print header

מחקר חדש: קפיצה ברמת האינסולין אחרי האוכל זה לא בהכרח רע

קפיצה ברמת האינסולין אחרי ארוחה לא נשמעת כמו דבר טוב, ויתכן גם שהרופא שלכם המליץ לכם להימנע מתופעה שכזו מכיוון שהיא עלולה להזיק לכם בטווח הארוך ולגרום לכם לסבול ממחלות לב ובעיות מטאבוליות. ובכן, היום מתברר אולי ההפך הוא הנכון, ושקפיצות שכאלה יכולות דווקא לסמל על כך שתישארו בריאים יותר למשך זמן רב יותר. ד״ר רבי רטנקרן, מדען קליני ממכון המחקר לוננפלד-טננבאום שבטורונטו (חלק ממערך בית החולים סיני), יצא לבדוק איך בדיוק רמות האינסולין אחרי ארוחה משפיעות על הבריאות הקרדיו-מטבולית. בעוד שמחקרים מהעבר הראו תוצאות סותרות, המציעות הן השלכות חיוביות והן שליליות לתופעה, המחקר הנוכחי משנת 2023 מראה תמונה ברורה יותר לגבי ההשפעות בטווח הארוך.

הבנת תפקידו של האינסולין

במצב רגיל רמות האינסולין עולות אחרי הארוחה כדי לסייע לנו לווסת את כמות הסוכר שצרכנו. עם זאת ישנו חשש כי עלייה חדה ומהירה מדי ברמות האינסולין אחרי הארוחה עלולה להיות סימן לבעיה בריאותית שתתפתח בהמשך. חלק מהחוקרים מאמינים כי עלייה שכזו, במיוחד אחרי צריכת פחמימות, מעודדת עלייה במשקל ותנגודת לאינסולין – בעיה שנוצרת כשתאי הגוף לא מגיבים היטב לאינסולין, מה שמקשה על שליטה ברמת הסוכר בדם ומגביר את הסיכון לסבול מסוכרת.
האם קפיצה ברמת האינסולין מגבירה את הסיכון לסוכרת: אישה אומרת לא לאוכל
״הועלתה סברה על ידי חלק מהאנשים כי קפיצות האינסולין האלה הן בעלות השפעה מזיקה שמעודדת עלייה במשקל״, כך אמר ד״ר רטנקרן, שמעבר להיותו מנהל המחקר, הוא גם אנדוקרינולוג במרכז המוביל לסוכרת של בית החולים סיני. ״לפעמים אני רואה מטופלים בקליניקה שפיתחו דעה שכזו, אולי מהאינטרנט או ממשהו שקראו, וטוענים שאסור להם לתת לרמות האינסולין שלהם לעלות גבוה מדי״, הוא מספר.
 
הראיות המדעיות אינן חד משמעיות ולא תומכות באופן גורף ברעיון הזה. רוב המחקרים בנושא נערכו לאורך תקופת זמן קצרה מדי או התבססו על מדידת רמות אינסולין באופן שאינו מספק או אף עלול להטעות, כך טוען ד״ר רטנקרן.

מה נעשה אחרת במחקר הזה?

הצוות של ד״ר רטנקרן יצא לחפש את הבעיה המדוברת – האם ישנן השלכות קרדיו-מטבוליות בטווח הארוך לתגובת האינסולין, כלומר לרמות הסוכר בדם. הפרט האחרון הזה הוא פרט מפתח, מכיוון שתגובת האינסולין אצל כל אדם היא שונה, ומשתנה בהתאם לכמות הסוכר שנמצאת בדם שלו. 
 
המחקר עקב אחרי אימהות טריות, אצלן תנגודת לאינסולין מתרחשת במהלך ההיריון, מה שמאפשר לקבוע את הסיכון שלהן לחלות בסוכרת על פי התיאוריה. 306 נשים השתתפו במחקר בין השנים 2003-2014, ועברו בדיקות קרדיו-מטבוליות מקיפות, כולל בדיקות של רמות גלוקוז ואינסולין, בזמנים קבועים אחרי ששתו משקה עם סוכר שהכיל 75 גרם גלוקוז וכן אחרי תקופות של צום.
האם קפיצה ברמת האינסולין מגבירה את הסיכון לסוכרת: אישה בהריון אוכלת סלט

הממצאים שכיסחו את המיתוס

בעוד שמשתמשים לעיתים קרובות בממצאי בדיקות רמות אינסולין בתחום הרפואה, הפירוש שלהם יכול להיות מטעה אם לא מתחשבים ברמת הסוכר הבסיסית של הנבדק. ״זה לא רק רמות אינסולין; צריך להבין את הקשר שלהן לגלוקוז״, אומר ד״ר רטנקרן, ומסביר שזו הסיבה לכך שפירושים קודמים של תוצאות בדיקות שכאלה היו שגויות ומטעות. מדידה נכונה יותר של תגובת האינסולין בגוף צריכה להתחשב ברמת הסוכר הבסיסית בדם, ולטענתו של ד״ר רטנקרן, יותר ויותר מומחים מתחילים להסכים עם הטענה הזו.
 
המחקר הזה חושף תופעה מפתיעה; ככל שתגובת האינסולין עלתה, כך לנשים הייתה החמרה בהיקף המותניים, רמות ה-HDL (הכולסטרול הטוב), דלקתיות בגוף ותנגודת לאינסולין. עם זאת, התופעות השליליות האלה התלוו לתפקוד טוב יותר של תאי בטא. התאים האלה מייצרים אינסולין, והיכולת שלהם לעשות זאת קשורה באופן ישיר לסיכון לחלות בסוכרת – ככל שהם מתפקדים טוב יותר, כך הסיכון יורד.
 
״הממצאים שלנו לא תומכים במודל הפחמימות-אינסולין לסוכרת״, אומר ד״ר רטנקרן, ״אנחנו רואים שברגע שמנגנון הפרשת האינסולין מתרגל לאתגר של רמות הסוכר בדם, הוא מקושר אך ורק לתופעות מטבוליות מועילות. לא רק שאין זה מצביע על בעיות קרדיו-מטבוליות בהמשך, אלא שזה מנבא תפקוד מטבולי מצוין בשנים הבאות״.
האם קפיצה ברמת האינסולין מגבירה את הסיכון לסוכרת: אישה אוכלת פיצה

לסיכום – אל תילחצו מקפיצות ברמות האינסולין

בטווח הארוך, רמות גבוהות אך תקינות של תגובת האינסולין מקושרות לתפקוד טוב יותר של תאי בטא ורמות גלוקוז נמוכות בדם, וזאת ללא קשר למשקל, היקף המותניים, דלקות או רגישות/תנגודת לאינסולין. ממצא נוסף שעולה מהמחקר הזה הוא שנשים שהיה להן את יחס האינסולין-פחמימות הגבוה ביותר הן אלו שהיו בעלות הסיכון הנמוך ביותר לפתח סוכרת או טרום סוכרת בעתיד.
 
״המחקר הזה קורא תיגר על הרעיון שעל פיו רמות אינסולין גבוהות אחרי הארוחה הן דבר רע, ומאפשר לקחת צעד חשוב קדימה בהבנת התפקידים המורכבים שמשחק האינסולין בוויסות תהליך חילוף החומרים״, כך אומרת אן-קלוד גינגרס, מנהלת ממכון המחקר לוננפלד-טננבאום. ד״ר רטנקרן מקווה שהממצאים האלה יעצבו את הדרך שבה רופאים ומטופלים יראו את תפקידו של האינסולין בתהליך חילוף החומרים ושמירה על המשקל.
 
״יש רופאים שמוכרים למטופלים שלהם את הרעיון שעלייה ברמות האינסולין זה דבר רע, ולפעמים נותנים להם המלצות לצמצם את השינויים האלה אחרי הארוחה, אך זה לא כזה פשוט״, כך הוא חותם.
הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל:
בלחיצתך על "הרשם", הינך מסכים ל תנאי שימוש ו הצהרת הפרטיות שלנו ומאשר קבלת מיילים מהאתר.

כתוב תגובה

תוכן התגובה:
הצג את כל התגובות (0)
הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל:
בלחיצתך על "הרשם", הינך מסכים ל תנאי שימוש ו הצהרת הפרטיות שלנו ומאשר קבלת מיילים מהאתר.