print header

מחקר חדש לגבי הקשר בין התחממות גלובלית להתפרצות מגפת הקורונה

 בשנה האחרונה השתלט על העולם נגיף שאת השפעתו על חיינו אתם מכירים היטב, אך כיצד הוא בעצם פרץ? את זה מעטים יודעים, וכל מה שיש בידינו נכון לעכשיו הן השערות וספקולציות. רבים מכם כנראה שמעו על ההנחה לפיה הנגיף הופץ על ידי אדם שאכל מרק עטלפים, אי שם במחוז ווהאן שבסין. היום נציג בפניכם מחקר מרתק שעשוי לשפוך עוד אור על ההשערה הזאת ומראה קשר בין תפוצתם של עטלפים להתחממות הגלובלית שאנו חווים בשנים האחרונות. נשמע מפתיע, נכון? ובכן, מדובר בהוכחה ראשונית לכך שההתחממות הגלובלית כנראה השפיעה באופן ישיר על התפרצות המגפה הקשה הזו, והיד עוד נטויה... בכתבה הבאה תגלו הכל על המחקר המרתק הזה, שנערך באוניברסיטת קיימברידג' שבאנגליה ופורסם בינואר 2021 בכתב העת Science of the Total Environment. אם תתעמקו בדברים, תגלו תשובה אפשרית לשאלה שרבים מנסים לענות עליה בשנה האחרונה: כיצד פרצה מגפת הקורונה?

אופן ביצוע המחקר

כדי לבדוק את הקשר שבין תפוצת העטלפים בעולם לבין ההתחממות הגלובלית, מיפה צוות חוקרים מקיימברידג' את צמחיית העולם כפי שהיא הייתה לפני מאה שנים, בעזרת מדדים כמו טמפרטורה, משקעים ועננות. לאחר מכן הם השתמשו במידע אודות הצמחייה שנדרשה עבור קיום זני העטלפים שהיו בעולם בתחילת המאה ה-20, כדי להבין מה הייתה תפוצתם אז. לאחר שהם השוו את הנתונים הללו לתפוצת העטלפים בימינו, הם הצליחו להבין איך מספר ותפוצת זני העטלפים בעולם השתנו במאה השנים האחרונות כתוצאה משינויי האקלים.
 
מחקר על הקשר בין מגפת הקורונה להתחממות הגלובלית: עטלף על גזע

ממצאים והסברים

ממצאי המחקר חשפו שהתרחש במאה האחרונה שינוי נרחב בסוגי הצמחייה במחוז יונאן שבדרום סין, כמו גם במיאנמר ולאוס הסמוכות אליו. המגמה הזו נוצרה בשל תמורות אקלימיות שכוללות עלייה בטמפרטורה, בכמות אור השמש ובריכוזי הפחמן הדו-חמצני באטמוספירה. בעקבות כך, השתנו גם הסביבות הטבעיות של בעלי החיים מכאלו שמלאות בשיחים טרופיים לסוואנות טרופיות ויערות נשירים – ובכך הן הפכו לאזור שמתאים לזני עטלפים רבים שחיים בעיקר ביערות.
 
מספר נגיפי הקורונה באזור מסוים מקושר לכמות זני העטלפים השונים שיש בו. במחקר הזה נמצא כי במהלך המאה החולפת, התווספו לזני העטלפים שחיו במחוז יונאן 40 סוגים נוספים שלא היו חיים בו בעבר, שנשאו כ-100 נגיפי קורונה שונים שמקורם ביונקים הללו. לפי הנתונים הגנטיים שנאספו לצורך המחקר, ייתכן שהאזור הזה הוא "הנקודה החמה" שבה נגיף ה-SARS-CoV-2 התפתח. 
מחקר על הקשר בין מגפת הקורונה להתחממות הגלובלית: עטלף עומד הפוך על גזע ומוציא לשון, ומסביבו נגיפי קורונה
"השינויים האקלימיים במהלך המאה האחרונה יצרו בית גידול במחוז יונאן שבדרום סין עבור יותר זני עטלפים", כך מסביר ד"ר רוברט באייר, חבר בצוות המחקר וחוקר ממחלקת הזואולוגיה שאוניברסיטת קיימברידג'. הוא מוסיף כי "הבנת האופן שבו תפוצת זני עטלפים השתנתה כתוצאה משינויי מזג האוויר, עשויה להיות צעד חשוב בשחזור מקורות התפרצות נגיף ה-COVID-19". לדבריו, בעקבות השינויים הללו בבתי הגידול, חלק מזני העטלפים עזבו אזורים מסוימים ועברו לאחרים – בעודם נושאים ומעבירים אליהם נגיפים. יתרה מכך, השינוי הזה גם יכול לאפשר יצירת קשרים חדשים בין וירוסים שונים לחיות – מה שעלול להוביל להתפתחות של נגיפים מסוכנים יותר והעברתם.
 
אוכלוסיית העטלפים בעולם נושאת עימה כ-3,000 סוגים שונים של נגיפי קורונה – 2.7 נגיפים בממוצע בכל זן, לרוב מבלי להראות תסמינים כלל. עלייה בתפוצת זני העטלפים באזור מסוים בעקבות שינויים אקלימיים, יכולה להעלות את הסיכוי להדבקת האנשים שחיים בו בנגיף קורונה מסוכן. חשוב לדעת כי רוב הווירוסים הללו לא יכולים פשוט לעבור אל בני אדם, אך מקורם של אלו שכן הוא כנראה בעטלפים, לרבות נגיפים מסוכנים מסוג MERS, סארס, CoV-1 ו-CoV-2. האזור שנבדק במחקר ונמצא כאמור כ"נקודה חמה" הוא גם ביתם של פנגולינאים, שנטען בעבר כי הם משמשים כמארחי ביניים או בעצם מתווכים של נגיף ה-SARS-CoV-2. מה שבעצם קרה, לפי המחקר, הוא שהנגיף עבר מעטלפים לפנגולינאים שנמכרים לבני אדם בשוק לחיות בר בווהאן – המחוז שבו פרצה המגפה.
מחקר על הקשר בין מגפת הקורונה להתחממות הגלובלית: פנגולין על ראש של אישה

סיכום

הממצאים שתוארו מהדהדים מסקנות של מחקרים קודמים, שקראו למקבלי ההחלטות להכיר בתפקיד של שינויי האקלים בהתפרצות מחלות ויראליות, ולכלול את ההתמודדות עם ההתחממות הגלובלית בתכניות השיקום הכלכליות לטיפול בהשלכות של נגיף הקורונה. "מגפת הקורונה גרמה לנזקים חברתיים וכלכליים אדירים. הממשלות חייבות לנצל את ההזדמנות להוריד את הסיכונים הבריאותיים שנובעים ממחלות זיהומיות על ידי נקיטת פעולה מכריעה להקלת שינויי האקלים", כך אמרה פרופסור אנדראה מוניקה, שותפה במחקר מהמחלקה לזואולוגיה באוניברסיטת קיימברידג'. העובדה שהתמורות הללו עלולות להאיץ העברת פתוגנים מחיות בר אל אנשים – צריכה להיות נורה אדומה נוספת לכך שהגיע הזמן לטפל בהתחממות הגלובלית.
 
החוקרים מדגישים שכדי להחליש את הקשר שבין בני אדם לחיות שנושאות מחלות, יש להגביל את ההתפשטות של אזורים עירוניים לטבע וציד כמו גם הרחבה לא מבוקרת של אדמות חקלאיות אל תוך ביתי גידול טבעי. האם הממצאים החשובים הללו עשויים לשפוך אור גם על התפרצותן של מחלות ויראליות נוספות? ימים יגידו וזהו ללא ספק חומר למחשבה, אך בינתיים כולנו מלאי תקווה שמגפת הקורונה תחלוף, וייתכן שגילוי מקור אפשרי שלה – הוא צעד משמעותי אל עבר המטרה הזו.
הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל:
בלחיצתך על "הרשם", הינך מסכים ל תנאי שימוש ו הצהרת הפרטיות שלנו ומאשר קבלת מיילים מהאתר.

כתוב תגובה

תוכן התגובה:
הצג את כל התגובות (0)
הצטרף בחינם לשירות
התכוונת ל:
בלחיצתך על "הרשם", הינך מסכים ל תנאי שימוש ו הצהרת הפרטיות שלנו ומאשר קבלת מיילים מהאתר.