עיתונאית מחו"ל מבקרת בכותל המערבי, מסתכלת בעניין על המתרחש ורואה יהודי קשיש שבדיוק גמר להתפלל, מקפל את הטלית ומתחיל ללכת משם.
היא ניגשת אליו ושואלת, "האם אפשר לשוחח איתך?"
היהודי: "בבקשה".
העיתונאית: "באיזו תכיפות אתה מתפלל כאן ככה?"
היהודי עונה: "כל יום מזה כבר ארבעים שנה".
העיתונאית: "ולמה אתה מתפלל?"
היהודי: "אני מתפלל שהיהודים והפלסטינים יחיו בשלום בלי ריבים ומלחמות ושכל הילדים שלנו יגדלו בשובע, בשלווה ובביטחון".
העיתונאית: "ממש נהדר, ואיך אתה מרגיש אחרי שאתה מתפלל ככה כבר ארבעים שנה?"
היהודי: "כאילו אני מדבר לקיר!!".
סטלין, רוזוולט וצ'רצ'יל נפגשו בשנת 1945 לארוחת ערב ידידותית. במהלך המפגש אחרי כל השיחות והדיונים, היה להם פתאום קצת משעמם - אז כשהם קלטו פתאום חתול במסעדה בה נפגשו, הם החליטו לעשות תחרות ולבדוק מי מהם יצליח לשכנע אותו לאכול ממרח חרדל.
צ'רצ'יל היה הראשן לנסות. הוא לקח כפית כסף, טבל אותה במעט חרדל וניסה פשוט לדחוף לפיו של החתול - אך ללא הצלחה. "אתם הבריטים פשוט לא מבינים כלום", צחק רוזוולט ואמר "צריך לעשות את זה עם קצת דמוקרטיה, תן לי לנסות". רוזוולט לקח חתיכת עוף שנותרה על השולחן הסעודה, מרח עליה חרדל והניח אותה לצד החתול. החיה התקרבה אל חתיכת העוף הטבולה בחרדל, רחרחה אותה מעט, אבל אז התרחקה מהמקום מבלי להתעניין באוכל.
ללא היסוס קם סטלין ממקומו, לקח את צנצנת החרדל, והתחיל למרוח ממנה על הזנב של החתול. החתול בתגובה החל לילל בקול גדול וללקק את זנבו כדי לנקות אותו; ילל וליקק, ילל וליקק, עד שאכל את כל החרדל שסטלין מרח.
המנהיג הסובייטי פנה בחיוך גדול אל השניים האחרים ואמר: "ככה אנחנו עושים את זה במדינה שלנו – בהתנדבות!"
חנה ומוטי היו נשואים כבר שנים רבות והם הגיעו לשלב בחיים בו סקס כבר כמעט ונעלם משגרת החיים שלהם. לילה אחד מוטי הסתובב במיטה לכיוונה של אשתו ואמר: "יקירתי, יש לי רעיון... כדי להחזיר את האהבה לחיי הנישואין שלנו בכל פעם שאחד מאתנו ירצה להשתעשע ולהתענג מעט, כל מה שהוא יצטרך לומר זה ׳מכונת כביסה׳".
חנה הסכימה להצעה אבל נרדמה לאחר כמה דקות ומוטי נותר מתוסכל...
בלילה שלמחרת מוטי רכן לעבר אשתו ולחש בנעימות: "מכונת כביסה".
חנה הסירה מעלייה את בעלה ואמרה: "יש לי כאב ראש נורא". מוטי שידע להבין רמזים, הניח לה ונרדם.
לאחר מספר לילות שבהן מוטי קיבל בדיוק את אותה התשובה מאשתו, הוא החליט לנסות שוב את מזלו, שינס מותניו, רכן לעבר אשתו ולחש בטון מפתה: "מכונת כביסה", ושוב נתקל בסירוב מצדה של חנה.
לא חלפו כמה רגעים ולפתע גם אצל חנה התעורר החשק, והיא מיד הסתובבה לכיוון בעלה ואמרה: "מכונת כביסה".
מוטי התהפך לכיוונה והשיב: "מצטער יקירתי, זו הייתה רק חצי מכונה אז כבר עשיתי אותה ביד".
לפני הרבה שנים פרצה מלחמה בין צרפת לבריטניה, במהלך הקרב תפסו הצרפתים קצין בריטי והכניסו אותו לחדר החקירות.
הגיע הגנרל הצרפתי ואמר לבריטי: "אתה מוכן להסביר לי למה אתם נלחמים עם מעילים אדומים? זה רק הופך אתכם לקלים לזיהוי עבור הצלפים".
"תראה", ענה לו הבריטי, "ברגע שיורים עליך ואתה עם מעיל אדום - אתה לא רואה את הדם. ככה החיילים שלנו לא נכנסים לפאניקה כשהם רואים את הפציעה, וממשיכים להלחם".
הקצין הצרפתי התרשם והחליט ליישם זאת בצבא הצרפתי.
מאז ועד היום נלחמים הצרפתים עם מכנסיים חומים.
יצאה התראה שארגוני טרור מתכננים לבצע פיגועים ברכבות מהירות ברחבי העולם. בזכות רכבת ישראל המדינה שלנו סופסוף לא על הכוונת!
היא כל הלילה צעקה
שלושה גברים נשואים ישבו בבית קפה והתעדכנו אחד בחייו של האחר. במהלך השיחה הם גילו ששלושתם שכבו עם הנשים שלהם בלילה הקודם, ומאותו רגע כל אחד בתורו ניסה להשוויץ ביכולותיו בחדר המיטות.
הגבר הראשון אמר: "אתמול בלילה אני ואשתי שכבנו וזה היה הלילה כי טוב שלנו אי פעם! אחד השכנים אפילו התקשר אלי בעצבים כדי להגיד לנו להפסיק עם הרעש."
הגבר השני אמר: "זה כלום! אתמול בלילה אני ואשתי שברנו שיאים וכמעט גם את המיטה! אפילו הגיעו שוטרים עד לבית שלנו כדי להגיד לנו שהשכנים מתלוננים."
הגבר השלישי אמר: "זה שטויות! חכו עד שתשמעו מה קרה לי אתמול! אני ואשתי התכוננו ללילה סוער במיוחד והשתמשנו בפעם הראשונה בשמני עיסוי מיוחדים. גרמתי לה לצעוק במשך שעות, עד האור הראשון של הבוקר – כל השכונה שמעה אותה!"
שני החברים התרשמו מאוד מהסיפור ומיד שאלו אותו: "אז רק בגלל שמרחת עליה שמני עיסוי היה לכם לילה מטורף עד כדי כך?!"
הגבר השלישי אמר: "לא בדיוק... ניגבתי את הידיים על הסדינים ואז התחילו הצעקות..."
מקור תמונה: Candida Performaזוג מבוגר חגג את יום הנישואין ה-75 שלהם בארוחת ערב רומנטית לאור נרות.
הגבר חיבק את אשתו ולחש לה באוזן, "יקירתי, יש משהו שרציתי לשאול אותך כבר זמן מה. תמיד הטרידה אותי העובדה שהילד העשירי שלנו לא דומה כלל לאחיו. לפני שאמשיך אני רוצה להבטיח לך ש-75 השנים בהן אנו יחד היוו את התקופה המאושרת ביותר בחיי, והתשובה שלך לא יכולה לגרוע מכך, אך אני חייב לדעת, האם יש לילד אבא אחר?"
האישה הרכינה את ראשה ולא הצליחה להסתכל לבעלה בעיניים. היא התמהמהה לרגע ואז התוודתה: "כן, יש לו אבא אחר".
הגבר היה מבועת. התשובה של אשתו הכתה בו קשה יותר משציפה. עם דמעות בעיניים הוא שאל, "מי? מי זה היה? מי האבא שלו?"
שוב, האישה הרכינה את ראשה והתמהמהה לפני שסיפקה את התשובה. היא ניסתה לאגור אומץ ולהגיד לו את האמת, וכשהרגישה שהיא מוכנה, ענתה, "אתה..."
איש עסקים מצליח ועשיר נפגש לראשונה עם חתנו הטרי. ״אני מברך אותך על הצטרפותך למשפחה שלנו״ הוא אומר לו, ״וכדי להראות לך עד כמה אני מעריך אותך ודואג לך, אני רוצה להפוך אותך לשותף 50-50 בעסקים שלי. כל מה שאני צריך שתעשה בתמורה זה שתלך למפעל שלי מדי יום ותלמד איך-״
״תסלח לי, אדוני״, מפריע החתן באמצע דבריו של איש העסקים, ״אבל אני שונא מפעלים. אני לא יכול לסבול את הרעש״.
״אני מבין...״ אומר לו איש העסקים, ״אם ככה אז תעבוד במשרד ותהיה אחרי על הניהול של הכספים״.
״אני שונא עבודה משרדית״ אומר החתן, ״אני לא יכול לסבול את התחושה של להיות תקוע מאחורי שולחן עבודה״.
״טוב, תראה״ אומר איש העסקים בחוסר סבלנות, ״הרגע עשיתי אותך לבעלים של חצי מהעסק שלי, אבל אתה לא אוהב מפעלים ולא יכול לעבוד במשרד. אז מה אני יכול לעשות איתך?״
״זה פשוט״ אומר החתן, ״תקנה ממני בחזרה את החלק שלי!״
איש אחד טייל בכל רחבי העולם, והגיע לכפר נידח במקסיקו. בכפר סיפרו לו שעל גבעה ממול גרים זוג קשישים שלא רבו בכל שמונים שנות נישואיהם. המטייל אמר שלא יכול להיות דבר כזה, והלך לבקר את הזוג הקשיש. הם קיבלו אותו לביתם, ולאחר ששאל אותם לדבר אמרו שאכן - הם לא רבו בכל שמונים שנות נישואיהם.
המטייל התקשה להבין איך יכול להיות דבר כזה, ושאל אותם מה סוד הצלחתם.
הזקן הסביר לו, "לפני שמונים שנה, ביום הנישואים שלנו, לאחר החתונה, נסעתי עם כלתי הצעירה על עגלה רתומה לחמור והתחלנו לנוע לכיוון הבית החדש שלנו. לאחר כמה מטרים החמור מעד. אשתי ירדה מהעגלה, הסתכלה לחמור בעיניים ואמרה לו - 'חמור - זאת הפעם הראשונה'. המשכנו בדרכינו, והנה אחרי כמה מאות מטרים החמור שוב מעד. אשתי ירדה שוב מהעגלה, הסתכלה לחמור בעיניים ואמרה לו - 'חמור - זאת הפעם השנייה'.
הסתקרנתי, אך החלטתי לא לשאול כלום. שוב המשכנו בדרכינו, והגענו כבר כמעט עד הבית, והנה החמור מעד שוב. אשתי ירדה מהעגלה, הסתכלה לחמור בעיניים ואמרה לו בקול שקט - 'חמור - זאת הפעם השלישית', הוציאה מתיקה אקדח, וירתה לחמור בראש".
הזקן נח מעט והמשיך, "עמדתי המום על העגלה, מזועזע והתחלתי לצעוק - "תגידי, את מטורפת? איזה משוגעת! מה ירית בחמור שלנו? איך נגיע? ובכלל, מאיפה יש לך אקדח? אשתי הטריה הסתכלה לי עמוק בעיניים ואמרה לי – 'בעלי, זאת הפעם הראשונה!' מאז - לא רבנו..."
ילד אחד ניגש אל אימא שלו ושואל אותה: "אימא, זה נכון שלמלאכים יש כנפיים?"
האימא קצת מבולבלת, אבל היא עונה לו שכן.
"ותגידי אימא..." ממשיך הילד, "זה נכון שמלאכים יכולים לעוף?"
"כן" עונה האימא, "מה פתאום התחלת לשאול אותי שאלות כאלה?"
"כי אבא כל הזמן קורא לעוזרת שלנו מלאך, אבל אין לה כנפיים והיא לא עפה" ענה לה הילד.
"אל תדאג חמוד שלי" אמרה האימא, "מחר היא תעוף!"
את מזכירה לי את הפח שלנו בבית - בא לי להוציא אותך כל ערב...
גזר הדין של הקבצן
קבצן אחד נתפס בעת שהוא גונב פחית של אפרסקים משומרים מחנות מכולת. הוא הגיע למשפט מול שופט על כך, והשופט שאל אותו מדוע הוא גנב את האפרסקים.
״תראה אדוני השופט״, פתח הקבצן ואמר, ״אני וחבר שלי פה, שנינו נורא עניים ואין לנו הרבה בחיים בכלל. אני בסך הכול ניסיתי לעשות משהו כדי להרגיע קצת את הרעב שלנו״.
פניו של השופט נכמרו, והוא אמר לקבצן: ״אני מבין. תגיד לי, אתה יודע כמה אפרסקים היו בפחית שגנבת?״
״כן״, אמר הקבצן, ״6 אפרסקים״.
״אם ככה״ הכריז השופט , ״אני גוזר עליך יום מאסר על כל אפרסק שגנבת, כלומר 6 ימים בכלא בסך הכול ולא יותר מזה״.
״רגע, אדוני השופט״, התפרץ פתאום חברו של הקבצן מהקהל, ״אבל הוא גם גנב פחית של אפונים!״
גבר חוזר הביתה ואשתו שואלת אותו "הכיור בשירותים סתום, תוכל לפתוח אותו?"
"מה אני, שרברב?!", עונה הבעל.
ביום שלאחר מכן התקלקלה מכונת הכביסה, כשחזר האיש באותו הערב שוב מבקשת ממנו אשתו: "תוכל לתקן בבקשה את מכונת הכביסה?"
"מה אני, חשמלאי?!"
בהמשך השבוע חוזר הבעל הביתה והפעם ראה שחלון הבית נשבר והריצפה מלאה ברסיסי זכויות. ניגשה אליו אשתו ואמרה: "תוכל לתקן את זה?"
"מה אני, זגג?!"
ביום שלאחר מכן הבעל מגיע ורואה שהחלון תוקן והורכבה זכוכית חדשה, כשהוא נכנס הוא רואה שהכיור עובד כראוי וגם הרעש ממכונת הכביסה העיד על כך שהיא תוקנה.
"מה זה", שאל הבעל, "מי דאג לתקן את זה?"
״השכן ממול״, ענתה האישה.
"וכמה שילמת לו?" תהה הבעל
״כלום״, ענתה האישה, ״הוא אמר שהוא יתקן הכל בחינם אם אשכב איתו במיטה שלנו או אאפה לו עוגה״.
"ואיזה עוגה הכנת?", שאל הבעל.
ואישתו ענתה: "מה אני, אופה?!"
אחד מדבר עם חברו ומספר לו שכלום לא מצליח לו בזמן האחרון. "אל תהיה מצוברח" אמר החבר, "ממה אתה לחוץ בזמן האחרון?"
"העניין הוא", השיב "שאשתי התחילה בחודשים האחרונים ללמוד לשחק טניס, היא מתאמנת הרבה שעות ולכן היא קבעה לי שהיא מפחיתה את כמות הסקס שלנו בחצי".
"מזלך שרק חצי", אומר החבר, "יש כאלה שירדו לגמרי מהרשימה שלה!"
מקור תמונה: nongpimmy2 איטלקים נכנסים לאוטובוס. הם מתיישבים ופוצחים בשיחה קולנית עם מבטא כבד. לידם יושבת גברת שמנסה להתעלם מהשיחה, ואף מצליחה עד שהיא עדה לקטע השיחה הבא בין האיטלקי לחברו:
Emma comma first, Den I comma
Den two asses comma together
I comma once-a-more!
Two asses, they comma together again
I comma again and pee twice
Then I comma one lasta time
האישה נחרדת ולא יכולה לשאת זאת עוד "חזיר גס רוח שכמוך!!" היא יורה לעברו.
"במדינה הזאת אנחנו לא מדברים על חיי המין שלנו במקומות ציבוריים!!"
במבטא כבד עונה לה האיטלקי: "תרגעי גברת, אני לא מדבר על סקס, רק הסברתי לחבר שלי איך מאייתים Mississippi..."
מיומנו של גימלאי:
"אנשים שעובדים, הרבה פעמים שואלים פנסיונרים מה הם עושים כדי שהימים יעברו בלי שיעמום בגימלאות.
אז הנה סיפור שקרה לי למשל. יום אחד אני ואישתי נכנסו לחנות עתיקות. לאחר זמן מה בחנות, יצאנו החוצה וראינו פקח כותב דו"ח.
ניגשנו אליו ואני אמרתי 'בחייך, תעשה טובה לאזרח ותיק...' הפקח התעלם ממני בהפגנתיות והמשיך לכתוב את הדו"ח.
אני התרגזתי מההתנהגות הבוטה, אז קראתי לו אידיוט. הפקח הביט בי בלי להוציא מילה והתחיל לכתוב דו"ח נוסף, על בלאי בגלגלים.
אז אישתי בטי, שעמדה בשקט עד עכשיו, קראה לו חמור. הוא סיים את הדו"ח השני, הניח אותו על השמשה והתחיל לכתוב עוד אחד.
הוא המשיך לכתוב עוד ועוד דו"חות כשאנו ממשיכים לכנות אותו בכינויים.
זה נמשך כ-20 דקות עד שהגיע האוטובוס שלנו ונסענו הביתה. ככה זה, אין יום משעמם בגימלאות!"
זוג צעיר התחתן ונכנס לחנות שבה אפשר לקנות ילדים. "איזה ילדים יש לכם להציע לנו", שאלו בני הזוג.
"יש לנו ילד אשכנזי יפה, מנומס ושקט - הוא עולה 95 שקל. ב-80 שקל יש לנו ילד מרוקאי חמוד, אבל שימו לב שאסור לעצבן אותו, אחרת יש בלגן. ב-50 שקל תוכלו לקנות ילד כורדי - לא הכי מבריק, אבל די חמוד. אז איזה ילד תרצו?"
הזוג התייעץ, בחן את הילדים היטב, ואז הבעל הוציא שטר של 100 ואמר: "זה הילד הראשון שלנו אז אנחנו לא מתפשרים - ניקח את האשכנזי!"
המוכר שאל את בני הזוג: "להחזיר לכם 5 שקל עודף או שאולי תרצו לקחת ילד תימני?"
אישה ובעלה משוחחים בזמן ארוחת הערב.
האישה: "מה היית עושה אילו מתתי? היית מתחתן מחדש?"
הבעל: "בהחלט לא!"
האישה: "למה לא - אתה לא אוהב להיות נשוי?"
הבעל: "ברור שכן."
האישה: "אז למה לא תתחתן מחדש?"
הבעל: "אוקי, אני אתחתן שוב."
האישה (במבט פגוע): "באמת?"
הבעל נאנח עמוקות
האישה: "האם היית ישן איתה במיטה שלנו?"
הבעל: "איפה עוד נישן?"
האישה: "היית מחליף את התמונות שלי עם תמונות שלה?"
הבעל: "זה יהיה הדבר ההגיוני לעשות".
האישה: "היית נותן לה את מחבטי הגולף שלי?"
הבעל: "לא, היא שמאלית."
האישה: *שותקת*
הבעל: "שיט."
מהי מהירות הקול בישראל? הזמן שעובר מרגע שמסיימים לספר את הקולות של הבחירות ועד לרגע שהפוליטיקאים שלנו מתחילים לא לספור אותנו.
פעם החניתי את הרכב שלי בכניסה למשכן הכנסת. שוטר שעמד שם אמר לי: ״אדוני, אתה לא יכול לחנות כאן, זה המקום שבו הפוליטיקאים שלנו עובדים!״ ״אל תדאג״ אמרתי לו ״נעלתי את האוטו״.
מה הקשר בין 100 לבנים למיון עובדים?
מקור תמונה: Tomascastelazoנציגה מסוכנות גיוס של חברה ממשלתית גדולה התקשרה למנכ"ל שלה עם חדשות נהדרות: "אדוני, מצאנו 3 עובדים חדשים שעומדים בכל הדרישות שלנו ויכולים להתחיל לעבוד מחר, באיזו מחלקה לשבץ אותם?"
המנכ"ל חשב וחשב, ולבסוף הגיעה למסקנה:
"תכניסו את שלושתם לחדר סגור שיש בתוכו 100 לבנים, תשאירו אותם שם לבד למשך כמה שעות טובות וכשתחזרו תנו להם שיבוץ לפי מה שהם עשו.
אם הם ספרו את הלבנים וסדרו אותן בערימות - תשלחו אותם להנהלת חשבונות
אם הם שברו את הלבנים - תשלחו אותם לפיתוח מעשי
אם הם בלגנו את כל החדר עם הלבנים - תשלחו אותם למחלקת הנדסה
אם הם נרדמו - תשלחו אותם לביטחון
אם הם סידרו את הלבנים בצורה מוזרה - תשלחו אותם למחלקת תכנון
אם הם זרקו את הלבנים אחד על השני - תשלחו אותם למחלקת תקשורת
אם הם עזבו את החדר לפני שאתם הגעתם לשם ואין עם מי לדבר - תשלחו אותם לשיווק
אם הם אומרים שהם עשו עם הלבנים דברים מדהימים, אבל שום דבר בחדר לא זז - תשלחו אותם למכירות
אם הם סידרו את הלבנים כמו מיטות והם ישנים עליהן - תשלחו אותם למשאבי אנוש
אם הם בוהים מחוץ לחלון בשעמום ולא עשו כלום עם הלבנים - תשלחו אותם לתכנון אסטרטגי
אם הם רק מדברים אחד עם השני והם לא נגעו בכלל בלבנים - תשלחו אותם אלינו להנהלה!"
מקור תמונה: reynermediaלאחר שנים רבות בהן ניסה למצוא עבודה, החליט אורן לגשת לריאיון למשרה במשרד ממשלתי. במהלך הראיון, היה עליו לענות על מספר שאלות לא קטן, אך לכל אורכו הוא חש ביטחון עצמי וכי תשובותיו מספקות את המראיין.
לקראת סוף הריאיון, לאחר שהוא כבר שאל אינספור שאלות בנוגע לעברו המקצועי של אורן, נזכר המראיין בשתי שאלות אחרונות ששכח לשאול: "האם יש לך אלרגיות מסוימות?". "כן, אני אלרגי לקפאין, לכן לא שתיתי קפה מעולם בחיי", ענה אורן.
"זו הפעם הראשונה שאני שומע על אלרגיה שכזו", אמר המראיין, "אבל כבר יצא לי לשמוע על מצבים מוזרים יותר". אורן חש הקלה למשמע דברי המראיין וכבר ציפה לשאלה האחרונה.
"ועד משהו שלא דיברנו עליו, מה היה התפקיד שלך בצבא?" המשיך המראיין. "שירתי בתפקיד קרבי בחיל ההנדסה", ענה אורן.
"יפה מאוד, שירות משמעותי נותן לך יתרון בסיכויים לקבל את המשרה. קרה לך משהו מיוחד במהלך השירות?" שאל המראיין.
"ובכן...", אמר אורן, "קצת לא נעים לי לדבר על זה, אבל במהלך אחת מהפעילויות שלנו נפצעתי ואיבדתי את האשכים שלי".
המראיין היה בהלם לרגע אך הוא התאושש במהרה ולאחר שכתב מספר דברים במחשב שלו הוא אמר, "אוקי, נראה שאתה מתאים לעבודה - התקבלת! שעות העבודה שלנו הן מ-8:00 בבוקר עד 16:00 אחרי הצהריים, אז אתה תוכל להתחיל כבר בראשון הבא בשעה 10:00".
"רגע..." אמר אורן, "אם העבודה מתחילה ב-8:00 בבוקר, למה שאגיע רק ב-10:00?"
"תראה, זו עבודה ממשלתית..." אמר המראיין, "בשעתיים הראשונות של הבוקר אנחנו רק שותים קפה ומגרדים בביצים, אז אין באמת סיבה שתגיע לפני..."
זוג נשוי, שניהם יהודים, אכלו ארוחת ערב במסעדה.
לפתע בחורה צעירה ומושכת פסעה לכיוון השולחן שלהם והביאה לבעל נשיקה ארוכה, אמרה לו שתראה אותו מאוחר יותר והמשיכה בדרכה.
האישה צעקה על בעלה, "מי זאת??"
"אה", ענה הבעל, "זאת הפילגש שלי".
"דיי, עד כאן", צרחה האישה, "הגיעו מים עד נפש, אני רוצה להתגרש!"
"אני יכול להבין אותך", ענה הבעל, "אבל תזכרי, אם אנחנו מתגרשים אז אין יותר שופינג ברחובות מילאנו, אין יותר חורף בברבדוס, אין יותר קיץ בטוסקנה, אין יותר פורשה במוסך ואין יותר יאכטה. אבל זה איך שאת מחליטה".
באותו הרגע, חבר משותף שלהם נכנס למסעדה כשהוא מחבק נערה יפהפייה.
"מי האישה שעם משה?" שאלה האישה.
"זאת הפילגש שלו", ענה הבעל.
"שלנו יפה יותר", ענתה האישה.
עיתונאית מחו"ל ביקרה בכותל המערבי והסתכלה בעניין על המתרחש. היא ראתה יהודי קשיש שבדיוק סיים להתפלל, מקפל את הטלית ומתחיל ללכת משם. היא ניגשה אליו ושאלה: "האם אפשר לשוחח איתך?"
היהודי: "בבקשה."
הכתבת: "באיזה תכיפות אתה מתפלל כאן ככה?"
היהודי ענה: "כל יום מזה כבר ארבעים שנה."
העיתונאית: "ולמה אתה מתפלל?"
היהודי: "אני מתפלל שהיהודים והפלסטינים יחיו בשלום בלי ריבים ומלחמות ושכל הילדים שלנו יגדלו בשובע בשלווה ובביטחון."
העיתונאית: "ממש נהדר, ואיך אתה מרגיש אחרי שאתה מתפלל ככה כבר ארבעים שנה?"
היהודי: "כאילו אני מדבר לקיר."
מורה למדעים שאלה את התלמידים שלה: "ילדים, איזה יסוד חשוב מכדור הארץ הייתם רוצים שיהיה לכם?"
אחד התלמידים הצביע ואמר: "אני הייתי רוצה הרבה זהב ואז לקנות מכונית פרארי!"
תלמיד אחר הרים את היד ואמר: "אני הייתי רוצה יהלומים. אני אמכור אותם ואקנה למבורגיני!"
המורה פנתה לתלמיד אחר ושאלה: "ואתה שלומי, איזה יסוד חשוב מכדור הארץ הכי היית רוצה שיהיה לך?"
"סיליקון" ענה שלומי ללא היסוס.
המורה המופתעת שאלה את שלומי: "סיליקון? למה דווקא סיליקון?"
"לאמא שלי יש כזה" השיב, "ותמיד יש פרארי ולמבורגיני יפות מתחת לבית שלנו!"
השכנה שלנו חוגגת היום 70 ולא עבדה אפילו יום אחד בחיים שלה. השם שלה הוא תקווה, או כמו שאנחנו קוראים לה: עוד לא עבדה תקוותנו.
מי יחליף לילד את הטיטול?
לאחר שהזוג המאושר הביא לעולם את ילדם הראשון, האם סיוון חשבה שבן זוגה צריך לקחת חלק משמעותי בטיפול בעולל החדש ואמרה לו: "אבי, אני רוצה שתחליף את הטיטול לתינוק שלנו."
אבי הסתכל על אשתו ואמר לה: "אני עסוק עכשיו, אני אעשה את זה בפעם הבאה...", סיוון לא אהבה את התשובה, אבל הסכימה בלית ברירה.
כשהגיעה הפעם הבאה, פנתה סיוון שוב לאבי ואמרה לו: "אבי, תוכל להחליף לילד את הטיטול?"
אבי הסתכל מבולבל מאוד על סיוון ואמר לה: "אשתי היקרה, כשאמרתי שאעשה את זה בפעם הבאה לא התכוונתי לטיטול הבא, אלא לפעם הבאה שנביא ילד..."
מקור תמונה: canva.comבלונדינית אחת עלתה על טיסה לתאילנד; כשעה לאחר ההמראה שמעו הנוסעים הדים עמומים מצידי המטוס והרגישו טלטול קל באוויר. כמה רגעים לאחר מכן הטייס פתח את המיקרופון, כחכח קלות בגרונו והודיע: "נוסעים נכבדים, כאן הקברניט. אנחנו מצטערים להודיע שאחד המנועים שלנו הלך. אנחנו ננחת ביעד ב-15 דקות איחור מהמתוכנן". קולות של נוסעים מודאגים עלו מן המושבים, אך הטיסה נמשכה כסדרה – והבלונדינית ישבה במקומה בנוחות ולא נראתה מודאגת.
חצי שעה לאחר מכן, שוב תקפו רעד וטלטלה עזים את המטוס. נוסעים אחדים החלו לצעוק, ורגע לאחר מכן הטייס שוב פתח את המיקרופון והודיע בקול מודאג: "נוסעים נכבדים, אנחנו מצטערים להודיע שגם מנוע מספר 2 שלנו הלך", הוא נשנק לרגע ואז המשיך: "אנחנו ננחת ביעד 30 דקות מאוחר יותר מהמתוכנן". קולות רמים של נוסעים מודאגים עלו ממחלקת התיירים, רבים קמו ממקומם והחלו להסתובב במטוס בעצבנות, אך הבלונדינית נותרה לשבת מהורהרת בכסאה.
עוד רבע שעה חלפה, ופיצוץ עז נשמע מצידי המטוס והוא החל להטלטל באוויר לפה ולשם. צרחות רמות החלו לעלות מכיוון הנוסעים ופניקה השתלטה על המטוס. הטייס שוב פתח את המיקרופון וזעק: "נוסעים נכבדים, אנחנו מצטערים אבל איבדנו גם את המנוע השלישי מתוך ארבעה שלנו!", בקול מרוסק ומתחנן הוא קרא: "אנא שבו במקומותיכם והדקו חגורות! אנחנו עושים הכל כדי שננחת ביעד בשעה איחור מהזמן המתוכנן, ושאלוהים יהיה איתנו!".
הנוסעים השתוללו וצרחות עזות של פחד נשמעו בכל רחבי המטוס. רק הבלונדינית המשיכה לשבת במקומה ופשוט נראתה זעופה. היא הסתובבה בחוסר נוחות במקומה, פנתה לגבר שישב לידה ואמרה לו: "אוף, זה לא יאמן, אני מה זה מבינה את כל אלו שצורחים... הרי אם גם המנוע האחרון שלנו יילך אנחנו עוד נתקע כאן כל היום!".
דובר חיזבאללה בנאום ניצחון: הטילים שלנו פוגעים ומשמידים 90% מהמיירטים של מערכת כיפת ברזל!
המיטה היא מדף גדול ורך שאנחנו שמים עליו את הגוף שלנו כשהוא לא בשימוש
על מה חשב הבעל באמצע הלילה?
לילה שגרתי אחד רחלי התעוררה במיטה שלה וראתה שמשה בעלה לא נמצא לידה. דלת חדר השינה הייתה פתוחה במקצת, ואור קלוש נראה מהקומה התחתונה של הבית. רחלי קמה על רגליה, לבשה במהירות את חלוק הבית שלה וירדה בשקט בשקט במדרגות אל הקומה התחתונה. היא גילתה שם את משה עומד מהורהר ליד החלון, מחזיק בידיו כוס קפה חמה ובוהה באופק, אבוד במחשבותיו.
"מה קרה משה?" שאלה אותו רחלי בפליאה, "למה אתה עומד פה ככה בשעה כזאת של הלילה?"
משה השתחרר לפתע מהרהוריו, פנה אל אשתו ואמר לה: "זוכרת את הפגישה הראשונה שלנו כשהיינו צעירים?"
"בערך, הייתי אז רק בת 18", ענתה רחלי.
משה התייפח בעצב: "זוכרת איך אבא שלך השוטר תפס אותנו מתמזמזים במושב האחורי של האוטו שפילחנו ממנו?"
"בטח, ברור שאני זוכרת" ענתה רחלי.
המשיך משה ושאל: "ואת זוכרת איך שבאותו רגע הוא שלף את האקדח שלו, הצמיד לי אותו לפרצוף ואמר: 'או שאתה מתחתן איתה או שאני אדאג שתשב בכלא ל-20 שנה על פיתוי קטינות ועל גניבת רכב?'"
"כן משה, אני זוכרת", אמרה רחלי בקוצר רוח, "אבל מה פתאום נהיית לי נוסטלגי באמצע הלילה?"
"כי אם אם הייתי בוחר בכלא אז מחר בבוקר כבר הייתי יכול להיות בחוץ..."
אב אחד חש שבתו הצעירה תמימה מדי בשביל המדינה שלנו. הוא החליט לשלוח אותה לשוק כדי להתמקח עם הסוחרים הממולחים וללמוד את "השיטה הישראלית". הוא הורה לה: "לכי לשוק ובחרי את תרנגול ההודו היפה והשמן ביותר שתמצאי. לא משנה מה המחיר שהם מציעים לך, תגידי שאת מוכנה לשלם רק חצי, רק ככה אפשר להשיג משהו בארץ הזאת, כל פעם תורידי אותם!"
"אעשה כמיטב יכולתי, אבא" אמרה הבת ויצאה אל השוק.
כשהגיעה, היא בחרה את התרנגול השמן והעסיסי ביותר שמצאה.
"כמה הוא עולה?" שאלה.
"200 ש"ח!" אמר המוכר.
השיבה הבת: "אני מוכנה לקנות אותו ב-100!"
המוכר: "אז בואי נתפשר. מה את אומרת על 150?"
הבת עמדה על המקח: "אני מוכנה לקנות אותו ב-75 גג!"
המוכר המופתע ענה: "לא, אבל אני מוכן להתפשר על 90 שקלים."
הבת שוב הורידה את הסכום : "45!"
המוכר: "70 הצעה אחרונה!"
הבת: "35!"
וכך הם המשיכו להתמקח, עד שבשלב מסוים המוכר התייאש ואמר: "יודעת מה? שחררי אותי כבר. קחי אותו בחינם, העיקר שתעזבי אותי!"
ענתה הבת: "סבבה, אז תביא לי שניים!"
בחור צעיר מטקסס מגיע אל קליפורניה, כדי להתקדם אל "העיר הגדולה" ומבקש להתקבל לעבודה בחנות כלבו של "הכל תחת קורת גג אחת".
המנהל שואל אותו: "יש לך ניסיון?"
"כמובן, בטקסס עסקתי בעיקר במכירות".
"מצויין, תתחיל מחר ואבוא בסוף היום לראות איך הלך".
למחרת עבר על הבחור יום עבודה לא קל, אבל הוא עשה את המיטב.
ברגע שיצא הלקוח האחרון, שאל אותו הבוס: "נו, כמה מכירות עשית היום?"
"אחת".
"רק אחת?! המוכרים שלנו עושים בממוצע בין 20 ל-30 מכירות ביום! בכמה קנה הלקוח הזה?"
"101,237.64 דולר"
"101 אלף דולר?! מה לעזאזל מכרת לו?"
"בהתחלה מכרתי לו קרס לדגים קטנים, לאחר מכן קרס לבינוניים ואז שכנעתי אותו לקנות גם קרס לדגים גדולים.
אח"כ שאלתי אותו לאן הוא הולך כדי לדוג, הוא אמר שאל החוף, אז לקחתי אותו למחלקת הסירות ושכנעתי אותו לקנות את הדגם החדש. ואז הוא אמר שהיא מוצאת חן בעיניו, אבל אין סיכוי שהטויוטה קורולה שלו תצליח לסחוב אותה, אז הלכנו למחלקת הרכבים ומכרתי לו ג'יפ טרייל בלייזר 4X4".
הבוס הנדהם אמר: "הבחור הגיע כדי לקנות קרס לדייג ומכרת לו סירה ומשאית?"
"לא, הוא בא כדי לקנות קופסת טמפונים לאשתו, אז אמרתי לו: הלך לך הסופ"ש, לך תדוג''.
משקיע פוטנציאלי החליט להגיע לסיור במפעל למוצרי גומי בצפון הארץ. במהלך הסיור, מנהל המקום עבר איתו לצד פסי הייצור של המוצרים שיש למפעל להציע.
"זאת המכונה המיוחדת שלנו שמייצרת פטמות לבקבוקי שתייה של תינוקות" אמר המנהל והצביע לימינו, "הרעש שאתה שומע זה מהשלב של ניקוב החור בפטמה."
השניים מתקדמים לתחנה הבאה. "זאת מכונת הקונדומים שלנו" הצביע המנהל בגאווה והסביר: "הרעש שאתה שומע זה הניקוב שאנחנו עושים בכל קונדום חמישי."
המשקיע ההמום הסתכל על המנהל ואמר לו: "ניקוב? לקונדומים?! זה לא פוגע במכירות שלכם?!"
"זה פוגע קצת" הודה המנהל, "אבל זה מאוד מקדם את מכירת הפטמות לבקבוקי התינוקות!"
קצין משטרה שנשוי למרוקאית קיבל שיחת טלפון מהמפקד הבכיר שלו שאמר לו: "מה שלומך פנחס? אני מצטער, אבל אנחנו נאלצים לשלוח אותך לעצור את חמותך ולהביא אותה לכלא."
הקצין ההמום התחיל לומר: "המפקד...", ומיד נקטע על ידי הקצין הבכיר שאמר לו: "פנחס, אני יודע שזה קשה, אבל אתה יודע, זה חלק מהעבודה שלנו..."
"לא זה מה שרציתי להגיד אדוני" אמר הקצין, "בסך הכל רציתי לבקש ממך שתשלח לי תגבורת..."
איש עסקים חוזר מנסיעת עסקים, ונכנס למונית בשדה התעופה. תוך כדי הנסיעה הביתה, האיש שואל את הנהג אם הוא מוכן לשמש כעד ולבוא איתו לביתו. הוא חשד שאישתו מנהלת רומן, והתכוון לתפוס אותה על חם.
הם הגיעו הביתה, ובשקט בשקט עלו לחדר השינה. הבעל הדליק את האורות, תלש את השמיכה מעל למיטה, והינה התממש החשד - אישתו שוכבת במיטה עם גבר זר, עירום. הבעל הצמיד את הקנה של האקדח לראשו של האיש העירום.
האישה צעקה פתאום: "אל תעשה את זה! האיש הזה היה מאוד נדיב איתנו! שיקרתי לך כשאמרתי שירשתי סכום כסף גדול. למעשה זה הוא ששילם על האאודי A-4 החדשה שקניתי לך. הוא גם שילם על היאכטה שלנו. זה הוא שקנה את הבית שלנו בכפר, וגם עוד כמה מהפינוקים האחרונים..."
האיש הניע את ראשו מצד לצד, מבולבל. הוא הוריד את האקדח בחוסר אונים, הסתכל על נהג המונית ושאל אותו: "מה אתה היית עושה במצב כזה?" ענה הנהג, בלי להתבלבל: "הייתי מכסה אותו מהר בשמיכה, שחס וחלילה לא יתקרר..."
יום אחד, כשאימא יצאה לעשות קניות, אורית בת ה-4 החליטה להפתיעה את אביה ולהכין לו כוס תה.
כשאימא חזרה מהקניות, אבא של אורית הצביע על כוס התה שלו ואמר לה בהתלהבות: "תראי את זה! הבת הקטנה והחכמה שלנו הכינה לי את זה לגמרי לבדה!"
האם הסתכלה במבט מוזר על האב ואמרה לו: "וחשבת על זה שהמקום היחיד שיש בו מים והיא מסוגלת להגיע אליו זה האסלה השירותים?"
סבא גרמני אחד אמר לנכד שלו: "הנערים של היום רק יודעים לשחק במחשב! בשנות ה-40, שאני הייתי בגילך, נסעתי עם כל החברים שלי לפריז; הלכנו למולן רוז' ושכבנו עם הרקדניות שהיו על הבמה. אני זוכר שגם לא שילמנו בכלל על המשקאות שלנו באותו הערב, וכשהברמן התלונן עלינו אז פשוט השתנו לו בכל פינה בבר. אלו היו זמנים פרועים!"
הנכד שמע את הזיכרונות של סבו והחליט שהוא רוצה לחוות בדיוק את אותו הדבר. הוא טס לפריז עם החברים, הלך איתם למולן רוז', ולאחר שלושה ימים חזר לסבו עם יד שבורה וחבלות על כל הפנים והגוף.
"מה קרה לך?!" שאל הסבא.
הנכד אמר: "עשיתי את מה שאמרת, הלכתי למולן רוז' עם חברים, ניסיתי לשכב עם אחת הרקדניות שהיו על הבמה, לא שילמתי על כלום והשתנתי בכל פינה בבר, אבל בסוף רק קיבלתי מכות ואפילו גנבו לי את הארנק!"
"זה מוזר מאוד. עם מי הלכת לשם?" שאל הסבא.
"עם החברים שלי מהתיכון - למה עם מי אתה הלכת?" שאל הנכד.
"ובכן..." אמר הסבא, "אני הייתי שם עם החברים שלי מדיוויזיית הפאנצר אס אס השנייה".
החברה שלנו היא כזו צבועה... כשגבר שוכב עם הרבה בחורות אז הוא "גבר גבר", וכשאני עושה את זה אני "לסבית".
החקלאי, פקיד המס והאידיוט
פקיד של מס הכנסה הגיע לחווה נידחת בערבה כדי לעשות ביקורת פתע וניגש אל אפרים, הבעלים של המקום.
"שלום אדוני, לפי המסמכים שלנו משהו מאוד מוזר במשכורות שאתה משלם, אתה לא עונה למכתבים ששלחנו ואני פה כדי להודיע לך שאם לא תחשוף בפני את כל הפרטים הפיננסיים שלך אתה צפוי לקבל קנס גבוה מאוד!".
אפרים ההמום החל להסביר לפקיד שהוא נותן לכל הצוות שלו שכר הוגן אך הפקיד לא הסכים להירגע והמשיך לאיים בקנסות ובעונשים אם הוא לא יזכה בשיתוף פעולה מיידי. לאחר כמה רגעים של ויכוח אפרים נכנע והחל לענות על כל שאלותיו של הפקיד.
"אני צריך רשימה של כל העובדים שלך ומידע מלא על המשכורת שאתה משלם להם".
"יש לי בחור צעיר שעובד פה כבר 5 שנים, הוא עוזר לי בהכל ובתמורה אני נותן לו מגורים, מזון ו-30% מהרווחים שלנו" אמר אפרים.
"אוקיי זה נראה תקין", אמר הפקיד, "מי עוד עובד כאן?".
"לפני חצי שנה בערך התחיל לעבוד פה מכונאי שדואג לכל התיקונים ומטפל בחלפים אם צריך. אני משלם לו 20% מהרווחים שלנו וגם נסיעות והוצאות על ציוד".
"זה הכל?" לחץ הפקיד, "מי פה בעצם עושה את כל העבודה?".
"בכל פעם שיש תקופה של קטיף, זריעה או עבודות גדולות אני מביא כמה פועלים ומחלק בין כולם שווה בשווה 40% מהרווחים שלנו" ענה אפרים.
"ומה אתה עושה עם ה-10% הנותרים?" שאל הפקיד בחשדנות.
"זה הולך לאידיוט" ענה אפרים.
"לאידיוט?" שאל הפקיד בבלבול.
"כן" אמר אפרים, "לאידיוט. יש לי פה מישהו שעובד 18 שעות ביום, עושה 90% מהעבודה והוא עסוק בעבודה גם בחגים וגם כשהוא חולה. לפעמים אפילו אין לו הפסקות והוא כל הזמן צריך לטפל בדברים מעצבנים שקופצים פתאום."
"ידעתי שמשהו פה לא בסדר! אני דורש לדבר עם ה'אידיוט' הזה תיכף ומיד כדי להגיד לו באילו תנאים נוראיים הוא מועסק!" צעק הפקיד.
"אתה לא צריך להתעצבן" ענה אפרים, "אתה מדבר איתו עכשיו".
קים ג'ונג-און, המנהיג העליון של קוריאה הצפונית, ערך סיור באחד מבתי הספר שבמדינתו. הוא ניגש אל אחד מהתלמידים שם ושאל אותו "מיהו אביך?"
"המנהיג העליון, בחכמתו האינסופית, בנדיבותו, ברוח הנחושה שלו לדאוג לרווחת כולנו, הוא האבא היחיד שלנו" ענה התלמיד.
קים ג'ונג-און קרן מאושר, "נהדר. עכשיו תגיד לי מיהי אימך?"
התלמיד לא היסס: "האדמה של קוריאה האמיתית, המדינה היפה והמתקדמת ביותר בעולם, גאולת כל העמים - היא האימא היחידה שלנו" הוא ענה.
קים ג'ונג-און מחא כפיים בשמחה לתלמיד, "אתה נראה לי כמו ילד שקדן וחכם מאוד! מה תרצה להיות כשתהייה גדול?"
התלמיד חשב לרגע וענה לו: "יתום"
שלוש נשים הגיעו לגן עדן, ולפניהן עמד מלאך שתפקידו לחלק מפתחות לחדרים בגן העדן. כל אחת מהנשים תקבל מפתח לפי מידת הטוהר שלה.
המלאך שאל את האישה הראשונה האם היא חיה חיי צניעות, והיא ענתה: "קיימתי יחסי מין רק עם גבר אחד, בעלי, והפעם הראשונה הייתה בליל החתונה שלנו".
המלאך אמר לה: "את בהחלט אישה צנועה וראויה לגן עדן, ומגיע לך פרס מיוחד על כך!" הוא הורה לעוזר שלו להביא לה את המפתח לסוויטה הנשיאותית.
האישה השנייה ענתה כך על השאלה: "לא ידעתי מעולם מגע של גבר. הייתי נזירה כל חיי".
המלאך אמר לה: "מדהים! את בהחלט אישה צנועה וראויה לגן עדן, ומגיע לך פרס מיוחד על כך!" הוא הורה לעוזר שלו להביא לה את המפתח לסוויטה המלכותית!
האישה השלישית ענתה כך על השאלה: "שכבתי עם 239 גברים; 67 לפני שפגשתי את בעלי, 35 בזמן שיצאנו ביחד, 12 בזמן שהיינו מאורסים, 78 בזמן שהיינו נשואים, ו-46 אחרי שהוא מת. אהה וכמובן שגם בעלי נכלל בספירה".
המלאך עמד המום למשך מספר שניות, ואז לחש לעוזר שלו: "תביא לה את המפתח לחדר שלי".
גבר שכח את יום הנישואין שלו ושל אשתו, מה שגרם מהר מאוד לצעקות בבית וכעס גדול מצד אשתו. בסיום המריבה היא צעקה לעברו: "אני מצפה למצוא מחר בחניה שלנו מתנה הולמת. בוא רק נגיד שכדאי שהיא תגיע מ-0 ל-200 תוך 6 שניות".
בבוקר התעוררה האישה, ראתה שבעלה כבר יצא לעבודה והלכה לכיוון החניה הפרטית שלהם. בחניון היא ראתה מכונית עם כיסוי יוקרתי וסרט מתנה. נרגשת מאוד, הלכה האישה להוריד את הכיסוי ולראות את המתנה הנחשקת. כשהתקרבה הבחינה כי מדובר בקרטון דמוי מכונית, וכשהסירה אותו מצאה משקל ביתי.
הבעל מוגדר כנעדר עד היום הזה.
מקור תמונה: Hideya HAMANOאמריקאי, איטלקי, וישראלי נפגשים בבר. אחרי כמה משקאות שהם מרימים ביחד, הם מתחילים לדבר על הדברים שכל אחד מהם מתגאה במדינתו. אומר האמריקאי: ״אנחנו האמריקאים גאים ב-CIA. הם יודעים על כל דבר שקורה בעולם, לפעמים אפילו לפני שהוא קורה בכלל״.
אומר האיטלקי: ״אנחנו האיטלקים גאים בנשים שלנו. הן הכי יפות בעולם ולא נותנות בקלות״.
אומר הטורקי: ״אנחנו הטורקים גאים בשטיחים שלנו. כל אחד מהם הוא פיסת אומנות משובחת. אני בספק אם מישהו אחר יכול לייצר שטיחים באיכות כל כך גבוהה״.
בשלב הזה, כולם הסתובבו לבחור הישראלי כדי לראות איך הוא יגיב ובמה הוא יתגאה.
״טוב...״ אמר בסוף הישראלי, ״אני כישראלי מניח שאני מתגאה בעצמי״.
״מה לעזאזל גורם לך לומר את זה?״ שאלו אותו כל שאר החברים ביחד.
השיב להם הישראלי: ״טוב, זה פשוט. אתמול בלילה שכבתי עם איטלקייה על שטיח טורקי – ועד עכשיו ה-CIA לא יודע על זה כלום!״
באקדמיה הצבאית של רוסיה התקיימה הרצאה בנושא חשיבה אסטרטגית ותורת המלחמה. בסוף ההרצאה, הגנרל הבכיר נתן זמן לשאלות ותשובות. אחד הקצינים הצעירים שאל אותו, "האם תהיה מלחמת עולם שלישית והאם רוסיה תאלץ לקחת בה חלק?" הגנרל ענה בחיוב.
"ומי יהיה האויב שלנו?", הקשה הקצין.
הגנרל ענה: "כל ההיבטים מצביעים על סין". כל הנוכחים באולם די הופתעו מהתשובה.
"אבל גנרל", אמר הקצין, "אנחנו רק 150 מיליון והם יותר ממיליארד. הנוכל לנצח אותם?"
הגנרל השיב, "אם תחשוב על כך היטב, תיווכח כי במלחמות המודרניות לא חשובה הכמות אלא האיכות. הנה תראה, לאחרונה במזרח התיכון, 6 מיליון יהודים נלחמים כנגד 60 מיליון ערבים, והיהודים תמיד מנצחים."
לאחר מחשבה קצרה שאל הקצין, "יש לנו מספיק יהודים?"
מה ההורים שלנו עשו כדי להעביר את השיעמום לפני האינטרנט? שאלתי את כל 10 האחים והאחיות שלי ואף אחד לא מצא תשובה.
איך אלוהים החליט כמה שנות חיים יקבל האדם?
כשאלוהים ברא את הכלב הוא אמר לו: "אתה תהיה כלב. תשמור על הבית של האדם, תשב במרפסת, תנבח על כל מי שיעבור בסביבה, תאכל שאריות שהוא ייתן לך ותחיה 20 שנה."
אמר לו הכלב: "אין לי בעיה להיות כלב. אבל 20 שנה רק לנבוח זה יותר מדי. תן לי 10, אני אחזיר לך את 10 הנותרים, ונסגור עניין". אלוהים הסכים והמשיך הלאה.
ואז אלוהים ברא את הקוף ואמר לו: "אתה תהיה קוף. אתה תבדר בני אדם, תעשה להם כל מיני טריקים משעשעים ותחיה 20 שנה!" ענה הקוף: "אין לי בעיה להיות קוף, אבל 20 שנה לעשות טריקים ולשעשע אחרים? זה המון! תן לי 10, אני אחזיר לך את 10 הנותרים ונסגור עניין". אלוהים הסכים והמשיך הלאה.
אלוהים ברא את החמור ואמר לו: "אתה תהיה חמור. תעבוד ללא הרף מזריחה עד שקיעה ותישא משאות כבדים. אתה תאכל דשא, לא תהיה לך אינטיליגנציה ותחיה 60 שנה!"
ענה החמור: "אין לי בעיה להיות חמור, אבל 60 שנה זה הרבה לכזו עבודה קשה. תן לי 20, אני אחזיר לך את 40 הנותרים, ונסגור עניין" אלוהים הסכים שוב והמשיך הלאה.
ואז אלוהים ברא את האדם ואמר לו: ״אתה תהיה בן-אדם. תאכל, תישן, תבלה, תתחתן ותהנה מהחיים שלך, ותחיה 20 שנה״
״רק 20 שנה?״ אמר האדם, ״תוכל אולי לתת לי את ה-20 שלי פלוס ה-40 שהחמור החזיר לך, פלוס ה-10 שהקוף החזיר לך ופלוס ה-10 שהכלב החזיר לך? זה יוצא בסך הכל 80 שנה״.
״אוקיי, אם זה מה שאתה מבקש...״ השיב אלוהים לאדם.
ולכן, את 20 השנה הראשונות של החיים שלנו אנחנו עסוקים בלאכול, לישון, לבלות וליהנות עם עצמנו, ואז עוד 40 שנה אנחנו עובדים כמו חמורים כדי לפרנס את עצמנו ואת המשפחה שלנו, ואז עוד 10 שנים אנחנו עסוקים בלשעשע את הנכדים שלנו כמו קופים, ואז עוד 10 שנים אנחנו פשוט יושבים על המרפסת ונובחים על כל מי שעובר בסביבה כמו כלבים.
בלונדינית אחת יצאה למסע קניות, שבמהלכו מצאה את עצמה נכנסת אל חנות כלי בית. בעודה מסתובבת בין הסטים המבריקים של הסכו"ם והצלחות, נתקלה בעמדה גדולה שבה היו מוצבים בקבוקים וכוסות מיוחדים. אחד העובדים של המקום, שהבחין בבלונדינית בוהה במדפים, ניגש אליה ושאל: "שלום גברתי, איך אוכל לעזור לך?"
"רציתי לדעת מה מיוחד בבקבוקים והכוסות האלה?" שאלה.
"אלו תרמוסים, גברתי." ענה העובד.
"מה זה תרמוסים?" שאלה הבלונדינית בסקרנות.
"תרמוס זה מכל מיוחד שאת יכולה להכניס אליו דברים חמים או קרים, והוא שומר על הטמפרטורה שלהם."
"וואו!" אמרה הבלונדינית, "איזו המצאה נהדרת, אני רוצה אחד בבקשה!"
"בשמחה" ענה העובד,והבלונדינית עזבה את החנות אחרי הקנייה.
למחרת, כשהגיעה הבלונדינית אל העבודה, היא ניגשה אל חברותיה והציגה להן את הרכש החדש: "תראו, זה התרמוס החדש שלי!"
"מה זה תרמוס?" שאלו החברות בפליאה.
"זה מכל מיוחד כזה שאפשר להכניס אליו דברים קרים וחמים, והוא שומר על הטמפרטורה שלהם."
"וואו! זו המצאה גאונית" השיבו החברות, "ומה שמת בתוכו?"
הבלונדינית חייכה ואמרה: "2 כוסות קפה, גלידה להפסקה שלנו וקצת יין לסוף היום".
מקור תמונה: canva.comמיליונר אחד ואשתו היו נשואים כמה שנים טובות. הם תמיד הסתדרו ביניהם, אבל לאחרונה הכסף התחיל לאזול והמיליונר נכנס ללחץ. יום אחד הוא נכנס הביתה והחל להגיד לאשתו בכעס: "עברתי היום על החשבונות שלנו וזה פשוט חוצה כל גבול. הם מנופחים בלי פרופורציה בכלל, אי אפשר להמשיך ככה! על מה את מבזבזת כל כך הרבה? מהיום והלאה דברים צריכים להשתנות בבית הזה!"
אמרה לו אשתו: "כן, אז מה בדיוק אתה רוצה לעשות? מה הולך להשתנות?"
"בתור התחלה" ענה המיליונר, "אני אומר שאם תתחילי ללמוד לבשל - אז אולי נוכל להיפטר מהשף הפרטי. אם תתחלי לנקות בעצמך - אז יהיה אפשר להפסיק להביא את עוזרת הבית. אם תתחילי להשקיע בכישורי הלימוד שלך - אפשר יהיה להיפרד מהמורה הפרטי של הילד. ואם תביני סוף סוף מה זה להיות אימא כמו שצריך, אז נוכל לשלוח לבית שלה את האומנת של הקטנטנים. הבנת למה אני מתכוון?" שאל המיליונר לבסוף.
"כן, ברור" אמרה לו האישה, "אני מוכנה לעשות את כל זה, אבל אחרי שאני אסיים נצטרך ללמד אותך איך לספק אישה במיטה, ככה נוכל גם להיפטר מהגנן..."
יהודי אחד הגיע לשערי הוותיקן ודרש לשוחח עם האפיפיור. הקרדינלים והשומרים זיהו את היהודי כאדם שבא ממשפחה מכובדת וותיקה מאוד בירושלים, אך ביקשו ממנו להתרחק מהמקום. האפיפיור בדיוק עבר באזור וביקש לבדוק על מה כל המהומה. אחד מהקרדינלים אמר לו שיש כאן יהודי ממשפחה ותיקה מאוד בירושלים שדורש להיפגש עם עוד רממותו בכבודו ובעצמו. אז האפיפיור אמר: ״אני מוכן לראות את האיש הזה, תכניסו אותו ללשכה שלי״.
אז הקרדינלים הביאו את האיש ללשכת האפיפיור והשניים התיישבו לשיחה.
האפיפיור שאל את היהודי: ״מה אני יכול לעשות בשבילך?״
והיהודי בתגובה שואל אותו: ״כבודו מכיר את הסעודה האחרונה?״
״כן, בוודאי״, אומר האפיפיור, ״זה הרי אחד מהאירועים הכי מקודשים בהיסטוריה שלנו״.
״אז שתדע לך שהמשפחה שלי היא בעלת המסעדה שאירחה את הסעודה הזו״, אמר לו האיש בכעס והניח לפתע על השולחן קבלה מצהיבה, ״והנה החשבון שעד היום לא שולם!״
ארבעה גברים החליטו ביום בהיר אחד לצאת לשחק גולף יחדיו. כאשר הגיעו אל מתחם מגרשי הגולף, פנה אחד מהם אל המועדון כדי לדאוג לחשבון והשלושה האחרים יצאו יחדיו אל עבר המסלול הראשון. שלושת הגברים החלו לדבר ולהתרברב על בניהם זה באוזנו של זה.
האיש הראשון אמר לאחרים, "הבן שלי בונה בתים, והוא כל כך טוב ומצליח בזה שהוא נתן לחבר שלו בית חדש בחינם, פשוט נתן לו את זה!" הגבר השני אמר, "הבן שלי היה מוכר מכוניות בעברו ועכשיו הוא הבעלים של סוכנות רכבים נחשבת. הוא כל כך מצליח בתפקידו שהוא נתן לאחד מחבריו מרצדס חדשה עם כל השיפורים שיכולים להיות לה". האיש השלישי שלא רצה להישאר מחוץ לשיח אמר, "הבן שלי הוא סוכן מניות, והוא כה מצליח במה שהוא עושה כך שהוא נתן לחבר טוב מאוד שלו תיק מניות".
לאחר מספר רגעים, הצטרף אליהם למסלול האיש הרביעי, ולפני שהחלו לשחק פנה אליו האיש הראשון ואמר, "בדיוק דיברנו על הבנים שלנו וכמה הם מצליחים, מה עם הבן שלך?" האיש הרביעי השיב, "ובכן, הבן שלי הומו ועובד בתור חשפן". שלושת הגברים האחרים השתתקו לנוכח הדברים שנאמרו והמשיכו להקשיב בפליאה, "אני ממש לא נרגש בכל העניין בקשר לעבודה הזו, אבל הוא ככל הנראה די מצליח בחייו; שלושת בני הזוג האחרונים שלו הביאו לו בית, מרצדס חדשה לגמרי ותיק מניות מטורף".
איש עסקים עשיר נוסע לחו"ל לפגישת עסקים.
כמה ימים לאחר הנסיעה הוא מטלפן הביתה כדי לראות מה שלום אשתו.
לטלפון עונה המשרת הזקן. "כן אדוני?"
האיש: "בדוק בבקשה מה שלום אשתי."
המשרת: "כן אדוני." לאחר כמה דקות המשרת חוזר לטלפון.
"נראה כי היא מארחת גבר בחדרה, אדוני, בצורה... אינטימית."
האיש משתולל מזעם. "הפרוצה הזו!" הוא נושם עמוק, חושב לרגע ואומר: "תקשיב לי טוב..."
"כן אדוני." עונה המלצר
"אתה יודע איפה אני מחביא את האקדח שלי?"
"כן אדוני."
"קח אותו ותירה לשניהם בראש, עכשיו!"
"כן אדוני."
האיש מקשיב ושומע בצד השני צרחות ושתי יריות בודדות, ואז שקט.
המשרת חוזר לטלפון. "הדבר נעשה אדוני, מה תרצה שאעשה עם הגופות?"
"תזרוק אותן לבריכה שלנו מאחורה."
"אבל אדוני.. אין לנו בריכה."
משתרר שקט ארוך.
"סליחה, טעות במספר."
בוקר אחד, עובדי חברת היי-טק יצרו רעש והמולה, הזיזו במרץ שולחנות, כיסאות ומחשבים ושינו מיקום של תמונות ועציצים. במרכז כל הבלגן עומדת המנקה הזקנה ושואלת: "חמודים שלי, מה הולך פה?! למה אתם מזיזים את הכל?"
מישהו ענה לה: "סבתא אל תדאגי, פשוט המכירות שלנו ירדו, לכן אנחנו משנים את הכול על פי תורת ה"פאנג-שוואי"... אחר כך המכירות ירקיעו שחקים!"
ענתה המנקה: "חמודים שלי, אתם יודעים - בבניין הזה, עוד לפני קום מהמדינה, היה בית בושת. וכאשר ה"מכירות" שלהם ירדו, לא הזיזו את המיטות, פשוט החליפו את הזונות".
מקור תמונה: canva.comשני קצינים איבדו את הנשקים האישיים שלהם באותו היום. לאחר חיפושים ארוכים, לא הצליחו השניים למצוא אותם וקבעו שישפטו אחד את השני. השניים נכנסו לחדר גדול, הציבו בו דגל ושולחן כדי שייראה כמו בית משפט והתחילו.
הקצין הראשון התיישב על כיסא השופט ומולו התייצב הקצין השני.
“האם אתה מודה באשמה?”
“מודה”, עונה הקצין הנשפט.
“אם כך”, אומר השופט, “אני רושם לך נזיפה חמורה בתיק האישי.”
הקצין קיבל עליו את הדין ואז השניים החליפו תפקידים.
“האם אתה מודה באשמה?”
“מודה”, עונה הקצין.
“אם כך”, מורה השופט, “אני גוזר עליך 3 שנים של מאסר בפועל.”
“מה? איך זה ייתכן?!”, שואל הנאשם, “הרי אתה קיבלת רק נזיפה.”
השופט השיב: “לא הייתה לי ברירה, זה כבר המקרה השני ביחידה שלנו…”
יום אחד הגיע איש אחד הביתה ומצא את אשתו בוכייה והיסטרית במטבח.
"מה קרה יקירתי?" שאל הבעל.
"יקירי, מצאתי בחדר של הבת הקטנה שלנו אזיקים, שוטים, שרשראות מתחת למיטה, מגזינים ארוטיים... מה לא... מה נעשה איתה?"
"ובכן...." ענה הבעל "אני משער שמכות לא באות בחשבון!"
יום אחד מת הגורילה הזכר בכלוב הגורילות בגן החיות. הגורילה הנקבה בדיוק נכנסה לתקופת ייחום, וגן החיות חיפש באופן בהול מחליף לגורילה הזכר.
אחד העובדים בגן החיות ראה שעובד הניקיון הגרוזיני עובד בלי חולצה, והגורילה שבכלוב בוהה בו ללא הפסקה. לכן הוא ניגש אליו ושאל: "אתה מוכן לשכב עם הגורילה שלנו בשביל 500 שקל?"
"אחשוב על זה ואחזיר לך תשובה מחר", אמר המנקה הגרוזיני.
ביום שלמחרת ניגש עובד גן החיות בשנית למנקה הגרוזיני ושאל אותו האם יש לו תשובה. "בתנאי אחד!" אמר הגרוזיני, "אתה צריך לתת לי איזה שבוע כי כרגע אין לי 500 לתת לך."
"אנחנו מקדישים את השנה הראשונה של הילדים שלנו כדי ללמד אותם ללכת ולדבר, ואת השנים שלאחר מכן כדי להגיד להם לשבת ולשתוק" - פיליס דילר
"אנחנו ישנים בחדרים נפרדים, אוכלים ארוחת ערב בנפרד ויוצאים לחופשות בנפרד - אנחנו עושים כל מה שאנחנו יכולים כדי לשמור על הנישואים שלנו" - רודני דיינג'רפילד
ויכוח בין רבי לכומר
כומר קתולי ורב יושבים אחד ליד השני במטוס וקוראים.
לאחר זמן מה פונה הכומר אל הרב ושואל: "כבוד הרב, האם עדיין מצווה עליכם לא לאכול חזיר?"
הרב עונה: "כן, זו עדיין אחת האמונות שלנו."
הכומר שואל: "האם אי פעם טעמת חזיר?"
הרב מתוודה: "בצעירותי נכנעתי לפיתוי וטעמתי סנדביץ' עם קצת חזיר."
הכומר מהנהן בהבנה ומחייך. השניים חוזרים לקרוא בספריהם.
לאחר כמה דקות מרים הרב את ראשו ושואל את הכומר: "אבי, האם זוהי עדיין דרישה של הכנסייה שתתנזרו ממין?"
הכומר עונה: "כן, זו עדיין אחת האמונות שלנו."
הרב שואל: "האם אי פעם נכנעת לפיתוי?"
הכומר מתוודה: "כן, פעם אחת בצעירותי הייתי חלש ושכבתי עם אשה."
הרב מהנהן בהבנה ונשאר שקט לכמה רגעים, חושב.
לאחר כמה דקות הוא פונה שוב לכומר:
"נו, לא יותר טוב מחזיר??"
מקור תמונה: depositphotos.comנזירה צעירה נשלחת אל המשרד של אם המנזר לאחר שהיא נתפסה מתגנבת חזרה אל חדרה בשעת לילה מאוחרת.
"אני מאוד מקווה שיש לך סיבה טובה לכך שאת חוזרת בשעה שכזאת", אמרה אם המנזר.
הנזירה הצעירה החלה לספר את סיפורה: "היום בזמן שיצאתי לטיול, נפלתי לתוך ערוץ הנחל הסמוך. גבר אחד שעבר באזור ראה שנפלתי, אז הוא בא לעזור לי וגם הוא נפל. הצלחנו לצאת, אבל הבגדים שלנו נרטבו לחלוטין. היה קר מאוד, אז הגבר הזמין אותי לביתו כדי להתחמם. כשהגענו אליו הביתה הוא לקח אותי למיטה שלו, שם הוא עשה בי את זממו. לא רציתי שאף אחד ידע מה קרה, אז חיכיתי עד שיחשיך ולכן רק עכשיו חזרתי. מה אני עושה עכשיו?"
אם המנזר חשבה לרגע וענתה: "דבר ראשון לכי למטבח להכין לך כוס תה גדולה מהתערובת הכי חזקה ומרה שלנו, תוסיפי לה 2 כפות חומץ ותשתי את הכל בשלוק אחד".
"זה יחזיר לי את הטוהר והכבוד?" שאלה הנזירה הצעירה.
"לא", השיבה אם המנזר, "אבל לפחות זה יוריד את החיוך מהפנים שלך..."
לאחר שבעלי יצא לפנסיה, התעקשתי שיתלווה אלי מדי שבוע לקניות. למרבה הצער, כמו רוב הגברים, קניות משעממות אותו עד מוות. לעומתו, כמו רוב הנשים - אני אוהבת לשוטט בין החנויות, אבל אנחנו מסתדרים; הוא הולך לסיבוב משלו ואני לסיבוב משלי. אבל איני מציעה לו יותר להתלוות אלי לקניון. מדוע? כיוון שאתמול קיבלתי את המכתב הבא מהנהלת הקניון:
לקוחה נכבדה,
אנחנו עוקבים אחריך ואחרי בעלך במשך זמן מה, ובששת החודשים האחרונים בעלך עשה הרבה בעיות בקניון שלנו. אין אנו יכולים לסבול התנהגות שכזו, מעתה והלאה אנחנו אוסרים על שניכם להיכנס למתחם הקניון. התקרבותכם לקניון במרחק של 20 מטרים תגרור התערבות משטרתית.
סיבת ההרחקה שלנו היא בעקבות תלונות נגד בעלך, המפורטות להלן, ומתועדות על ידי מצלמות האבטחה שלנו:
ב-3 בינואר: הוא לקח 24 קופסאות קונדומים, ובאופן אקראי הכניס אותן לעגלות של לקוחות אחרים כאשר הם לא שמו לב לכך.
ב-7 בפברואר: בחנות השעונים, הפעיל את כל השעונים המעוררים במרווחים של 5 דקות זה מזה.
ב-14 בפברואר: הוא סימן שביל על הרצפה, בעזרת מיץ העגבניות, כל הדרך ממחלקת המזון עד שירותי הנשים.
ב-24 בפברואר: העביר את שלט 'אזהרה - רצפה רטובה' לחנות שטיחים.
ב-28 בפברואר: הקים אוהל במחלקת הקמפינג, והזמין את הילדים שהיו בסביבתו להביא כריות ושמיכות ממחלקת המצעים ולהיכנס לאוהל. כעשרים ילדים נענו להזמנה.
ב-10 במרץ: הביט היישר אל מצלמת האבטחה והשתמש בה כמראה לחיטוט באפו.
ב-15 במרץ: תוך כדי בדיקת רובה ציד בחנות נשק, שאל את המוכר אם יש בקניון בית מרקחת, כי הוא צריך לקנות כדורים נגד דיכאון.
ב-26 במרץ: הסתתר בין מדפי הבגדים, וכאשר קונים התקרבו, צעק, 'קנו אותי, קנו אותי!"
ב-15 באפריל: לקח קופסת קונדומים ושאל את הקופאית בקול רם: היכן אפשר למדוד אותם?
אבל הקש ששבר את גב הגמל היה ב-23 באפריל: במחלקת הבגדים הוא נכנס לתא המדידה, סגר את הווילון, חיכה זמן מה, ולאחר מכן צעק בקול רם מאוד, "למה לעזאזל אין נייר טואלט כאן!" המוכרת במקום התעלפה ועשרות לקוחות נמלטו.
אברם ואסתר טסים מברוקלין לאוסטרליה לרגל חגיגות יום הנישואין ה-40 שלהם, כשלפתע מפציע קולו של הטיס ברמקולים: "נוסעים יקרים, אחד מהמנועים שלנו הפסיק לעבוד, אולם למזלנו זה קרה מעל אי קטן שאינו מסומן במפה, כך שאני מאמין שאנחנו נינצל, אך יש סיכוי שלא ימצאו אותנו לעולם.
הם נוחתים בשלום על האי ואברם מסתובב לאסתר ושואל: "תגידי אסתר, שילמת לרבי על הכיסאות שלנו בבית הכנסת?
"לא הספקתי", עונה אסתר.
"ותגידי, את התרומה לקרן היהודית שלחת?"
"אויש אברם", היא עונה בבושה, "שמתי במעטפה ולא שלחתי עוד..."
"ואת הצ'ק לבניית האגף החדש בבית הכנסת נתת?"
"אני כל כך מצטערת אברמ`לה, זה פשוט פרח מזכרוני."
אברם נותן לאסתר את הנשיקה הכי גדולה שנתן לה מזה 40 שנה, והיא מסתכלת עליו המומה ושואלת: "אבל אחרי כל זה, למה אתה מנשק אותי אברם?"
"כי הם ימצאו אותנו אסתר..." הוא עונה לה, "הם ימצאו אותנו...."
מתי מתחיל גיל הזהב? בשלב שאנחנו מפסיקים להסתיר את הגיל שלנו ומתחילים להשוויץ בו.
הגמלאי והפקח
מאז שיצאתי לגמלאות, כל יום קורה לי משהו אחר. היום לא תכננתי תכניות מיוחדות ולא ידעתי מה אעשה, אז נסעתי למרכז העיר ונכנסתי לאחת מחנויות הבגדים הגדולות. הייתי שם בערך 5 דקות, וכשיצאתי היה שם שוטר תנועה שרשם דו"ח חנייה. ניגשתי אליו בחיוך ומבט אדיב ואמרתי לו, "בחייך בחור צעיר, אולי תקל קצת על פנסיונר?"
הוא התעלם והמשיך לרשום את הדו"ח.
אמרתי לו: "אתה מתעלם? זו הבעיה במדינה שלנו, אנשים כמוך!"
שוב הוא לא הגיב, אז צעקתי לו "חתיכת זבל פאשיסט!"
הוא הסתכל עליי והתחיל לרשום דו"ח נוסף על צמיגים שחוקים.
אז עברתי לכנות את אמו בכינויים שונים, וגם את אחותו. הוא כתב דו"ח שלישי על כתם על הפנס ושם אותו מתחת למגב יחד עם הראשון. "אפס עלוב" הפטרתי, אז הוא התחיל לרשום דו"ח רביעי.
כך העניין נמשך בערך חצי שעה. ככל שקיללתי אותו יותר, כך הוא רשם יותר דו"חות.
אישית, זה לא ממש היה אכפת לי. אני נוסע באוטובוס, אבל אני מנסה לעשות קצת כיף בכל יום מאז שיצאתי לגמלאות. זה מאוד חשוב בגילי...
ארגון צדקה הבין שמעולם לא קיבל תרומה מאחד מעורכי הדין המבוססים ביותר בעיר.
לכן, מתנדב של הארגון החליט לערוך ביקור במשרדו המפואר של עורך הדין, שבו הוא מעסיק עשרות עובדים.
המתנדב פתח את הפגישה באומרו: "הבדיקה שלנו מעלה שלמרות שהכנסתך השנתית היא למעלה מ-10 מיליון₪, לא תרמת אפילו אגורה לצדקה. האם לא תרצה להעניק משהו בחזרה לקהילה, באמצעות הארגון שלנו?"
עורך הדין חשב לרגע והשיב: "ראשית כל, האם הבדיקה שלכם מראה גם שאמי גוססת לאחר מחלה ארוכה וקשה ויש לה חשבונות ענקיים לרופאים ולבתי חולים, שהם מעבר ליכולתה לשלם?"
המתנדב הנבוך מילמל: "אה... לא, לא ידעתי על כך"
"שנית" אומר עורך הדין, "האם הבדיקה שלכם הראתה שאחי, נכה, עיוור ומרותק לכסא גלגלים, ואינו יכול לכלכל את אשתו וששת ילדיו?"
המתנדב ההמום ממשיך ומתנצל, אבל עורך הדין חותך אותו מיד: "דבר שלישי, האם הבדיקה שלכם גם מראה, שבעלה של אחותי נהרג בתאונת דרכים מחרידה, כשהותיר אותה בלי אגורה, עם משכנתא ושלושה ילדים, אחד מהם נכה והשני בעל לקות למידה שדורשת מורים פרטיים?"
המתנדב המושפל, הרוס לגמרי, אומר: "אני כל כך מצטער, לא היה לי מושג."
אומר לו עורך הדין: "אז... אם לא נתתי כסף לאף אחד מהם, מה מביא אותך לחשוב שאני אתן משהו לך?"
סבא שלי אמר לי שהדור שלנו מסתמך יותר מדי על טכנולוגיה, אז ניתקתי אותו מהמכשירים.
איך מקבלים קידום במגזר הציבורי?
ראש המוסד לביטוח לאומי יצא לגמלאות וכעת שר העבודה והרווחה נאלץ למצוא לו מחליף. הוא הצליח לצמצם את האפשרויות שלו ל-3 פקידים שקיבלו המלצות חמות מאוד, אך רק אחד מהם יכול לקבל את הקידום ולכן השר החליט לערוך ראיונות אישיים עם כל אחד מהם כדי למצוא את האדם המתאים לתפקיד.
השר קרא לפקיד הראשון אל משרדו כדי לערוך ראיון קצר והתחיל להסביר לו את מהלך השיחה: "כפי שאתה יודע, אנחנו מחפשים מחליף לתפקיד ראש המוסד לביטוח לאומי וכדי לראות אם אתה מתאים אני רוצה לשאול אותך שאלה מקצועית חשובה - מה תעשה אם אני אבקש ממך להפחית את דמי הביטוח שתושבי המדינה משלמים ב-20%."
הפקיד חשב לרגע ואז אמר, "דבר ראשון, כדי לאזן את הקופות שלנו אני אתחיל בקיצוץ הוצאות הארגון ואצמצם את כל השירותים הלא חיוניים שלנו..."
"טוב די זה מספיק", אמר השר, "אני מצטער אבל אתה לא מתאים לתפקיד. צא החוצה וקרא בבקשה למועמד השני."
כשהפקיד השני נכנס למשרד, השר שאל אותו את אותה השאלה. "קודם כל צריך לעשות רפורמה מקיפה בארגון ולשנות את כל שיטת העבודה המיושנת שלנו..." החל הפקיד השני לענות, אבל גם הפעם השר קטע אותו באמצע דבריו, הודיע לו שהוא לא מתאים לעבודה וביקש ממנו לצאת מהמשרד ולהכניס את המועמד השלישי.
לאחר שהפקיד השלישי נכנס השר הפנה אליו את אותה השאלה: "מה תעשה אם אני אבקש ממך להפחית את דמי הביטוח שתושבי המדינה משלמים ב-20%?"
"זה קל מאוד, קודם כל אני אעלה את דמי הביטוח ב-30% ואחרי שנה-שנתיים אפשר יהיה להוריד אותם ב-20% בלי בעיה", השיב הפקיד השלישי, וכבר קיבל את תג העבודה החדש שלו...
שלום וברוכים הבאים לקו החם של שירותי בריאות הנפש. על מנת להעניק לכם מענה מיידי בצורה הטובה ביותר אתם מועברים למערכת לניתוב שיחות.
אם אתה סובל מאובססיה כפייתית לחץ על מקש הספרה 1 ברצף.
אם אתה אדם תלותי בקש ממישהו שילחץ על מקש הספרה 2 בשבילך.
אם אתה סובל מאישיות מפוצלת לחץ על מקשי הספרות 3, 4, 5 ו-6.
אם אתה פרנואיד, אנחנו יודעים מי אתה ומה אתה רוצה, הישאר על הקו ואנחנו נאשר את השיחה שלך.
אם אתה הוזה לחץ על הספרה 7 והשיחה תועבר לספינת האם.
אם אתה סכיזופרני, הקשב היטב לקול הקטן שבראש שלך שיגיד לך על איזו ספרה ללחוץ.
אם אתה סובל מדיכאון, זה לא משנה על איזו ספרה תלחץ, אף אחד לא יענה לך.
אם אתה דיסלקטי לחץ על הספרות 69696969.
אם יש לך הפרעת חרדה, אנא לחץ בעצבנות על מקש הסולמית עד הצפצוף, אחרי הצפצוף אנא חכה לצפצוף.
אם אתה סובל מאובדן זיכרון זמני, אנא נסה להתקשר שנית מאוחר יותר.
אם יש לך הערכה עצמית נמוכה, תנתק עכשיו, כל המרכזיות שלנו עסוקות מדי כרגע בשביל לדבר איתך....
מספרים על קמצן אחד שחזר בערב לביתו ואשתו אמרה לו שהגיע הזמן לזרוק את העוף המקולקל שבמקרר.
"לזרוק?!" הזדעזע הקמצן, "אפשר לתת את העוף לשכן העני שלנו שלא אכל בשר כבר שבוע".
אז הם נתנו את העוף לשכן העני, שאכל אותו בשמחה ומיד אושפז בבית חולים. בבוקר שמע הקמצן את מה שקרה והלך לבקר את השכן שלו בבית החולים. בלילה נפטר העני ולמחרת התקיימה הלוויה.
אחרי שהקמצן ואשתו חזרו מבית הקברות, הוא פנה אליה ואמר: "הכל בזכות העוף הזה…"
"אתה צודק" אמרה האישה, "הייתי צריכה לזרוק אותו".
"חס וחלילה! ארבע מצוות קיימנו בעזרתו: מתן בסתר, ביקור חולים, הלווית המת וגם ניחום אבלים… כזה עוף לזרוק?!"
מקור תמונה: depositphotos.comיום אחד, פנה אלוהים אל אדם כדי לשאול מה מצב היחסים בינו לבין חוה.
השיב לו אדם: "נראה לי שהמצב שלנו טוב…"
אלוהים לא הבין את ההיסוס ושאל: "אתה בטוח? אם יש לך שאלות אני אשמח לעזור."
- "האמת, רציתי לשאול למה חוה הרבה יותר יפה ממני…"
- "כדי שתוכל ליהנות מלהסתכל עליה."
- "ולמה לחוה יש עור ושיער יותר חלקים ועדינים משלי?"
- "כדי שתוכל ליהנות מלגעת בה."
- "ולמה חוה מריחה יותר טוב ממני?"
- "כדי שיהיה לך נעים להיות בסביבתה. כל דבר בנוגע לחוה נועד להפוך אותך לשמח יותר."
"אז למה חוה טיפשה כל כך?" אמר אדם המבולבל.
"מה נראה לך?" שאל אלוהים "הייתי חייב לעשות אותה ככה, אחרת היא בחיים לא הייתה שוכבת איתך."
מקור תמונה: Free Stock Photosפולניה עמדה במטבח ובישלה רגל קרושה, לפתע נכנס בעלה ואמר: "אחחח אשתי, את פצצה במיטה ופצצה במטבח!"
עונה הפולנייה: "מה קרה לך?! מי פצצה? מה פצצה?"
"כבר שכחת מה עשינו כרגע במיטה?" עונה לה הבעל.
"מיטה? מה מיטה?!" מתפלאת האישה "אני מבשלת כאן כבר כמה שעות!"
"מה?!" המום הבעל "אז עם מי הייתי במיטה?"
הפולנייה תופסת ראשה וצועקת: "אוי ואבוי! אמא שלי באה והייתה עייפה אז אמרתי לה שתלך לנוח בחדר שלנו!"
הבעל מחוויר, שניהם רצים לחדר השינה ורואים את האמא שוכבת במיטה עירומה והמומה לגמרי, בעיניים מזוגגות.
צועקת הפולנייה לאימה: "אמא! למה לא אמרת לו משהו?!"
עונה האם בפליאה: "20 שנה אני לא מדברת איתו אז מה פתאום שעכשיו אני אתחיל???"
מקור תמונה: Marco Verch Professional Photographerרב וכומר נקלעו לתאונת דרכים כשהמכוניות שלהם התנגשו זו בזו ונמחצו לגמרי.
הרב והכומר זחלו החוצה כל אחד ממכוניתו. הרב הסתכל על הכומר ואמר לו: ״תראה מה זה! המכוניות שלנו נהרסו לחלוטין, ועדיין אנחנו חיים וקיימים! זה חייב להיות סימן מאלוהים שעלינו להיות חברים טובים״.
הכומר הסתכל על שרידי המכוניות של שניהם והסכים עם הרב.
הרבי שלח יד לעבר המכונית ההרוסה שלו, שלף משם משהו ואמר לכומר: ״ותראה מה זה, למרות שכל מה שהיה במכונית שלי נמחץ לחלוטין, בקבוק היין היקר הזה נשאר שלם. זה חייב להיות סימן מאלוהים שאנחנו צריכים לפתוח ולשתות אותו עכשיו כדי לחגוג את החברות החדשה שלנו״.
הכומר שוב הסכים, אז הרב לקח את בקבוק היין ודחף לידיו של הכומר. הכומר גמע מן היין כמה לגימות גדולות והעביר אותו לידיו של הרב. אבל במקום לשתות, הרב פשוט סגר את בקבוק היין והעביר אותו שוב לידי הכומר.
הכומר, מבולבל לגמרי, שאל את הרב: ״אתה לא הולך לשתות מזה קצת לחיי החברות החדשה שלנו, כמו שאמרת?״
״אהה, אתה יודע...״ אמר לו הרב בחיוך ״אני חושב שאני אחכה עם זה עד שהשוטרים יגיעו!״
בעל ואישה ניצבים בפני יום הנישואים ה-40 שלהם ולגבר אין כוח לשחק משחקי ניחושים, אז הוא פשוט פונה אל אשתו ושואל בצורה ישירה: "את תרצי מעיל פרווה חדש?"
"אתה יודע שאני נגד פרווה" עונה לו האישה.
- "ומה לגבי צמיד חדש?"
- "אני שונאת ללכת עם צמידים"
- "אולי ערב רומנטי על יאכטה?"
- "תגיד אתה בכלל מכיר אותי? כבר שנים שאני מקבלת מחלת ים נוראית בכל פעם שאני אפילו ליד המים..."
בסופו של דבר לגבר נמאס להציע הצעות, אז הוא שאל: "אולי פשוט תגידי לי את מה לתת לך ליום הנישואים שלנו?"
"אני רוצה גירושים" אמרה האישה המתוסכלת.
הבעל חושב לרגע ולבסוף עונה, "מצטער מותק, אני לא מוכן להוציא כל כך הרבה כסף על מתנה..."
עבור לבא-במייל
