בכפר קטן חיו שני אחים, מורה וסוחר.
המורה היה נשוי למרשעת מכוערת והסוחר נשוי לאישה נאה ונחמדה.
יום אחד בא המורה לסוחר ואמר לו: "אחי, אולי זה לא העסק שלי, אבל ישנן שמועות חוזרות ונשנות על כך שלאשתך יש מאהב".
"כן", עונה האח, "גם אני שמעתי".
"אז למה אתה לא מתגרש ממנה?", שאל האח המורה.
"אחי היקר", הסביר האח הסוחר, "אתה אולי מורה טוב, אבל בעסקים כנראה שאין לך מושג. תמיד עדיף שיהיה לך חצי עסק שמתפקד טוב מאשר עסק מחורבן שכולו שלך..."
אבא, אימא וילד יצאו לבלות בים ביום קיץ חם, אבל ברגע שהגיעו לחוף הם גילו שיש דגל שחור. הילד מאוד רצה להיכנס למים, אבל אימא שלו לא הסכימה והם נשארו על החוף כדי לנוח בשמש ולשחק בחול. אחרי כמה דקות האבא השתעמם ופנה אל אשתו: "תשימי עין על הילד, אני נכנס למים, אין מצב שהים באמת כזה מסוכן".
אחרי כמה דקות שאל הילד: "אימא, למה לאבא נתת להיכנס למים ולי לא?"
"כי אתה ואבא זה שני אנשים שונים ויש דברים שהוא יכול ואתה לא" ענתה האימא.
- "זה כי אבא יודע לשחות ממש טוב?" המשיך הילד.
- "לא ממש" ענתה האם.
- "זה כי אבא גדול וחזק?"
- "לא."
- "אז למה לאבא מותר להיכנס למים ולי אסור?"
- "כי לאבא יש ביטוח חיים."
המאמן בחוג הכדורגל של בית הספר נכנס לחדר ההלבשה לפני המשחק, הסתכל על השחקן הכי טוב שלו ואמר לו: "אני לא אמור לתת לך לשחק היום, כי נכשלת במתמטיקה ואתה יודע שללא הישגים לימודיים אתה לא תהיה חלק מהקבוצה. אבל אני אתן לך צ'אנס אם תענה על השאלה הבאה... אתה מוכן?".
השחקן הצעיר הסכים, והמאמן שאל אותו: "כמה זה שתיים ועוד שתיים?".
הוא חשב במשך כמה שניות ואמר: "אמממ... ארבע".
המאמן הנרגש לא האמין שהשחקן ידע את התשובה אז הוא בדק שוב ושאל: "ארבע?", "אתה אמרת ארבע?!" הדגיש.
שאר חברי הקבוצה שעמדו בצד מיד זעקו: "אבל המאמן, זה לא הוגן, תן לו עוד צ'אנס!"
אישה אחת הלכה לצער בעלי חיים לאמץ תוכי.
״אין בעיות״, אומר לה העובד, ״בדיוק הביאו לנו תוכי לאימוץ, אבל הבית הקודם שלו היה מה שנקרא.. מכון ליווי.״
״בסדר״, חושבת לה האישה, ״מה כבר יכול להשתבש, זה כולה תוכי״.
היא מביאה אותו לביתה, והתוכי מתעורר ושואג בקול רם:
"איזה יופי, מכון ליווי חדש!"
הוא ממשיך לבחון את הסביבה החדשה שלו ונתקל באישה שזה עתה הביאה אותו:
"איזה יופי, מכון ליווי חדש, מאדאם חדשה!"
למשמע ההמולה הגיעו שתי בנותיה של האישה, ראה אותם התוכי ואמר:
"איזה יופי, מכון ליווי חדש, מאדאם חדשה, נערות ליווי חדשות!"
בדיוק אז הגיע בעלה של האישה, ראה אותו התוכי ואמר:
" איזה יופי, מכון ליווי חדש, מאדאם חדשה, נערות ליווי חדשות, אבל אותם קליינטים.."
אני מכיר דג שיכול לרקוד מחוץ למים, אבל רק למשך 20 שניות... ורק פעם אחת...
זה מוזר שאם אתה תורם כליה אחת כולם חושבים שזה מדהים, אבל ברגע שאתה מביא 5 כליות אז אנשים פתאום מתחילים להתקשר למשטרה...
בסין אסרו על אנשי צבא להשתמש בשעוני אפל חכמים מסיבות בטחוניות. אחד החיילים אמר עם דמעות בעיניים: "אבל הבת שלי הכינה את זה בשבילי".
יצא מחקר חדש שאמר שבני אדם אוכלים יותר בננות מקופים, אבל למען האמת אני לא זוכר את הפעם האחרונה שבה ראיתי בן אדם אוכל קוף.
לכלב שלי קוראים "סקס"
מרבית האנשים יעדיפו לקרוא לכלב שלהם בשמות כמו 'רוקי' או 'רקסי', אבל אני קראתי לכלב שלי 'סקס', וזה עשה לי לא מעט צרות בחיים. זה הסיפור שלי:
יום אחד הלכתי לעשות רישיון לכלב שלי, ניגשתי לאיש מאחורי החלון הקטן ואמרתי: "אני רוצה לעשות רישיון לסקס."
"גם אני", הוא ענה.
"לא, אני מדבר על חיה פרוותית שאני מגדל."
"זה לא משנה איך היא נראית, אתה נראה מספיק מאושר איתה."
"לא! לא! אתה לא מבין! סקס היה אצלי מאז שהייתי מאוד צעיר."
"בטח היית בחור פרוע."
אני לא הבנתי אותו והוא לא אותי, אבל בכל זאת הצלחתי להשיג רישיון לכלב.
תוך זמן קצר אחרי כן התחתנתי עם בחורה יפיפייה, ובירח הדבש שלנו נסענו למלון שקט, והבאתי איתי את הכלב כיוון שאף אחד לא רצה לשמור עליו בזמן שנעדרנו.
מאר שידעתי שהכלב יהיה בחדר ויגרום לאי נוחות לי ולאישתי, אמרתי למנהל, "אפשר לקבל חדר נוסף לסקס?"
המנהל ענה: "אני נותן לך את המילה שלי אדוני. כל החדרים שלנו מתאימים לסקס."
"לא! לא! אתה לא מבין! סקס לא נותן לי ולאישתי לישון כל הלילה."
"גם לי! זה אמור להיות כך!"
אני לא הבנתי אותו והוא לא אותי, אבל בכל זאת השגתי חדר נוסף לכלב.
לאחר שנה שמתי לב שנערכת תערוכת כלבים בעיר. כמובן שהייתי מאוד גאה בסקס ולכן רצתי עם סקס להירשם לתחרות.
"סליחה, אני יכול לקבל ביתן תצוגה לסקס?"
"אני מצטער אדוני, אך אני לא יכול להרשות זאת."
"בבקשה, אני רוצה להראות את הסקס שלי בטלוויזיה ולכל הקהל שכאן."
"אני נורא מצטער, אבל אני לא חושב שנוכל למלא את בקשתך."
"לא! לא! אתה לא מבין! סקס מאוד נחמד."
"ובכן, אני מודע לכך אבל עדיין לא נוכל להרשות זאת, במיוחד לא בטלוויזיה."
אני לא הבנתי אותו והוא לא אותי, מאוכזב וממורמר לקחתי את הכלב הביתה בזמן שתערוכת הכלבים נמשכה.
לאחר מספר שנים התעייפתי מלגור עם אישתי, ויום אחד החלטנו להתגרש.
כשהיינו בבית המשפט ורבנו על המשמורת על הכלב. אמרתי לשופט: "כבוד השופט, אני רוצה לקבל את הסקס שלי."
"עכשיו? ממש עכשיו? אבל זה בית משפט."
"לא! לא! אתה לא מבין! היה לי סקס עוד לפני החתונה."
"גם לי."
"אתה לא מבין, בבקשה, אני רוצה סקס עד כמה שאוכל."
"אני מצטער, אני לא יכול לעשות כלום בנידון…"
אני לא הבנתי אותו והוא לא אותי, אך לבסוף הייתי די שמח מכך שקיבלתי משמורת על הכלב.
עברתי לחיות לבד בדירה קטנה, שם הייתי צריך לטייל עם הכלב לעתים קרובות, כיוון שסקס לא אהב מקומות קטנים. יום אחד בזמן שהזמנתי המבורגר, סקס חטף לי אותו וברח עם הרצועה. שכחתי לשלם ורצתי אחריו, כל היום אל תוך הלילה רק חיפשתי אותו ברחובות העיר ובסמטאות חשוכות.
בסמטה אחת ניגש אליי שוטר ושאל: "סליחה אדוני, אבל מה אתה עושה בסמטה הזאת בארבע בבוקר?"
"שלום אדוני השוטר. אני לא עשיתי שום דבר מיוחד, רק חיפשתי סקס."
אני לא הבנתי אותו, והוא לא אותי, והמשפט שלי מתקיים ביום רביעי הבא.
זוג צעיר התחתן ונכנס לחנות שבה אפשר לקנות ילדים. "איזה ילדים יש לכם להציע לנו", שאלו בני הזוג.
"יש לנו ילד אשכנזי יפה, מנומס ושקט - הוא עולה 95 שקל. ב-80 שקל יש לנו ילד מרוקאי חמוד, אבל שימו לב שאסור לעצבן אותו, אחרת יש בלגן. ב-50 שקל תוכלו לקנות ילד כורדי - לא הכי מבריק, אבל די חמוד. אז איזה ילד תרצו?"
הזוג התייעץ, בחן את הילדים היטב, ואז הבעל הוציא שטר של 100 ואמר: "זה הילד הראשון שלנו אז אנחנו לא מתפשרים - ניקח את האשכנזי!"
המוכר שאל את בני הזוג: "להחזיר לכם 5 שקל עודף או שאולי תרצו לקחת ילד תימני?"
גבר אחד הגיע הביתה ומצא מכתב בזו הלשון:
לכבוד בעלי היקר,
אני כותבת לך את המכתב הזה כדי לומר לך שאני עוזבת אותך לתמיד. הבוס שלך התקשר אלי להגיד לי שהתפטרת מהעבודה, ואתמול היה היום האחרון שלך שם. אני מתנהגת אליך בצורה יפה ומכבדת אותך בתור אישה כבר במשך 3 שנים, ואתה לא מראה לי שום הערכה.
השבועיים האחרונים היו כמו גיהינום. לפני שבוע לא שמת לב כשחזרת הביתה, אבל קצצתי ועיצבתי את הציפורניים ואת השיער שלי, הכנתי לך את האוכל האהוב עליך וקניתי לעצמי חזייה ממש יפה, לכבודך. לבשתי אותה ולא הגבת לזה בשום דרך, אכלת את האוכל שלך ב-2 דקות, צפית במשחק כדורגל ומיד הלכת לישון. אתה לא אומר לי יותר שאתה אוהב אותי וכבר לא נוגע בי. אני בטוחה שאתה בוגד בי, או שאתה לא אוהב אותי. עזבתי אותך.
נ.ב.
אל תנסה לחפש אותי כי אתה לא תמצא אותי. אני ואחיך אריאל עברנו לגור ביחד במקום רחוק… ונחיה שם לנצח, באושר ועושר. לך תמצא לך חיים אחרים!
ממני באושר רב,
אשתך לשעבר.
הבעל החזיר מכתב לכתובת השולח בזו הלשון:
אין ספק, עשית לי את היום, כשגמרתי לקרוא את המכתב שלך קפצתי מרוב שמחה. זה נכון שאנו נשואים כבר 3 שנים, אבל לאחרונה את כבר לא מתנהגת כאישה אוהבת. אני צופה במשחקי הכדורגל כדי שלא אצטרך לדבר איתך, כי את לא מסוגלת שלא לצעוק. שמתי לב שעיצבת את השיער ואת הציפורניים שלך, והדבר הראשון שעלה לי בראש הוא: "את ממש דומה לגבר", ורציתי לומר לך זאת – אבל אימא שלי לימדה אותי לא לדבר אם אין משהו יפה לומר. כשהכנת את האוכל האהוב עלי – כנראה שהתבלבלת ביני לבין אחי – אני הפסקתי לאכול פשטידת בצל כבר לפני 10 שנים.
הלכתי לישון מיד אחרי שראיתי את החזייה שלבשת, כי היה עליה עדיין את תג המחיר – בסכום הזהה לסכום שאחי לווה ממני לפני שבוע. אני עדיין אהבתי אותך וחשבתי שנוכל לשבת וליישב את העניין. בכל מקרה, כשגיליתי שזכיתי ב-40 מיליון שקל בלוטו, עזבתי את העבודה וקניתי לנו 2 כרטיסים לחופשה באיטליה. אבל כשחזרתי הביתה כבר לא היית שם. אני מאחל לך חיים מאושרים כפי שתמיד רצית. עורך הדין שלי אמר לי שאני לא חייב לתת לך אפילו לא אגורה אחת אחרי שהראיתי לו את המכתב שלך. אז תשמרי על עצמך!
נ.ב.
לא זכור לי אם אי פעם אמרתי לך, אבל אחי אריאל נולד בשם אריאלה. אני מקווה שזה לא מפריע לך…
ממני, בעושר רב,
בעלך לשעבר.
זוג נשוי, שניהם יהודים, אכלו ארוחת ערב במסעדה.
לפתע בחורה צעירה ומושכת פסעה לכיוון השולחן שלהם והביאה לבעל נשיקה ארוכה, אמרה לו שתראה אותו מאוחר יותר והמשיכה בדרכה.
האישה צעקה על בעלה, "מי זאת??"
"אה", ענה הבעל, "זאת הפילגש שלי".
"דיי, עד כאן", צרחה האישה, "הגיעו מים עד נפש, אני רוצה להתגרש!"
"אני יכול להבין אותך", ענה הבעל, "אבל תזכרי, אם אנחנו מתגרשים אז אין יותר שופינג ברחובות מילאנו, אין יותר חורף בברבדוס, אין יותר קיץ בטוסקנה, אין יותר פורשה במוסך ואין יותר יאכטה. אבל זה איך שאת מחליטה".
באותו הרגע, חבר משותף שלהם נכנס למסעדה כשהוא מחבק נערה יפהפייה.
"מי האישה שעם משה?" שאלה האישה.
"זאת הפילגש שלו", ענה הבעל.
"שלנו יפה יותר", ענתה האישה.
איש אחד הלך לעולמו, וביום שלמחרת הגיע חברו הטוב ביותר לביתו לנחם את המשפחה.
הוא עבר אחד אחד, ולבסוף הגיע לאשתו של המנוח ואמר לה: "תראי, אני יודע שהמצב לא קל, אבל תנסי לפחות להסתכל על חצי הכוס המלאה, הוא לפחות לא סובל עכשיו..."
האישה שהייתה מופתעת מדבריו אמרה: "אבל הוא מעולם לא היה חולה, הוא מת ככה בפתאומיות".
החבר של הבעל התבונן בה ואמר: "כן, אבל הוא היה נשוי לך..."
השילוב הגרוע ביותר של מחלות שאפשר לדמיין בגיל הזהב הוא אלצהיימר ושלשול… תמיד יש לך דחף לרוץ מהר, אבל אתה לא זוכר לאן!
שמפו שמתאים לבלונדינית
בלונדינית אחת התארחה אצל חברה למשך הלילה ולפני השינה היא ביקשה ממנה להיכנס למקלחת. החברה הסכימה בשמחה ונתנה לה שמפו, סבון, מגבת, חלוק וכל מה שרק צריך.
לאחר כמה דקות היא שמעה את חברתה הבלונדינית קוראת לה מהמקלחת: "אני צריכה בבקשה שתביאי לי שמפו".
"אבל הבאתי לך בקבוק שלם לא?" שאלה המארחת.
"כן אבל השמפו הזה לא מתאים לי" ענתה הבלונדינית.
"אוקי, אני אביא לך משהו אחר". המארחת חיפשה בארונות הבית ומצאה בקבוק שמפו נוסף, שאותו היא נתנה לחברתה הבלונדינית ואז היא חזרה לעיסוקיה.
אחרי דקה היא שוב שמעה קריאה מהמקלחת: "גם השמפו הזה לא טוב! יש סיכוי שאת יוצאת רגע לחנות לקנות לי משהו אחר?"
"כבר קצת מאוחר, אבל בסדר" ענתה המארחת, "את יכולה רק להסביר לי מה לא טוב בשמפו שנתתי לך ואז אני אדע לקנות סוג אחר?"
אז הבלונדינית השיבה: "כן, על השמפו כתוב 'לשיער יבש' והשיער שלי כבר רטוב…"
אילן חזר יום אחד מהאוניברסיטה לביתו בסערת רגשות ומיד פנה אל אימא שלו ושאל: "זה נכון? אני באמת מאומץ?" "מה פתאום!" ענתה האם, "מאיפה נכנס לך כזה רעיון למוח?" אילן הראה לאימו תוצאות של בדיקת DNA שהוא עבר במהלך קורס בלימודים, שלפיהן אין שום קישור בינו לבין אף אחד מהוריו, אבל כן נמצאו קשרים חזקים אל משפחה שגרה בקצה השני של העיר. האימא המזועזעת אמרה לבנה שהיא חייבת לבדוק את הנושא הזה עם אביו, אז היא עברה לחדר אחר והתקשרה אליו...
- "יקירי, אני לא יודעת איך להגיד לך את זה, אבל אילן עשה בדיקת DNA בלימודים ולפי התוצאות אנחנו לא ההורים הביולוגיים שלו..."
- "ואת מופתעת מזה?"
- "מה זאת אומרת? למה שאני לא אהיה מופתעת מכאלה חדשות מטורפות???"-
- "כי במקור זה היה רעיון שלך! את לא זוכרת? זה היה הלילה הראשון בבית החולים אחרי הלידה, התינוק בכה ובכה ובכה במשך שעות, אז אחרי שהיית איתו כל הלילה, אמרת לי שהגיע הזמן להחליף ונתת לי אותו... אני חושב שעשיתי בחירה מעולה, אילן ילד נהדר!"
אימא שלך כל כך שמנה, שכשהיא נופלת ברחוב אף אחד לא צוחק, אבל המדרכה נסדקת...
למה הפולנייה מקבלת את ההרגל המגונה של בעלה?
שתי פולניות יושבות בבית קפה ומדברות על הבעלים שלהן.
- "תגידי, בעלך שותה?"
- "כן."
- "וזה לא מזיק לבריאותו?"
- "כן, אבל לפחות זה מוציא אותו מהבית. מה איתך? בעלך מעשן לא?"
- "כן, אבל רק אחרי שאנחנו שוכבים."
- "וזה לא מזיק לבריאותו?"
- "שתיים-שלוש סיגריות בשנה זה לא נורא…"
גבר אחד נכנס לבר, מתיישב מול הברמן ואומר לו: "גיליתי הרגע שאשתי בגדה בי, ואני רוצה לשתות למוות, אז תתחיל למלא לי את הכוס..."
הברמן אומר לו: "אני מצטער אבל אני לא מוכן לתת לך להרוג את עצמך עם אלכוהול".
"למה, מה אתה היית עושה במקומי?" שאל האיש בעצבנות.
הברמן חשב לרגע ואמר: "הורג את הבחור ששכב עם אשתך".
"רעיון מצוין!" קרא האיש וקם ממקומו.
הברמן הנבוך הבין מיד את הטעות שעשה אבל לא הצליח לעצור את הגבר שכבר יצא מהבר.
כעבור שעה חזר הגבר ואמר לברמן: "שכבתי עם אשתך, עכשיו אתה מוכן להתחיל לתת לי לשתות?"
מקור תמונה: Be-Younger.comביל גייטס החליט לערוך כנס ענק שבמהלכו ייבחר המועמד המתאים למשרת יושב ראש מיקרוסופט אירופה. לכנס הוזמנו 5,000 מתמודדים שכונסו והתיישבו באולם גדול. אחד מהמתמודדים היה מוריס כהן, יהודי טוניסאי המתגורר בפריז. מר גייטס הודה לכל משתתפי הכנס שהגיעו והתחיל לערוך את המיון לבחירת היו"ר. הוא המשיך ואמר שלמרות שהוא כבר לא מנהל החברה בפועל, עדיין חשובה לו מאוד איכות האדם שיתקבל לתפקיד, ולכן הסינונים יהיו קשים במיוחד.
בשלב הראשון הוא ביקש מכל מי שאינו יודע את שפת התכנות JAVA לקום ולעזוב. 2,000 אנשים קמו ויצאו מהאולם. מוריס כהן אמר לעצמו, "אני לא מכיר את השפה הזאת, אבל מה כבר אני יכול להפסיד אם אשאר? אני אנסה!".
בייל גייטס המשיך וביקש מהמועמדים שנשארו כי כל מי שאין לו ניסיון בניהול קבוצתי של 100 איש ומעלה, שיקום ויעזוב גם הוא את האולם. 2,000 אנשים נוספים קמו ועזבו. "אמנם אין לי ניסיון כזה, אבל מה אני יכול כבר להפסיד? מה יכול לקרות?" חשב מוריס כהן לעצמו והחליט להישאר באולם.
ביל גייטס ביקש בקשה נוספת מיושבי האולם שנותרו, והפעם כי כל מי שלא סיים את האוניברסיטה בהצטיינות - שיעזוב את האולם. 500 אנשים נוספים יצאו באכזבה. מוריס כהן אמר לעצמו "עזבתי את ביה"ס בגיל 15, אבל אין לי מה להפסיד", והוא המשיך לשבת.
לבסוף אמר ביל גייטס: "כל מי שאינו דובר את השפה הסרבו-קרואטית מתבקש לעזוב." 498 מועמדים עזבו את האולם. מוריס כהן חשב "אני לא דובר סרבו-קרואטית, אבל לעזאזל, אין לי מה להפסיד – אני נשאר".
מוריס מצא את עצמו באולם הגדול עם עוד מועמד אחד שנשאר אחרי שכולם עזבו. ביל גייטס הצטרף אליהם ואמר "כנראה שאתם המועמדים היחידים המדברים סרבו-קרואטית, לכן, אני מבקש לשמוע שיחה קצרה שתנהלו ביניכם בשפה זו."
בקור רוח פנה מוריס לעבר המועמד השני ואמר לו: "מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות?"
המועמד האחר השיב: "שבכל הלילות אנו אוכלים חמץ ומצה".
מה ההבדל בין נורה למרוקאי? נורה חכמה יותר, אבל מרוקאי יותר קל להדליק.
שתי פולניות נפגשות ברחוב. הראשונה: "מה שלומך?" השנייה: "קשה, אבל את יודעת... לא מתלוננת." הראשונה: "למה לא? לי זה עובד מצוין!"
מרוקאי אחד הולך לקוראת בקפה, והיא אומרת לו: "גורלך מר. אשתך תמות מוות אלים." המרוקאי: "הבנתי... אבל אני אצא זכאי?"
כורדי נכנס למכון ליווי ושואל: "יש לכם מישהי בתולה?" ענו לו "כן ברור, אבל היא עכשיו עם לקוח אחר, אז תמתין קצת ותהיה מיד אחריו."
בעל מרוקאי חוזר הביתה ומביא לאשתו כאפה מצלצלת. האישה: "אבל לא עשיתי כלום!" הבעל: "יש לך מזל, למה אם היית עושה משהו, וואי וואי!"
עגבניות ירוקות או סמוקות
לאישה אחת היה גן ירק פורח, בו גידלה המון ירקות יפהפיים. רק דבר אחד הטריד אותה: העגבניות בגן נותרו ירוקות ולא הבשילו.
לאחר שכלום לא עזר, החליטה להתייעץ בשכן שלה, שגם לו יש גן ירק: "תגיד, איך זה שאצלך העגבניות אדומות כל כך ואצלי ירוקות?"
"פעם גם אצלי הן לא הבשילו", השיב השכן, "אולם אז מצאתי שיטה שאולי תישמע לך מוזרה, אבל היא עובדת: בכל ערב אני מתהלך עירום לגמרי ליד העגבניות. ככה הן נבוכות, מסמיקות ונהיות אדומות!"
"באמת??" התפלאה האישה, אבל החליטה לנסות את עצתו של השכן ובערב היא התהלכה עירומה בגן הירק.
למחרת שאל אותה השכן אם העצה שלו עזרה לה - "האם העגבניות הבשילו?"
"האמת" ענתה לו האישה "העגבניות עדיין נותרו ירוקות, אבל המלפפונים... הם צמחו בחמישה ס"מ בלילה אחד!!!"
כשגילו אותו הוא שימש להעברת חומרים בין שני אנשים, כדי שהמין האנושי ישרוד. כיום יש קבוצה קטנה של אנשים המאמינים שזו הסיבה היחידה לקיומו, השאר משתמשים בו בשביל הכיף.
כיף לשחק בו, ברגע שהתחלת קשה מאוד להפסיק. יש אנשים שהיו עושים את זה כל היום, לולא הייתה להם עבודה לעשות.
הוא משמש לצורך אינטראקציה בין אנשים. חלקם מתייחסים לאינטראקציה זו ברצינות גמורה, אחרים בתור שעשוע בלבד. לפעמים קשה לדעת עם מי אתה מתעסק, ואז זה מאוחר מדי.
אם אינכם משתמשים איתו באמצעי הגנה נאותים, אתם עלולים להעביר או לקבל וירוסים.
תלוי בעומס, לפעמים קצת קשה לו לעלות. אבל אל תדאגו זה קורה לכולם. וכשהוא יורד, אין מה לעשות איתו.
בסופו של דבר אתה זה שמנהל אותו, אבל לעתים נראה כאילו הוא זה שמנהל אותך.
אם לא תנהג בזהירות, אתה עלול להיכנס לצרות גדולות בגללו.
סדר היום שלו שונה משלך, ולכן קשה מאוד לשלוט עליו. אפשר להתאים את עצמך אליו, אבל בסופו של דבר הוא ינצח.
ברגע שפנית איתו לאדם הלא נכון, אתה תתפוס לעצמך את הראש, תגיד "מה עשיתי?", ותדע שכבר אין דרך חזרה.
לא לכולם יש אחד כזה, אבל למי שיש ייהרס אם ייקחו לו אותו.
למי שיש אחד כזה, בטוח שלמי שאין הוא נחות יותר. אבל למעשה, הם מסתדרים טוב בלי זה. ואם לא, הם משתמשים בשל מישהו אחר.
בגדול, אפשר להסתדר גם בלי זה, אבל וואלה זה צעצוע נחמד...
בוקר אחד חוזר הבעל מעוד יום של דייג ומחליט לחטוף תנומה.
אשתו המשועממת מחליטה לקחת את הסירה ולשוט באגם למרות שלא הכירה אותו.
היא שטה קצת ואז מניחה עוגן והחלה לקרוא בספרה. זמן קצר אחר כך מגיע שוטר משמר החופים ועוצר לידה.
"בוקר טוב גברתי, מה את עושה?"
"קוראת ספר" היא נאנחה ("זה לא ברור?" חשבה לעצמה).
"את באזור אסור לדייג" הוא הודיע לה.
"אני מצטערת שוטר, אבל אני לא דגה, אני קוראת ספר."
"כן אבל מבחינתי את יכולה להתחיל לדוג בכל רגע, יש לך את כל הציוד... אני אצטרך לקחת אותך לתחנה ולמלא טופס תלונה."
"כן אבל אם תעשה זאת אני אצטרך להגיש נגדך תלונה על הטרדה מינית" משיבה האישה.
"אבל אני אפילו לא נגעתי בך!!" אמר השוטר...
"כן זה נכון, אבל יש לך את כל הציוד, ומבחינתי אתה יכול להתחיל כל רגע."
"שיהיה לך יום טוב גברתי" אמר השוטר והלך.
מסקנה: לעולם אל תתווכח עם אישה שקוראת!!! סביר להניח שהיא יכולה גם לחשוב!
אברך יהודי מאודסה קיבל אישור מיוחד מהשלטונות לבקר במוסקבה.
הוא עלה על רכבת ומצא מושב ריק. בתחנה הבאה עלה בחור צעיר והתיישב לצדו.
האברך הביט בבחור הצעיר וחשב לעצמו: "הבחור הזה לא נראה כמו איכר, ואם הוא לא איכר סביר להניח שהוא מגיע מהמחוז בו אנו נמצאים. אם הוא מגיע מהמחוז הזה, הוא מוכרח להיות יהודי, משום שזהו הרי מחוז יהודי. מצד שני, אם הוא יהודי, לאן הוא יכול לנסוע? אני היחיד בכל המחוז שזכיתי באישור כניסה למוסקבה. רגע - ממש ליד מוסקבה ישנו כפר קטן שנקרא סמואט, ולשם אין צורך באישור. אבל למה שהוא ייסע לסמואט? כנראה הוא נוסע לבקר את אחת המשפחות היהודיות שם. אבל כמה משפחות יהודיות יש בסמואט? רק שתיים - משפחת ברנשטיין ומשפחת שטיינברג. הברנשטיינים הם משפחה איומה, אז בטח הוא נוסע לבקר את שטיינברג. אבל למה הוא נוסע? לשטיינברגים יש רק בנות, אז אולי הוא החתן שלהם. אבל אם זה מה שהוא, אז למי מהבנות הוא נשוי? שרה התחתנה עם עורך-דין נחמד מבודפשט, ואסתר נשואה לאיש עסקים מז'יטומיר. אז זה מוכרח להיות בעלה של שרה. מה שאומר שקוראים לו אלכסנדר כהן, אם אני לא טועה. רגע, אם הוא מגיע מבודפשט, עם כל האנטישמיות שם, הוא בוודאי שינה את שם המשפחה שלו. מה המקבילה ההונגרית לכהן? קובאץ'. אבל אם הוא שינה את שמו, בטח יש לו איזה מעמד מיוחד. מה זה יכול להיות? אולי דוקטורט מהאוניברסיטה..."
בנקודה הזאת פונה האברך אל הבחור הצעיר ואומר "מה שלומך דוקטור קובאץ'?"
"טוב מאוד, תודה!" עונה הנוסע, "מה שלומך אתה, אדון מויש'ה זויכמיר?"
שאלה: כמה שרי אוצר צריך כדי להחליף נורה שרופה? תשובה: אחד, אבל אין תקציב לנורה חדשה.
מה משותף בין נשיא לקברן? יש הרבה אנשים תחתם אבל אף אחד לא מקשיב להם…
בעיות זיכרון בגיל הזהב
גדי, מני ושאול, שלושה פנסיונרים קשישים, נפגשו בבית הקפה השכונתי, דיברו על החיים וכרגיל התלוננו על הקשיים השונים של גיל הזהב. "הגוף כבר קפוט ממזמן" פתח גדי, "אבל מה שממש מציק לי בזמן האחרון זה שאני כבר לא זוכר שום דבר! פעם זה היה רק דברים קטנים, אבל ממש היום בבוקר למשל עמדתי בתוך המעלית בבניין שלי ולא זכרתי אם אני צריך לרדת או לעלות".
"זה ממש כלום, יש לך מזל!" השיב מני, "לפני יומיים אני ישבתי על המיטה שלי בפיג'מה ולא זכרתי אם כרגע התעוררתי או שאני צריך ללכת לישון!". שני החברים נאנחו בעייפות ושתו את הקפה שלהם, אבל שאול המשיך לשבת ברוגע ובנחת.
"מה אתה כזה רגוע שאול?" שאל גדי, "כאילו שלך אין בעיות זיכרון".
"אצלי הכל בסדר גמור כאן למעלה" הגיב שאול בשמחה.
"באמת?" אמר מני, "אין לך שום בעיות זיכרון בכלל?"
"שום דבר!" אמר שאול, "הזיכרון שלי נשאר בול אותו הדבר, טפו טפו טפו, חמסה חמסה חמסה", אמר גדי, נקש שלוש פעמים על שולחן הקפה ומיד הסתובב לאחור עם מבט מבולבל ושאל "מי שם???".
גבר ואישה נוסעים לבוסטון.
אחרי 24 שעות על הכביש כבר אין להם כוח, והם עוצרים במלון הראשון שהם מוצאים. הם מתכננים לישון שם כמה שעות ואז להמשיך בדרכם.
כשהם מתכוונים לעזוב, פקיד הקבלה מגיש להם חשבון של 350$.
"מה זה?" נחרד הגבר, ודרש לקרוא למנהל. "המלון אמנם יפה, אבל 350$??"
"כן", משיב המנהל, "יש לנו פה בריכה אולימפית וחדר ישיבות מפואר שיכולתם להנות מהם".
"אבל לא השתמשנו בהם!" התרעם הגבר.
"אולי לא, אבל הם פה, יכולתם להנות מהם", אומר המנהל, וממשיך ומספר שיש גם הופעות מיוחדות עם שחקנים מניו-יורק ולאס וגאס.
"לא ראינו שום הצגה!" אומר האיש, עצבני.
"אולי לא", משיב המנהל, "אבל הצגות היו פה, ויכולתם להנות מהם!"
האיש מנסה להתווכח, אבל זה לא עוזר לו. על כל דבר המנהל חוזר על אותו הטיעון: "זה היה פה. יכולת להנות מזה".
בסוף האיש מתייאש מוציא את פנקס הצ'קים, רושם צ'ק בעצבנות ומגיש למנהל.
המנהל מסתכל על הצ'ק ואומר: "סליחה, אבל יש פה רק 50$!"
"נכון", אומר האיש, "גביתי ממך 300$ על ששכבת עם אישתי".
"אבל בכלל לא שכבתי איתה!" קורא המנהל.
"חבל", אמר האיש, "היא היתה פה. יכולת להנות ממנה..."
בחור אחד עורך קניות בסופרמרקט, עובר ליד גברת נחמדה והיא מנידה אליו ראש לשלום.
הבחור לא זוכר אותה, חוכך בראשו ואומר: "סליחה, נורא לא נעים לי, אבל אני לא זוכר מאיפה אנחנו מכירים".
עונה הגברת: "אני חושבת שאתה אבא של אחד הילדים שלי".
הבחור נכנס לשוק, מעביר את כל עשר השנים האחרונות מול העיניים ומנסה להיזכר, אבל הרי הוא לא בגד באשתו מאז הנישואים.
"או, אלוהים, את החשפנית ממסיבת הרווקים שלי? זו שזיינתי על שולחן הסנוקר כשכל החבר'ה מריעים מסביב והחברה שלך חובטת בי בתחת עם סלרי רטוב, נכון?"
"לא חושבת", היא עונה במבוכה, "בסך הכל ניסיתי להגיד שאני מורה של הבן שלך".
שני יהודים, צעיר ומבוגר, נסעו ברכבת לוורשה. שואל הצעיר את המבוגר: "מה השעה?"
המבוגר מביט בו, אבל לא עונה. מתעטף במעילו ונרדם.
בבוקר, בדיוק כשהרכבת עמדה להגיע לתחנה אמר המבוגר: "שאלת אותי מה השעה. עכשיו שמונה ועשרים. הגענו."
הצעיר שאל: "אבל למה לא ענית לי אמש?"
ענה המבוגר: "כי הדרך ארוכה, אם הייתי עונה לך היית פותח איתי בשיחה, אחר כך היית מברר אם אני גר בוורשה ובאיזה רחוב. אחר כך מעניין לעניין בין השאר, האם יש לי בת. כך, באחד הימים היית בא להתארח אצלי ולבסוף מבקש את ידה של בתי. ואני ממש לא מתכוון לחתן את בתי לאיש שאפילו שעון אין לו!"
גבר אחד חזר הביתה מהעבודה, ובמהירות הוא התיישב על הכורסה האהובה עליו מול הטלוויזיה, הדליק אותה וצעק לעבר אשתו: "מהר, תביאי לי בירה לפני שזה מתחיל!"
האישה המבולבלת הסתכלה לרגע על בעלה וניסתה להבין מה פשר ההתנהגות המוזרה שלו, אבל לבסוף היא התייאשה והביאה לו בקבוק בירה. הגבר צפה במשחק כדורגל, שתה להנאתו, וברגע שהבקבוק נגמר הוא הרים את קולו פעם נוספת: "מותק, זה מתחיל עוד דקה! תוכלי מהר להביא לי עוד בירה וגם משהו לנשנש?"
האישה התחילה להתרגז, אבל החליטה לנהוג באיפוק ולהביא לבעלה בקבוק בירה נוסף וקצת חטיפים בקערה. הוא לקח ממנה את האוכל והשתייה, וחזר להתרכז בטלוויזיה. האישה הייתה בטוחה שבזאת תם הסיפור ושבעלה יסיים לראות את המשחק שלו ויפסיק עם כל הבקשות, אבל אחרי חצי שעה הוא קרא לה שוב: "מותק, את יכולה להכין לי קפה? נראה לי שזה עומד להתחיל עכשיו!"
"נמאס לי!" היא צעקה עליו, "אתה חוזר הביתה מהעבודה וישר רץ לטלוויזיה! ואז אתה עוד רוצה אוכל ושתייה?! אתה כנראה שכחת שבזמן שאתה עובד ואני פה בבית אני גם עושה דברים! אני הלכתי למספרה, ניקיתי אבק, יצאתי לקניות... למה אתה לא מכין לי קפה?!"
"מזל שהספקתי לנוח לפני..." אמר הבעל, "כי הנה זה התחיל!"
במהלך טיסה פרטית במסוק, ישבה אישה צעירה והחזיקה תינוק פעוט על הידיים. רוב הטיסה, התינוק היה רגוע אבל ברגע שהמסוק התחיל להוריד גובה לקראת הנחיתה, הוא החל לבכות ולצרוח. האימא מיהרה לשלוף שד ולהניק את התינוק, בחשאיות, כך ששאר הנוסעים במסוק לא ישימו לב.
הטייס, העמיד פנים שאינו מבחין, אבל אחרי הנחיתה, ניגש אל האימא והציע לה באדיבות עזרה עם פריקת המטען. כאשר האם הצעירה הביעה את תודתה, השיב הטייס: "אין על מה להודות. יש לך תינוק מקסים ואין ספק שהוא היה מאוד רעב!"
נבוכה מעט, הסבירה הצעירה שהרופא אמר לה כי כל זמן שהתינוק יהיה צמוד לשד, זה יעזור להוריד את הלחץ מהאוזניים שלו במהלך הנחיתה.
"באמת?" הופתע הטייס "וכל השנים האלה... אני לעסתי מסטיק!"
איציק הרווק גר ליד זוג בשם גבי ועדי - למרות שהאישה הייתה נשואה, השניים פלירטטו לעיתים קרובות ולאיציק תמיד הייתה הרגשה שיכול להיות ביניהם משהו… יום אחד בזמן שיחה אגבית בחדר המדרגות, גבי סיפר לאיציק שהוא צריך לצבוע את הדירה שלו, אבל הוא עובד כמעט כל הזמן וכל אנשי המקצוע שהוא דיבר איתם דרשו סכומים מוגזמים. באותו רגע לאיציק היה רעיון ערמומי והוא מיד אמר לגבי: "אל תדאג אחי! אני בדיוק בחופש השבוע והתחביב שלי זה שיפוץ וצביעת קירות! אני יכול לעשות את זה בשבילך בחינם בכיף".
גבי כמובן התלהב מאוד מהרעיון ולמחרת בבוקר איציק התייצב לעבודה עם סולם, דלי, צבע, מברשות ומחשבות על נושא אחר לחלוטין. גבי נפרד ממנו לשלום והשאיר אותו בבית עם אשתו עדי - איציק מיד התחיל לעבוד, אבל לא על הקירות… כעבור דקות בודדות השניים כבר היו ערומים במיטה, אבל אז הם פתאום שמעו את דלת הכניסה נפתחת והבינו שגבי חזר הביתה באופן פתאומי...
"מהר! תתחיל לצבוע את הקירות! אני אתחבא באמבטיה כדי שבעלי יחשוב שהלכתי להתקלח" אמרה עדי ורצה למקלחת. לאיציק לא היה הרבה זמן להתכונן, אז הוא פשוט תפס מהר את הציוד שהיה לידו וטיפס על הסולם לצד הקיר בדיק ברגע שגבי נכנס לחדר.
"מה קורה כאן?! למה אתה צובע את חדר השינה שלי ערום?" צעק גבי בהלם.
"שמע אחי, אני עובד בחינם אז אני מתחיל מאיזה חדר שנוח לי" ענה איציק.
"אבל למה ערום???"
"מה למה? כדי לא ללכלך את הבגדים שלי בצבע."
"ולמה לעזאזל עומד לך?"
"אני עובד פה לבד, איפה נראה לך שאני יכול לתלות את הדלי שלי???"
שאלתי את אמא שלי אם אני מאומצת, היא אמרה: "עדיין לא, אבל פרסמנו מודעה..."
לאחרונה עברתי כריתת זרע כי לא רציתי עוד ילדים, אבל זה לא עבד. חזרתי הביתה אחרי הניתוח וראיתי שהם עדיין שם.
שאלת התלמיד למורה - בדיחה גסה!
מורה בבית הספר מעבירה שיעור לכיתה ושמה לב שהתלמיד ניר לא כל כך מרוכז. אז היא פנתה אליו פתאום מול כל הכיתה ושאלה: ״ניר, אם יש 3 ברווזים שעומדים על הגדר, ירית באחד והפלת אותו – כמה ברווזים יש עכשיו על הגדר?״
ענה לה ניר: ״אפס״.
״איך הגעת לתשובה הזו?״ שואלת אותו המורה. עונה ניר: ״בגלל שהירייה הפחידה את כולם, אז הם עפו משם״.
״יפה״ אמרה המורה, ״אמנם התשובה הנכונה היא 2, אבל אהבתי את צורת החשיבה שלך״.
״המורה, אני יכול לשאול גם אותך שאלה?״ תהה ניר. ״כן״, השיבה המורה.
״אם את רואה שלוש נשים עומדות ליד דוכן גלידה, האחת מלקקת את הגלידה שלה, השנייה מוצצת אותה והשלישית נוגסת בה – מי נשואה?״
המורה חושבת רגע ומשיבה בספק: ״זאת שמוצצת את הגלידה שלה?״
״יפה״, אומר לה ניר בתגובה ״אמנם התשובה הנכונה היא זאת שיש לה טבעת נישואין, אבל אהבתי את צורת החשיבה שלך״.
אישה אחת ניהלה רומן עם המאהב שלה בכל יום, כשבעלה היה בעבודה. יום אחד, הבעל הגיע הביתה מוקדם, בזמן שהאישה הבוגדת והמאהב היו באמצע החגיגה. האישה שמעה אותו מתקרב ומהר שלחה את המאהב להתחבא באמבטיה.
הבעל נכנס לחדר השינה ומצא את אשתו עירומה. "מה את עושה?" שאל.
"מחכה לך..." ענתה.
הבעל החשדן הסתכל עליה ושאל "אז למה את עירומה?" האישה השיבה "כי אני מחכה לך..." רמזה בקריצה.
הבעל הבין שיכול להיות שהתמזל מזלו, נדלק וענה: "אני רק קופץ למקלחת בזריזות ותכף נתחיל בעניינים."
האישה ניסתה לעצור אותו אך היא לא הספיקה והוא מיד נכנס לאמבטיה, וראה גבר זר עומד ומוחא כפיים.
הבעל נבהל ושאל: "מי אתה?"
"אני המדביר" ענה המאהב "אשתך קראה לי בגלל שיש לכם בבית בעיית עש חמורה".
הבעל הסתכל עליו ואמר "אבל... אתה עירום!"
המאהב הביט מטה, קפץ בהפתעה ואמר "הממזרים הקטנים האלה!"
זוג חרדים הגיעו לגן החיות בניו יורק עם כל שמונה עשר ילדיהם, אבל בכניסה נאמר להם על ידי הקופאי שהשעה מאוחרת וגן החיות כבר סגור.
ההורים: "אבל הבטחנו להראות לילדים את הגורילה"
הקופאי: "כל הילדים האלה שלכם?"
ההורים: "ברוך השם, כן"
הקופאי: "אז תמתינו כמה דקות כאן אני אביא את הגורילה לכאן. היא חייבת לראות את זה!"
מורה שאלה את התלמידים בכיתה: "אם יש על העץ 5 ציפורים ואני אקח רובה וארה באחת מהן, כמה ציפורים תישארנה על העץ?"
מויש'ה מרים את היד בהתלהבות ועונה: "אף אחת, כולן יברחו מהרעש של הרובה!"
"זוהי תשובה לא נכונה" עונה המורה. "התשובה היא 4 ציפורים, אבל אני אוהבת את איך שאתה חושב".
מויש'ה אומר לה: "עכשיו אני יכול לשאול אותך שאלה?"
"בוודאי!" עונה המורה.
מויש'ה מכחכך בגרונו ואומר: "3 נשים יושבות על ספסל ואוכלות גלידה. הראשונה אוכלת ביסים קטנים עם כפית, השנייה מלקקת את הגלידה המטפטפת מהצד, והשלישית תוקעת את כל הגלידה בפה ושואבת אותה מלמעלה. איזו מהן אינה נשואה?"
המורה מסמיקה, נבוכה ועונה במלמול: "אהה, אני חושבת שהשלישית..."
"התשובה הנכונה היא - זו שאין לה טבעת על האצבע", עונה מויש'ה, "אבל אני אוהב את איך שאת חושבת..."
"איתמר, הכנת את שיעורי הבית?" שאלה המורה לימור את התלמיד שלה.
"כן, בטח! אבל הכלב שלי אכל אותם, המורה" ענה איתמר.
המורה גלגלה עיניים, הסתכלה על התלמיד ואמרה לו: "תקשיב לי טוב, אני מורה כבר 23 שנים, אתה באמת מצפה שאני אאמין לתירוץ העלוב הזה?"
"זו האמת, המורה!" התעקש איתמר, "לקח לי הרבה זמן לשכנע אותו והייתי צריך למרוח עליהם חמאת בוטנים, אבל הוא באמת עשה את זה בסוף!"
למה השמש מבהירה לנו את השיער אבל מכהה לנו את העור?
מדוע נשים לא יכולות לשים מסקרה בעיניים כשהפה שלהן סגור?
למה יש אור במקרר אבל לא במקפיא?
מדוע צריך ללחוץ על "התחל" בשביל להפסיק את הווינדוס?
מדוע אין אוכל לחתולים בטעם עכברים?
מדוע אנשים מצביעים על הזרוע שלהם כשהם שואלים מה השעה, אבל הם לא מצביעים על התחת שלהם כשהם שואלים איפה השירותים?
מדוע נוח לא חיסל את זוג היתושים בתיבה?
מדוע כבשים לא מתכווצות כשיורד גשם?
מי היה האדם הראשון שהסתכל על פרה וחשב לעצמו "אני אלחץ על הדבר הורוד המתנדנד הזה ואני אשתה את מה שיצא משם"?
אם בני האדם התפתחו מהקופים, מדוע עדיין יש קופים?
איך קוראים לבלרינה ממין זכר?
אם שמן תירס עשוי מתירס ושמן צמחי עשוי מצמחים, אז ממה עשוי שמן תינוקות?
איך זה שהנחתנו אדם על הירח לפני שהבנו שזה יהיה רעיון טוב לשים למזוודה גלגלים?
כמה חשוב צריך להיות בנאדם, בשביל שיקראו למוות שלו התנקשות ולא רצח?
למה פיצה עגולה, מגיעה בקופסא מרובעת ומוגשת במשולשים?
למה אנשים אומרים שהם ישנו כמו תינוק, כשתינוק מתעורר בדרך כלל כל שעתיים?
למה אנחנו לוחצים יותר חזק על כפתורי השלט, כשאנחנו יודעים שהבטריות גמורות?
איך זה שהדבק לא נדבק לבקבוק?
למה לטרזן אין זקן?
האם במגרש החניה של אולימפיאדת הנכים, כל החניות צבועות בכחול?
האם לעובדי ויסוצקי יש הפסקות קפה?
17 בלונדיניות הגיעו לבר, אבל לא הכניסו אותן. הסיבה: על השלט היה רשום 18+.
מה משותף לחייזרים ולבלונדיניות חכמות? אתה תמיד שומע עליהם, אבל עדיין אין הוכחה לקיומם.
הקשיש שהפתיע את נערת הליווי
קשיש בן 80 הגיע לבית בושת, שם הוא ביקש את נערת הליווי המוצלחת והמומלצת ביותר שיש להם. שניהם עלו יחדיו לחדר, נכנסו למיטה והקשיש תפקד כמו צעיר בן 18, עד כדי כך שנערת הליווי הייתה המומה וביקשה ממנו עוד, הפעם בחינם. הקשיש אמר, ״אין בעיה, אבל אני צריך לתפוס תנומה של 20 דקות, ובזמן שאני ישן, אני צריך שתחזיקי לי אותו עומד...״
נערת הליווי הסכימה, ואחרי שהקשיש התעורר הם עשו את זה שוב ונראה שעוד לא תם כוחו. ״אתה יכול עוד?״ שאלה נערת הליווי המוקסמת. ״כן, ברור, אבל אני צריך לישון עוד 20 דקות. בינתיים תחזיקי לי אותו.״
אחרי שהתעורר הם שוב שכבו, אולם בסוף הפעם הזו נערת הליווי כבר הייתה באפס כוחות. בזמן שהתלבשו היא אמרה לו, ״אני מבינה למה אתה צריך לנוח, אבל בשביל מה אתה מבקש שאני אחזיק לך אותו אם אתה ישן?״
האיש הקשיש השיב: ״אה, זה בשביל שלא תגנבי לי את הארנק.״
מה משותף לעורכי דין עם לב טוב ועב"מים? תמיד שומעים עליהם אבל אף פעם לא פוגשים אותם באמת.
תייר אחד הגיע לחופשה בארץ...
לאחר שנה שלמה של שלג וקור, יוהאן היה להוט מאוד לבלות את חופשת הקיץ שלו בישראל. בכל יום הוא טייל בעיר אחרת, ביקר באטרקציה חדשה או חקר שמורת טבע צבעונית. יום אחד הוא הרגיש שמגיע לו לנוח קצת, אז הוא החליט להתפנק ביום של שקט על חוף הים בתל אביב. עם בירה צוננת בתיק, כובע לראשו וספר בידו, יוהאן הגיע לחוף, מצא לעצמו מקום פנוי ונשכב על מגבת החוף שלו כדי לקרוא בהנאה בעודו מציץ מדי פעם כדי לראות את יופיין של הבחורות הישראליות.
בלי לשים לב, הוא נרדם תחת השמש הישראלית הקופחת ושכב על החוף במשך שעות ארוכות עד שהרגיש שמישהו ניער את כתפו ואמר "אחי, תתעורר, כולך שרוף!"
מבוהל ומבולבל, יוהאן לא הבין מה רוצים ממנו ומה הוא עשה רע, אבל כשהוא קם ללכת הוא ראה מה קרה... כל הרגליים שלו היו אדומות לגמרי, ועוד לפני שהוא הספיק לצרוח מכאבים, הבחור שהעיר אותו הזמין אמבולנס. יוהאן הובהל לבית החולים עם כוויות מדרגה שנייה ואושפז מיד כדי לטפל בהן.
הרופא שקיבל את יוהאן קבע שהוא צריך טיפול של משככי כאבים, עירוי נוזלים, קרמים רפואיים לטיפול בכוויות וגם ויאגרה בכל ארבע שעות. האחות שהייתה אמורה לטפל ביוהאן הייתה מאוד מבולבלת מההוראות האלו, אז היא ניגשה לרופא ושאלה: "אני מבינה שהוא צריך תרופות חזקות נגד הכאבים, עירוי כדי לפצות על ההתייבשות וקרמים כדי לעזור לשקם את העור, אבל מה הקשר בין ויאגרה לכוויות?"
"אין קשר" ענה הרופא, "אבל אחרי שהיא תתחיל להשפיע לפחות החלוק והשמיכה לא יגעו לו ברגליים."
אישה אחת שכבה על ערש דווי והרגישה כי רגעיה ספורים. היא קראה לבעלה ואמרה לו שיש לה בקשה אחרונה לפני המוות.
"אני מבקשת ממך בכל לשון של בקשה..." לחשה "שבהלוויה שלי תלך יד ביד עם אמא שלי. אני יודעת שלא הסתדרתם אף פעם, אבל אני מאוד רוצה שכולם יחשבו שהכול בסדר. האם תהיה מוכן לעשות זאת עבורי?"
"אני מכבד את הבקשה האחרונה שלך" ענה לה הבעל "ואני מבטיח לך שאקיים אותה, אבל שיהיה לך ברור - אני מההלוויה הזו כבר לא אהנה..."
לנמרוד מחולון יש חיפושית טרנטה מודל 78'.
יום אחד הוא נסע להנאתו במהירות של שישים קמ"ש באיילון בנתיב האמצעי. פתאום המכונית שלו מתחילה לעשות רעשים מוזרים והוא מוריד אותה לשוליים, שם היא שובקת חיים.
באמצע הלילה, עומד נמרוד המסכן באמצע הכביש ומנסה לעצור טרמפים, ושתי המכוניות היחידות שעברו לידו חלפו על פניו כאילו לא היה.
אחרי שעתיים שהוא עומד שם וקופא מקור, חולפת על פניו מכונית למבורגיני לבנה במהירות 180 קמ"ש, ופתאום הוא שומע חריקת בלמים והלמבורגיני מתחילה לנסוע לאחור.
נהג הלמבורגיני שואל את נמרוד המסכן מה הוא צריך, והוא מתחנן בפניו שרק יעשה טובה ויגרור את החיפושית שלו לתחנת הדלק הקרובה.
נהג הלמבורגיני מסכים והם קושרים ביחד חבל לחיפושית, אבל נמרוד מזהיר אותו שאסור לחיפושית שלו להגיע למאה קמ"ש, כי אחרת היא תתפרק.
השניים מסכמים שבמהלך הנסיעה נמרוד ישב בחיפושית, ובכל פעם שהלמבורגיני תגיע ל-100 קמ"ש הוא יצפור כדי לסמן לו.
הם יוצאים לדרך והלמבורגיני מאיצה, 80, 85, 90, 96, 100 ,102... החיפושית מתחילה לצפור ולצפור, עד שהנהג של הלמבורגיני מאט חזרה. לא חלפו שתי דקות ונהג הלמבורגיני מאיץ שוב, ונמרוד מצפצף בפאניקה - והלמבורגיני מאיטה.
אחרי נסיעה קצרה הם מגיעים לרמזור, הלמבורגיני נעצרת. לידה נעמדת פרארי אדומה חדשה ונוצצת. הנהג של הלמבורגיני מביט על הנהג של הפרארי. הנהג של הפרארי מביט על הנהג של הלמבורגיני.
הם מתחילים לשחק עם הגז, מתגרים אחד בשני. הרמזור מתחלף לירוק - ולפתע, בלי התראה מוקדמת, הלמבורגיני מתחילה להאיץ - 100, 140, 200, 220, 280 ונמרוד המבוהל מצפצף בעצבים ומרגיש שזה עניין של שניות עד שהחיפושית הטרנטה שלו מתפרקת לחלקיקים.
נהג הלמבורגיני מגיע ל-300 קמ"ש, וחולף במהירות האור על יד ניידת משטרה ומשאיר אותה מאחור.
אחד השוטרים שראה את האירוע תפס את הראש וצרח "אני לא מאמין!!! אני לא מאמין!!!"
השוטר השני שאל אותו "מה קרה, מה אתה לא מאמין?"
עונה לו השוטר ההמום: "30 שנה אני שוטר וכבר ראיתי למבורגיני ופרארי מתחרות. אבל זאת הפעם הראשונה שאני רואה חיפושית מצפצפת להם בשביל לעקוף..."
מנהל הקרקס מקבל טלפון. "הלו" הוא עונה.
מן הצד השני נשמע קול: "שלום, אני רוצה לעבוד בקרקס שלך"
מנהל הקרקס שואל: "מה הכישורים שלך?"
"אני יודע לדקלם את כל השירים של ביאליק", עונה הקול.
"כן, זה נחמד״, אומר מנהל הקרקס, ״אבל מה אני יכול לעשות עם זה בקרקס? זה לא מתאים, אני מצטער..."
"רגע!״ נשמע מהצד השני, ״אני גם יודע לדקלם את כל השירים הפוך!"
והמנהל משיב: "מגניב, אבל בכל זאת, זה לא מספיק טוב בשביל מופע קרקס. סליחה אבל-"
"שנייה!״ לא משחרר הקול מהצד השני, ״אני גם יודע לשיר אותם לפי מוזיקת ג'אז..."
"זה נשמע נחמד, אבל תנסה במקום אחר, מצטער. ביי" אמר המנהל וניתק את השיחה.
"שיט״ נשמע על הקו המנותק, ״שכחתי להגיד לו שאני סוס..."
תימני מחליט להקים דוכן למכירת קולה בטיילת. על הדוכן הוא רושם בענק: “קולה ב-5 שקלים בלבד”.
בא לקוח ומבקש כוס קולה, התימני אומר שהקולה עולה 10 שקלים.
עונה הלקוח: “איך 10 שקלים אם על הדוכן רשום שהקולה עולה 5 שקלים?”
התימני עונה: “5 שקלים עולה הקולה, אבל בעבור השירות תצטרך לשלם 5 שקלים גם כן”.
הלקוח מתבאס קצת אבל הוא כל כך צמא שהוא משתכנע ומוציא מהכיס 10 שקלים ונותן לתימני.
התימני אומר תודה ומחזיר ללקוח עודף 5 שקלים.
אומר הלקוח: “אמרת שזה עולה 10 שקלים, מה פתאום אתה מחזיר לי עודף?”
עונה לו התימני: “אתה צודק, אבל נגמרה הקולה”.
לירן הוא רווק בן 28 שמחפש כבר שנים את אהבת חייו – או לפחות מישהי שיוכל להעביר איתה את הלילה בנעימים. לשם כך הוא הולך לבדו כמעט מדי ערב לבר הסמוך לביתו, בתקווה למצוא את אותה אחת. באחד מערביו הראשונים שם קלטו פתאום עיניו בחורה חמודה שיושבת בפינה - ועם הזמן הוא הבין שבדיוק כמוהו, גם היא פוקדת את המקום הזה מדי יום בגפה.
כעבור שבוע הוא החליט לעשות מהלך, אזר אומץ וניגש אליה. הוא פנה אליה עם משפט הפתיחה הכי טוב שלו, הם ניהלו שיחה קצרה וחביבה, אך בסופה - כשלירון הציע לבחורה שפגש להמשיך את הערב יחד מחוץ לבר - תגובתה הייתה מעט מאכזבת: "תודה, אבל אני לא מעוניינת", עם חיוך נבוך. כך היה יום אחרי יום, אך לירן לא איבד תקווה – הוא היה נחוש! הוא הרגיש שיש ביניהם חיבור, אבל העניינים לא התקדמו מעבר לשיחת חולין ממוצעת.
כעבור כמה ערבים של שיחות קצרות ושטחיות, החליט לירן לשאול אותה: "תגידי, למה את לא רוצה לעלות איתי לדירה שלי?". הבחורה הרכינה את ראשה במבוכה וענתה: "זה אולי ישמע לך קצת מוזר ומיושן בהתחשב בגיל שלי ובכלל בתקופה הזאת של החיים שלנו, אבל האמת היא שאני שומרת את עצמי עד שאכיר את האחד שיהיה אהבת חיי".
בעודו המום מתשובתה המפתיעה, אמר לה לירן: "וואו! כל הכבוד לך, זה בטח ממש קשה!"
"אני יודעת, אבל האמת שזה לא ממש מפריע לי", אמרה הבחורה. "למרות שזה לגמרי מבאס את בעלי..."
איש אחד זומן לבדיקת חשבונותיו במס הכנסה. הוא שאל את רואה החשבון שלו איך כדאי לו להתלבש. "תלבש את הבגדים הכי גרועים שלך ונעליים קרועות, שיחשבו שאתה עני מרוד".
הוא שאל את עורך הדין שלו את אותה שאלה, אבל קיבל תשובה הפוכה. עורך הדין אמר לו: "אל תיתן להם להפחיד אותך. תלבש חליפה מפוארת ועניבה".
די מבולבל פנה האיש לרבי, שיתף אותו בקונפליקט וביקש את עצתו. "אני אספר לך סיפור ", אמר לו הרבי. "בחורה שעמדה להינשא שאלה את אימה בליל החתונה מה ללבוש. 'לבשי כותונת מבד עבה, ארוכה, שתגיע לך עד הצוואר מצד אחד אחד ועד גרבי הצמר מהצד השני', ענתה לה האם. אך כשהבחורה שאלה את חברתה הטובה מה ללבוש, ענתה החברה: 'לבשי את הכותונת הכי סקסית והכי חושפנית שיש לך'".
האיש לא הבין: "אבל רבי, מה הקשר בין זה לבין הבעיה שלי עם מס הכנסה?".
"זה בכלל לא משנה מה תלבש", ענה לו הרבי. "הולכים לז*** אותך בכל מקרה".
יריב, גבר מוצלח ונאה בצורה בלתי רגילה, החליט כי זו זכותו המולדת להתחתן רק עם האישה המושלמת שיופיה משתווה לשלו כדי שיעמידו יחדיו צאצאים יפים לא פחות. כדי להשיג את המטרה שלו, יריב יצא לתור את העולם ולחפש את האישה שתעמוד בסטנדרטים הגבוהים שלו ושעמה יוכל לבלות את שארית חייו.
לאחר חודשים ארוכים של חיפושים בכל יבשת, יריב הגיע לחווה קטנה בשוויץ וביקש להתארח בה. החקלאי האלמן שהחווה הייתה שייכת לו הכניס את יריב לביתו בסבר פנים יפות והציג בפניו את שלוש בנותיו.
כאשר הן נכנסו לחדר, יריב נדהם מיופיין... כל אחת משלושת בנותיו של החקלאי הייתה יפה בצורה בלתי רגילה, ויריב החליט שאחת מהן תהיה אשתו המיועדת. בערב סיפר לחקלאי על התכניות שלו, והאב המאושר הסכים שיריב יצא לפגישה עם כל אחת מבנותיו כדי לבחור אחת מהן.
לאחר המפגש עם הבת הראשונה, יריב ניגש לאביה ואמר: "היא באמת יפה, אבל יש לה אצבעות רגליים קצת עקומות, באמת, כמעט שלא שמים לב, אבל היא לא בשבילי".
האב רק הניד בראשו, ובערב הבא יריב יצא לפגישה עם הבת השנייה. כאשר הם חזרו אמר לאביה: "היא באמת יפה, אבל קצת פוזלת, באמת, כמעט שלא שמים לב, אבל היא לא בשבילי".
בערב השלישי יצא יריב עם הבת השלישית וכאשר חזרו אמר לאב: "היא מושלמת! היא כל מה שחיפשתי ואני חייב להתחתן עימה מיד!"
החתונה אורגנה במהרה, וכמה חודשים לאחר מכן, נולד ליריב הילד המיוחל שעליו הוא חלם. האב הטרי נכנס לחדר התינוקות בבית החולים בציפייה לראות את הצאצא המושלם שלו, והזדעזע כשראה שהילד שלו שעיר, מכוער וכלל לא דומה לו.
"איך זה יכול להיות???" אמר לחותנו שעמד לידו "הרי אני וגם אימא שלו יפים כל כך!!!"
"ובכן" ענה החקלאי, "היא יפה, אבל היא הייתה קצת בהיריון כשהכרתם. באמת, כמעט שלא שמו לב..."
פעם המחשב שלי ניצח אותי בשחמט, אבל מיד אחר כך הוא הפסיד באגרוף…
בלונדינית בקזינו
בלונדינית יפיפייה מדבלין, נכנסה לקזינו והימרה בסכום של 20,000 דולר על סיבוב אחד של הרולטה.
פתאום היא אמרה: "אני מקווה שלא אכפת לך, אבל אני מרגישה הרבה יותר בת מזל כשאני ערומה"
ואז באחת פשטה את כל בגדיה, נותרה ערומה כביום היוולדה, סובבה את הרולטה ולחששה:
"בוא אל אימא, מתוק שלי, אימא צריכה בגדים חדשים".
כשהרולטה נעצרה על המספר 13, ניתרה הבלונדינית מעלה מטה בהתרגשות וצווחה: "יש! ישששששש!!! זכיתי!!!!"
היא חיבקה את הדילרים, גרפה את זכייתה ואת בגדיה ונעלמה.
הדילרים הביטו זה בזה בהלם, לפתע התעשת אחד מהם ושאל: "על איזה מספר היא שמה את הכסף?"
"לא יודע", השיב השני "חשבתי שאתה מסתכל”.
מסקנות:
1. לא כל האירים טיפשים
2. לא כל הבלונדיניות מטומטמות
3. אבל הגברים הם תמיד, אבל תמיד גברים!
ברונטית, ג'ינג'ית ובלונדינית הגיעו אל שערי גן העדן
ברונטית, ג'ינג'ית ובלונדינית הגיעו אל שערי גן העדן וביקשו להיכנס.
"שלום בנות, ברוכות הבאות! אני ממש מתנצל, אני לא יכול להכניס אתכן פנימה," אמר המלאך הלבן שעמד בכניסה, "אלה הוראות מלמעלה..."
הבנות המאוכזבות ניסו במשך דקות ארוכות לשכנע את המלאך לתת להן הזדמנות, עד שלבסוף הוא אמר: "אתן יודעות מה, אתן תופסות אותי במצב רוח טוב, אז אני אעשה איתכן עסקה - כדי להגיע למעלה מחכות לכן 1,000 מדרגות, ובכל פעם שתעלו מדרגה אני אספר לכן בדיחה. אם תצליחו לעלות את כל המדרגות מבלי לצחוק, תוכלו להיכנס לגן העדן."
הבנות הסתכלו אחת על השנייה, חייכו בשביעות רצון והסכימו להצעתו של המלאך.
הברונטית הצליחה לעלות עד למדרגה מספר 100, אבל לא יכלה להתאפק, התפרצה בצחוק וגורשה מגן העדן. הג'ינג'ית הצליחה להגיע עד למדרגה מספר 400, אבל גם היא לא הצליחה להתאפק, צחקה בקולי קולות וגורשה.
למרבה ההפתעה, הבלונדינית הצליחה לעקוף את שתי הבנות האחרות והגיעה עד למדרגה מספר 999, מבלי להעלות אפילו חיוך קל על הפנים. אבל לפתע, שניה לפני שעלתה למדרגה הבאה, התפרצה בצחוק היסטרי.
המלאך ההמום ניגש אליה ואמר: "היית כל כך קרובה, למה פתאום צחקת ככה?"
הבלונדינית ענתה עם עיניים דומעות מצחוק: "בדיוק הבנתי את הבדיחה שסיפרת לי במדרגה מספר 1..."
עורך דין התחתן עם אישה שהתגרשה מ-10 בעלים.
בליל הכלולות שלהם היא מבקשת ממנו בחיוך:
"בבקשה תהיה עדין איתי, אני עדיין בתולה"
"מה?" השתומם החתן הטרי "איך זה יכול להיות? היית נשואה 10 פעמים, לא?!"
"ובכן, בעל מספר 1 היה נציג מכירות: הוא כל הזמן אמר לי כמה מדהים הולך להיות, אבל לא יכול היה לספק את הסחורה.
בעל מספר 2 עבד בשירות לקוחות: הוא מעולם לא היה ממש בטוח איך זה אמור לתפקד, אבל הוא אמר שהוא יבדוק את זה ויחזור אליי.
בעל מספר 3 עבד בשירותי שדה: הוא אמר שכל החלקים במערכת עובדים, אבל הוא פשוט לא יודע איך מפעילים אותה.
בעל מספר 4 עבד בטלמרקטינג: למרות שהוא ידע שיש לו את המוצר, הוא לא ידע מתי לספק אותו.
בעל מספר 5 היה מהנדס: הוא הבין את התהליך הבסיסי אבל רצה להקדיש שלוש שנים למחקר, עיבוד, יישום ועיצוב אריזה חדשה.
בעל מספר 6 עבד בממשלה: הוא חשב שהוא יודע איך, אבל החליט שזה התפקיד של מישהו אחר.
בעל מספר 7 עבד בשיווק: למרות שהיה לו מוצר נחמד, הוא לא ידע איך למתג אותו.
בעל מספר 8 היה פסיכולוג: כל מה שהוא עשה היה לדבר על זה.
בעל מספר 9 היה גניקולוג: כל מה שהוא עשה היה להסתכל על זה.
בעל מספר 10 היה אספן בולים: כל מה שהוא עשה היה... אלוהים! אני מתגעגעת
אליו... אבל עכשיו אני נשואה לך וזה ממש מרגש!"
"טוב" אמר הבעל "אבל למה את חושבת שאיתי זה יצליח?"
"כי אתה עורך דין. אין לי ספק שאני הולכת להידפק!"
מה משותף לגבר ולמסטיק? מהר מאוד נגמר הטעם, אבל חבל לזרוק...
מה משותף להמבורגר ולאישה? הרבה! שניהם נראים ומריחים טוב, ואפילו טעימים, אבל לאט לאט הורגים אותך.
מעולם לא ידעתי שמחה גדולה כל כך עד שהתחתנתי. אבל אז זה כבר היה מאוחר מדי...
מה ההבדל בין גברים לנשים? גברים לא מבינים נשים, אבל אוהבים אותן. נשים מבינות נשים, ולכן הן שונאות אותן…
נשים הן כמו טלפון, הן אוהבות שמחזיקים אותן ושמדברים אליהן, אבל תלחץ על הכפתור הלא נכון ומייד ינתקו אותך.
בת הזוג שלי תמיד לובשת את החולצות שלי, אבל אם אני לובש את השמלות שלה, פתאום אנחנו "צריכים לדבר".
אני מאוהב במישהי שעושה תואר בפילוסופיה, אבל היא בכלל לא יודעת שאני קיים. גרוע מכך - היא יכולה להוכיח את זה!
לא סתם קוראים להוריקנים בעיקר בשמות של נשים. הן מגיעות רטובות וסוערות, אבל אחרי שהן עוברות, אתה נשאר בלי בית ואוטו...
המשמעות של נישואים זה לבלות את שארית חייך עם גבר שאת רוצה להרוג, אבל את לא עושה את זה כי את מפחדת שתתגעגעי אליו.
הנזירה שעמדה מול פאב ופגשה בחור צעיר
מקור תמונה: www.audio-luci-store.itבחור אנגלי אחד מגיע לפאב בלונדון ומתכוון להיכנס פנימה, כשליד הדלת הוא פוגש פתאום נזירה זקנה שעומדת בדרכו. פונה אליו הנזירה ושואלת אותו: "מה אתה עושה כאן בחור צעיר? אתה לא הולך לשתות עכשיו אלכוהול, נכון?"
"ברור שכן!", עונה לה הצעיר, ומנסה לעקוף אותה על מנת להיכנס. "חכה!", היא פוקדת עליו, "אתה לא יודע שזה חטא לשתות לשוכרה?!"
"אני לא מאמין בזה...", עונה לה הצעיר. "הבנתי, אבל מה ההורים שלך חושבים על זה?", היא שואלת אותו. "אני יתום", הוא משיב לה.
"אוקיי, אבל אתה יודע שזה מזיק לבריאות שלך, כן?", פונה אליו שוב הנזירה. "אני מניח שכן", עונה לה הצעיר ומתחיל לאבד את הסבלנות, "אני לא מבין בכלל מה הבעיה שלך עם אלכוהול. ניסית אי פעם לשתות בעצמך?"
"בטח שלא, אף פעם בחיי לא הכנסתי דבר אלכוהול לפי!", הטיחה בו הנזירה הקשישה. "אז בואי אני אגיד לך מה נעשה", אומר לה הצעיר בחיוך, "אני אכנס פנימה והביא לך איזה משקה לכאן. אם תשתי אותו ותגידי לי שאת שונאת את זה, אני לא אשתה כלום למשך שאר הלילה. מה את אומרת על זה? מה תשתי?"
הנזירה חושבת לרגע ואז אומרת: "אם זה למטרה טובה, אז למה לא? נראה לי שאקח את מה שבחורות בדרך כלל שותות, ג'ין אני חושבת שקוראים לזה. אבל אתה יכול להביא לי את זה בספל בבקשה, כדי שאוכל לשמור על דיסקרטיות?"
"בטח, בטח", אומר לה הבחור ונכנס לבר. הוא פונה לברמן ואומר לו: "אתה יכול בבקשה להביא לי מנה של ג'ין? אבל בספל, לא בכוס". הברמן בתגובה פולט אנחת ייאוש, מגלגל את עיניו ואומר: "שוב הנזירה השיכורה הזאת מחוץ לבר?"
זוג צעיר חוזר מחופשת ירח הדבש שלו. הבעל, למרות שהיה מאוד מאוהב באשתו, השתוקק כבר לחזור לעיר ולצאת לחגוג. ברגע שהגיע הערב, הוא ניגש לכיוון הדלת וזרק לאשתו הטרייה: "אהובתי, אני יוצא לרגע. לא אחזור מאוחר..."
"לאן אתה הולך יקירי?" שואלת האישה
"אני יוצא לפאב, יפה שלי. בא לי בירה!"
"אתה רוצה בירה?" האישה משיבה, "אין בעיה!"
היא פותחת את המקרר ומראה לו 25 בקבוקים של בירה במגוון סוגים מ-12 ארצות שונות.
"אוי נשמה יפה, זה נפלא... אבל את יודעת, בפאב מגישים בירה בכוסות קפואות..."
"אתה רוצה כוס קפואה מלאך שלי?" האישה מתפרצת לדבריו "אין בעיה!"
היא ממהרת לשלוף כוס בירה מהמקפיא.
הבעל מתחיל קצת להחוויר "אוי... רולדה משובחת שלי, זה נפלא... אבל את יודעת, בפאב הם גם מגישים פלטה של מטוגנים והיא כל כך טעימה... אני רק אוכל אותה ואחזור. כמה שיותר מהר, אני מבטיח!"
"אתה רוצה מטוגנים?" האישה שוב מתפרצת לדבריו "אין בעיה!" ומיד מוציאה מהמקפיא שורה של סיגרים, קובה, פסטלים, בורקסים ומתחילה לפזר אותם על תבנית אפייה...
"אבל דובשנייה שלי" הבעל עוצר אותה "בפאב, את יודעת, יש אחווה של גברים וקללות ומילים גסות..."
"אתה רוצה מילים גסות?" מתפרצת האישה, "אין בעיה!"
"הנה, שתה את הבירה ש'ך יא חזיר ודחוף את הכוס הקפואה לתחת יחד עם כל המטוגנים המסריחים ש'ך כי אתה לא הולך לחגוג עכשיו לבד בשום מקום!"
- אבא, למה קוראים לי אופירה? - זה על שם הסבתא מצד אימא שלך - אבל אבא, קוראים לה סבתא רחל! - נכון, אבל יש לה אופי רע!
לא הרבה יודעים אבל נשים במצרים העתיקה לא ידעו לחנוט ברוורס.
אין צדיק בסדום אבל יש סמך, דלת, וו ו-מ' סופית
הגיבור הפריזאי
בחור טייל ברחובות פריז ולפתע ראה כלב רוטוויילר תוקף ילדה קטנה. מיד קפץ הבחור על הכלב, נאבק בו וחנק אותו. הילדה יצאה בשריטות קלות בלבד וכך גם הבחור.
מיד הגיעו כתבי טלוויזיה נלהבים ושאלו את הבחור: "אמור לנו מה שמך? כל פריז תשמע עליך, והכותרת הראשית בעיתון מחר תהייה: גיבור פריזאי הציל ילדה משיני כלב טורף!"
אמר הבחור: "אבל אני לא מפריז."
אמרו הכתבים: "אוקי, אז כל צרפת תשמע עליך והכותרת מחר בעיתון תהיה: גיבור צרפתי הציל ילדה משיני כלב טורף!"
אמר הבחור: "אבל אני לא מצרפת."
אמרו הכתבים: "אוקי , אז כל אירופה תכיר אותך והכותרת תהיה: גיבור אירופאי הציל ילדה משיני כלב טורף!"
אמר הבחור: "אבל אני לא מאירופה."
אמרו הכתבים: "אז מאיפה אתה!?
ענה הבחור: "אני מישראל."
אמרו הכתבים: "אוקי, אז כל העולם ישמע עליך והכותרת מחר בכל העיתונים תהיה: ישראלי הרג כלב של ילדה קטנה".
אישה אחת קנתה ארון יפהפה ממגדת עתידות והציבה אותו בחדר השינה. לתדהמתה, היא גילתה שבכל פעם שעוברת מונית מחוץ לבית, דלתות הארון היו נפתחות מעצמן.
היא זכרה שמגדת העתידות אמרה שהארון הוא מיוחד וקסום, אבל היא חשבה שזה שטויות אז היא החליטה להזמין נגר כדי שיבדוק מה הבעיה.
כשהנגר הגיע, האישה מספרת לו על ארון הקסמים ואיך שהוא נפתח בכל פעם שעוברת מונית ליד הבית, אבל גם הוא מתקשה להאמין לתופעה. ליתר ביטחון הוא מחליט להיכנס לארון ולבדוק מקרוב מה בדיוק קורה שם.
ברגע שהנגר נכנס לארון, מגיע הבעל החשדן של האישה. הוא ניגש לחדר השינה, פותח את הארון ומגלה בתוכו את הנגר.
"מה אתה עושה כאן?" זועם הבעל.
עונה לו הנגר "אתה תאמין לי אם אגיד שאני ממתין למונית???"
אישה צעירה ונאה שיצאה לבילוי עם חברות בפאב גדול ניגשה אל הברמן וסימנה לו להתקרב אליה. "איך אפשר לעזור לך מותק?" שאל הברמן.
- "אני רוצה לדבר עם המנהל בבקשה" ענתה האישה.
- "מה הבעיה מתוקה, אני יכול לעזור לך!"
- "אתה המנהל?"
- "עזבי אותך מהמנהל, בשביל בחורות יפות כמוך אני מוכן לעשות הכל!"
- "אתה חמוד, אבל אני צריכה לדבר עם המנהל על משהו בקשר לשירותים."
"מה דעתך שנעזוב את המנהל, נלך ביחד לשירותים ונראה איך אני יכול לעזור לך?" אמר הברמן וקרץ.
האישה חשבה לרגע ואז חייכה אל הברמן ואמרה בקול מפתה: "אתה יודע מה, אני לא צריכה לראות את המנהל, אבל אני צריכה לבקש ממך לעשות משהו חשוב בשבילי - אבל זה סוד..."
הברמן הנלהב רכן קדימה כדי שהאישה תוכל ללחוש לו את "הסוד" באוזן שלו, ותוך כדי שהיא גם רכנה קדימה, היא אפילו ליטפה את הפנים שלו והכניסה לו בעדינות שתי אצבעות לתוך הפה והחלה לסובב אותן!
"תגיד בבקשה למנהל שלך שיש בעיה קטנה בשירותי הנשים... נגמר שם נייר הטואלט וסבון הידיים…"
אדם עם עווית בעין שגורמת לו לקרוץ כל הזמן, נכנס לראיון עבודה לתפקיד של נציג מכירות בחברה גדולה.
המראיין בוחן את קורות החיים ואומר: "זה מדהים. סיימת בהצטיינות את האוניברסיטה הטובה ביותר, ההמלצות משבחות אותך ואין בכלל מה לדבר על הניסיון שלך. במצב רגיל, היינו חוטפים אותך בלי לחשוב פעמיים, אבל כנציג מכירות, תידרש להיות ייצוגי מבחינה ויזואלית ואנו חוששים שבעיית הקריצה שלך תבריח לקוחות. אנו נורא מצטערים, אבל לא נוכל להעסיק אותך".
"רגע אחד", עונה האיש, "אם אני לוקח כדור נגד כאבי ראש, המצמוץ מפסיק תוך דקה או שתיים!"
"באמת? אוקיי, אתה יכול להראות לי בבקשה?" אמר המראיין.
האיש מפשפש בתיקו ומתחיל לשלוף ממנו קונדומים לרוב; קונדומים אדומים וכחולים, בטעמים ומחוספסים, במידות קטנות וגדולות ואפילו בצורות של חיות. לבסוף הוא מגשש בתחתית התיק ומוצא שם חפיסת כדורים נגד כאבי ראש. הוא לוקח אחד והמצמוץ מפסיק.
המראיין ההמום שהיה עד להתרחשות, התעשת ואמר "ובכן אדוני, הכל טוב ויפה, אבל זוהי חברה מכובדת ורצינית ולא נקבל עובד שמתעסק עם נשים כל היום!"
"מתעסק עם נשים?! מה פתאום? אני נשוי באושר!" התגונן האיש.
"אז איך אתה מסביר את כל הקונדומים?" התפלא המראיין.
נאנח האיש וענה "ביקשת פעם מרוקח כדור נגד כאב ראש בזמן שאתה קורץ כל הזמן?"
לילה אחד, בעודו נוסע בדרכים, נעצר משה על ידי שוטר עצבני במיוחד. השוטר אמר למשה: "אדוני, תביא לי בבקשה מסמכים ורישיונות, עושה רושם שאתה שיכור קצת". ענה משה לשוטר: "אדוני השוטר, אני יכול להישבע לך שלא שתיתי אפילו לא טיפה אחת של אלכוהול".
השיב לו השוטר: "או.קיי, אז בוא אני אעשה לך מבחן קטן. דמיין לעצמך שאתה נוסע עכשיו במורד הדרך החשוכה, ופתאום מלפניך מופיעים שני אורות גדולים במרחק. מהם האורות האלו?"
עונה לו משה בהיסוס: "מכונית?"
"נכון" אומר השוטר, "אבל מאיזה סוג בדיוק – שברולט, מיצובישי, פורד, רנו? איזה דגם זה?"
- "מאיפה אני אמור לדעת?"
- "בדיוק כמו שחשדתי,אתה שיכור."
- "אבל אדוני השוטר, לא שתיתי כלום!"
- "אם ככה, אז בוא תגיד לי רגע עוד משהו – תמשיך לדמיין שאתה על אותה דרך ממקודם, ועכשיו פנס אחד מגיח מולך באפילה. מה זה?"
- "נו, זה אופנוע..."
- "טוב, זה ברור – אבל איזה אופנוע זה? הונדה, הרלי דיווידסון, קוואסקי?"
- "מה?!? איך אני יכול לדעת את זה?"
- "אה, באמת? אז ברור כשמש שאתה שיכור ואתה עצור."
"רגע, רגע, לפני שאתה עוצר אותי, יש לי שאלה אחת בשבילך, אדוני השוטר", אמר משה. "דמיין לעצמך שאתה נוסע על הכביש המהיר והשעה בערך 12 בלילה. אתה רואה בצד הדרך אישה לבושה בחצאית מיני, גרביונים אדוקים, עקבים גבוהים ובמקום חולצה היא לבושה רק בחזייה. מי זאת?"
"מה אתה צוחק עליי? ברור שזו פרוצה" השיב השוטר.
"אבל איזו פרוצה זאת? אימא שלך, אשתך או אחותך?"
מקור תמונה: canva.comעוזי נכנס לפאב השכונתי שבו היה נוהג לשבת מדי יום, אך הפעם הוא קצת הקדים, והגיע לשם מעט לפני השעה 8 בערב. המקום היה ריק, אבל הוא שם לב לכך שאיזו בחורה בלונדינית אחת יושבת על הבר לבדה וניגש להתחיל איתה; בטלוויזיה שהייתה תלויה מעל הבר בדיוק התחילו החדשות של 8. הסיפור המרכזי היה על אדם שעמד על קצה של בניין גבוה ואיים לקפוץ ממנו.
עוזי והבלונדינית, שבדיוק היו באמצע השיחה שלהם, שמו לב למתרחש בחדשות. הבלונדינית פנתה לעוזי ואמרה לו: "תגיד, אתה חושב שהוא הולך לקפוץ?"
"יודעת מה?", ענה לה עוזי "אני מתערב איתך שכן!". "אוקיי" ענתה לו הבלונדינית בביטחון, "אז אני מתערבת איתך שלא!". עוזי הוציא מהכיס שטר של 200 שקל, הניח אותו על הבר ואמר: "יופי, אז התערבנו!". איך שהבלונדינית באה להוציא גם היא שטר של 200 ולהניח אותו על הבר, הבחור בחדשות קפץ מקצה הבניין.
הבלונדינית נראתה מאוכזבת ומתוסכלת במיוחד מהפסדה, אבל אמרה לעוזי: "אין מה לעשות, התערבות זו התערבות הנה ה-200 שלך" והגישה לו את השטר.
עוזי אמר לבלונדינית: "תשמעי, אני חייב להגיד לך שאני לא יכול לקחת ממך את הכסף". "למה בדיוק?" היא שאלה; "כי למען האמת" התוודה עוזי, "ראיתי את הסיפור הזה מוקדם יותר בחדשות של 4, וידעתי שבסוף הוא קפץ".
"אה, מזה אתה עושה עניין?", אמרה לו הבלונדינית בהפתעה, "גם אני ראיתי את זה בחדשות של 4, אבל בחיי שלא חשבתי שהוא הולך לעשות את זה עוד פעם..."
לאהבה אין מחיר ואפשר לקבל אותה בחינם, אבל בגלל זה גם אין עליה אחריות.
אני לא אוהב להגיד שאני עצלן, אבל אין דבר שמשמח אותי יותר מאשר העובדה שלנשום זה רפלקס.
אתמול הבוס שלי ביקש ממני להשאיר את הצרות שלי מחוץ למשרד, אבל היום הוא לא הפסיק לצרוח למרות שנעלתי את הדלת ולא נתתי לו להיכנס…
הפרסי שפירסם מודעת אבל על אשתו
אשתו של פרסי אחד נפטרה, והוא התקשר לעיתון המקומי כדי לפרסם בו מודעת אבל. שאלה אותו המוקדנית: "מה תרצה לרשום במודעה?"
ענה לה הפרסי: "שרה מתה".
השיבה המוקדנית: "אדוני, אתה יודע שאתה לא משלם לנו על פי מילה? זה תעריף אחיד, אתה יכול לפרסם אצלנו משפט שלם אם אתה רוצה".
ענה לה הפרסי: "אוקיי, אז תרשמי: שרה מתה אתמול".
המוקדנית אמרה: "תראה אדוני, אתה יכול להוסיף עוד שש מילים שלמות ואני אחייב אותך על משפט אחד בלבד".
אמר לה הפרסי: "אוקיי, אז תכתבי 'למכירה מאזדה 2016, קילומטרז' נמוך'".
מקור תמונה: farsnews.irאיש אחד היה עובר מדי בוקר ליד חנות עיתונים, מציץ בעמוד הראשון וממשיך בדרכו. כך הוא עשה, יום אחרי יום, במשך שבועיים, עד שהמוכר החליט לשאול אותו:
״תגיד, למה אתה לא קונה עיתון אם כל כך מעניינים אותך העיתונים?״
״אני רק רוצה לראות אם מישהו מת,״ אמר האיש.
״אבלמודעות האבל הן בעמוד הפנימי - אתה מסתכל רק על הראשון״, עונה לו המוכר.
האיש עונה, ״מי שאני מצפה למותו יופיע בעמוד הראשון...״
שבט קניבלים מגיע לניו יורק במסגרת פרויקט של האו"ם, שמסדר להם עבודה בחברת היי-טק.
מנכ"ל החברה אומר להם: "תקבלו כסף טוב, משרד יפה, יש אוכל מעולה במזנון, אבל בשום אופן אל תחשבו אפילו לאכול פה מישהו מהעובדים!"
עובר חודש, חולפים חודשיים, והבוס מכנס את העובדים החדשים לשיחה, ומשבח אותם על השתלבותם בחברה. בסיום השיחה שואל הבוס בעדינות: "לא שאני רומז משהו, אבל מישהו מכם יודע לאן נעלמה גברת ווילסון?..."
כל הקניבלים מכחישים כל קשר להיעלמותה, והבוס מודה להם ויוצא מהחדר.
"או.קיי!", אומר מנהיג השבט, "מי מכם אכל את גברת ווילסון?"
אחד הקניבלים משפיל מבטו ומודה באשמה.
"אידיוט!", נוזף בו המנהיג, "בחודשיים שאנו כאן הספקנו לאכול סמנכ"לים, מנהלי שיווק, יועץ מס ואפילו חשבת, ואף אחד לא הרגיש! היית חייב לאכול דווקא את המנקה???"
זוג צעיר נסע במכונית ספורט חדשה, כשגג המכונית פתוח והרוח נושבת בשערם. ככל שהאיץ הבחור את המהירות של הרכב, הבחורה התלהבה והתרגשה. כשהרכב הגיע ל-80 קמ"ש היא הורידה את החולצה, ב-90 קמ"ש הורידה את המכנסיים, ב-100 קמ"ש זרקה את החזייה וב-120 קמ"ש היא כבר הייתה ערומה לחלוטין.
כשראה הבחור את החברה לצידו ערומה, הוא איבד שליטה על הרכב, התהפך בשיחים והתנגש בחוזקה בגדר. החברה יצאה מהתאונה ללא פגע, אבל הבחור נלכד בתוך הרכב. היא ניסתה למשוך אותו החוצה אבל ללא הצלחה.
"לכי לכביש הראשי ותקראי לעזרה" צעק לה הבחור.
"אבל אני ערומה!" ענתה לו בחוסר אונים "ואין לי במה לכסות את עצמי!"
הבחור הלכוד חיפש סביבו את הבגדים שלה, אבל ללא הועיל. הדבר היחיד שהצליח לשלוף היה את הנעל שלו. "קחי!" אמר וזרק אליה את הנעל "שימי אותה בין הרגליים וזה יכסה אותך".
הבחורה לקחה את הנעל ורצה אל הכביש הראשי. כשראה אותה נהג משאית שעבר על הכביש, הוא מיהר לעצור "מה קרה?" שאל.
"החבר שלי!" זעקה בדמעות "החבר שלי תקוע ואני לא מצליחה להוציא אותו!"
נהג המשאית הסתכל על הבחורה הערומה עם הנעל בין רגליה ואמר "גברתי, אם הוא תקוע כל כך עמוק, נראה לי שהמקרה אבוד!"
להיות ישראלי זה להתעצבן לעמוד בפקקים בכבישים, אבל לשמוח כשמדווחים עליהם ברדיו.
להיות ישראלי זה לקנות ג'ינס ב-1,000 שקל אבל אם יתקע לך שקל במכונה של המסטיקים כל הקניון על הרגליים
לבני ישראל לא היה זמן להתפיח בצק ביציאה ממצרים ולכן הם הכינו מצות, אבל לעשות בכל אחת 139 חורים כן היה להם זמן...
השוטר והחמות המרוקאית
קצין משטרה שנשוי למרוקאית קיבל שיחת טלפון מהמפקד הבכיר שלו שאמר לו: "מה שלומך פנחס? אני מצטער, אבל אנחנו נאלצים לשלוח אותך לעצור את חמותך ולהביא אותה לכלא."
הקצין ההמום התחיל לומר: "המפקד...", ומיד נקטע על ידי הקצין הבכיר שאמר לו: "פנחס, אני יודע שזה קשה, אבל אתה יודע, זה חלק מהעבודה שלנו..."
"לא זה מה שרציתי להגיד אדוני" אמר הקצין, "בסך הכל רציתי לבקש ממך שתשלח לי תגבורת..."
הייתי אומר "שאלוהים יברך אותך", אבל נראה שהוא כבר עשה את זה.
לא ידעתי שאני אהיה במוזיאון היום, אבל הנה יש לפני יצירת אומנות…
אני לא אדם דתי, אבל ברגע שראיתי אותך ידעתי שאת התשובה לתפילות שלי.
הייתי רוצה לקחת אותך איתי לסרט בקולנוע, אבל הם לא מסכימים להכניס לשם חטיפים שהבאתי מהבית.
אני לא מתמטיקאי, אבל אני ממש טוב עם מספרים. רוצה לראות? תביאי לי את שלך ואוכיח לך.
את יודעת כמה שוקל דוב קוטב? האמת, גם אני לא יודע, אבל מה שבטוח זה שהוא שובר את הקרח! רוצה לשתות איתי משהו?
למה לנשים אסור לנהוג
הבוקר נסעתי לפגישה חשובה בירושלים. נהגתי על כביש מספר 1, כשלפתע הבטתי שמאלה וראיתי במכונית שלידי אישה אחת, נוהגת במאזדה 6 חדשה ומבריקה, במהירות של 121 קמ"ש, תוך כדי שהיא מתבוננת במראה ומורחת לעצמה אייליינר! חזרתי להסתכל על הכביש, ואחרי כמה שניות ראיתי אותה שוב, עוקפת אותי, וכל זה תוך כדי שהיא ממשיכה להתאפר!
נכון שאני גבר, אבל מה שהיא עשתה כל כך הפחיד אותי, עד שמכונת הגילוח החשמלית נפלה לי מהיד, והעיפה לי את הסנדוויץ' מהיד השנייה. ניסיתי ליישר את ההגה עם הברך, ומרוב בלבול עף לי הסלולרי מהאוזן ונפל ישר לתוך כוס הקפה שהחזקתי בין הרגליים. הקפה הרותח השפריץ לכל הכיוונים, חטפתי כוויה איומה בשמוליק ובשני ידידיו, כבתה לי הסיגריה, נהרס לי הסלולרי ונותקה לי השיחה - שהייתה ממש, אבל ממש חשובה!!!
שילך לעזאזל האידיוט שנתן לנשים לנהוג!
איש אחד ישב עם אשתו לאכול צהריים, כשלפתע נשמע צלצול בדלת. הוא ניגש אל הדלת ולפניו ניצב חברו הטוב, שאמר לו בקול שבור: "לא נעים, עצוב, אבל אשתי נפטרה..״ והוסיף: ״היום ב-4 אחר הצהרים ההלוויה בשער הגאולה בבית הקברות ירקון..."
האיש נדהם, סיפר לזוגתו, בקושי גמר לאכול, מיהר והתלבש יפה, תוך כדי שאשתו מקפידה שייראה טוב. חיש מהר יצא ונסע לטקס הקבורה.
כעבור שנה...
האיש ישב עם אשתו לאכול צהריים, כשלפתע נשמע צלצול בדלת. הוא ניגש אל הדלת ולפניו ניצב אותו חבר טוב. "לא נעים, עצוב נורא, אבל אשתי השנייה נפטרה..." אמר החבר בגרון חנוק "היום ב-4 אחר הצהרים ההלוויה בשער הגאולה בבית הקברות ירקון..."
האיש נדהם, סיפר לזוגתו, גמר לאכול, התלבש לאט, אפוף מחשבות, תוך שאשתו מזרזת אותו לא לאחר ומקפידה שייראה טוב. באי חשק קל, נסע האיש לטקס הקבורה.
כעבור שנה...
האיש ישב עם אותה אשה לאכול צהריים, כשלפתע נשמע צלצול בדלת. הוא ניגש אל הדלת ולפניו ניצב החבר הטוב, ממרר בבכי: "לא נעים, עצוב נורא, אבל אשתי השלישית נפטרה... היום ב-4 אחר הצהרים ההלוויה בשער הגאולה בבית הקברות ירקון..." אמר קצרות וברח בבכי תמרורים.
האיש נדהם, סיפר לזוגתו, גמר לאכול, לא התלבש ונראה אפוף מחשבות. כשאשתו זירזה אותו שיתלבש כבר, כדי שלא יאחר לטקס הקבורה אמר: "אני לא הולך..."
"למה אתה לא הולך?" שאלה "הרי זה החבר הטוב שלך... לא יפה ככה..."
"חברים-חברים, אבל לא נעים לי..." מלמל.
"מה לא נעים לך?!" הופתעה אישתו.
"מה לא נעים לי???!..." התפרץ האיש בחזרה: "הוא כבר הזמין אותי 3 פעמים ואני לא הזמנתי אותו אפילו פעם אחת! באמת לא נעים..."
ילד אחד ניגש אל אימא שלו ושואל אותה: "אימא, זה נכון שלמלאכים יש כנפיים?"
האימא קצת מבולבלת, אבל היא עונה לו שכן.
"ותגידי אימא..." ממשיך הילד, "זה נכון שמלאכים יכולים לעוף?"
"כן" עונה האימא, "מה פתאום התחלת לשאול אותי שאלות כאלה?"
"כי אבא כל הזמן קורא לעוזרת שלנו מלאך, אבל אין לה כנפיים והיא לא עפה" ענה לה הילד.
"אל תדאג חמוד שלי" אמרה האימא, "מחר היא תעוף!"
מקור תמונה: canva.comסנאי אחד ישב על עץ גבוה ופתאום הוא ראה כורדי מנסה לטפס עליו.
הכורדי ניסה שוב ושוב לקפוץ ולהיתפס על אחד הענפים, אבל נפל בכל פעם מחדש.
בלי להתייאש, הכורדי הלך כמה מטרים לאחור, תפס תאוצה, רץ, קפץ הכי גבוה שהוא יכול נתפס על אחד הענפים, נאבק בכל כוחו, נשרט בידיים וברגליים, אך לבסוף הצליח לעלות על העץ.
חבול אך שבע רצון ניגש הכורדי לענף החזק ביותר והתיישב ליד הסנאי בעודו מתנשף בכבדות.
הסנאי הסתכל עליו בהלם מוחלט ושאל אותו: “תגיד, מה אתה עושה?”
הכורדי ענה: “באתי לאכול אגוזים.”
“אבל אדוני...” אמר הסנאי, “זה עץ תפוחים!”
“אל תדאג”, ענה הכורדי ברוגע, “הבאתי בתיק!”
עבור לבא-במייל
