כמה פעמים הלכתם לרופא וגיליתם שנדבקתם בווירוס כזה או אחר, מבלי לדעת מה זה באמת אומר? כנראה הרבה, ויש לכך סיבה טובה – במשך שנים רבות לא ידעו חוקרים בעולם הרפואה כיצד נגיפים באמת עובדים בגוף. אך בשנה שבה רבים מאיתנו התעדכנו אודות מגפת הקורונה, כנראה שהפכנו להרבה יותר מעורים בעולם הבריאות ובעיקר בתמורות ובגילויים החדשים שיש בו. בנוסף לכך, עם או בלי קשר למחלה שכבשה את העולם, נערכו לא מעט מחקרים בריאותיים מרתקים ששופכים אור על מסתורי מחלות שונות. באחד מהם שנערך באוניברסיטאות לידס מאנגליה ויורק מקנדה ופורסם ב-28 בדצמבר 2020, התגלתה לראשונה הדרך שבה נגיפים מסוימים מזהמים תאים בגוף ומתפשטים. בכתבה הבאה תגלו מה היה ידוע עד כה, מה התגלה אודות פעולת הנגיפים בגוף ומדוע מדובר במחקר כל כך חשוב...
מה היה ידוע עד כה?
בטרם נערך המחקר, חוקרים ידעו כי לאחר שנגיף זיהם תא מסוים, אותו נגיף צריך להפיץ את החומר הגנטי שלו לתאים אחרים. לשם כך הוא יוצר בתוך תא נגוע ויריונים, שהם חלקיקים נגיפיים שכוללים בין השאר חלבונים, ושמהווים מעין העתקים גנטיים שמסוגלים לזהם תאים אחרים. במחקר הנוכחי, ניסו להבין כיצד נגיף מסוים מפיץ את הוויריונים הללו.
מה התגלה במחקר?
במחקר פורץ הדרך הזה נמצא כי כל התכונות המולקולריות ששולטות ביצירת הוויריונים, נשמרות גנטית, משמע שהן לא משתנות בקלות. בעזרת המידע הזה אפשר להוריד את הסיכון להתפתחות הנגיף וליצירת מוטציות הקשורות אליו, וליצור יותר תרופות יעילות חדשות. למה בדיוק? בואו נחזור למחקר כדי להבין זאת.
כדי לבחון את תהליך יצירת והפצת הוויריונים, התמקד צוות החוקרים בחקר פעולתו של וירוס בקר שלא מזיק לאנשים – אנטרווירוס E. הוא שימש כתחליף לנגיף הפוליו, שנחשב למסוכן במיוחד ואף מדביק אנשים, עלול לגרום למחלת שיתוק הילדים, ושהוגדר על ידי ארגון הבריאות העולמי כווירוס שיש למגר. קבוצת אנטרווירוס כוללת גם נגיפים שיש לאנשים, כמו אלו שמובילים להצטננות.
המחקר מפרט אודות התפקיד של מונח שרבים מאיתנו נחשפנו אליו בעקבות נגיף הקורונה – RNA, מולקולה פולימרית בעלת תפקיד מרכזי בתהליכים ביולוגיים, כמו גם של תורשה, ביטוי ותרגום של מידע גנטי. כאשר אזורים מסוימים של ה-RNA מתאחדים עם חלבונים מהווירוס, הם יכולים להבטיח יצירה יעילה ומדויקת יותר של ויריון דלקתי ומזהם. בעזרת שילוב של ביולוגיה מולקולרית ומתמטית, החוקרים הצליחו לזהות את האזורים הללו ב-RNA שמועדים לפורענות. בעזרת מיקרוסקופ אלקטרונים במעבדה שנמצאת באוניברסיטת לידס, המדענים הצליחו להמחיש את התהליך הזה – וזו הייתה הפעם הראשונה שבה התאפשר לעשות דבר כזה עם וירוסים מהסוג הנחקר.
מהי חשיבותם של ממצאי המחקר?
פרופסור פיטר סטוקלי, המנהל לשעבר של המעבדה הזו, שגם פיקח על המחקר הזה יחד עם פרופסור ריידון טווארוק מאוניברסיטת יורק, הסביר כי "המחקר הזה חשוב ביותר בגלל הדרך שבה הוא משנה את החשיבה שלנו אודות האופן שבו אנו יכולים לשלוט במחלות ויראליות מסוימות. אם נוכל לשבש את המכניזם של יצירת הוויריון, אז יש פוטנציאל לעצור מסלולי הדבקה". פרופסור טווארוק הוסיפה כי "הבנה לפרטים אודות איך התהליך הזה עובד, והעובדה שהוא מופיע במשפחה של פתוגנים ויראליים, תאפשר לתעשיית התרופות לפתח סוכנים אנטי-ויראליים שיסייעו לחסום את צמתי המפתח שנמצאו ולמנוע מחלות".
כמה מילות סיכום
אין ספק שהמחקר הזה שופך אור על האופן שבו מחלות מסוימות מופצות, בעיקר אלו הנובעות מווירוסים, ולכן עשוי לשפר משמעותית את התרופות שאנו נוטלים כדי להחלים מהן. השאלה שרבים מכם ודאי שואלים כעת היא: האם המחקר עשוי להשפיע גם על המלחמה בקורונה? כמובן שאין לנו את התשובה לכך. עם זאת, אם נבחן את המחלות שאליהן מקושר הווירוס שנבדק – פוליו (שיתוק ילדים) והצטננות, נראה דמיון רב בינן לבין הקורונה, שמתבטא בתסמינים מסוימים כמו שיעול, עייפות וכאבים. אם נתמקד בנגיף הפוליו, נראה כמה קווי דמיון נוספים בינו לבין זה שהוביל ל-CovId-19, כמו למשל שבשני המקרים לא ידעו מומחים כיצד מתמודדים עם המחלות וממה הן באמת נובעות, וששתיהן לא תמיד הובילו לתסמינים – מה שהוביל להפצתן על ידי אנשים שלא ידעו שהם נושאים אותם. כעת כל שנותר לנו לקוות שהמחקר הזה אכן יעזור לנו במרוץ נגד מגפת הקורונה, וכמובן שבמלחמה במחלות אחרות.
נגישות
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: