בדיחות בנושא נזירה

מרי מרגרט הקטנה לא הייתה התלמידה הכי טובה בבית הספר הקתולי ובדרך כלל היא הייתה ישנה ‏כל השיעור. ‏יום אחד, המורה/נזירה שלה, קראה לה בזמן שהיא ישנה: "אמרי לי מרי ‏מרגרט, מי יצר את היקום?" ‏כשמרי מרגרט לא זזה, ג'וני הקטן, חברה לכיתה שישב בכיסא ‏מאחוריה, לקח את עפרונו ונעץ אותה בגבה. "‏אלוהים אדירים!", צעקה מרי מרגרט. "יפה ‏מאוד", אמרה הנזירה והמשיכה בשיעור. ‏מעט מאוחר יותר הנזירה שאלה את מרי מרגרט: "מי ‏היה אדוננו ומושיענו?" ‏אך מרי שוב לא זזה משנתה. ג'וני נחלץ לעזרתה ותקע את ‏העיפרון בישבנה. "‏ישו המושיע", ‏צעקה מרי מרגרט והנזירה השיבה ‏שוב: "טוב מאוד", ומרי מרגרט נרדמה שוב. ‏הנזירה שאלה את מרי שאלה שלישית: "מה ‏חווה אמרה לאדם לאחר שהם הביאו את ילדם העשרים ושלושה?" ‏שוב ג'וני נחלץ לעזרתה. ‏הפעם מרי מרגרט זינקה ממקומה וצעקה: "‏אם אתה תוקע בי את הדבר הזה עוד פעם ‏אחת אני אשבור לך אותו לשתי חתיכות!" ‏המורה/הנזירה התעלפה...

בעת טיול לילי מאוחר בפרבר בצרפת, נזקקה הנזירה מרי ללכת לבית שימוש בדחיפות. היא בדקה את האפשרויות שברשותה, וגילתה שהמקום היחידי שפתוח באזור בשעה הזו הוא מועדון חשפנות מקומי ומפוקפק. בלית ברירה, היא החליטה לבדוק האם יש בו בית שימוש, והאם תוכל להשתמש בו. בהיכנסה למקום, הוא היה רועש ממוזיקה ומשיחות בין השוהים בו, ומדי פעם האורות כבו ונדלקו, כשכל הבהוב שכזה לווה בתשואות ובמחיאות כפיים של הקהל. עם זאת, כשהאנשים במקום ראו את הנזירה, החדר נדם – באופן הגיוני למדי. היא ניגשה לברמן ושאלה, "האם אוכל להשתמש בבקשה בבית השימוש?" "בסדר, אבל עליי להזהיר אותך שיש שם פסל של גבר ערום שעוטה על עצמו רק עלה תאנה גדול", השיב לה הברמן. "ובכן, במקרה הזה אני פשוט אביט לצד השני", ענתה הנזירה מרי, והברמן הראה לה את הדרך אל בית השימוש. לאחר כמה דקות הנזירה יצאה מהשירותים, והקהל במקום עצר הכל כדי להעניק לה תשואות ומחיאות כפיים סוערות. היא הלכה לברמן ושאלה, "אדוני, אני לא מבינה. למה הם הריעו לי? הרי בסך הכל הלכתי לשירותים". "תראי", צחק הברמן, "בכל פעם שמישהו מרים את עלה התאנה של הפסל שם האורות פה מהבהבים. אני לא יודע מה עשית שם, אבל חצי מהנורות שלנו נשרפו!"

היו היה נהג מונית ירושלמי שהספיק להכיר כבר כמעט את כל הטיפוסים השונים שבעירו. הוא הסיע חרדים וחילוניים, יהודים וערבים, פקידי ממשל ובעלי בסטות, סטודנטים צעירים ובני גיל הזהב. היה רק "טיפוס" אחד שהוא מעולם עוד לא פגש בעבודתו, אבל כל זה השתנה כשיום אחד נכנסה למונית שלו נזירה צעירה ונאה במיוחד... במשך כל הנסיעה הנהג לא היה יכול שלא לבהות בנזירה דרך המראה שלו, עד שלבסוף היא שאלה אותו האם משהו מפריע לו. "אני אגיד לך את האמת", הוא אמר, "יש לי משהו להגיד לך, אבל אני לא רוצה להעליב אותך". "זה בסדר", היא ענתה, "אנשים כמוני קשה מאוד להעליב. אני בתחום הזה כבר הרבה זמן, שמעתי כבר הכל, ראיתי כבר הכל ושום דבר שתגיד לא יעליב או יפתיע אותי". הנהג חשב לרגע והמשיך "אם ככה, רציתי להגיד לך שכבר הרבה מאוד שנים יש לי פנטזיה לנשק נזירה...". למרבה הפתעתו הנזירה לא נרתעה ופשוט ענתה בפשטות: "אין לי בעיה להגשים לך את הפנטזיה הזאת, אבל יש לי שני תנאים". "מה התנאים?" שאל נהג המונית הנלהב. "1. אני לא מוכנה להתנשק עם גבר נשוי. 2. אתה צריך לדעת שמה שאתה מציע הוא חטא לא קטן ואתה צריך להיות מוכן לקבל את זה על עצמך" ענתה הנזירה הנאה. "אני רווק ואני מוכן לקבל את זה!" אמר הנהג הנלהב. "אם ככה תעצור לנו באיזו פינה שקטה ונראה מה אפשר לעשות בשבילך" אמרה הנזירה. לאחר שהמונית עצרה בסמטה אפלה השניים יצאו מהרכב והנזירה נתנה לנהג נשיקה ארוכה ולוהטת שהייתה גורמת אפילו לנערות ליווי להסמיק. לאחר המעשה השניים חזרו למונית והנהג פתאום החל לבכות. "מה קרה?" שאלה הנזירה המופתעת. "שיקרתי לך!" הוא ענה, "אני לא רווק ונדרתי נדר לאבא שלי ז"ל ביום החתונה שלי שלעולם לא אבגוד באשתי... אני לא יודע איך אני אחיה עם עצמי עכשיו כשנישקתי אישה אחרת...". "זה בסדר, גם אני שיקרתי לך. אני לא נזירה. קוראים לי איציק ואני בדרך למסיבת תחפושות".

בחור אנגלי אחד מגיע לפאב בלונדון ומתכוון להיכנס פנימה, כשליד הדלת הוא פוגש פתאום נזירה זקנה שעומדת בדרכו. פונה אליו הנזירה ושואלת אותו: "מה אתה עושה כאן בחור צעיר? אתה לא הולך לשתות עכשיו אלכוהול, נכון?" "ברור שכן!", עונה לה הצעיר, ומנסה לעקוף אותה על מנת להיכנס. "חכה!", היא פוקדת עליו, "אתה לא יודע שזה חטא לשתות לשוכרה?!" "אני לא מאמין בזה...", עונה לה הצעיר. "הבנתי, אבל מה ההורים שלך חושבים על זה?", היא שואלת אותו. "אני יתום", הוא משיב לה. "אוקיי, אבל אתה יודע שזה מזיק לבריאות שלך, כן?", פונה אליו שוב הנזירה. "אני מניח שכן", עונה לה הצעיר ומתחיל לאבד את הסבלנות, "אני לא מבין בכלל מה הבעיה שלך עם אלכוהול. ניסית אי פעם לשתות בעצמך?" "בטח שלא, אף פעם בחיי לא הכנסתי דבר אלכוהול לפי!", הטיחה בו הנזירה הקשישה. "אז בואי אני אגיד לך מה נעשה", אומר לה הצעיר בחיוך, "אני אכנס פנימה והביא לך איזה משקה לכאן. אם תשתי אותו ותגידי לי שאת שונאת את זה, אני לא אשתה כלום למשך שאר הלילה. מה את אומרת על זה? מה תשתי?" הנזירה חושבת לרגע ואז אומרת: "אם זה למטרה טובה, אז למה לא? נראה לי שאקח את מה שבחורות בדרך כלל שותות, ג'ין אני חושבת שקוראים לזה. אבל אתה יכול להביא לי את זה בספל בבקשה, כדי שאוכל לשמור על דיסקרטיות?" "בטח, בטח", אומר לה הבחור ונכנס לבר. הוא פונה לברמן ואומר לו: "אתה יכול בבקשה להביא לי מנה של ג'ין? אבל בספל, לא בכוס". הברמן בתגובה פולט אנחת ייאוש, מגלגל את עיניו ואומר: "שוב הנזירה השיכורה הזאת מחוץ לבר?"

חייל רוסי אחד רץ אל עבר נזירה, ובעודו הוא מתנשף הוא אומר לה: "בבקשה, את חייבת להחביא אותי מתחת לחצאית שלך, אסביר אחר כך!" הנזירה מסכימה, וכמה רגעים לאחר מכן מגיעה המשטרה הצבאית ושואלת אותה: "אחות נזירה, ראית כאן חייל בסביבה שנראה כאילו שהוא בורח?" "כן!" אמרה הנזירה, "הוא רץ לשם!" והפנתה אותם לכיוון אחר. אחרי שהמשטרה הצבאית הלכה, יצא החייל המפוחד מתחת לחצאית של הנזירה ואמר לה: "אני אסיר תודה לך! לא רציתי לצאת למלחמה באוקראינה והצלת אותי!" הנזירה אמרה: "אני מבינה אותך לגמרי ושמחה שיכולתי לעזור." החייל הוסיף: "אני מקווה שאני לא חוצפן מדי, אך אני חייב להודות שיש לך רגליים מאוד יפות." הנזירה השיבה: "אם היית מסתכל קצת יותר גבוה, היית רואה שגם יש לי זוג ביצים נחמדות. גם אני לא רוצה לצאת למלחמה באוקראינה."

נזירה צעירה נשלחת אל המשרד של אם המנזר לאחר שהיא נתפסה מתגנבת חזרה אל חדרה בשעת לילה מאוחרת. "אני מאוד מקווה שיש לך סיבה טובה לכך שאת חוזרת בשעה שכזאת", אמרה אם המנזר. הנזירה הצעירה החלה לספר את סיפורה: "היום בזמן שיצאתי לטיול, נפלתי לתוך ערוץ הנחל הסמוך. גבר אחד שעבר באזור ראה שנפלתי, אז הוא בא לעזור לי וגם הוא נפל. הצלחנו לצאת, אבל הבגדים שלנו נרטבו לחלוטין. היה קר מאוד, אז הגבר הזמין אותי לביתו כדי להתחמם. כשהגענו אליו הביתה הוא לקח אותי למיטה שלו, שם הוא עשה בי את זממו. לא רציתי שאף אחד ידע מה קרה, אז חיכיתי עד שיחשיך ולכן רק עכשיו חזרתי. מה אני עושה עכשיו?" אם המנזר חשבה לרגע וענתה: "דבר ראשון לכי למטבח להכין לך כוס תה גדולה מהתערובת הכי חזקה ומרה שלנו, תוסיפי לה 2 כפות חומץ ותשתי את הכל בשלוק אחד". "זה יחזיר לי את הטוהר והכבוד?" שאלה הנזירה הצעירה. "לא", השיבה אם המנזר, "אבל לפחות זה יוריד את החיוך מהפנים שלך..."