print header

מחקר חדש מסביר על הקשר בין נגיף הקורונה למוח

 2020 תיזכר לנצח כ"שנת הקורונה" שבה נגיף אחד קטן הצליח להשתלט על העולם ולסגור אותנו בבתים. למרות שהיו עדויות לנגיפי קורונה עוד לפני ששמה של המחלה הזו הפך לשגור בפינו, מדענים ורופאים לא היו מוכנים להתפרצות של זן הנגיף שנאלצנו להתמודד איתו. כדי להכיר יותר את הנגיף המסתורי הזה, ולסלק מעולמנו את המגפה כמה שיותר מהר, נערכו בשנת 2020 לא מעט מחקרים עליו. אחד מהם פורסם בכתב העת Nature Neuroscience בדצמבר 2020, והוא שופך אור על האופן המפתיע שבו נגיף הקורונה מזיק למוח והסיבוכים הנובעים מהמחלה...
 

מידע כללי על המחקר

פגיעתו של נגיף הקורונה במוח הייתה ידועה בשל עדויות של חולים ואבחונים של רופאים, אך נמצאו לכך מעט הוכחות מדעיות. גם לא הצטברו שום ראיות המעידות או מרמזות על השפעות מפתיעות שלא חשבו עליהן, כמו קשר אפשרי בין המוח לבעיות הנשימה שחולי קורונה רבים סובלים מהן. בדיוק לשם כך נערך מחקר במחלקה למדעי הבריאות באוניברסיטת וושינגטון, במעבדתו של הפרופסור וויליאם א.בנקס שמוקדשת בימים כתיקונם לחקר מחסום הדם-מוח, מבנה קרומי שמסנן את המולקולות שעוברות ממערכת הדם לנוזל המוחי-שדרתי, ומתמקדת בין השאר בנגיף ה-HIV.
 
כל 15 החוקרים במעבדה הקדישו את זמנם החל מאפריל 2020, לעריכת ניסויים ובדיקת פעולתו והשפעתו של חלבון S1 שעליו נפרט בהמשך, בקרב עכברים. חברי הצוות עבדו לצד פרופסור ג'ייקוב רבר והצוות שלו, מהמחלקה לפסיכוביולוגיה (פסיכולוגיה ביולוגית), נוירולוגיה ותרופות בקרינה באוניברסיטת אורגון לבריאות ומדע.
 
מחקר על הקשר בין נגיף הקורונה למוח: חוקרת במעבדה

ממצאי המחקר

עד לקיום המחקר הזה, מדענים ידעו כי מחלת ה-COVID-19 נגרמת כתוצאה מנגיף ה-SARS-CoV-2, שמכיל בין השאר חלבונים כמו S1. תפקידו של המרכיב הזה הוא לקבוע לאילו תאים יכול להיכנס הנגיף, ו-S1 ודומיו עלולים להזיק לגוף בפני עצמם, זאת מכיוון שהם "יכולים לגרום למוח לשחרר ציטוקינים ומרכיבים דלקתיים", כך לפי פרופסור בנקס. כדי להילחם בנגיף ובחלבונים שבו ולחסל אותם, המערכת החיסונית נאלצת לעבוד יותר מדי, מה שמותיר את האדם החולה בקורונה עם ערפול מוחי, עייפות ובעיות קוגניטיביות נוספות.
 
פרופסור בנקס וחברי הצוות שלו זיהו את התגובה הזו בעבר, כאשר חקרו את החלבון GP120 שנמצא בנגיף ה-HIV-1. החידוש במחקר טמון בדמיון הזה בדיוק – כשהממצאים מראים שכמו חלבון GP120, גם S1 נצמד לקולטנים אחרים, ובכך הוא בעצם מתפקד כזרועות והידיים של הנגיף שבו הוא נמצא – במקרה עסקינן, COVID-19. כך החלבון הזה חוצה את מחסום הדם-מוח, והחדירה הזו עלולה לסכן את תאי המוח.

מחקר על הקשר בין נגיף הקורונה למוח: COVID-19, ומסביב נגיפי קורונה

מסקנות המחקר

בשל יכולותיו של חלבון ה-S1 שציינו מעלה, אפשר להסיק שגם נגיף הקורונה שבו הוא מצוי עלול לחדור אל תוך המוח. מכאן, הסביר פרופסור בנקס כי "אנו יודעים שכשנדבקים בקורונה, סובלים מבעיות נשימה קשות כתוצאה מזיהום בריאות, אך הסבר אפשרי נוסף הוא שהנגיף נכנס לאזורי הנשימה במוח ופוגע גם בהם". ממצא אחר שעולה מן המחקר הוא שהמעבר של חלבון S1 אל הכליות ופקעת ההרחה במוח, אזור שמאפשר לנו לקלוט ולעבד ריחות מהסביבה, היה מהיר יותר בקרב עכברים זכרים מאשר אצל נקבות. זהו הסבר אפשרי לכך שגברים רגישים יותר למחלה, וסובלים מהשלכות קשות יותר שלה. 

מחקר על הקשר בין נגיף הקורונה למוח: מוח שנראה כאילו יוצא ממנו חשמל

כמה מילות סיכום

כפי שאתם יכולים לראות, המחקר האמריקאי הזה שפורסם בדצמבר 2020 שפך אור חדש על נגיף הקורונה, והסביר מדוע מתעוררים תסמינים רבים ששמענו עליהם, כמו בעיות קוגניטיביות והפרעות בנשימה. ממצאי ומסקנות המחקר הראו כי הנגיף אכן עלול לפגוע במוח, וסיפקו הסבר נוסף ומפתיע להפרעות הנשימה שחולי קורונה רבים חווים. בשל כך, פרופסור בנקס ביקש בראיונות שונים אודות המחקר, להעביר לאנשים הסובלים מתסמינים קלים של קורונה בפרט ולאוכלוסייה בכלל את המסר הבא: "אתם לא רוצים להתעסק עם הנגיף הזה". הוא הסביר כי השפעות רבות הנובעות מנגיף ה-COVID או מחדירתו אל המוח עלולות להיות עוצמתיות ולהימשך לתקופה ארוכה – אולי אף לנצח.
 
כמובן שנדרשים עוד מחקרים רבים אודות המגפה המאיימת, אך כל אחד שמתפרסם – הוא צעד אחד לקראת סיומה. עד אז, אתם מוזמנים להמשיך להתעדכן, וכמובן לשמור על בריאותכם.
הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל:
בלחיצתך על "הרשם", הינך מסכים ל תנאי שימוש ו הצהרת הפרטיות שלנו ומאשר קבלת מיילים מהאתר.

כתוב תגובה

תוכן התגובה:
הצג את כל התגובות (0)
הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל:
בלחיצתך על "הרשם", הינך מסכים ל תנאי שימוש ו הצהרת הפרטיות שלנו ומאשר קבלת מיילים מהאתר.