מיד תועבר לדף המבוקש
נוהגים לומר שילדים הופכים למבוגרים אל מול עינינו מבלי שבכלל נרגיש, ואכן תשמעו מהורים רבים לילדים מבוגרים שילדם הפך למבוגר בן רגע, ושהם מתגעגעים לימי ילדותו שהיו קצרים מדי בעיניהם. אך כנראה שאותם הורים שכחו, או העדיפו להדחיק עם השנים, את חווית גיל ההתבגרות של הילד אשר במהלכה השינוי הזה הוא מורגש מאוד, וכמעט כל הורה צריך להתמודד עם כל מיני תופעות ותסמינים שונים ומשונים שלפתע מופיעים בילדו המתבגר. אם אתם הורים לילדים שזה עתה נמצאים בגיל ההתבגרות, או מתקרבים לגילאים אלו בצעדי ענק, כדאי לכם לקרוא את המדריך הבא, שיעזור לכם להבין מה הם התסמינים הללו, ממה הם נובעים וכיצד תוכלו להתמודד עימם ולעזור לילדכם.
כדאי לדעת כי במקרים רבים, הגורם העיקרי להתחוללותם הפתאומית והעוצמתית של כל אותם תסמינים פיזיים ונפשיים המתרחשים בגיל ההתבגרות, היא מה שנקרא בשפה המקצועית "חרדת נעורים". זוהי תופעה טבעית בקרב נערים ונערות בגילאי 10-20, שעוברים חוויה מפרכת למדי בגיל ההתבגרות שלהם. במהלך הזמן הזה השינויים ההורמונליים המשמעותיים המתחוללים בגופם, הופכים את הלחצים המופעלים עליהם מצד החברה, בית הספר והחיים בכלל למעמסה כבדה – דבר המוביל להתפתחותה של אותה חרדה מדוברת, שאת 7 תסמיניה העיקריים נפרט עוד מעט. טרם לכן, חשוב להדגיש כי חרדת הנעורים היא לא בהכרח דיכאון - מצב שיכול להיות חמור הרבה יותר ודורש התערבות מקצועית במרבית המקרים.
בנוסף חשוב לומר כי חרדת נעורים היא אינה תופעה חדשה - יכול להיות שגם אתם סבלתם ממנה בצעירותכם, אך חשוב לומר כי הזמנים השתנו ואתם, למזלכם, כבר לא באמת זוכרים כיצד זה להיות בגיל הזה. לכן, כדאי שתדעו לזהות מתי ילדכם סובל מחרדת נעורים, וכיצד תוכלו לעזור ולסייע כדי לעבור את התקופה הזאת בשלום.
שמתם לב שלאחרונה ילדכם לוקח יותר ויותר סיכונים מיותרים או מדבר הרבה על רצונו לחוות "ריגושים" מסוכנים? אם כן – וודאי שיש פה בעיה, אך גם אם לא שמעתם זאת מפיו באופן הכי גלוי, עדיין ישנו סיכוי גבוה שמעצם נערותו הוא שוקל להשתתף בפעילויות מעוררות מחלוקת שנתפסות בעיניו כמרגשות, אך הן פסולות מסיבות כאלה ואחרות, ועלולות לפגוע בו.
לכן חשוב מאוד שתשמרו על ערוץ תקשורת פתוח עם ילדכם בגילאים הללו, ותעזרו להם להתמודד עם המחשבות והדחפים האלה. בגיל ההתבגרות, האזור במוח שמדרבן את ההתנהגות שמחפשת ריגושים, גדל במהירות רבה יותר מאשר החלק השולט על המחשבה הלוגית ועל הזהירות המתבקשת. זוהי עובדה שכדאי לכם ללמד גם את ילדכם המתבגר, וכך אולי יהיה לכם סיכוי לגרום לו להבין את הטעות שבשאיפותיו הפוגעניות.
אם אתם הורים לילדים מתבגרים לבטח כבר שמתם לב שהם נוטים להיות קצרי רוח ורגשיים – כל זאת בגלל שטף ההורמונים שמציף את גופם המתפתח. גיל ההתבגרות הוא התקופה שבה האישיות שלהם מתעצבת יחד עם העדפותיהם המיניות, ושצף ההורמונים הזה שגואה בהם, הופך אותם לעיתים לשלוחי רסן, חסרי סבלנות ומצוברחים, מבלי לחשוב אפילו.
הפתרון למצבים הללו הוא טמון בעיקר בסבלנות ובהבנה שלכם במקרים בהם ילדכם משתלח בכם, לא מוכן לדבר אתכם, או מסתגר בתוך עצמו - אין כאן שום דבר אישי נגדם. ככל שתנסו ללחוץ את ילדכם ולהכריח אותו להפסיק לנהוג באופן הזה, כך יש סיכוי שרק יותר תגרמו לו להסתגר, ובסופו של דבר להתמוטט רגשי. אם כך, מומלץ שתהיו שקולים ומדודים בצעדיכם מולו, מתנו את הענשתו ואל תמהרו להטיל עליו סנקציות בבית, ואם יש צורך בעיניכם – גם להתייעץ עם אנשי מקצוע בנושא.
בהמשך ישיר לסעיף הקודם – החוצפה שמגלה ילדכם המתבגר כלפיכם, ואולי גם כלפי אחיו וקרובי משפחה נוספים, יכולה אולי להיות כואבת ופוגעת, אך זוהי תכונה נפוצה והכרחית של חרדת התבגרות, והיא מצביעה על רצון מסוים לפתח עצמאות ולהיפרד מן התא המשפחתי, מבלי לעשות כך בפועל.
החוצפה וגסות הרוח מספקות לו כלי לפרוק את מתחיו ועצביו, ולחוש "עצמאי בשטח", אך מבלי להסתכן יתר על המידה – כשלרוב ברור לו כי בתוך הבית ההתנהגות הזאת תתקבל ותוכל במידת מה. אז כן, למרות שהדברים שהוא אומר ועושה יכולים להפוך לכם את הבטן, עליכם להבין שזהו דבר טבעי - אתם בהחלט יכולים לגעור בו על התנהגותו, ולהבהיר לו שלא תמיד תמשיכו להיות סבלניים כלפיו, אך אתם צריכים להיות שקולים ומדודים בתגובתכם אליו.
לא כל הילדים נוטים להיות מבולגנים, אבל חלק גדול מהם בהחלט כן – ולרוב יהיו אלו הילדים המתבגרים שלכם, מאחר וחוסר הסדר הוא בהחלט חלק מתסמיני חרדת הבגרות. ילדים מתבגרים משקיעים הרבה פחות מחשבה בסדר וארגון הסביבה שלהם, מאחר והם תופסים עניינים אלו כפחות חשובים עבורם מחיי החברה או השינויים המחשבתיים שהם עוברים בגיל זה. אין לכם סיבה לדאוג יותר מדי בנוגע למצב זה משום שבהמשך חייהם, כשיגיעו לגיל בגרות אמיתי ויצטרכו לעבור לגור לבדם, הרגלי ניקיון כבר יתעצבו אצל רובם והבלגן שאפיין אותם בגיל ההתבגרות ייעלם.
אך מה צריך לעשות בינתיים כדי שהחדר של ילדכם בן הטיפש עשרה לא יראה כמו מהומת עולם וכדי שריחות מוזרים לא ייעלו מארון הבגדים שלו? לנקות בעצמכם את כל הנזקים האלו לא יהיה רעיון חכם, אך עליכם לדאוג לעזור לו על ידי כך שתכוננו בבית מערכת מאוזנת - יידעו את ילדכם שתוכלו להיות לו לעזר בכל הנוגע לסידור וארגון החדר, אבל ישנם כמה דברים בסיסיים שעליו לעשות בעצמו.
יכול בהחלט להיות שילדכם המתבגר סובל מתופעות פיזיות שונות הקשורות לתהליך ההתבגרות ולחרדה התוקפת אותו. השינויים ההורמונליים המתחוללים בגופם של מתבגרים יכולים להתבטא בכאבי רגליים ובטן למשל, ועל אף שמרבית התסמינים הללו טבעיים, נורמליים ויחלפו בסופו של דבר מעצמם, חשוב בכל זאת שתשמרו על אצבע על הדופק לגבי השינויים המתרחשים במהלך תקופת הצמיחה הזו.
וודאו שילדכם מבקר אצל רופא המשפחה באופן סדיר כדי להיות בטחים שהוא מתפתח באופן תקין – בגילאים המשמעותיים הללו עדיף לנהוג במשנה זהירות מאשר להסתכן במצבים בריאותיים חמורים יותר. השינויים הגופניים הרבים והתדירים המתרחשים בגיל זה יכולים לגרום לנו ולילדנו להתעלם בסופו של דבר מפגיעות או נזקים הדורשים טיפול רציני, ועל כן אין להזניח את הביקור אצל הרופא.
בני נוער רבים שבדיוק חווים את חרדת ההתבגרות, נוטים להאזין למוזיקה רועשת במיוחד, ולעיתים נראה שאין להם שום כוונה להנמיך אותה אפילו לרגע, גם כשמבקשים מהם. הם עושים את זה בבית, כמו גם ברחוב, וזה ללא ספק נראה כהתנהגות חסרת רגישות מצידם. חלקם וודאי גם אוהבים להקשיב למוזיקה רגשית או בעלת מסרים אפלים, וגם זה חלק מהחיפוש שלהם אחר זהות.
אתם כהורים צריכים להבין שלבני הנוער יש סיבולת גבוהה הרבה יותר לצלילים בתדר גבוה מאשר אנשים בני 25 ומעלה. אז כן, אתם יכולים לנזוף בילדכם על עוצמות המוזיקה הגבוהות שהוא אוהב, אך באותה נשימה (ורק אם יאות להחליש במעט את הרמקולים) אתם גם יכולים להסביר לו, בעדינות וסבלנות, על ההבדלים בין הדרך שבה הוא שומע לדרך בה אתם שומעים - מה שבתקווה יכול לעזור לו להפוך ליותר מתחשב בכם, גם אם רק במעט.
נערים ונערות בגילאי ההתבגרות נוהגים להימנע לעיתים קרובות מבילוי לצד הוריהם ומשפחתם, אך כפי שאמרנו לגבי ההתנהגויות האחרות שהוזכרו עד כה, גם כאן מדובר בהתנהלות טבעית ונפוצה הנובעת מהצורך שלהם בעצמאות. אם זה מפריע לכם ואתם רוצים לחזור לראות ולבלות עם ילדכם המתבגר יותר - כפי שעשיתם בימי ילדותו טרם נכנס לגיל ההתבגרות המפרך - עליכם לעשות זו בסבלנות ובזהירות.
לא תוכלו להכריח אותו לבלות איתכם זמן איכות, אך בכל זאת יש לנסות ולחזק את הקשרים עימו. כיצד? נסו להתעניין, אפילו באופן שטחי ביותר בתחומי העניין שלו – לשאול אותו בעדינות על משחקי המחשב בהם הוא משחקים, או בנוגע למוזיקה לה הוא מאזין. זה אולי יראה טיפשי בהתחלה, והם לא ייפתחו במהירות שאתם מקווים לראות, אך אם תעשו זאת בצעדים קטנים ומתונים, זה כן יעזור לכם להיכנס, ולו במעט, לתוך עולמם ויסייע לכם להחזיר את הקשר עימם למוטב.
כתוב תגובה
תוכן התגובה:
שם מלא: