print header

דברים שלמדנו על וממגפת הקורונה בשנה האחרונה

 לפני יותר משנה, ב-2 לפברואר 2020, עשינו לכם היכרות ראשונה עם נגיף הקורונה בעזרת כתבה ששודרה ב"כאן החדשות", בה מומחים (כמו למשל ד"ר גליה רהב שאז טרם הייתה מוכרת לציבור הרחב) הסבירו על החשש מהמחלה החדשה והמסתורית שהתפתחה בסין החל מדצמבר 2019. קפצו קדימה לשנה וקצת לאחר מכן, ואנחנו ב-2021, אחרי אחת הטלטלות הגדולות ביותר שהעולם ידע ב-100 השנה האחרונות. אנחנו כבר יודעים על הקורונה פי כמה וכמה ממה שאפילו גדולי הרופאים והמומחים יכלו לשער בעת שהמגפה רק החלה להתפרץ. הספקנו ללמוד הרבה מאוד על המחלה הזו, על השפעותיה ועל דרכי ההתמודדות איתה - זאת למרות שהדברים השתנו מרגע לרגע, וחלק ממה שכולם, כולל אנחנו, אמרו הפך ללא רלוונטי עם הזמן, כשידע והבנה מעמיקים ונכונים יותר על הקורונה תפסו את מקומם. אז מה למדנו על הנגיף ועל המגפה מבחינה בריאותית, ואולי גם תרבותית והיסטורית, בשנה הזו? בכתבה הבאה ננסה לעשות לכם סדר עם המידע הכי עדכני שיש בידינו כיום.

מקור הקורונה: שרשרת המזון בשוק בווהאן, אבל לא בהכרח עטלפים

אז מה בדיוק המקור של נגיף SARS-CoV-2 שהשתלט על העולם שלנו במהירות הבזק? טענות שונות עלו בשנה האחרונה – מנגע שהחל מסיני שאכל עטלף ועד תיאוריות לגבי התפרצות שמקורה במעבדה לפיתוח וירוסים בסין. אך צוות מיוחד של רופאים ומומחי בריאות מטעם ארגון הבריאות הבינלאומי, שיצא בראשית 2021 לווהאן – העיר שבה התפרצה הקורונה - על מנת להתחקות אחר שורשי המחלה במשך 4 שבועות, מצא אחרת. הצוות שכלל 34 מומחים, חצי מסין וחצי ממדינות אחרות בעולם, ביקר בבתי החולים ובאתרים אחרים בעיר, כולל שוק יונאן שנודע כמקום הראשון בעולם שבו נרשמה הדבקה מתועדת בקורונה.

מסקנות צוות הבדיקה המיוחד הזה  העלו כי ההשערה הטובה ביותר היא שמוצרי מזון קפואים מן החי שנמכרו בשוק - ביניהם בעיקר פירות ים וכן רכיבים שהוכנו מחיות בר ומשק – הם שגרמו להתפרצות שהחלה את כל העניין. ניתן לקבוע לפיכך שמקור התפתחות הווירוס הוא בשרשרת האספקה והמזון שהתקיימה באותו השוק ולא בשום מעבדה מסתורית עלומת שם, אך העטלפים - שבעיקרון לא ממש חיים באזור ווהאן או בסביבתה - הם לא "החשודים המידיים בפשע".

דברים שלמדנו על הקורונה: השוק בווהאן

כך או כך, הקורונה אמנם נחתה כרעם ביום בהיר על מרבית אוכלוסיית העולם, אבל מומחי נגיפים קצת פחות הופתעו, מאחר וה-SARS-CoV-2 היה גרסה חדשה של וירוס המוכר למדע; ישנם למעשה 7 זני קורנה המוכרים לאדם – 4 מהם, המתונים יותר, מסתובבים בינינו כבר שנים רבות וההערכות הן שהם אחראים לכ-30% ממקרי ההצטננויות והשפעת. הנגיף החדש, לעומתם, קרוב יותר לזנים אחרים שעשו שמות בחלקים מצומצמים יותר של העולם: הסארס וה-Mers. אמנם הנגיף הנוכחי התגלה כפחות קטלני משני תאומיו, אך התפשטותו הייתה גלובלית הרבה יותר – ולכן, בניגוד להדבקה המוגבלת שבאה בעקבות התגלות הסארס וה-Mers, הפעם נקלענו למגפה בינלאומית.

תסמינים משתנים ו"גרירת מחלה" – זה מה שגילינו על השפעת הקורונה על הבריאות

תסמיני הקורונה הפכו למוכרים לנו מהר מאוד – על אף שבתחילה היה הרבה מאוד בלבול לגביהם, ורק לאחר זמן מה הרשימה נעשתה ברורה ונהירה יותר. עם זאת תסמינים שונים, חלקם נדירים יותר וחלקם פחות, עדיין ממשיכים ומתגלים. בכל מקרה, מהידע שהצטבר עד עתה נדמה שלרוב במקרים הקלים המחלה נמשכת שבועיים ימים, אך במקרים הקשים יכולים לעבור כמעט 6 שבועות עד להחלמה ממנה. אצל 10% מן החולים התסמינים מוצגים אפילו במשך מספר חודשים.

עניין "גרירת" המחלה עדיין מתעתע ברופאים עד עכשיו. זה מופיע אצל אנשים מכל הגילאים שנדבקו בה וגם אצל כאלו שלא היו להם שום מחלות רקע לפני. תסמיני פוסט-קורונה גם הם מתגלים אצל רבים מהמחלימים לכאורה; "זה כמעט כאילו המערכת החיסונית שלהם עדיין מנסה להילחם במשהו שכבר לא נמצא שם", אומר ד"ר ברדלי סנביל, מומחה לטיפול בריאות ורופא טיפול נמרץ במרכז הרפואי UC Davis בסקרמנטו , ארה"ב, שמטפל בסובלים מתסמיני פוסט-קורונה.

דברים שלמדנו על הקורונה:אדם עם מסיכה על פניו יושב על ספה עטוף שמיכות ומסביבו כדורים

לפי סנביל, יש גוררים הסובלים מתסמין אחד בלבד ויש הסובלים מעשרות – מה שבהחלט הופך את ניתוח הבעיה למאתגר עבור הרופאים, שלא יודעים עוד להגיד האם מדובר בעניין אחיד שתוקף את כל מחלימי הקורונה בצורה כזו או אחרת, או שלא. אך למרות הקושי שעומס החולים המתמשך מעמיד כעת בפני צוותי הרפואה והמומחים בדרך להבנת העניין הזה, סנביל אופטימי ואומר שבתקווה "מספיק אנשים יתחסנו והפצת הקורונה תאט מספיק כך שנוכל לבחון יותר טוב את קבוצת האנשים הזו".

חיסונים כבר יש - מה בדבר תרופה לקורונה?

חיסוני הקורונה שפותחו במהירות שיא מעוררת השתאות ונכנסו לשימוש פה בישראל החל מינואר 2021, אכן מתחילים לשנות את פני הדברים; אתם מוזמנים ללמוד עוד על החיסונים הללו ממומחי בית החולים איכילוב בכתבה הבאה. אך מלבד אלו, שאלה מסקרנת היא מה בדבר תרופה לקורונה, כזו שיכולה לא רק למנוע אלא גם לרפא את המחלה אחרי ההדבקה וההתפרצות בגוף? במהלך השנה האחרונה נחקרו עוד ועוד פתרונות – כאלו שגם אנחנו דיווחנו עליהם, אך עם זאת לא כל מה שנחשב כתקווה לפני מספר חודשים עדיין נותר כזה.

רמדיסיבר למשל, תרופה שכבר בתחילת ימי הקורונה הייתה מועמדת לתואר "הפתרון למשבר" התגלתה כלא באמת יעילה כנגד הנגיף. במחקר רחב היקף שערך לאחרונה ארגון הבריאות העולמי על 11,000 אנשים מ-30 מדינות שונות, נמצא כי לרמדסיביר יש השפעה מצומצמת מאוד עד בלתי קיימת על הנגיף, וכך גם לעוד מספר תרופות אנטי-ויראליות שהזכרנו לחיוב בעבר, כמו הידרוקסיכלורוקווין.

עם זאת דקסטמזון, תרופה ממשפחת הסטרואידים, נמצאה כבעלת יכולת למנוע ממערכת החיסון לעבור למצב של תגובתיות יתר בשל הידבקות בקורונה – דבר שהתגלה כמציל חיים. עוד שיטה שהתגלתה כיעילה מאוד להקלה עבור חולי קורונה במצב קשה היא השכבתם על הבטן, דבר שמאפשר להם לנשום ביתר קלות.

דברים שלמדנו על הקורונה: אדם במסיכה מחזיק מבחנה שבה תרופת דקסטמזון

תרבות מסיכות הפנים: בואו נאמץ את הגישה היפנית

בשנה האחרונה הכרנו גם כולנו בחשיבות המכרעת של שמירה על ההיגיינה האישית. שטיפת ידיים הייתה עניין שחייבים להקפיד בו מאוד – לפחות בחודשיה הראשונים של המגיפה - והשימוש במוצרים כמו ג'ל אלכוהולי לחיטוי ידיים, מגבונים אנטיבקטריאליים, כפפות ושאר אמצעי הגנה זינק פלאים. אך אולי השינוי הכי משמעותי היה המעבר לעטיית מסיכת פנים בכל יציאה אל המרחב הציבורי. בישראל כבר מתחילת חודש אפריל – מספר שבועות לאחר הטלת הסגר הראשון – משרד הבריאות החיל את עטית המסכה במרחב הציבורי כחובה על האוכלוסייה.

מספר מחקרים שנעשו בנושא תיעדו את שיעורי ההדבקה בערים שונות בעולם לפני ואחרי שהוראות בדבר חובת עטיית מסיכה נכנסו לתוקף. "הנתונים שעלו מן המחקרים הם שחור ולבן" אומרת ד"ר פאולה טרקטמן, ווירולוגית ופרופסור לביוכימיה באוניברסיטה הרפואית של דרום קרוליינה, "כשקהילות חוקקו את כללי המסיכות, שיעורי ההדבקה צנחו. זה באמת עבד".

הדבר המעניין לגבי מסיכות זה שהן ממש לא עניין חדש בעולם שלנו שצץ רק בגלל הקורונה. במדינות במזרח הרחוק ובדרום-מזרח אסיה, רבים מסתובבים איתן עליהם בכל הזדמנות שהם יוצאים למרחב הציבורי, באופן כללי וגם לפני התפרצות הקורונה. כל מי שביקר ביפן למשל, יודע ששם עטיית המסיכה היא ממש חלק מן התרבות המקומית – ואם חשבתם שזה רק בגלל חשש מזיהומים כאלו ואחרים המסתובבים באוויר או לחלופין מביישנות קיצונית וניסיון להסתתר מפני אחרים במרחב הציבורי, אז זה לא בדיוק נכון.

דברים שלמדנו על הקורונה:יפנים עם מסיכת פנים

הייצור ההמוני של מסיכות פנים זינק במדינה כבר מאז 1918 – אז נפגעה יפן ממגפת השפעת הספרדית ואיבדה על פי ההערכות כ-3.6% מאוכלוסייתה. נראה שהדבר השפיע על היפנים כה עמוקות, שמאז ועד היום למעשה נשמר במדינה נוהג עטיית המסיכה בציבור. זו הפכה לתרבות מושרשת, שנועדה בעיקרה על מנת לשמור אחד על השני מפני שפעות, מחלות עונתיות וכן אלרגיות – דבר שיפנים רבים סובלים ממנו בימי פריחת עצי הדובדבן המפורסמת. ליפנים יש מודעות גבוהה, המוחדרת בהם מגיל צעיר, לכל מה שקשור למניעת זיהומים והפצתם – ובהתחשב בכך, זה לא מפתיע שזה ברור לכל אדם במדינה שצריך לצאת מהבית עם מסיכה על פניו אפילו אם הוא רק מרגיש קצת חולה.

יוקו צוקאמוטו, פרופסורית לבקרת זיהומים באוניברסיטה למדעי הבריאות בהוקיאדו שביפן, העידה ש"מסיכות פנים הגיעו עכשיו לנקודה שבה כיסוי פניו של אדם בהן הוא חלק מן התרבות ולא משהו שמישהו בכלל שואל לגביו". היא גם מספרת שזרים רבים שהגיעו ליפן לפני מגפת הקורונה חשבו שאנשים לובשים מסיכות כדי להגן על עצמם מאלו שסביבם, וזה נכון רק במידה מסוימת. זה נובע הרבה יותר מהתחשבות באנשים שסביבנו ברכבת או באוטובוס, בעיקר אם יש לנו שפעת או משהו דומה. אנחנו רואים את זה כהתחשבות, משהו מנומס לעשות".

אז למה בעצם שלא נלמד מהיפנים ונאמץ קצת מן התרבות שלהם - לפחות בכל מה שקשור לשמירת ההיגיינה במרחב הציבורי, להתחשבות בבריאות האחד של השני ולעטיית מסיכה כדי לסייע לחברה במניעת תחלואה? זה יכול להיות לקח חשוב מאוד גם לימים שלאחר המגפה, כאשר הקורונה תדעך ונחזור לשגרת חיינו.

דברים שלמדנו על הקורונה:אישה עם מסיכת פנים מסתכלת על דגל יפן

מה אפשר לצפות שיהיה בעוד שנה מעכשיו?

הנבואה, כמו שאומרים, ניתנה רק לשוטים – אבל אם מסתמכים על דעת מומחים שחוזים את העתיד על פי המידע שהצטבר עד עכשיו, אפשר להגיע לכמה השערות עם סיכויי היתכנות גבוהים. ראשית, ההנחה היא שכאשר נגיע למה שמכונה "חסינות עדר", שתיווצר בשילוב בין המתחסנים לאלו שכבר נדבקו במחלה והחלימו, אז "הווירוס ידחק לפינה ולא יתפשט היטב כי הוא לא יוכל למצוא אנשים להתפשט אליהם"', כך לפי ד"ר טרטקמן מאוניברסיטת דרום קרוליינה. המומחית הזו מאמינה כי לאחר מכן נעטה מסיכות רק בנסיבות מסוימות – כמו למשל אם נלך לאולם קולנוע עמוס או ניסע בתחבורה הציבורית בשעות העומס. אך כאמור, אפשר גם על דעת עצמנו להתחיל ולנקוט בשיטתם של היפנים, ולאמץ את נוהג המסיכה בכל יציאה למרחב הציבורי בעיקר כשלא חשים בטוב.

ד"ר ג'סטין לסלר, פרופסור לאפידמולוגיה מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת ג'ונס הופקינס בבולטימור, ארה"ב, מבהיר ומסכם היטב שבנקודה הזאת, ברמה הבינלאומית, תלוי איך הווירוס יתפתח, ועוד יותר מכך – איך יחידים וממשלות יחליטו להגיב למצב המשתנה. הוא מדגיש שמומחים די טובים בהצבעה על אילו דברים יכולים לקרות בטווח הקרוב כמו גם בחיזוי שנים רבות לעתיד, "אבל רק שנה אחת? קשה להגיד משהו עם וודאות רבה".

מקור התמונות: Skoleopgave1, canva.com

הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל:
בלחיצתך על "הרשם", הינך מסכים ל תנאי שימוש ו הצהרת הפרטיות שלנו ומאשר קבלת מיילים מהאתר.

כתוב תגובה

תוכן התגובה:
הצג את כל התגובות (0)
הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל:
בלחיצתך על "הרשם", הינך מסכים ל תנאי שימוש ו הצהרת הפרטיות שלנו ומאשר קבלת מיילים מהאתר.