן תרופה הומאופתית שהוכנה מאותו החיסון והשיפור המשמעותי מגיע תוך ימים ואף שעות. כמו כן אני נותן לאותם הורים שמעוניינים בחיסון "תרופה מקדימה" כדי לצמצם נזקים אפשריים, והתוצאות בהתאם.

כבר שנים מצטברות עדויות על נזקים בתינוקות וילדים, עדויות שקיבלו חיזוק משמעותי בתביעות ענק שזכו בבתי משפט:
בית משפט פדרלי שהוקם לנושא תביעות חיסונים בארה"ב (Federal Vaccine Court) פסק לאחרונה פיצויים לילדה שהתדרדרה לאוטיזם לאחר שקיבלה מספר מנות חיסון המכיל כספית. תביעה זו היא אחת מתוך 4,900 תביעות של ילדים עם סיפור דומה הממתינים לתורם.  
משפט שפורסם לאחרונה בעיתון מעריב חזר ותמך בטענה זו, בית משפט בארה"ב פסק פיצויים של 150 מיליון דולר למשפחתו של ילד שנגרמה לו פגיעה מוחית קשה בעקבות חיסון משולב שקיבל בגיל שנה. בכתבה מצוין שהילד היה בריא והתפתח באופן נורמלי עד למתן חיסון.

גם בקרב הרופאים מתחילים להיווצר סדקים באמונה הבלתי מעורערת של ביטחון החיסונים.
ראינו את הסירוב הגורף בקרב רופאים ובני משפחותיהם בארץ ובעולם - להתחסן לשפעת החזירים.
מאבק נוסף שנשא פירות הוא של ארגון רופאי הילדים בארה"ב, שבמשך שנים תבע מרשות התרופות והמזון האמריקאית FDA שתדרוש מהיצרניות להוציא את המרכיב של כספית מהחיסונים. תחשבו על מיליוני ילדים שקיבלו במשך שנים חיסונים עם מרכיב זה, שמזה זמן אנו יודעים שמכיל פוטנציאל סכנה ממשי.
חשוב לציין - שכמו בחיים, רוב הדברים נמצאים בטווח שבין השחור והלבן, יש להתייחס בכובד ראש לנושא ולטענות הצדדים. אני מדרבן הורים לקבל מידע מאוזן בנושא כה רגיש זה, כדי להגיע להחלטה נכונה ומחושבת. "כל החלטה הנובעת מידע עדיפה אלפי מונים על זו המתקבלת מפחד".
ויחד עם זאת מתעקש שכמו בטיפול נכון יש להתאים את מתן החיסון לילד ולמצבו.

קצת על המחוסן:
בניגוד לחיות רבות בטבע המפגינות עצמאות זמן קצר סמוך ללידתן, התינוק נשאר תלוי לחלוטין בהוריו (יש הטוענים שעד גילאי ה-20 לחייו), תוך שממשיך את ההתפתחות שהחל טרום לידתו. בשנה הראשונה לחייו מערכות רבות עדיין "לא בשלות" ומכאן שהן נמצאות יותר בסיכון להיפגע. מערכת החיסון ומערכת העצבים הן הבולטות שבהן. אם נסתכל על ה"מגיפות" שפושטות ומתגברות בשנים האחרונות בקרב התינוקות והילדים נבחין שרובן עקב ערעור במערכות אלו:
מערכת החיסון בחולשה - תגרום לריבוי מחלות זיהומיות שכן הגוף יתקשה להתמודד עם המזהמים השונים.
מערכת החיסון בעודף - לאלרגיה (על ביטוייה הרבים כמו אסטמה וכו') ומחלות אוטואימוניות (מחלות בהן מערכת החיסון תוקפת את הגוף) כמו סכרת נעורים, דלקות פרקים של הנעורים ועוד.
ערעור במערכת העצבים - יתבטא במגוון הפרעות הלימוד, הפרעות קשב וריכוז וכן במגיפת האוטיזם שנמצאת בעליה מפחידה.

האם החיסונים אחראים לכל אלו?
מן הסתם קיימים גורמים רבים, כולל זיהום סביבתי, מזון מעובד ומהונדס, הריון בגיל מבוגר, קרינה ממקורות שונים ועוד... אולם אין בכך לבטל את סימן השאלה של השפעת החיסונים.
עצם נתינתם בגיל כה צעיר (החל מגיל יום), חשיפה למספר מחלות רבות בבת אחת, בזריקה שהיא שלא כדרך הידבקות במחלות באופן טבעי, ללא התאמתם לייחודיות של התינוק/ הילד, ולרוב עם התחשבות מועטה במצבו (הפיזי והנפשי) בזמן החיסון.

הדעות חלוקות - בעוד שהממסד הרפואי מתעקש בנחרצות על כך שאין קשר מוכח בין החיסונים לנזקים, יהיו אחרים שיותירו את סימן השאלה במקומו וינקטו משנה זהירות במתן החיסונים.

יש חשיבות גדולה להתחשב במצבו של התינוק:
מצבו הנפשי - מאחר וכל כל סטרס מחליש אותו ומעלה את הסיכוי לפגיעה מחיסונים: תקופות של מעברים ושינויים (הפסקת הנקה, לידת אח, התחלת גן או החלפת מטפלת), מחלות פיזיות (מחלות חום, התקררות, יציאת שיניים וכו'), היסטוריה רפואית (מחלות בעיקר חיסוניות ונוירולוגיות, תגובה לחיסון קודם), היסטוריה משפחתית (נוירולוגיות ואחרות) ועוד.

לגבי החיסונים:
קיימים חיסונים שאין צורך בהם מעבר לגיל מסוים, יש שהם כנגד מחלות שלא קיימות בארץ או בכלל, יש שמיועדים להגן על מבוגרים בסביבה, יש שניתן לחסוך ע"י בדיקה פשוטה של האם (חלקם טרם הלידה וחלקם אחרי), יש חיסונים שאסור לתת (כמו שעלת לילד עם היסטוריה נוירולוגית שלו או במשפחה), יש שניתן לדחות וכמובן כאלה שניתן לחלק.

כיצד מצמצמים את ההשפעות המזיקות של החיסונים? (מאת הפורום האירופאי לנקיטת זהירות במתן חיסונים, עם תוספות שלי).
1. יש להימנע ממתן החיסונים בצורה גורפת. נחיצותו של כל חיסון וחיסון חייבת להישקל בכל מקרה. יש לקחת בחשבון  את הנזק האפשרי אותו עלול לגרום מתן החיסון אל מול התועלת האפשרית ממנו. על כל מקרה להישקל באופן אינדיבידואלי.
2. על ההורים לעקוב אחר התינוק תקופה סבירה (יותר ממספר חודשים) כדי ללמוד ולהעריך את מצב בריאותו הטבעי.
3. עבור חלק מהילדים אנו ממליצים להימנע ממתן חיסונים בשנה הראשונה לחייהם. אנו ממליצים לבדוק שוב  את הילד בגיל שנה, ועל סמך בדיקה זו  להחליט אילו חיסונים יש לתת לו ובאיזה עיתוי חלטה זו תלויה במצב בריאותו הכללי של הילד, גורמים תורשתיים, משפחתיים, תנאי הסביבה וכו'.
4. יש לשקול דחיית חיסונים מסוימים לגיל מאוחר יותר, ויתכן כי יהיה צורך לוותר עליהם בכלל. בכל מקרה, ההחלטה תישקל באופן אינדיבידואלי.
5. על מתן החיסונים להתבצע רק כאשר הילד נמצא במצב בריאות תקינה ויציבה. רצוי כי הילד יהיה במצב בריאותי תקין, לפחות שלושה חודשים קודם למתן החיסון.
6. יש להימנע ממתן חיסונים סמוך לאירועים בעלי פוטנציאל טראומטי (משברי), כגון בתקופת הגמילה מהנקה, או סמוך לעזיבת הבית בפעם הראשונה (מטפלת או גנון), בקיעת שיניים וכו'.
7. אנו ממליצים על הנקה כאמצעי חשוב, אשר מגן על בריאותו של הילד, הן מהבחינה הגופנית והן מהבחינה הרגשית. בנוסף ליתרונותיה הרבים של ההנקה, היא מעניקה לילד הגנה טובה יותר ממחלות, בכך שהילד מקבל את נוגדני אמו.
8. מאוד לא מומלץ לקבל מספר חיסונים בעת ובעונה אחת. רצוי לתת בנפרד, במידה והדבר אפשרי. יש להימנע ממתן גורף של זריקות דחף של חיסונים. יש לשקול את מספר זריקות הדחף להן הילד זקוק. בכל מקרה יש לשקול באופן אינדיבידואלי מתן דחף.
9. יש להמתין לפחות מספר חודשים בין מתן חיסון אחד למשנהו. אם נצפתה תגובה חזקה לחיסון, יש להיזהר מלחסן שוב. יש להימנע מלחזור על מתן החיסון בזמן שנקבע, ולדחות את מתן החיסון לגיל מאוחר יותר.
10. במקרה של פגיעה נוירולוגית (היפוטוניה, היפרטוניה, התפתחות איטית, סיבוכים כתוצאה מהלידה וכו'), חשוב מאוד לדחות את החיסון לגיל מאוחר. יש לשקול לוותר עליהם לחלוטין. גם במקרה של חשד לפגיעה נוירולוגית מומלץ לדחות את החיסון.
11. כאשר ידוע כי ילד אחד במשפחה כבר ניזוק ממתן חיסונים, יש להיזהר עוד יותר לגבי מתן חיסון לילדים האחרים במשפחה. יש לשקול בכובד ראש את הנושא עם המטפל, תוך הבנה שהסיכון לנזק מהחיסון גדול יותר.
12. במקרה של התפתחות מחלה או נזק מחיסון, יש לפנות מיידית לטיפול רפואי כגון: רופא, הומאופתיה, נטורופתיה, או כל טיפול אחר.
13. בכל מקרה של התפתחות מחלה במהלך השנה הראשונה לחיים, יש לשקול בזהירות את האפשרות שמתן החיסונים הינו הגורם לכך, או תרם להתפתחות המחלה.
14. במקרה והילד חולה במחלה שבדרך כלל מחסנים כנגדה, יש לפנות מיידית לקבלת עזרה רפואית מקצועית.
15. יש להימנע ככול הניתן משימוש מופרז בתרופות להורדת חום, באנטיביוטיקה ובתרופות מדכאות אחרות, על מנת שלא לדכא את המערכת החיסונית. עליית חום הגוף הנה תגובת הגנה טבעית של הגוף. בעת עליית חום הגוף או בעיות בריאות אחרות, יש לפנות למטפל כהומאופת, נטורופת, רופא וכו'.

כותב המאמר: ד"ר בועז רון. רופא M.D והומאופת RCHom.
מרכז אדיב - לאורח חיים בריא.